תהלים-תהילים פרק-סד{א}
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
למנצח, אמרו כנגד דואג האדומי וריעיו אשר חרשו עליו רעה ונוקשו בפח אשר הכינו לו :
{ב}
שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃
שמע אלהים קולי בשיחי . מזמור זה דרשוהו בעלי אגדת תהלים על דניאל שהושלך לגוב אריות ויפה נופל כל לשון המזמור על האגדה צפה דוד ברוח הקדש כל המאורע לו והתפלל עליו שדניאל מזרעו היה , כמו שנאמר לחזקיה ( ישעיה ל''ט ) ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה : מפחד אויב . אלו האחשדרפנים שנתיעצו עליו שנאמר ( דניאל ו' ) אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל :
שמע אלהים קולי . ארז''ל שאמרו דוד בעבור דניאל על שהושלך לגוב אריות על ידי תחבולות השרים ולפי שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו : בשיחי . בעת אספר תלאותי . מפחד אויב . הם שרי מלך דריוש :
בשיחי . ענין ספור התלאות :
שמע אלהים קולי בעת אשפוך שיחי, ותצור חיי מפחד אויב,
{ג}
תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
מרגשת פעלי און . שהם מתרגשים לבקש לי עלילות מות כדכתיב ארגישו על מלכא וגו' ( שם ) :
מסוד . מעצת העם : מרגשת . מהקבוץ שקבצו יחד להתיעץ בדבר :
מסוד . ענין עצה הנעשה בסוד : מרגשת . ענין הקבוץ כמו למה רגשו גוים ( לעיל ב ) :
תסתירני מסוד מרעים, מה שמחרישים עלי סוד בסתר, וכן תסתירני מרגשת פועלי און, שמתקבצים ברגש ומרד בכנופיא בגלוי :
מרגשת. המרד בקול המיה והוא הפך הסוד, כמו למה רגשו גוים :
{ד}
אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃
דרכו חצם . הוא לשונם הרע :
שננו . חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך : דרכו . הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו : דבר מר . להמית אותי בגוב אריות :
שננו . חדדו כמו חציך שנונים ( לעיל מ''ה ) :
אשר שננו לשונם כחרב ההורגת מקרוב, וכן דרכו חצם בדבר מר (שהוא הארס שמושחים בו את החץ), שהחץ הורג למרחוק, ר''ל שדוברים עתק בפני ומלשינים עלי רעה בסתר כחץ המורה מרחוק :
{ה}
לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃
לירות במסתרים תם . יורוהו בחציהם :
לירות . להשליך החץ במסתר על התם ופתאום ישליכו ולא ייראו מה' :
לירות . להשליך כמו ירה בים ( שמות טו ) :
לירות, שדרכו חיצם לירות את התם במסתרים שלא יראה אותם ולא ישמר מפניהם, וכן פתאום יורוהו, עד שלא יהיה לו פנאי להנצל, ועי''כ לא יראו מפני שאעמוד נגדם כי מעשיהם בהסתר, והנה חושב בזה ג' ענינים. (ראשונה) מה שדברו עליו לה''ר. (זאת שנית) כי יכינו לו מוקשים בפועל, ועז''א.
{ו}
יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃
יספרו לטמון מוקשים . ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושין כך והם היו מתכוונים לטמון לדניאל מוקשים להלכד בהם שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו' לקיימא קיים מלכא וגו' ( שם ) שלא יתפלל שום אדם תפלתו לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום :
יחזקו למו . היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דניאל ואמרו מי יראה מחשבתם ר''ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דניאל :
למו . להם :
יחזקו למו דבר רע, שיחזקו מוקש רע שילכד בו דוד, ויספרו זה לזה איך לטמון מוקשים תחת רגלי דוד שיהיו המוקשים טמונים עלי נתיב. ובזה יאמרו מי יראה למו להמוקשים אחר שהם טמונים, ולא ירגיש דוד בהם, (זאת שלישית).
{ז}
יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃
יחפשו עולות . מבקשים עלילות כמו שנאמר ( שם ) הוו בעין עילה השכחה לדניאל . טמנו . בלבם ולא גילו דעתם את חפש העלילה המחופש על ידם וקרב מחשבותם עומק לבם : וקרב איש . איש מהם כל אחד ואחד טמן מחשבתו :
יחפשו . היו מחפשים למצוא עלילה להמיתו וכאשר תמו את החיפוש שהיו מחפשים ומצאו העצה היה כ''א מסתירה בקרבו בעומק הלב לבל ירגיש מי :
עולות . עלילות : תמנו . כמו תממו וכן חסדי ה' כי לא תמנו ( איכה ג ) והוא מל' תם והשלמה :
יחפשו על דוד עולות, מחפשים להראות שעשה עול כדי להצדיק מעשיהם, שרוצים להצטדק שדוד חייב מיתה, ואחר כי תמנו חפש מחופש, שכבר חפשו בכל מקום מחופש, היינו כל מקום שאפשר לחפש שם ולא מצאו עול בגלוי על דוד, (יחפשו עולות) בקרב איש ובלב עמוק, יחפשו עליו עולה בקרב לבו ובמצפוניו שאומרים כי מצפוניו רעים :
עולת. כמו עולות. תמנו. הנו''ן תחת אות הכפל תממו עמ''ש (ישעיה כ''ג) : מחפש. המקום הראוי לחפש שם, ומלת ייחפשו נמשך גם לבסוף יחפשו קרב איש :
{ח}
וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃
ויורם אלהים . ירה אותם לגוב האריות כדכתיב ( שם ) ואמר מלכא והיתיו לגבריא אליך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו וגו' :
ויורם . וסוף הדבר היה שה' השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית :
ויורם, אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם), היו מכותם, ר''ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי.
היו. מוסב על המוקשים (הנזכר בפסוק ו'), וכן מלת עלימו, ר''ל על המוקשים :
{ט}
וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃
ויכשילהו עלימו לשונם . הכשלון שדימו להכשילו עלימו נהפך לשונם : יתנודדו . בראשם להניע ראש ולשחוק עליהם כל ראה בם :
ויכשילוהו עלימו לשונם . הביאו מכשול על עצמם וכל הרואה ינודד עליהם בראש דרך לעג :
יתנודדו . מל' נדידה :
ויכשילהו עלימו לשונם, שלשונם הכשיל אותם ללכת על המוקשים, שע''י לשונם נוקשו במה שרצו ללכוד את דוד, (וכמו שדואג נהרג ע''י לשונו, כמ''ש פיך ענה בך, שמה שאמר תחלה שדוד רוצה להרוג את שאול נוקש ואמר שהוא הרג את שאול ונהרג עי''ז) יתנודדו כל רואה בם, שכל רואיהם יתנודדו ויאמרו כי לשונם הכשיל אותם :
ויכשילהו. בא לשון בלשון זכר, כמו לשוני מודבק מלקוחי :
{י}
וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃
וייראו . מאז והלאה כל אדם יפחד לנפשו מעשות כזאת ויספרו זה לזה פועל אלהים וישכילו מעשיהם איך נלכדו בשחת אשר טמנו :
ויראו כל אדם איך שהיה ענשם מדה כנגד מדה, ועל ידי זה יגידו פועל אלהים שעי''כ יכירו שענשם זה בא מה' ושיש השגחה ומשפט, וישכילו מעשהו, ועי''כ.
פעל, ומעשהו. פועל הוא העסק בדבר, ומעשהו הוא גמר המעשה, כמ''ש למעלה (סי' כ''ח), שישכילו שלא לבד שה' עסק בדבר כי גם הוא גמר את הדבר :
{יא}
יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
ישמח צדיק . דניאל : ויתהללו כל ישרי לב . יתפארו על יושר לבם וישתבחו בעצמם כי בטוחים הם שהקב''ה בעזרתם :
בה' . בתשועת ה' : וחסה בו . ע''י זה יחסה בו בכל עת : ויתהללו . וישבחו א''ע על שהשכילו לדעת שה' הוא האלהים :
ישמח צדיק בה', כי שמחה לצדיק עשות משפט, וחסה בו, כי יראה שה' מושיע חוסיו, ויתהללו כל ישרי לב, במה שהם עובדים את ה' ונושעים בו ובשמו יתהללו :
ויתהללו כל ישרי לב. עמ''ש למעלה (ס''ס ל''ב) :