אל אלהים ה' . אקרא ( אלהי האלהים ה' שמו ) : דבר ויקרא ארץ . והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופי :

אל אלהים ה' . אל שעל כל אלהים הם מלאכי מעלה אשר שמו ה' הוא דבר וקרא אל יושבי הארץ מן קצה המזרח עד המערב :

מבואו . שקיעתו כמו כי בא השמש ( בראשית כח ) :

מִזְמוֹר לְאָסָף וחכמים אומרים מציון נברא [עולם] שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' ואומר מציון מכלל יופי ממנו מוכלל יפיו של עולם וכו'.יומא נד ע"ב

מזמור לאסף, בו תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע''י הבאת קרבנות רבים, והוצאת דבה על רעיהם בדברים שיעשו הם עצמם, ומדבר בשם ה' כי בא לשפטם על רוע מעשיהם, אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, ה' מזמין עתה את כל הארץ ממזרח שמש עד מבואו :

אל אלהים. שופט השופטים. ויקרא, מענין הזמנה.

מכלל . שם דבר פרמנ''ט בלע''ז :

הופיע . העיר והוציא את הקול מציון הכלול בכל היופי :

מכלל . מלשון כל ור''ל כלול בכל היופי וכן לבושי מכלול ( יחזקאל כג ) . הופיע . האיר וזרח :

מציון, ואלהים יופיע שכינתו מציון, שמשם יבא לשפוט את החנפים ולגלות רעתם :

יבא אלהינו ואל יחרש . עוד על דם עבדיו השפוך :

יחרש . ישתוק : תאכל . תשרף : נשערה . מלשון סערה :

וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: אמר רבי חנינא מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרן בני מעויי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה א"ר אחא כתיב וסביביו נשערה מאוד מדקדק עמהן כחוט השערה וכו'.שקלים יד ע"א וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: ת"ר מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמר לה בתי מי העלך אמרה לו זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו אמר רבי אבא אע"פ כן מת בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה וכו'.יבמות קכא ע"ב וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: תנו רבנן מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' נחוניא אמר מהכא אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו וכו'.בבא קמא נ ע"א

יבא, ואלהינו יבא בעצמו ואל יחרש עוד כמו שהחריש להם עד הנה, רק אש לפניו תאכל וסביביו יהיה סער גדול המלהיב את האש :

יקרא אל השמים . לפקוד על שר האומות שבמרום : ואל הארץ . לפקוד על מלכי מצרים : לדין עמו . לנקום נקמת עמו כמו כי ידין עמו ודם עבדיו יקום ( דברי' ל''ב ) :

יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם: אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות והושיב בו שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא אמר לו חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בא והרכיבני ונביאם לאכלם רכב חיגר על גבי סומא והביאום ואכלום לימים בא בעל פרדס אמר להן בכורות נאות היכן הן אמר לו חיגר כלום יש לי רגלים להלך בהן אמר לו סומא כלום יש לי עינים לראות מה עשה הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד אף הקב"ה מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו יקרא אל השמים מעל זו נשמה ואל הארץ לדין עמו זה הגוף:סנהדרין צא ע"ב

ויקרא ויזמין אל השמים ואל הארץ לדין עמו, שכולם יצטרפו לעיין בדבר המשפט הלז, והוא יאמר אליהם :

אספו לי חסידי . ועוד יקרא לשמי' ולארץ שיאספו לו הגליות כענין שנאמר עורי צפון ובאי תימן ( שה''ש ד' ) : כרתי בריתי עלי זבח . שקבלו את התורה בברית וזבח כענין שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' וגומר ( שמות כ''ד ) :

אספו לי . ויאמר להם הביאו ואספו אלי את חסידי אשר כרתי עמם ברית בדם זבח כמ''ש הנה דם הברית ( שמות כ''ד ) :

אִסְפוּ לִי חֲסִידָי: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי רבי עקיבא ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר"ע ר"א אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:סנהדרין קח ע"ב

אספו לי אתם חסידי! אספו לי את הכורתים בריתי עלי זבח החושבים שע''י הזבחים שמביאים הם כורתים עמי ברית בל אעשה להם רעה ועי''כ אאהב אותם :

ויגידו שמים . אז יגידו מלאכי שמים את צדקו ויאמרו עתה ראינו מה שלא שפט עד הנה הוא על כי הוא שופט לעולם :

ויגידו, ואז יגידו השמים צדקו שהגם שבארץ תועים וחושבים כי ירצה ה' באלפי אילים בשמים ששם אין אכילה ושתיה שם יגידו צדקו בדין זה, כי אלהים שופט הוא, הוא ישפוט משפט החטאים האלה, והשמים יבררו כי צדיק הוא במשפטו, סלה, סיום הקריאה. עתה יחל להוכיח :

ואדברה . את דברי : ישראל . אתה ישראל שמע ואתרה בך : אלהים אלהיך אנכי . ועליך לשמוע דברי :

ואעידה . ענין התראה שדרכה להיות בעדים :

שמעה עמי ואדברה אברר לך דבר זה מצד השכל, שמעה ישראל ואעידה בך בהתראה וביעידת עונש, כי אלהים אלהיך אנכי, נגד מ''ש ואדברה אלהים אנכי, וא''א שארצה בזבחים שזה נגד האלהות, ונגד מ''ש ואעידה בך כי אלהיך אנכי, דיינך ושופטך להענישך ע''ז :

אדברה, ואעידה. עי' ירמיה (ו' י'), ומבואר שעמי מציין מדרגה יותר מן ישראל, כמ''ש ישעיה (א' ד'), וע''כ יחס הערת השכל אל שם עמי, ויעוד העונש אל ישראל. אלהיך, בכינוי מציין ההשגחה המיוחדת (עמ''ש התו''ה אחרי סי' ק''ל) :

לא על זבחיך אוכיחך . אם אינך מביא לי זבחיך ולא עולתיך נגדי תמיד , איני שם עיני ולבי על כך :

לא על זבחיך . לא אוכיח אותך על המנעך להקריב זבחיך ולא אוכיח אותך שיהא תמיד לנגדי עולותיך כי אין חפצי בהם כי טוב אשר לא תדור :

לא, התוכחה לא יהיה על זבחיך על מה שאינך מביא זבחים לפני (כמו שאתה חושב שזה חטא גדול) כי הלא עולותיך לנגדי תמיד, שאתה מתמיד בהבאת העולות, אולם למה לי העולות האלה, הלא.

לא אקח מביתך פר . לא שלך הם אלא שלי : ממכלאתיך . הוא דיר הצאן כמו גזר ממכלה צאן ( חבקוק ג' ) פאר''ק בלע''ז :

לא אקח . לא צויתי לקחת מביתך פר להקריב לפני : ממכלאותיך . מוסב על לא אקח :

ממכלאתיך . מלשון בית הכלא והוא גדרות הצאן : עתודים . הם הזכרים מן העזים :

לא אקח מביתך פר, וכי צריך אני דוקא אל הפר הנמצא בביתך, ואל העתודים הנמצאים במכלאותיך, הלא אם הייתי צריך אל אכילה, הלא יש.

ממכלאתיך. כמו גזר ממכלה צאן, והא' והה' מתחלפים (כמ''ש ישעיה ט''ז ז') :

בהמות בהררי אלף . הוא ( שור ) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים , י''מ אלף הרים או אלף פרסאו' או שם אלף פרים , וי''מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר :

כל חיתו יער . עם שאינם בידך הלא המה בידי : בהמות בהררי אלף . הבהמות המצויות ברבוי ההרים ולא ידעתם , ורז''ל אמרו שעל שור הבר יאמר כמ''ש : ; נה בהמות אשר עשיתי עמך ( איוב מ' ) והוא ניזון בכל יום במרעה אלף הרים :

אלף . מנין מרובה אחז הכתוב :

בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף: אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר והרג את התנין אשר בים ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר הנה נא כחו במתניו זה זכר ואונו בשרירי בטנו זו נקבה וכו'.בבא בתרא עד ע"ב

לי כל חיתו יער, שהם טובים מן הפר ומצויים בהפקר, ואם תחשוב שרוצה אני דוקא בשר בהמה יש לי בהמות בהררי אלף, וגם ידעתי כל עוף הרים, ואף זיז שדי שהוא הבעל חיים היותר קטן בבריאה הוא עמדי והכל תחת השגחתי, וא''כ. (יב-יד) אם, שיעור הכתוב אם ארעב לא אומר לך זבח לאלהים תודה, שגם אם יצויר שארעב לא אצטרך לאמר לך שאתה תזבח לאלהים תודה ושתשלם לעליון נדריך כדי שיהיה לי מה לאכול, (ומ''ש כי לי תבל ומלואה הוא מאמר מוסגר, אחר שלי תבל ומלואה ולא אצטרך לשאול דבר מאחרים, וגם האוכל בשר אבירים, הלא באמת אין אכילה לפני, אך גם לפי דעתך שיצוייר שארעב לא אצטרך אליך, (אחר שהכל שלי) לאמר לך זבח לאלהים תודה), ושבעבור זה שתתן לי לאכול.

וזיז שדי עמדי . רמש השדה זיז על שהם זזים ממקום למקום אישמובימנ''ט בלע''ז : עמדי . אני יודע את כלם :

ידעתי . מה שאינם ידועים לך : וזיז שדי . הבריות הזזים ממקום למקום ע''פ השדה המה עמדי וברשותי :

וזיז . ר''ל הזז ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה ( לקמן פ ) : שדי . כמו שדה :

וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישיה ברקיע ואמרינן ליכא מיא ובעינן לחות לאקורי נפשין ונפק בת קלא ואמר לן לא תיחותו הכא דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני ולא קא מטיא אארעא ולאו משום דנפישי מיא אלא משום דרדפי מיא אמר רב אשי ההוא זיז שדי הוא דכתיב וזיז שדי עמדי וכו'.בבא בתרא עג ע"ב

וזיז. חיות קטנות הזזים בשדה :

לא אומר לך . להאכיל אותי לשבור הרעבון והוא מל' מליצה : ומלואה . הבריות הממלאים את העולם :

אִם אֶרְעַב: תניא אמר רבי שמעון בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות שלא נאמר בהן לא אל ולא אלהים אלא ה' שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק ונאמר בשור הגס אשה ריח ניחוח ובעוף הדק אשה ריח ניחוח ובמנחה אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים ושמא תאמר לאכילה הוא צריך ת"ל אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה ונאמר כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר לרצונכם תזבחהו דבר אחר לרצונכם תזבחהו לרצונכם זבחו לדעתכם זבחו כדבעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר אמר לו זו בידינו הוא לעכב מנין ת"ל לרצונכם תזבחהו לדעתכם זבחו:מנחות קי ע"א

האוכל בשר אבירים . לא אמרתי לך להביא זבח שאני צריך לאכילה אלא נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני :

האוכל . וכי אני אוכל בשר בהמות חזקות ושמנות וכי אשתה דם עתודים ומה לי א''כ בהבאת הקרבנות :

אבירים . חזקים :

זבח לאלהים תודה . התודה על מעשיך ושוב אלי זהו זבח שאני חפץ בו ואחר כך שלם לעליון נדריך כי אז יתקבלו לרצון :

זבח וגו' . הזבח המקובל לאלהים הוא מה שמתודה על פשעיו בעת הבאתו כי אז יעורר לבו לחשוב שבעבור פשעיו היה הוא ראוי למות והביא נפש תחת נפש : ושלם . ואם נדרת מה שלם לה' אבל טוב אשר לא תדור :

ותכבדני . שזה הוא כבודי שאושיע את הבוטחים בי :

וקראני . וכאשר כן תעשה אז כשתקרא אלי בעת צרה אוציאך ממנה ואתה תספר כבודי ברבים על התשועה הבאה לך ממני :

אחלצך . אוציאך :

תקראני ביום צרה ואחלצך ממנה ואתה תכבדני ותביא לי זבחים אחרים בעבור זה, כמי שהוא רעב ומבקש שיתנו לו לאכול, ובעבור זה מתחייב לעזור להמאכיל אותו, ולהיות מוכן למלאות רצונו תמיד כדי שישביע תמיד רעבונו. ? :

ותשא בריתי . תורתי :

ולרשע . אבל לרשע שאינו מתודה על פשעיו בעת הבאת הקרבן ולא שב מהם אליו יאמר אלהים מה לך לספר חוקי ר''ל לעשות מצותי מבלי כוונת הלב כאשר יספר האדם ספורי דברים מבלי כוונה מכוונת : ותשא בריתי . את דברי התורה הנתונה בברית תשא לבד על פיך לדבר בהם מן השפה ולחוץ ובלא לב תדבר :

וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים: וא"ר יצחק מאי דכתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם ותשא בריתי עלי פיך וכו'.סנהדרין קו ע"ב וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים: עייליה לבי כנישתא אחריתי עד דעייליה לתליסר בי כנישתא כולהו פסקו ליה כי האי גוונא לבתרא א"ל פסוק לי פסוקך א"ל ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וגו' ההוא ינוקא הוה מגמגם בלישניה אשתמע כמה דאמר ליה ולאלישע אמר אלהים וכו'.חגיגה טו ע"ב

ולרשע עפ''ז יאמר אלהים אל הרשע החושב שישחד את ה' בקרבנותיו שמרבה להביא, מה לך לספר חקי, הנה ה' צוה חקים שהם מצות שאין להם טעם כמו מצות הקרבנות, ומצות שכליות שטעמם ידוע כמו על הגניבה והניאוף ולשון הרע והוצאת דבה וכדומה, ואתה המרשיע במצות השכליות תספר חקי במה שאתה מביא קרבנות שהם חקים, ובזה תשא בריתי עלי פיך, כאילו בעבור זה כרתי אתך ברית לאהבה אותך, כמ''ש כורתי בריתי עלי זבח :

ואתה . הלא בלב אתה שונא המוסר והשלכת דברי אחרי גוך כדרך שמשליך האדם דבר אשר לא יחפוץ לראותו :

ואתה, והלא אתה שנאת מוסר שהם מצות שהמוסר והשכל מחייבם, ותשלך דברי שדברתי במצות השכליות שהזהרתי עליהם בעשרת הדברות השלכת אחריך, כי.

ותרץ עמו . נתרצית ללכת עמו :

ותרץ עמו . להתחבר אליו : חלקך . בחרת חלקך ללכת עם מנאפים :

ותרץ . מלשון רצון וחפץ :

אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים יש לך חלק, ומה תועלת מן החקים אם השלכת אחרי גוך המצות העיקריות גניבה וניאוף, ובכל זה הגם שאתה עושה עבירות חמורות תלבש לבוש הצביעות והחונף, שע''י שתתמיד ללכת אל היכל ה' להביא קרבנות, עי''כ.

ותרץ. ענינו מענין הליכה אף שאינו משרשו, או מענין רצוף שתרצה להיות עמו :

תצמיד מרמה . תרגיל אצלך רמיה לדבר רעה , תצמיד אגוטא''ש בלע''ז , כמו ( במדבר י''ט ) צמיד פתיל ( סא''א ) :

ברעה . לדבר הרע בעיני ה' : תצמיד . תחבר עם המרמה כי לא נפרדה המרמה מלשונך :

תצמיד . ענין חבור כמו צמיד פתיל ( במדבר יט ) :

פיך שלחת ברעה לדבר לשון הרע על חברך, ולא דברי אמת רק לשונך תצמיד מרמה, שהעבירות שאתה עושה תוציא דבה על חברך, ומפרש.

פיך, ולשונך. מבואר בכ''מ שהלשון פנימי יותר מן הפה ומורה גם על דברי מרמה ותוך, שממציא המצאות תבוניות לרמאות : ותצמיד. כמו צמיד פתיל, תחבר מרמה אל הרעה :

תשב . במושב לצים : בבן אמך . שאין לך דין וריב עמו שאינו יורש עמך : דופי . דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנו :

תשב . כאשר תשב בין אנשים תדבר דופי אף באחיך ואפי' בבן אמך שהוא ודאי אחיך :

דופי . דברי גנות :

תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר: ת"ר והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך וכו'.סנהדרין צט ע"ב

תשב, אחר שרצת עם גנבים ומנאפים. כשתשב ותנוח, אז באחיך תדבר תוציא דבה על אחיך שהוא גנב ונאף כאילו אתה ירא ה' ויחרה אפך על עוברי עבירה, ולא לבד על אחיך מן האב שיש לך קנאה עליו שהוא חולק עמך בנחלה, כי גם בבן אמך תתן דופי הגם שאינו יורש בנכסי אביך :

דמית . סבור אתה שאהיה כמוך להתרצו' במעשיך הרעים , ( וי''מ דמית כי אינני יודע הנסתרות ) :

והחרשתי . מלהפרע לך על כל אלה ולזה תדמה ותחשוב אשר אני כמוך לאהוב את הרע : אוכיחך . אבל דע אשר אתוכח עמך ואערוך לפניך את מעשיך ועל כלם תקבל גמול בעוה''ב :

והחרשתי . ושתקתי : דמית . מל' דמיון ומחשבה : אוכיהך . מלשון ויכוח . ואערכה . ענין סדור :

אלה עשית, ה' אומר אליו למה תוציא דבה של גניבה וניאוף על אחיך שלא עשה הדברים האלה, הלא אתה אלה עשית מה שאתה אומר על אחיך, כי אתה גנבת ונאפת, ואנכי החרשתי ולא גליתי רעתך בקהל הגם שהוא אמת, ואיך תוציא אתה דבה בשקר. דמית, אם תצייר ותדמה בנפשך, היות אהיה כמוך שיהיה אפשריות שאני אהיה כמוך, אם היה אפשר שיהיה טבעי דומה אל טבעך, משלח מדנים כמוך, הלא לא הייתי צריך להוציא עליך דבת שקר כמו שעשית אתה, רק אוכיחך על מעשיך הרעים שעשית באמת, ואערכה לעיניך והייתי עורך המעשים לעיניך, באופן שלא היית יכול להכחיש אותם, רק אני מסתיר מעשים רעים שעשית ואתה מגלה מעשים רעים שלא עשה אחיך :

בינו נא זאת . את אשר כל מעשי האדם שמורים הם לעוה''ב : פן אטרוף . לענוש בעוה''ב ואז אין דבר להציל עצמו בו כי אפי' התשובה לא תועיל אז :

נא . עתה :

בינו נא זאת, הלא אתם שוכחי אלוה, שאם לא שכחתם אלהים הייתם מתיראים מה' היודע מעשיכם ולא הייתם מרמים בצביעות וחנופה ע''י הבאת קרבנות ודברי פלסתר על אחיכם, והייתם מתיראים ממני פן אטרף ואין מציל, בינו נא וזכרו אלהים היודע תעלומות :

זובח תודה . המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני : ושם דרך . השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי :

זובח תודה . הזובח קרבן ומתודה עליו ושב מעון הוא מכבד אותי בזה : ושם דרך . המשים דרכו ר''ל לא יעשה מעשיו בדרך מקרה והזדמנות אבל ישים עיניו ולבו על דרכו להבין הטובה היא אם רעה : בישע אלהים . עם שאמר אראנו וכאלו המקום ידבר אמר בישע אלהים ולא אמר בישעי כי כן דרך המקרא וכן ואל משה אמר עלה אל ה' ( שמות כ''ד ) :

ושם . מלשון שימה :

וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים: ואמר ריב"ל כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם דרך:סוטה ה ע"ב וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ: רבינא אמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אריב"ל כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם דרך אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלהים רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה קרי עליה ושם דרך אראנו בישע אלהים וכו'.מועד קטן ה ע"א זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי: אריב"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו להקב"ה בשני עולמים העולם הזה והעולם הבא דכתיב זובח תודה יכבדנני וכו'.סנהדרין מג ע"ב זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי: וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר זובח תודה יכבדנני וכו'.מגילה יח ע"א

זובח תודה, מי שירצה לזבוח תודה, אני אומר אליו טוב יותר שיכבדנני וישים דרך אחר, ולא ילך בדרך עם גנבים ונואפים ואז אראנו בישע אלהים, לא ע''י הקרבנות בצירוף הדרכים הרעים :