תהלים-תהילים פרק-פד{א}
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃
הגתית . כלי נגון הבא מגת :
למנצח, הוסד בגלות בבל, הלוי אסיר תקוה כלתה נפשו שישוב אל עבודתו לשורר שיר ה' בהיכלו, ומשבח את המצפים לישועה, ומתפלל על בנין המקדש וצמיחת קרן בית דוד. ונחלק לג' חלקים. (ב-ג) מה, (חלק א') ידידות משכנותיך עד שנפשי חולת אהבה וכלתה גם נכספה נפשי לבא לחצרות ה', ולא לבד שנפשי הרוחניית נכספה לזה, כי גם לבי ובשרי (נכספו) מתי ירננו אל אל חי, שמתאוים לשוב לבהמ''ק לשורר ולרנן שיר ה' על הקרבנות, שבם השתתפו גם הלב והבשר המרנן בפיו ושפתיו הבשריים וברגש לבו החי אל אל חי שהוא מקור חייו עם נפשו הרוחניית המשתוקקת אל ה' בהדרת קדש :
{ב}
מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
מה ידידות משכנותיך . כמה אהובות וחביבות משכנותיך :
מה ידידות . מה מאוד אהובות וחביבות משכנותיך :
ידידות . אהובות :
מַה יְּדִידוֹת: יבא ידיד זה שלמה המלך דכתיב וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה בעבור ה' בן ידיד זה אברהם דכתיב מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקב"ה דכתיב אשירה נא לידידי בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה וכו'.
מנחות נג ע"א
{ג}
נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃
נכספה . נחמדה : כלתה . נתאותה כמו ( ש''ב י''ג ) ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום : לחצרות ה' . כי חרבו ועל הגלות אמרה : לבי ובשרי ירננו . יתפללו על זאת :
נכספה . יאמרו נפשי מתאוית לבוא לחצרות ה' ולבי ובשרי יתאוו לרנן בה אל ה' :
נכספה . ענין תאוה כמו נכסוף נכספת ( בראשית ל''א ) : כלתה . אף הוא ענין תאוה וחשק כמו כלתה לתשועתך נפשי ( לקמן קי''ט ) :
כלתה. יותר מנכסף שהוא עד כלות הנפש, ופעלים אלה נמשכים לשנים, גם נכספו לבי ובשרי, שירננו :
{ד}
גַּם־צִפּ֨וֹר ׀ מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר ׀ קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃
גם צפור מצאה בית . בחרבנו קננו בו הצפרים , ומדרש אגדה בבניינו מדבר והצפור היא כנסת ישראל : אשר שתה . שמה :
גם צפור . יתאונן על חרבנה ואומר שגם צפור מצאה בית במקום המזבח ודרור מצאה בה לעצמה קן אשר שמה שם אפרוחיה : את מזבחותיך . עם מזבחותיך ר''ל על המזבחות :
ודרור . שם עוף מה : קן . כן נקרא מדור העוף כמו יקרא קן צפור ( דברי' כ''ב ) . שתה . שמה : אפרוחיה . בניה הקטנים כמו אפרוחים או ביצים ( שם ) :
גם צפור, המליץ יצייר ברוחו את הצפור והדרור המשורר ומנעים זמירות בקנו, כאלו הוא בן לוי העומד על הדוכן ומנעים זמירות לקונו, ויצייר את האפרוחים שהעלו על המזבח בזמן שהיה המקדש קיים, שהם אפרוחי הצפור הלז המשורר, וכאלו הצפור העלה את אפרוחיו לקרבן לה' על המזבח והוא הלוי המשורר לה' שיר הקרבן, ויאמר כי הצפור הלז מה נעים חבלו, כי הצפור כבר מצאה בית, והדרור כבר מצאה קן לה, הצפור אשר כבר שתה אפרוחיה את מזבחותיך והקריבה את גוזליה לקרבן על מזבחך, יש לה בית וקן בו תשיר את שיר ה' על קרבנותיה, אולם הלוי נדמה כצפור נודדת מן קנה כצפור בודד על גג, אשר אז לא יתן זמירות, כן על ערבי בבל תלוי כנורותיהם, עפ''ז יאמר, אם הצפור והדרור חי בלתי מדבר ימצא אושר כי ישיר את שיר ה' בבית וקן, וכ''ש כי.
בית, קן. הצפור תקנן גם אצל הבתים, והדרור מתרחק מבני אדם ויעשה לו קן על עצים גבוהים :
{ה}
אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃
אשרי . מי שיגיע עוד לישב בביתך ועוד יהללוך בתוכו :
אשרי יושבי . אשרי לזה שיחיה בבניינה ויהיה מיושבי ביתך ויהללוך עוד שם עד עולם :
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת: מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא אשרי יושבי ביתך וכו'.
ברכות לב ע"ב
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ: תניא אמר רבי מאיר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה כיוצא בדבר אתה אומר אז יבנה יהושע מזבח לה' בנה לא נאמר אלא יבנה מכאן לתחיית המתים מן התורה אלא מעתה אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב הכי נמי דיבנה אלא מעלה עליו הכתוב כאילו בנה א"ר יהושע בן לוי מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה היללוך לא נאמר אלא יהללוך מכאן לתחיית המתים מן התורה וכו'.
סנהדרין צא ע"ב
אשרי יושבי ביתך, שבני אדם הם מצפים לישב ביתך, לא בקן ובית רק בבית ה', ולא שיהגו כצפצוף הצפור, רק שעוד יהללוך לדבר תהלותיך ונפלאותיך. סלה סיום הענין :
עוד. ר''ל עוד הפעם, כמו שהללוך בימי קדם :
{ו}
אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃
עוז לו בך . אשר שם אותך עוז מבטחו : מסלות בלבבם . מחשב בלבו מסלות דרכיו ליישר את דרכו :
עוז לו בך . המשים עוזו ומבטחו בך : מסילות בלבבם . בכל עת חושבים בלבבם המסילות העולות לבית ה' :
מסילות . מל' מסילה ושביל :
אשרי, (חלק ב'), יאמר הגם שאין אנו יכולים עתה לעלות אל בית ה' בפעל, בכ''ז אשרי אדם אשר עוז לו בך, אשר הוא בלתי מתיאש רק מצפה בעוז לישועת ה'. מסלות בלבבם, אשר בלבבם ימצאו מסילות כבושות שבם ישובו לציון, ר''ל שהגם שהמסילות האלה אינם עוד בפועל הם אצלם בלב, שלבם מלא תקוה בעוז ה' וחוזה מסילות כבושות וסלולות :
{ז}
עֹבְרֵ֤י ׀ בְּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃
עוברי בעמק הבכא . אותם העוברים על דתך והנם בעומקה של גיהנם בבכי ויללה . מעין ישיתוהו . בדמעות עיניהם : גם ברכות יעטה מורה . מברכים ומודים לשמו ואומרים יפה דן אותנו ואמת דינו וברכות יעטה לנו המורים אותנו ללכת בדרך הטוב ולא שמענו לו :
עובדי . להיות עולה ברגל עם העוברים דרך עמק הבכא שגדלים שם החוחים וכן ממול בכאים ( ש''ב ה ) ( כי דרך שם היה המהלך ) : מעין ישיתוהו . בעבורם ישים שם ה' מעיינות מים למען ימצאו לשתות : יעטה מורה . המורה להם את הדרך אשר ילכו בו יהיה עטוי ומעוטף בברכות כי כל ההולכים יברכוהו כי על מבועי מים ינהלם :
יעטה . ענין עטיפה ולבישה כמו כבגד יעטה ( לקמן קט ) : מורה . מל' הוראה ולמוד יהיה בדבר שיהיה :
עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא היינו דא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקב"ה עמק שמעמיקין להם גיהנם הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין גם ברכות יעטה מורה שמצדיקין עליהם את הדין ואומרים לפניו רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים וכו'.
עירובין יט ע"א
עברי, והמסלות האלה הנמצאות בלבבם הם עוברים בעמק הבכא, שבבל היתה עמק ומלאה בכאים ואילנות, כמו שנקראת בשם נחל הערבים, והמליץ תפס תחת הערבים שם בכאים, שיש בהוראתו גם בכי, כי על ערבים בתוכה ישבו גם בכו, והמסילות עוברים דרך הבכאים ובבכי ילכו אל אלהים בציון, שלבבם חוזה שעוברים במסלות דרך בכאים לציון, מעין ישיתוהו, והמסילות האלה הנמצאים בלבבם ישיתו את לבבם כמעין מלא מי שפע וברכה, עד שמחשבות הלב וחזיונותיו אלה יהיו כמעין המתגבר בלבם, וגם מורה ברכות יעטה, הברכות שיעטה הלב ע''י חזיונותיו אלה וע''י גודל בטחונו הוא מורה וממטיר לאחרים, כי מן מעין ברכותיו יעלו נשיאים ויריקו גשם נדבות לתת יורה וברכה לכל ישראל למלא לבבם תקוה ויחול כי ישובו לבצרון :
(ז-ח) הבכא. כמו מול בכאים, מיני אילנות, ופעל עוברי על המסלות, וכן ישיתוהו המסלות ישיתו את לבבם, ומורה ממטיר כמו יורה ומלקוש, ופעל ילכו על המסלות, יראה על הלב :
{ח}
יֵ֭לְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן׃
ילכו מחיל אל חיל . אותם הנזכרים למעלה יושבי ביתך אשר מסילות בלבבם : מחיל אל חיל . מבית המדרש לב''ה ויראה צבאם וחילם אל הקב''ה בציון :
ילכו וגו' . ירבו העולי' עד כי ילכו מצבא אנשים אל צבא אנשים ויפגשו כתות רבות אשר ילכו להיות נראי' אל פני ה' בציון :
יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל: אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:
ברכות סד ע"א
יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל: ואמר רבי לוי כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון אמר רב חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:
מועד קטן כט ע"א
ילכו, והמסלות האלה ילכו מחיל אל חיל, שהציור הזה וחזיון הבטחון החזק יוליכם מחיל אל חיל, עד שלבבם יראה אל אלהים בציון, שדרך מסלות האלה שסלל בלבבו וברוחו ילך ממדרגה למדרגה ויביא הישועה להראות לפני ה' בציון :
{ט}
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
שמעה תפלתי . לבנות ביתך :
ה' שמעה תפלתי, יען שהמסילות האלה הם רק מחשביים לא נמצאים בפועל, מציירים רק החשק והתקוה התפלה והתחנה אשר בלב הבוטחים כי ילכו בפועל על המסלות אשר סוללו בלבבם, מבקש שה' ישמע תפלתו וישיבם על המסלות האלה בפועל, סלה סיום הענין :
{י}
מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃
מגננו . הוא בית המקדש המגין עלינו : והבט פני . ( דוד ) משיחך . והסתכל בחסדיו ובטרחו אשר טרח וייגע על בנינו :
מגננו . בה''מ שהוא לנו למגן ולמחסה ראה אותו וזכור בו : והבט . שא פני דוד משיחך למענו עשה שלא יהיה בחנם טרחתו על בה''מ :
מגננו, (חלק ג') ראה את הבהמ''ק שהיה מגין עלינו והבט פני משיחך הוא מלכות ב''ד, (שבהמ''ק ומלכות ב''ד תלוים זה בזה כמ''ש לק' סי' קל''א) :
{יא}
כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃
כי טוב יום . אחד בחצריך ולמחר ימות מלחיות אלף שנים במקום אחר : בחרתי הסתופף . על הסף ועל המזוזות לשקוד : מדור באהלי רשע . מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע להדבק בהם :
כי טוב וכו' . לזה אני מתאוה לראות בבניינה כי יותר טוב לי לשבת בחצריך יום א' מלשבת אלף שנים בחצרים אחרים : בחרתי . יותר אבחר לחסות בסף השער של בית ה' מלדור דירה שלימה באוהל רשע :
הסתופף . מל' סף ומזוזה : מדור . מל' דירה :
כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ דאמר רב יהודה אמר רב וכו' מר דוד לפני הקדוש ברוך הוא וכו' אמר לו בשבת תמות וכו' אמות בערב שבת אמר לו כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח וכו'.
שבת ל ע"א
כי, מפרש מדוע יתאוה אל המקדש, כי האושר שנשיג בבהמ''ק עולה בין על הצלחה התלויה בזמן, בין על הצלחה התלויה במקום, שבענין הזמן טוב יום אחד בחצריך מאלף ימים, ובענין המקום בחרתי הסתופף לעמוד אצל הסף בבית ה' שהוא המקום היותר פחות, מדור בקביעות באהלי רשע, הגם שהם ארמנות ומשכנות מבטחים :
הסתופף. לעמוד אצל הסף. מדור. מלשון דירה בלשון המשנה :
{יב}
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃
כי שמש ומגן . יש לפתור שמש כמשמעו , ומדרש תהלים פותרו ל' שיני חומה :
כי שמש . כי מעולם תאיר לנו כשמש ותגן עלינו לזה מובטח אני כי עוד יתן לנו חן וכבוד ולא ימנע את הטוב מלתתו לההולכים בדרך תמים :
כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן: וא"ר יוחנן שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר כי שמש ומגן ה' אלהים וגו' אלא מעתה לא ימחה אלא מעין שמו של הקב"ה מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל וכו'.
סוטה י ע"א
כי שמש, מבאר מ''ש והבט פני משיחך. והנה ביאת המשיח תלוי בג' אופנים, או ע''י חבלי משיח וצרות גדולות שעי''כ ישובו בתשובה ויגאלו, או ע''י עת רצון וחנינה, או ע''י צדקת המעשים, נגד חבלי משיח והצרות, אמר כי שמש ומגן ה' אלהים, ה' דומה כשמש וכמגן ביחד, שעושה פעולות הפכיות, שהשמש מאיר ושורף, וכן במשל היסורים שיביאו אור הגאולה אבל הם שורפים ומכלים, אבל ה' הוא שמש מצד ההארה ומגן להגן בפני השרפה, וזה נסמך על המליצה שאמר (מלאכי ג') הנה היום בא בוער כתנור ועסותם רשעים כי יהיו אפר וכו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכפניה, שחבלי משיח ידמו כיום הבוער כתנור, אבל לצדיקים יהיה ה' מגן, ויהיה שמש וגם מגן ולא יכלו אותם החבלים והצרות כי מהם יושעו, ונגד עת רצון וחנינה אמר חן וכבוד יתן ה', שאצל ב''ו אם נותן חן וחנינה שהוא במתנת חנם לא יתן כבוד, כי הכבוד לא יושג רק על מה שישיג כפי מעשהו, לא במתנת חנם, אבל ה' הגם שיתן חן ומתנת חנם, יתן גם כבוד, ונגד האופן הג' שיבא משיח ע''י צדקת המעשים, אומר שלא ימנע טוב להולכים בתמים, ועכ''פ בכל אופן שיהיה.
{יג}
יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃
ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך שעל כל פנים יש לנו לבטוח שיגאלנו ושיבנה המקדש, וכמ''ש אשרי אדם עוז לו בך :