תהלים-תהילים פרק-פו{א}
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃
הטה . לשמוע תפלתי וענני : כי עני . אני מוכנע כעני :
תפלה לדוד, שיצילהו ה' מיד אויביו ומבקשי נפשו, הטה ה' אזנך ענני, מבקש שיענהו מפני חמשה טעמים, {{{א}}} מצד הרחמים כי עני ואביון אני, ודרכך לרחם, {{{ב}}} מצד המשפט והדין,
{ב}
שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃
כי חסיד אני . שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק , כך הוא באגדת תהלים , ד''א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו' :
כי חסיד אני . וזהו במה ששומע חרפתו ובידו לנקום נקם ומעביר על מדותיו : הושע וגו' . מקרא מסורס והוא כמו אתה אלהי הושע עבדך הבוטח עליך :
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי: לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי וכו'.
ברכות ד ע"א
שמרה נפשי כי חסיד אני, ועם חסיד תתחסד, ואמר שמרה נפשי בל תתמוטט נפשו מן החסידות ע''י רדיפת אויביו, {{{ג}}} מצד הבטחון, הושע עבדך מצד שהוא בוטח אליך, וזה נוגע לכבוד שמך לעזור הבוטחים בך, {{{ד}}} מצד התפלה, ועז''א.
{ג}
חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם׃
כל היום . כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים :
חנני ה' כי אליך אקרא, ובשגם שאני מתמיד בקריאתי כל היום, ובאר שתפלתו היא מצד החנינה, (כמ''ש ואתחנן אל ה' שמבקש חנינה), ועל זה אמר חנני ה', {{{ה}}} מצד שאני מתיאש מכל עניני העולם ואין לי דבר בעולם רק עניני עבודתך, וז''ש.
{ד}
שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
נפשי אשא . לבי אכוין :
נפשי אשא . אני נושא נפשי להטעין עליך ולהשען בך :
שמח נפש עבדך, אחר שאין לי שמחה בעולם משום דבר רק בך, כי רק אליך ה' נפשי אשא :
אליך נפשי אשא. עי' למעלה (כ''ה א') :
{ה}
כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃
כי אתה ה', ר''ל שמניעת התשועה לא יצוייר רק באחד מג' פנים. {{{א}}} מצד הנותן אם אין בטבעו להיטיב, אבל אתה ה' טוב. {{{ב}}} מצד המקבל אם אינו ראוי אל הטובה ע''י חטאיו, אבל אתה ה' סלח ומוחל לחטאים, {{{ג}}} מצד הקשר שבין הנותן והמקבל, אם דרך הנותן שלא לתת רק כפי המעשה שבזה יכול להיות שאין אני ראוי מצד מעשי, אבל אתה ה' רב חסד לכל קוראיך, אינך נותן לפי הדין רק מצד החסד מבלי השקף על המקבל ומעשיו :
{ו}
הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃
האזינה . הטה אוזן לשמוע : והקשיבה . ענין שמיעה :
האזינה ה' תפלתי, התפלה היא שפיכת הנפש והדבקה במקורה, ובזה מובדלת מן תחנה ויתר לשונות שמורים על בקשת צרכיו, אבל התפלה היא התרוממות הנפש מכל עניני הגשם, רק שבעת שיאזין ה' את התפלה אז דרכו להקשיב גם קול התחנונים מה שיחנן גם הגוף בעת ההיא לצרכו, ועז''א שע''י שתאזין תפלתי תקשיב גם קול תחנונותי :
האזינה תפלתי הקשיבה בקול תחנונותי. תפלה גדולה מן התחנה כנ''ל, והכלל שהאזנה גדולה מהקשבה, ובא על התפלה שהוא העקר האזנה, ועל התחנה שהיא טפלה הקשבה כמ''ש בפנים :
{ז}
בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃
כי תענני . בטוח אני שתענה לי :
ביום צרתי, בפרט שאקראך ביום צרתי, ואז ודאי תענני כי דרכך להושיע בעת צרה :
{ח}
אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃
ואין כמעשיך . המקדים עליונים לתחתונים :
באלהים . הם שרי מעלה : ואין כמעשיך . אין בעולם מעשה נפלא כמעשיך :
אין כמוך, הנה בין העכו''ם היו כתות שהיו מכחישים הנהגתו, ואמרו שהגם שהוא לבדו ברא את העולם מסר ההנהגה לכחות אחרים גלגלים וכוכבים וכדומה שהם המנהיגים את העולם, ולעומת זה אין כמוך באלהים, בין אלהים השופטים ומנהיגים אין כמוך, כי אתה המנהיג העליון וכולם מקבלים כחם מאתך, ויש כתות שהיו אומרים שהיו פועלים רבים בבריאה ושנברא על ידי עילות ועלולים ולעומת זה אמר ואין כמעשיך, ולכן.
{ט}
כָּל־גּוֹיִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃
יבואו וגו' . כי לעתיד יאמינו הכל בה' :
כל גוים אשר עשית אחר שאתה עשית אותם, יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך, ר''ל כי המכחישים שאינו מנהיג את העולם יתנו לו כבוד מצד שהוא הסבה הראשונה, אבל לא ישתחוו לפניו, אחר שלדעתם אינו יודע מאומה מהעולם השפל, והכת השניה שאמרו שנמצאו פועלים רבים, לא יכבדו אותו לבדו אחר שיש בוראים רבים, אבל אחר שאין כמוך באלהים בהנהגה לכן כולם ישתחוו לפניך, וע''י שאין כמעשיך לכן יכבדו לשמך :
{י}
כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃
ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך . עד שלא נבראו המלאכים נבראו השמים והארץ לפיכך יכבדו כל הגוים לשמך :
כי גדול . אז ידע אשר אתה גדול ועושה נפלאות לבדך :
כי גדול אתה ועושה נפלאות, שם גדול מורה אצל ה' שהוא ראש הסבות וסופם עד אחרית המסובבים, ואחר שגדול אתה לבדך א''כ מבואר שאין כמעשיך ואין שותף בבריאת העולם, ואחר שאתה עושה נפלאות לשדד הטבע ולהרסו מבואר שאתה המנהיג כל כחות הטבע, ואין כמוך באלהים ה', ור''ל שאחר שאתה הבורא והמשגיח ויכול להרוס סדרי הטבע אם כן בכחך להושיעני, לכן ביום צרתי אקראך כי תענני :
{יא}
ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃
אהלך . למען אלך גם אני באמתך ר''ל ללכת באמתך כמוך : יחד לבבי . עשה לי לב אחד ומחשבה אחת ליראה את שמך ולא אהיה תלוי ומסופק :
הורני . ענין למוד : יחד . מל' חד ואחד :
הורני ה' בקש שיודיעהו ג' דברים, {{{א}}} דרכך, שהוא דרכי הנהגתו איך מנהיג העולם בחסד ורחמים, למען ילמד ללכת בדרכים אלה כמ''ש והלכתי בדרכיו מה הוא רחום וכו', {{{ב}}} שיודיעהו האמתיות הנעלמים משכל האדם והם האמתיות בענין הליכתו ומנהגיו שהם חקי התורה ומצותיה למען ידע ללכת בם. ועז''א אהלך באמתך, {{{ג}}} האמתיות באמונות ודעות שישיג בשכל העיוני אחדות ה' השגחתו ויכלתו וכדומה, שבזה תיחד לבבי ליראה שמך, שעי''כ לא יירא רק מה' לבדו :
דרכך, אמתך. עי' למעלה כ''ה ג' ה' :
{יב}
אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃
אודך ה' בכל לבבי, ההודאה היא על הטובות שהשיג, ולא תהיה ההודאה עם כונת מבקש, שיבקש עי''כ שיוסיף להיטיב לו שאז אינו מודה בכל לבבו, רק אודך בכל לבבי וכמ''ש למעלה (סימן ט'), וגם אכבדה שמך לעולם ע''י ספור תהלותיו וגבורותיו :
{יג}
כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃
משאול תחתיה . דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא ( ש''ב י''ב ) גם ה' העביר חטאתך :
גדול עלי . הגדלת עמי חסד : משאול תחתיה . הוא הגיהנם וזהו במה שבשרו ע''י נתן הנביא שנמחל לו העון דבת שבע :
תחתיה . ענין עומק ושפלות :
כי חסדך, ר''ל שעשה אתי טובות כפולות, בין לגוף בין לנפש, על טובות הגוף אמר כי חסדך גדול עלי, ועל טובות הנפש אמר והצלת נפשי משאול תחתיה, שהציל הגוף מאויביו, והנפש מיצר הרע וכחות המחטיאים אותה :
{יד}
אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃
זדים קמו עלי . דואג ואחיתופל : ולא שמוך לנגדם . לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך :
ולא שמוך . לא שמו יראת אלהים נגד פניהם :
עריצים . חזקים כמו אל נערץ ( לקמן פ''ט ) :
אלהים, איני יכול להמלט משונאי ע''י צדקי כי זדים קמו עלי, אינם קמים עפ''י טענה רק מצד שהם זדים עושים רע בזדון, ולא יועיל צדקי לנגדם, וכן לא אוכל להתגבר נגדם בכח כי עדת עריצים בקשו נפשי, שהם חזקים ועריצים, וכן לא אקוה שייראו מה' כי לא שמו אלהים לנגדם :
{טו}
וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
(טו-טז) ואתה ה' אל רחום וכו' פנה אלי, מפרש מצד שאתה רחום פנה אלי לראות בעניי, ומצד שאתה חנון חנני, ומצד מדת אמת תנה עזך לעבדך, מצד שאני עבדך ועובד אותך, ומצד מדת חסד הושיעה לבן אמתך, ור''ל שעובד את ה' מצד בחירתו, שעז''א עבדך, ומצד שנוצר לזה בטבע מאבותיו שעז''א לבן אמתך, וזה חסד שיצרו באופן זה שיהיה מוכן בטבע לעבוד את ה' :
{טז}
פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃
לבן אמתך . בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו :
לבן אמתך . ר''ל אני מוכנע כבן אמה יליד בית :
{יז}
עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃
עשה עמי אות לטובה . שיהא ניכר לאחרים שמחלת לי : ויראו שונאי . האות ויבושו , ולא שמע לו הקב''ה ליתן האות בימיו אלא בימי שלמה בנו כשדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שאמר ( ד''ה ב ו' ) אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך :
אות לטובה . סימן להודיע לכל שחפץ אתה בטובתי : ויבושו . בראותם כי אתה עמדי : כי אתה וגו' . ר''ל הלא מעולם עזרתני ונחמתני ע''י נתן הנביא בכפרת מחילת העון דבת שבע לזה שאלתי עשה לי גם אות לטובה להודיע לכל :
אות . סימן ומופת :
עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם מחול לי על אותו עון אמר לו מחול לך אמר לו עשה עמי אות בחיי אמר לו בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע וכו'
שבת ל ע"א
עשה, ונגד מדת ארץ אפים אומר הגם שחטאתי עשה עמי אות לטובה עד שיראו שונאי שמחלת את עוני ויבושו, (וכמו שפי' חז''ל שהיה האות בעת שהכניס שלמה את הארון לבית קדש הקדשים), כי אתה ה' עזרתני נגד אויבי ונחמתני על הצרות שסבלתי :