הולך בתומו . שאינו מרמה בפיו לאסוף הון והרי הוא בעניו : מעקש . ממי שהוא מעקש בשפתיו לרמות בני אדם והוא הלא לכסיל יחשב כי לא יצליח בה :

טוב רש הולך בתומו . טוב האיש העני שהוא הולך בתו' וביושר ממי ששם כסלו בעשרו ולזה הוא מעקש דרכיו כי הוא בוטח בעשרו שיכסה על מומיו וכאילו באר בזה צד אחר אשר בו העושר סבת הרעות לקצת העשירים או ירצה בזה שטוב העני הולך בתומו בעיון מן העשיר שהו' עקש דרכיו במושכלו' או הוא כסיל ורמז בזה אל ב' מיני הסכלות שהאחד מהם הוא קנין הדעות הנפסדות והשני הוא העדר והנה באר בזה כי טוב העוני עם החכמ' מהעוש' עם הסכלות כמו שנתבאר בספר קהלת :

גם בלא דעת נפש לא טוב . אין טוב לאדם שהוא בלא תורה : ואץ ברגלים חוטא . החוטא רופס ודש העונות בעקביו ואומר קל הוא זה אעבור עליו , ורבותינו פירשו גם בלא דעת , בכופה את אשתו לתשמיש המטה בעל כרחה : ואץ ברגלים חוטא . זה הבועל ושונה , ד''א זה המהלך על גבי עשבים בשבת :

גם בלא דעת . אפי' העובר עבירה בלא דעת וכונה מ''מ בודאי לא טובה נפשו כי יאונה לצדיק כל און : ואץ . הממהר ברגלים ללכת אל המקום אשר נשאו לבו הנה לחוטא יחשב כי מהראוי להתבונן תחילה פן יבא מזה דבר פשע :

ואץ . ענין מהירות כמו ולא אץ לבא ( יהושע י' ) :

גם בלא דעת . גם בסבת העדר הדעות יהיה רצון האדם ותאותו אל מה שהוא לא טוב ומי שהו' מהיר ללכת אל התאוות ההם הוא חוטא :

אולת אדם תסלף דרכו . בעונו בא לו הרע כי באולתו תסלף דרכו ועבר עבירו' ונפרעין ממנו ובבוא לו הצרה זועף לבו על הקב''ה וממהר אחר מדת הדין כגון אחי יוסף שאמרו מה זאת עש' אלהים לנו ( בראשית מב ) :

אולת . האולת שהאדם עושה היא מעקמת דרכו כי ע''י אולתו נכשל ולבו לא כן ידמה כי יזעף על ה' להרהר אחר מדותיו :

תסלף . תעקם כמו וסלף בה ( לעיל ט''ו ) : יזעף . יכעס כמו זעף ה' אשא ( מיכה ז' ) :

אולת אדם . הנה אולת האדם תהיה סבה לעוות דרכו בחפציו מפני שלא בא בהם בסבות הנאותות ואחר זה כשלא יכונו מחשבותיו יכעס לבו על הש''י שענש אותו לפי מחשבתו אל שיבצר ממנו מה שיזם לעשותו ולא יבין כי מצד אולתו היתה זאת לו :

הון יוסיף רעים רבים . אוהבים רבים ויש לפותרו במי שלמד תורה :

הון . העושר יוסיף לבעליו רעים רבים כי הוא אהוב לכל בין לעניים בין לעשירים אבל הדל נפרד הוא אפילו מרעהו הדל כמוהו :

הון יוסיף . הנה הון העשיר יוסף לו רעים רבים כי הוא מהנה אותם תמיד בהונו ואולם הדל לא יקנה לו רעי' אבל דלותו יהיה סבה אל שיפרד מרעהו כי אין לו במה שיהנהו בו להמשיך הרעות ביניהם :

לא ינקה . עם כי לא הוזם בב''ד ולא קבל ענשו לא ינקה מדין של מעלה : לא ימלט . כי בעבור שרגיל לדבר כזב סופו להעיד שקר ולא ימלט מן העונש כאשר יוזם :

ויפיח . ענין אמירה :

עד שקרים . מי שיעיד שקרים וכזבים ויסבב בזה להצדיק רשע ולהרשיע צדיק לא ינקה מהעונש כי הש''י יענישהו עונש נפלא על זה וכן מי שידבר כזבים לא ימלט כי זה סבה לרעות גדולות כמו שקדם :

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע . הכל נעשים רעים : לאיש מתן . יש לפותרו בנותני צדקה ויש לפותרו במרביצי תורה :

רבים . גדולי העם מחלים פני הנדיב להשיג נדבת לבו וכל הרעים יתחברו לאיש הנותן מתן :

רבים . גדולים וחשובים כמו רבי המלך ( ירמיה מא ) : יחלו . יבקשו כמו ויחל משה ( שמות לב ) :

רבים יחלו פני נדיב . הנה הנדיבות הוא חלק טוב כי רבים ונכבדים יחלו פני נדיב להשיג נדבת לבו וכל האנשים הם רעים וחברים לאיש נותן מתנות ומזה הצד יהיה נבחר העושר על הדלות :

כל אחי רש . קרוביו : אף כי מרעהו רחקו . וכל שכן מרעיו ושושביניו ואוהביו : מרדף אמרים . לא המה . אומר פלוני ופלוני קרובי ופלוני ופלוני מרעי והכל דברי הבל , ויש לפותרו במי שהוא רש בתורה ובמעשים טובים : מרדף אמרים . לא המה . מחזר להורות הלכ' ולאו בידו , והמדרש פותרו ביוסף שהיה מוציא על אחיו דבה ואמר לאביו שהן חשודין על אבר מן החי לכך שנאוהו ונקרא רש לפי שהיה מוציא דבת שקר עליהם . ומחזר אחר אמרים לא המה . לו קרינן ומרדף אמרים להנאתו ולענין יוסף לו המה , כי עליו חזרו דבתו הוא היה אומר שהיו אוכלים אבר מן החי והכתוב מעיד עליהם אפילו בשעת הקלקלה היו שוחטין שעיר עזים שנאמר וישחטו שעיר עזים ( שם לו ) הוא אמר שהיו מזלזלין בבני השפחות לכך לעבד נמכר יוסף , הוא אמר שהיו נותנים עיניהם בבנות הארץ אמר הקב''ה חייך שאני מגרה בך את הדוב לכך ותשא אשת אדוניו וגו' ( שם לט ) ( בב''ר ) :

אף כי . אם אחיו שהם עצמו ובשרו שנאוהו כ''ש שכל אחד מרעהו רחק ממנו עד כי רחקו כולם : מרדף . אף כי ירדף אמרים להשתעשע עמהם בדברים בעלמא לא ישמעו לו והמה לו לעצמו הואיל ואין שומע להם :

כל אחי רש . וזה כי גם אחי העני שנאוהו בראותם שלא יקבלו בו תועלת ואם הם עצמו ובשרו ואין צריך לומר שהאנשים שהיו מרעיו קודם זה עתה רחקו ממנו הנה דלותו הוא סבה שירדפו אחיו ומרעיו אמרים לא המה ר''ל שיעלילוהו שאמר או עשה כנגדם מה שאינו כן :

קונה לב . לפי שהדעת הוא בלב אמר קונה לב ור''ל קונה הדעת הוא אוהב נפשו והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה הוא סיבה למצוא טוב :

קונה לב . מי שהוא קונה שכל הוא אוהב נפשו כי בזה הגיע אל הצלחת הנפש והוא שומר בלבו התבונ' למצא הטוב האמתי והתכליתי והוא דעת קדושי' :

לא ינקה . אף אם לא הוזם לא ינקה מדין של מעלה : יאבד . סופו לאבדון כי יבא לידי עדות שקר :

עד שקרים . מי שיעיד שקרים בעניני החכמה אשר הצטרכו התחלותיה אל העדות לא ינק' כי הוא סבה להכשיל האנשים השומעים עדותו בדברים העיוניים ומי שידב' שקרי' בענינים העיוניים ובפרט בשרשים ובהתחלות הנה הוא יאבד כי זה סבה להרחיקו משלימותו תכלית ההרחקה :

לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד . ק''ו הוא שאין נאה שעבד ימשול בנדיבים :

לא נאוה וגו' . כי בהיותו מתענג בטוב יחזיק בכסילות : אף כי . כ''ש שלא נאה שהעבד ימשול בשרים כי עוד יכריח כולם אחר רוע תכונתו אשר קנה בעבודתו :

נאוה . נאה ויפה :

לא נאוה . הנה לא יתכן שיגיע לכסיל תענוג כי בסב' סכלותו ראוי שיגיע לו צער בכל הדברי' וכ''ש שלא יאות לעב' שיהיה מושל בשרים וכאילו אמר זה להעיר שאין ראוי שישי' האד' מושל הכח הנפשיי שהוא ראוי שיהיה עבד ומשרת לשאר הכחו' הנפשיות המגיעות האדם אל השלימו' כי זה הוא ממה שיבלבל הפעולו' האנושיו' וישיב פעולותיו בהמיות ולא אנושיו' :

שכל אדם האריך אפו . כמו להאריך , אם עשה כן שכל הוא לו : ותפארתו . הוא שיעבור על מדותיו :

שכל . השכל שבאדם היא מארכת אפו כי היא תייסרו שלא לצאת לריב מהר . ותפארתו . התפארת הנאמר בו היא שיאמרו עליו שהוא עובר ומוחל למי שפשע נגדו :

שכל האדם . יסבב שיהיה מאריך אפו ולא יכעס בקלות על הדברי' המכעיסי' כשיפגוש אות' ותפאר' האדם הוא שיהיה עובר על פשע ולא יחזיק במחלוקת כי בזה ישים האהב' בינו ובין זולתו :

נהם ככפיר זעף מלך . הקב''ה :

נהם וגו' . כעס המלך יחריד כנהמת כפיר אריות ורצון המלך היא טובה כטל היורד על העשב כי ביד המלך להשפיל או לרומם :

נהם . כן נקרא שאגת הארי וכן ארי נוהם ( לקמן כ''ח ) : זעף . כעס :

נהם ככפיר . הנה כעס המלך יהי' רב הסכנ' כי לו כח לעשות מה שיסור מהכעס מהרע לאשר יכעס עליו ולזה ידמ' כעס המלך לנהם הכפיר שישאג לטרף ורצוי המלך ידמה לטל על עשב שיגדל אותו ויזונהו ולזאת הסבה ראוי שיזהר המלך מהכעס יותר מזולתו כי כעסו יותר קשה והוא יותר מזיק :

ודלף טורד . דלף גשמים היורד בבית ומטריח וטורד ליושבי הבית כך מדיני אשה רע' :

הוות . בן כסיל יסבב הוות לאביו : ודלף . כמו טפות המטר הדולף לתוך הבית אשר יטריד את בני הבית ללכת ממנו כן מריבות האשה יטריד את בעלה להתרחק ממנה :

הות . שברון לב : ודלף . ענין טפטוף כמו דלפה עיני ( איוב יו ) : טורד . ענין גרושין כמו ולך טרדין ( דניאל ד ) :

הוות לאביו בן כסיל . הבן הכסיל הוא לאביו הוות ושברי' מרוב כעסו ויגונו על רוע ענינו ויצטע' האדם כשתהיה אשתו מעוררת לו מדני' כמו שיצטער בדלף הטורף שידלוף בבי' בהתמדה כי זה סבה שתצר לו העמיד' בבית וכן באשת מדני' בשו' כמו שיאמ' אחר זה :

נחלת . ינחל האדם מאבותיו : ומה' וגו' . כי אין הדבר תלוי ביד אבותיו :

בית והון . הנה אפשר שירש האדם מאבותיו בית שייטב לבו בו והון ועוש' ואמנם שתהיה לו אשה משכלת הנה זה ממה שלא יתכן להיות כי אם מה' כי אין זה תלוי בבחירה מכל וכל אבל צריך שילוה לו עזר אלהי :

עצלה תפיל תרדמה . העצלות מביאה לידו שינה , זו היא המליצה , אבל המשל על המתעצל בתלמודו סוף ששואלין דבר חכמה ממנו והוא נרדם : ונפש רמיה תרעב . סוף שיהא עני וכן הרמאי בתלמודו לעשות תורתו חבילות סוף שהוא ישכח :

עצלה . העצלות תפיל על בעליה שינה עמוקה כדרך היושב בטל : ונפש רמיה . המתאוה להיות נזון מן המרמה ולא ממעשה ידיו סופה תרעב כי לא בכל עת יוכל לרמות :

עצלה תפיל תרדמה . מדרך העצלה שתפיל תרדמ' וזה מבואר מן החוש כי העצלה תרדי' הכחו' ותשימ' לואים ובכמו זה תמצ' שהנפש הבוטחת שתשיג די טרפה ברמיה ותתעצל מפני זה מההשתמשו' במלאכו' לבקשת הטרף תרעב כי לא ימצא לה בזה האופן מזונה או ירצה בזה כמו שהעצלה תפיל תרדמה ותמנע מהנפש המרגשת פעולת' תחת חשבו לתת תענוג ומרגוע לכחותי' כן נפש איש רמיה תרעב ותמנע ממנ' פעולת' בהשגת' המושכלות תחת חשבו כי בזה האופן ישיג בקלות די טרפה ויהיה יותר פנוי להשלי' נפשו והיה זה כן כי מדרך הרמיה שתמנע האדם מהשגתה השלימות :

שומר מצוה שומר נפשו בוזה דרכיו ימות . שאינו נותן לבו לשקלן :

בוזה דרכיו . המבזה את הדרכים הראוים אליו ימות בלא עתו :

שומר מצוה . הנה מי שהוא שומר מצו' הש''י בתורתו התמימ' הו' שומר נפשו כי היא מיישר' האיש לתיקון הגוף ולתיקון הנפש ואולם מי שהוא בוזה השם יתעלה ימות מפני פתיות מדותיו וחסרון שכלו אשר הם סבה אל שימות האדם בלא עתו עם שהגיע לו הש''י מהעונש על עברו על מצותיו כמו שנתבאר בעדות מדברי הנביאים :

מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו . כשיחלה ויטה למות צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין לומר העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזיר' לגופה אף אני אחזיר לו נפשו :

מלוה וגו' . החונן את הדל בתת לו צדקה הוא כמלוה את ה' והנה יפרע לו דמי ההלואה ויוסיף עוד לשלם לו גמול על טובת ההלואה :

מלוה ה' . הנה מי שהוא חונן דל כאילו מלוה לש''י מה שיתן לעני כי על הש''י להשביע לכל חי רצון ולזה ישלם לו הש''י גמולו ויברכהו בגלל הדבר הזה ולכן נתן הש''י לעשיר הברכה בכל משלח ידו למען ישמחו העניי' בטובו כמו שנזכר בתור' :

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך . אל תכהו מכת מות :

כי יש תקוה . ר''ל אל תסיר ידך מלייסרו אף אם תראה שאין בה תועלת כי יש תקוה אולי ברבות המסור יועיל : ואל המיתו וגו' . אבל לא תפנה נפשך להמיתו על רוע מעשיו :

יסר בנך . בקטנותו כי בזה יש תקוה להגיעו אל השלימות ואף על פי שיצעק ויהמה בהכותך אותו לא תשא נפשך אל המייתו וצעקתו להתפעל ולחמול עליו מפני זה ולהמנע מליסרו כי טוב לו שיקבל המוסר עם ההמי' והצעק' משיעמו' שמח עם העדר קבול המוסר :

גדל חמה נשא עונש וגו' . אם תעביר על חמתך ותציל את שונאך אם ראית רעה באה לו עוד תוסיף ימים וטובה :

גדל חמה . מי שהוא גדל חמה ישא עונש על חמתו כי בודאי יעשה רע על מי אשר יכעס כי אם תציל אותו מידו הנה עוד תוסיף חמתו כי כן דרך גדלי החמה ואם תעמוד מנגד יעשה מעשהו ומעותד הוא אל העונש :

גדל חמה . מי שהוא גדול חמה לא ימלט שלא ישא עונש על זאת המד' הפחות' כי בזה יעורר מדיני' עם האנשי' ואם יקרה שבעת מה תצילהו החמה מהקם עליו כי יירא ממנו בראותו חוזק חמתו הנה עוד תוסיף זאת התכונה להתנהג ככה עם אחרים עם שיהיה בהם מי שיקום עליו ויפילהו ברע כי הוא יבקש רע בזאת התכונה הפחותה :

למען תחכם באחריתך . אם חכמת בראשית ימיך :

שמע עצה וקבל מוסר . שמע עצה בדבר דבר כדי שתתיישר להתנהג במנהגי' המשובחים ותדרך במה שתרצה להשיגו בדרכי' הראויי' וקבל מוסר מהגדולי' ממך ומהתור' כי זה יהיה סבה שתחכ' באחריתך או ירצה בזה שמע עצתי וקבל מוסר כי זה יישירך לקנו' חכמ' באחריתך כי לקיחת המוסר צריך שיקדם בקנין החכמ' כמו שקדם , ראוי שתדע כי לא יועיל לאדם טוב ההתבוננות בדברי' שלא שלא יפול ברע אם חטא לש''י בצד מן הצדדי' באופן שיהיה ראוי לעונש או שלא יגיע מה שגזר הש''י מהטוב לשכנגדו וזה כי רבות מחשבו' בלב איש והש''י יסבב לפעמים שיפול האדם במחשבה מאלה המחשבו' אשר תובילהו אל מה שגזר הש''י עליו לטוב או לרע מצד ההשגחה או מצד העונש ולזה ראוי לאדם שישתדל להתקרב אל הש''י כפי מה שאפש' כי לא תועיל לו בזולת זה שום תחבול' להמלט ממה שגזר הש''י עליו אבל ימצא שכל מה שחשב להתרחק מהדבר ההוא ימציא הסבות המקרבות אותו אליו וזה מפורסם מאד מהרבה מספורי הנבואה :

רבות . לפעמים יחשוב האדם מחשבות רבות שונות זו מזו ואין אחד בהם מתקיים אך הדבר אשר יעץ ה' היא תקום ועם לא היתה מן המחשבות שחשב הוא :

תאות אדם חסדו . עיקר שהבריות מתאוים לאדם בעבור חסדו : וטוב רש מאיש כזב . ואם איש כזב הוא ומבטיח ואינו עושה טוב איש רש ממנו :

תאות . מה שהבריות יתאוו אל בן אדם הוא בעבור החסד שהבטיח להם אבל העשיר המבטיח חסד וכוזב הנה הרש טוב ממנו כי על כי לא מצאה ידו אין דרכו להבטיח ואין מביא אנשים לידי כליון עינים :

תאות אדם חסדו . הנה תאות האדם היא בטבע מה שהוא חרפה לו כי יצר לב האד' רע מנעוריו ויהיו תאוותיו מפני זה אל תאות החומר אשר בו נשתתף לבהמות ולזה יהיה יותר טוב הרש שלא ישיג דבר מהתאוות מאיש כזב שישבע תמיד באלו ההנאות שהם הבל וכזב או ירצה בזה תאות האדם היא שישיג חסד הש''י בדברי' ויותר טוב להשיג זה מי שהוא רש בדעות והוא מי שיש לו הסכלות שהוא העדר מאיש כזב שיש לו הדעות הכוזבות וזה כי הרש לא יצטרך כי אם ללמוד החכמה ואיש הכזב צריך שירפא תחלה ממום דעותיו הכוזבות המרחיקות אותו בתכלית מה שאפשר מהש''י ובזה מהקושי העצום ר''ל להעתיקו מן הדעות האלו ואחר זה יצטרך ללמוד החכמה לפי השרשים האמתיים :

ושבע ילין . הירא את השם שלא יפקד בשום רעה :

לחיים . היא סיבה לחיים ויתמיד בשביעה ולא יזכר אל הרע ר''ל לא תבוא עליו רעה :

ילין . ענין התמד' כמו צדק ילין בה ( ישעיה א ) : יפקד . ענין זכרון והשגחה :

יראת ה' . הנה יראת ה' תישר האדם אל החיים הנצחיים והנה בעל יראת ה' ילין שבע כי לא ירעב ולא יכסוף התאוות הגופיות כי לא יזכר אצלו דבר רע שיהרהר בו כי יראת הש''י תמנעהו מלכסוף הדברים המגונים האלו :

טמן עצל ידו בצלחת . ביורה חמה שכשיעברוה מן האור ופינוה רקנית מחמם ידו בתוכה ודומה לו בשלו בסירות ובדודי' ובצלחות ( דברי הימים ב לה ) ומשום רבינו יצחק הלוי שמעתי בצלחת מלשון תרגום ויבקע וצלח בשעת הצנה והגליד על שם שהקור והגליד מבקעין וצולחים הידים , ואני שמעתי בצלחת קרע החלוק שקורין פאנדאדור''י , בלעז כלומ' טומנה בחיקו ( סא''א ) :

טמן עצל . הנה העצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה וידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו והנה סופו שגם אל פיהו לא ישיב ידיו כי לא ימצא מה לאכול ולהשיב אל פיו :

בצלחת . שם כלי בשול כמו ובדודים ובצלחות ( דברי הימים ב לה ) :

טמן עצל . הנה העצל כאילו טמן ידו בצלחת בצלוחית קטנ' שיקשה להוציאה משם וכן ימצא הענין בו כי לעצלותו תמצאנה ידיו כאילו הם אמורות ולא יעשה שום מלאכה ואף על פי שיחסר לו מזון ויצטרך לו מפני זה להרויח במלאכה מה שישיג בו די טרפו הנה עם כל זה לא ישליט בידו לעשו' בה מלאכה יחיה בה וזהו אמרו גם אל פיהו לא ישיבנה :

לץ תכה ופתי יערים . על מכות פרעה ומלחמת עמלק החכים יתרו ונתגייר :

לץ תכה . כאשר תכה את המתלוצץ על החכמה עם כי לא תועיל לו הנה הפתי המחוסר הבנה יתחכם בעבור זה אבל לנבון אף דברי החכמה יועילו לו ויבין דעת יותר ממה שבידו :

יערם . מלשון ערמה :

לץ תכה . הנה אם תכה לץ להקנותו מוסר הנה האיש הפותה הרואה זה יתחכם בזה ויקח בעצמו ערמה להמלט מהדבר אשר הוכה עליו האיש הלץ ויקח מוס' בהכאת זולתו אך לנבון אם תוכיח לו בדברים לבד יבין דעת כי לבו פונה אל השלימות :

משדד אב יבריח אם . מבריח אם : בן מביש ומחפיר . דרכיו ע''י שראת' שרה את בן הגר המצרית משחק לעבודת גלולים וגילוי עריות גרם זה שנשתלח' אמו וירע הדבר מאד בעיני אברהם ( בראשית כא ) :

משדד אב וגו' . הבן שהוא מביש ומחפיר פני אביו גורם שאביו מגרש לאמו על אשר הדריכתו בדרך הזה ובע''כ יבזבז נכסיו לתת לה כתובתה והרי הבן ההוא גוזל את אביו דמי הכתובה ומבריח את אמו ממנו :

משדד . מלשון שדידה וגזלה : ומחפיר . ענין בושה :

משדד אב . הנה הבן שהוא מביש ומחפיר הוריו לרוע מנהגיו ורדיפתו אל התאוות הוא סבה שישודדו שודדים אביו כדי שיחלק מהשלל עמם או אולי לווה מהם ויבאו להפרע מהאב ולזאת הסבה בעינה יבריח האם ולזה ראוי לאב ולאם שייסרוהו בקטנותו שלא יבואם ממנו זה ההפסד ואחר שהזהיר הבן לשמוע מוסר שב להזהיר שלא יכלה ימיו בזאת הפילוסופיא המדינית כי די לו בה שתיישירהו אל לקיחת המוסר אשר הוא הצעה לקנין החכמה :

חדל בני לשמוע וגו' . מקרא קצר הוא וזהו פירושו חדל בני לשגות מאמרי דעת בשביל לשמוע מוסר , חדל לשגות כמו מלשגות וכן וחדל לעשות הפסח ( במדבר ט ) וכן כי חדל לספור ( בראשית מא ) :

חדל בני וגו' . לפעמים ימצא מסית לשגות מאמרי דעת בראיות כוזבות ויפתח אמריו במוסר השכל למען יאמינו בו עד כי ישוב להדיח מאמרי דעת ואמר חדל בני לשמוע המוסר של הבא להסית לשגות מאמרי דעת ולא תאמר את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל כי תהיה נלכד בפתויו :

לשגות . מל' שגגה ומשגה :

חדל בני . ואמר המנע בני לשמוע חכמת המוסר תמיד באופן שתשגה בה יותר מאמרי דעת כי אין ראוי לאד' שיאבד זמנו בחקירותיה כמו שביארנו בפרשת בראשית אבל ראוי שתשגה תמיד באהבת אמרי דעת אחר שתגיע מהמוסר דבר ראוי ומספיק להיות הצעה לקנין החכמה :

עד בליעל יליץ משפט . יעיד לאד' מליצת משפטי יסורין ומית' : ופי רשעים יבלע און . האון יבלעהו :

יליץ משפט . במשפט יתקן אמריו במיטב המליצה למען יקובלו על הלב ויאמינו לו : יבלע און . דברי האון יאמר בבליעה לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האון ההוא כי יחשבו שלפי תומו ידבר : ( : ט ) שפטים . משפטי יסורים : ומהלומות . מכות המשברות נכונו לגוף הכסילים :

יליץ . מל' מליצה :

עד בליעל . הנה העד הבליעל שיעיד שקר באחיו יוציא בפיו מחשבתו הרעה לתכלית שיהיה המשפט מפי השופט כמו שחשב וזה צריך לו לפי שהוא עושה הרעה ע''י זולתו ואמנם פי רשעים יבלע ויכסה האון אשר במחשבתם כדי שלא יודע רצונם לאיש ויהיה זה סבה אל שיוכלו להשיג מחשבתם ולא יהיו נשמרים האנשים מהם או ירצה בזה בעד בליעל המעיד שקר בספורי המישרים להשגת הענינים העיוניים וברשעים בעלי הדעות הכוזבות בפנות העיוניות והתוריות ויהיה הרצון בו עד בליעל יליץ משפט במה שיגיד ואם לא ירגיש כי ממנו יעמיד החכמ' על דבר המשפט ויהיה זה העד סבה להטעותו ובכלל הנה בקשת המשפט סבה אל שידבר אלו הדברים כי יקרה שיטעה בעדות לסבות מה כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמו' ה' והנה לפעמי' תמצא שיגיד האדם דברים בעדות לחזק הדעת שנראה לו צודק בחקירותיו כמו שתמצא זה לגליינוס במה שחלק על הפלוסוף במה שהניח שהלב לבדו הוא החי ולזה הוא המבואר שהמשפט שנראה לו צודק הוא סבה אל שיגיד זה העדו' , אך האון והשקר אשר לרשעי' בהתחלות הוא סבה אל שיהיו דבריהם נשחתי' ומבולעים במה שאחר ההתחלות :

נכונו ללצים . הקב''ה זימן לו שפטים של צרעת לזה הלץ המספר בלשון הרע :

נכונו ללצים שפטים . כי מפני הלעיגם על האנשים ימצאו בהם שישפטו אותם שפטים גדולים ולגוף הכסילים נכונו שברים כי לסכלותם יעשו ענינים מגוני' כנגד האנשים ואפשר שיעיר על זה בלצים בעד הבליעל שיליץ ספורים כוזבים יביאו לטעות החכמים בדבר משפטי העיון ולזה אמר כי נכונו להם שפטים כי הם עושים רעה גדולה אם לא ירגיש בזה ולזה צריך לאדם שיזהר בדבר הספורים האלו שלא יגיד רק האמת ויתבונן שיהיה ענין ספורו נקי מהדברים המטעים והמשל כי לפעמים כשיהיה מעונן יראה הכוכב רחוק מכוכב אחר יותר מהמרחק האמתי אשר ביניהם ומי שיקח העדות מהעת ההוא יטעה החוקרי' בזאת המלאכה הסומכי' על מבטיו והנה קרא הכסילים בעלי הדעות הנפסדות כי יש עמם הסכלות שהוא קנין וכמו שסכלותם בהתחלות ישבר וישחית מהם במה שאחריה' כן ראוי שישבר גופם לפי שרוב נטותם אחר הדברים הגופיים היה סבה אל שיטעו בעיון מפני שלא הפליגו החקירה בו לרוב התעסקם בעניני הגוף :