יושב בסתר עליון . מי שהוא חוסה בסתר כנפי השכינה הוא יתלונן בצלו שהקב''ה מגין עליו הרי משה רבינו זה משיא את בני האדם לחסות בכנפי השכינה : יושב בסתר עליון . כמו ( שה''ש ב ) בצלו חמדתי וישבתי : שדי . לשון חוזק :

יושב וגו' . אמר בל' קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר''ל המתבודד בעבודת ה' ובעיון סתרי תורתו : בצל וגו' . אתה המתלונן וכו' וכפל הדבר במ''ש :

יתלונן . ענין התמדה וכן צדק ילין בה ( ישעיה א ) :

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן: היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש היא עשתה בסתר יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו'סוטה ט ע"א

יושב, מצייר כאלו אחד מן הקדושים בני עליון מלאכי ה' ידבר אל המתפלל ויענהו מענה על שאלתו, אומר אליו, דע כי אתה היושב בסתר עליון מצד נפשך, שיושבת בקביעות בסתר ה' דבוקה בשרשה העליון, ומצד גופך אתה האיש אשר בצל שדי יתלונן, שה' ישגיח עליך בהשגחה פרטיית ויכך בצל כנפיו :

אומר לה' מחסי . הוא ומצודתי והכל ילמדו ממני ולמה אני אומר כן :

אומר לה' . אומר אני לך בעבור ה' אשר הוא מחסי וכו' :

ומצודתי . ענין מבצר חזק :

אומר, אני אומר לה', היינו בשביל ה' ובשליחותו, אני אומר לך בשם ה' אשר הוא מחסי ומצודתי, אומר אני לך בשם אלהי אשר אבטח בו,

לה'. בעבור ה' כמו אמרי לי אחי הוא :

כי הוא יצילך מפח יקוש וגו' . לכל אחד ואחד הוא אומר יושב בסתר עליון :

כי הוא יצילך . אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר :

מפח . מרשת : יקוש . מלשון מוקש : הוות . ענין שברון כמו הוה על הוה ( יחזקאל ז ) :

כי הוא יצילך מכל רעות המתרגשות בעולם, בין מרעות בעלי הבחירה שעז''א מפח יקוש, בין מרעות הבאות ע''י הטבע שעז''א מדבר הוות :

באברתו . כנף : יסך . יסוכך : תחסה . תתכסה : צנה וסחרה . הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו , סוחרה לשון סחור סחור :

באברתו . בכנפיו יסוכך ויגן עליך : אמתו . אמיתת הבטחתו היא כצנה וסוחרה :

באברתו . בכנפיו : צנה . דומה הוא למגן : וסחרה . לבוש מברזל מסבבת הגוף סחור סחור :

באברתו, מצייר שיגין עליו כמו שהעוף מגין בכנפיו על גוזליו, ויש הבדל בין אבר ובין כנף, שהכנף הם הנוצות הארוכות המחוברות בקצה האבר המעופף שנקרא אבר, והעוף יסך ויגן ע''י האבר בצדדי אפרוחיו ויפרוש הכנפים שהם הנוצות למעלה למחסה עליהם, והוא למשל שיסך לך מפני רעת בני אדם הבא מן הצד, ויהי לך מחסה מפני רעות טבעיות הבאים מלמעלה, צנה, שיעור הכתוב תחת כנפיו תחסה תחת צנה וסחרה של אמתו, קיום דבריו והבטחתו שהוא אמתו (מה שהבטיח להגן עליך) יהיה לך כצנה וסוחרה, הצנה מגנת לפני האיש בעת המלחמה מרעת בני אדם, והסוחרה מגנת מכל הצדדים גם נגד רעות טבעיות הבאים מלמעלה, ועי''כ.

באברתו, כנפיו. התבאר הבדלם (יחזקאל י''ז ג', איוב ל''ט כ''ז). יסך. כמו הנני סך את דרכך (הושע ד') שהוא מן הצד. סוחרה. דבר הסובב מכל צד :

לא תירא . אם תבטח בו : מחץ יעוף יומם . שד המעופף כחץ :

לא תירא . על כי יסוך עליך לא תירא מפחד :

לא תירא מפחד לילה, ר''ל ע''י שיצילך מפח יקוש של בני אדם לא תירא מהם בין משודדי לילה בצנעה, ובין ביום, גם אם יעוף החץ מן הלוחם כנגדך, יהיה לך כצנה להצילך מחץ יעוף יומם :

מדבר , ומקטב . שמות שדים הם , זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים : ישוד . ישודד :

מדבר . מן המזיק דבר ההולך באופל : מקטב . מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים :

באפל . בחשך : מקטב . נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול ( הושע יג ) . ישוד . מל' שדידה וגזלה :

מדבר, ונגד מ''ש מדבר הוות, מפרש שג''כ לא תירא בין מדבר המהלך באפל, ובין מן הקטב מרירי אשר ישוד בצהרים :

מקטב. כמו קטב מרירי, אהי קטבך שאול (הושע י''ג) אויר ארסי הממית. ישוד. שרשו שדד :

יפול מצדך אלף . לשון חנייה כמו ( בראשית כ''ה ) על פני כל אחיו נפל : מצדך . משמאלך יחנו אלף שדים ואליך לא יגשו להזיק :

יפול . אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ''מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך :

יִפֹּל מִצִּדְּךָ ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אש דת למו ואומר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך מאי ואומר וכי תימא אורחא דמילתא היא למיתב בימין ת"ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך וכו'.יומא נג ע"ב

יפול, והגם שיפול אלף מצדך השמאלית, ורבבה מימינך, ע''י החץ או הדבר, בכ''ז אליך לא יגש ולא יגע בך רע :

ושלמת . כליון , ולמה :

רק וגו' . מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה :

רק, מה שתביט בעיניך ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז תראה כי הוא שלומת רשעים, שה' משלם להם את ענשם בהשגחה, וע''כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה :

תביט. תראה. ההבטה מציין שימת לב על הדבר כמ''ש (ישעיה ה') :

כי אתה . אמרת : ה' מחסי . והרי זה מקרא קצר : עליון שמת מעונך . את הקב''ה שמת מעון מבטחך :

כי אתה . כאשר תאמר אתה ה' מחסי ועל אל עליון תשים מעונך ר''ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר :

מעונך . מלשון מעון ומדור :

כי אתה, מבאר מדוע אליך לא יגש, מפני שאתה שמת מעונך את ה' עליון אשר הוא מחסי, כאילו אינך שוכן בין התחתונים ואין מגורתך בעוה''ז רק בעולם העליון אצל ה' שהוא מחסי, (ר''ל מחסה של המלאכים בני עליון שבהם לא יגעו רעת העולם השפל), וע''כ לא יגעו בו רעת העולם הזה כמו שלא יגעו בבני מרום המלאכים החוסים בה' :

כי אתה. סדרו כי אתה שמת מעונך ה' עליון מחסי :

לא תאנה . לא תקרה וכן והאלהי' אנה לידו ( שמות כא ) :

לא תאונה . אז לא תזדמן לך רעה : ונגע וגו' . כפל הדבר במ''ש :

תאונה . ענין הזדמנות כמו והאלהים אנה לידו ( שמות כא ) :

לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה: אמר רב הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב ולאדם רע אין מראין לו חלום רע תניא נמי הכי כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע והכתיב לא תאונה אליך רעה וכו'.ברכות נה ע"א לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: ת"ר שיר של תודה בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים ואומר ארוממך ה' כי דליתני וגו' ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים מאן דאמר דנגעים דכתיב ונגע לא יקרב באהלך ומאן דאמר פגעים דכתיב יפול מצדך אלף ואומר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך וחוזר ואומר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה:שבועות טו ע"א

לא תאונה אליך רעה, מוסיף לאמר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות נגע לא יקרב (אליך) באהלך, הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך :

תאונה. תסובב אליו, ועיין ההבדל בין אנה ובין קרה (ירמיה ב' כ''ד). יקרב באהלך. פעל קרב נקשר עם אל בכ''מ, וע''כ פרשתי שמלת אליך נמשך לשנים ונגע לא יקרב אליך באהלך :

לך . עליך :

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ: וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור ושמא יאמר אדם מי מעיד בי אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך וכו'.תענית יא ע"א כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ: ר' זריקא אמר שני מלאכי השרת המלוין אותו הן מעידין בו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (וחכ"א) אבריו של אדם מעידין בו שנאמר ואתם עדי נאם ה' ואני אל:חגיגה טז ע"א

(יא-יב) כי, יאמר הגם שמלאכיו אשר יצוה ה' לך ויזהירם לשמרך בכל דרכיך הם על כפים ישאונך ולא יניחו אותך לעבור על הארץ ברגליך, כי ייראו פן תגוף באבן רגלך אף נגיפה קלה, והם מוזהרים על שמירתך ולכן ישאו אותך על כפים בל תקרב אל דבר מזיק כלל :

יצוה לך. צווי שאחריו למ''ד היינו בשבילו, כמ''ש בס' התו''ה (ויקרא סי' ד) :

פן תגוף . פן תכשל וכן כל לשון נגיפה אצופי''ר בלע''ז :

על כפים . המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה :

תגוף . ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה ( שם ) :

תדרוך . תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך :

שחל . שם משמות האריה : ופתן . מין נחש : כפיר . ארי בחור : ותנין . מין נחש :

עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ: אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי אלו הן ארי כפיר לביא ליש שחל שחץ וכו'.סנהדרין צה ע"א

(יג-יד) על, אבל ה' יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע''פ הנס והפלא, ואני אומר שעל שחל ופתן תדרוך ולא יזיק אותך, וגם תרמוס כפיר ותנין תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע''י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע''י ה' בעצמו, כי אחר שבי חשק אפלטהו בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע''י שידע שמי שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי, אשגבהו שעוד יתגבר על המזיקין :

(יג-יד) על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין. הדורך הוא כדרכו, והרומס משחית הדבר, (כמ''ש ישעיה ס''ג ג'), והכפיר הוא הצעיר מן השחל, והתנין קטן מן הפתן, על שחל הגדול תדרוך ברגליך, ואת כפיר הקטן תרמוס בדרכך עליו, נגד תדרוך אמר ואפלטהו, ונגד תרמוס אמר אשגבהו, שהוא יותר מן ההפלטה שעוד יתגבר על המזיק לרמסו בכחו. וידע שמי. הוא יותר מן החושק, שחושק אל הדבר ולא השיגו עדיין :

כי בי חשק . כה יאמר ה' הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים : כי ידע שמי . הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני :

אשגבהו . ענין התחזקות :

יקראני . לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו : עמו אנכי בצרה . בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו : אחלצהו . אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו :

אחלצהו . ענין הוצאה ושליפה :

עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה: ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר ר' יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו ולמה מתכסין בשקים אמר ר' חייא בר אבא לומר הרי אנו חשובין כבהמה ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה אמר רבי יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה וכו'.תענית טז ע"א

יקראני, שיעורו יקראנו בצרה ואענהו ''עמו אנכי'' מבאר למה לא ישאהו על כפים בל יקרב במקום סכנה, ולמה יניחהו במקום שחל ופתן ומזיקין, שזה יהיה שעי''ז יקראני בצרה, ויתפלל לפני, זאת שנית שאענהו שעמו אנכי, וישיג שאני עמו לשמרו, משא''כ אם לא יהיה במקום סכנה כלל, לא יקרא אלי, וגם לא ישיג בחוש שה' עמו כי יתלה הכל בטבע, ואחלצהו ואכבדהו שעי''ז ישיג כבוד, אחר שיראו כולם שאני עושה לו נסים, וגם ר''ל שיענהו בצרה שהיא עמו, ושהצרה היא לטובתו, ואינה מחמת הסתרת פנים רק בהשגחה, ושאחלצהו ועוד יהיה לו כבוד, ועי''ז.

אשביעהו . יהיה שבע מהם לגודל הריבוי : ואראהו . בעיניו יראה בימיו תשועת ה' :

ארך ימים אשביעהו, כמו שהיה באיוב שע''י יסוריו האריך ימים, וגם אראהו בישועתי שעי''כ יראה ישועה השגחיית :