ויהי היום . היום המוכן לשיבואו בו מלמדי הזכות והחובה :

אי מזה תבוא . איה מקום שתוכל לומר מזה אני בא :

אי מזה . איה המקום אשר תאמר מזה אני בא :

מחזיק . אוחז כמו ( שמות ד ) וישלח ידו ויחזק בו מחזיק באזני כלב ( משלי כו ) : ותסיתני בו . הסיתני לבולעו כל לשון הסתה אינו אלא לשון המשכה שממשיך את האדם לעצתו :

ועודנו . עם כי הוכה שבר על שבר עודו אוחז בתמימתו : ותסיתני . דבר בלשון בני אדם ור''ל קטרגת עליו להשחיתו בחנם מבלי עון כ''א לנסותו :

ועודנו . ועודו הוא : ותסיתני . מל' הסתה ופתוי : לבלעו . להשחיתו כמו בלע ה' ( איכה ב ) :

עור בעד עור . אבר בפני אבר כן דרך בני אדם כשרואה החרב באה על ראשו מגין בזרועו לפניו וכ''ש כל אשר לאיש בממון יתן : בעד נפשו . בפני נפשו להגין לפי שזה יודע בנפשו שנתחייב לפיכך אינו מצטער על ממונו :

עור בעד עור . ר''ל ק''ו הדברים אם דרך אנשים לתת עור בעד עור שאם יבוא מי להכותו בעור פניו הלא ישים ידו על פניו לקבל ההכאה בעור היד ואם כן הוא במקצת גופו אל קצתו ב''ש הוא שיתן האיש את כל אשר לו בעד נפשו וכאומר הנה איוב יחשוב פן נגזר עליו המיתה ונאבד כל אשר לו תמורת נפשו ויעמד חי ולזה מקבל בסבר פנים יפות :

אולם . אבל : אם לא . תראה בו מיד שעל פניך יברכך :

אל עצמו ואל בשרו . במכאובי הגוף עצמו הקשה מאבדן הבנים והעושר : אל פניך . כמו על פניך ור''ל בעבור כעסך יגדף כלפי מעלה :

אך את נפשו שמור . שלא תצא מכאן אמרו חכמים קשה היה צערו של שטן יותר משל איוב כאומר לחבירו שבור חבית זו ושמור יינה :

הנו בידך . הנה הוא בידך להכותו בעצמו ובבשרו להכאיבו אך שמור את נפשו לבל תצא מגודל הכאב :

ויצא . להכות את איוב : בשחין רע . הכואב ביותר : מכף רגלו וכו' . ר''ל בכל שטח הגוף :

מכף רגלו . כמו שנקרא תוך היד כף כן נקראה תחתית הרגל : קדקדו . הוא אמצעית הראש מקום יחולק שם השער אילך ואילך :

להתגרד בו . בדלי''ת כתוב ולשון משנה היא גורדו ומעמידו על גלדו אבל גורר ברי''ש אינו אלא לשון סחיבה כמו גורר אדם מטה וספסל :

ויקח לו חרש . איוב לקח בידו שברי חרס לחכך בהם מקומות השחין : בתוך האפר . לקרר חמימות השחין :

להתגרד . ענין חיכוך ובדרז''ל גורד כדרכו ואינו חושש ( שבת קמז ) :

מחזיק . אוחז : ומת . לשון צווי כמו ומת בהר ( דברים לב ) :

עודך . עדיין אתה מחזיק בתמימתך וכאלו אמרה אל תחזיק עוד אלא ברך את ה' ובעון זה תמות מיד והנה טובה לך משתחיה ביסורים מכאיבים כאלה :

ברך . לשון כנוי כלפי מעלה :

גם . לא די שבראנו אלא גם את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל בתמיה : בשפתיו . אבל בלבו חטא :

כדבר וגו' . תדברי . כדבר אחת מנשי הנבלות : גם את הטוב . ר''ל אם אמנם שדי הרע לנו הנה עוד יבוא מועד אשר נקבל גם את הטוב ולא נוסיף לקבל עוד את הרע : בכל זאת . עם כי נלקה בגופו ומצא מסית מ''מ לא חטא בשפתיו לברך את ה' כאשר הסיתתו אשתו :

הנבלות . פחותות וגרועות :

רעי איוב . אוהביו : לנוד . כמו מי ינוד לך ( ישעיה נא ) לא תנודו לו ( ירמיה טו ) :

וישמעו . מן המספרים : איש ממקומו . כ''א בא ממקומו אל מקום איוב ובהיותם שם נאספו יחד לבוא אל איוב הביתה לנודד עליו בראש וכדרך המיצר בצרת האוהב ואף לנחמו בדברי תנחומין :

ויועדו . מלשון וועד ואסיפה :

ולא הכירוהו . כי נשתנו פניו מחמת הייסורין : השמימה . כלומר למעל' מראשיה' ( הרבה ) והוא היה להם מנהג אבל :

ולא הכירוהו . כי נשתנה מאור פניו בעבור רוב הצרות והמכאובות : ויקרעו איש . כל אחד קרע מעילו וזרקו עפר למעלה מראשיהם לאויר השמים כי כן היה להם מנהג אבלות וצער :

לארץ . על הארץ לצער בצערו :

לארץ . על הקרקע לצער בצערו : ואין דובר . אין מי בהם דובר אליו דבר כי ראו אשר גדל הכאב מאד ולא מצאו עדיין מקום לנחמו :