למנצח לבני קרח, הוסד על עת העתיד המקוה שיכירו כל העמים מלכות ה' וילכו לבקש פני ה' בציון :

תקעו כף . התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה :

תקעו כף . לשמוח בעת מלוך ה' על כל הארץ :

תקעו כף . ענין הכות כף אל כף לשמחה וכן תקעו כף עליך ( נחום ג ) :

כל העמים, בזמן הזה העמים הם במלחמה תמידית גוי בגוי ממלכה בממלכה, וזה משתי סיבות, {{{א}}} בסבת האמונה, שכל בעל אמונה מיוחדת ילחם וירצה להכריח בעל אמונה אחרת אל אמונתו, {{{ב}}} בסבת המשרה והממשלה שכל עם רוצה להשתרר על עמים זולתו, עפ''ז יאמר לעתיד לבוא לא ישא גוי אל גוי חרב, רק כל העמים יתקעו כף זה לזה לעשות שלום ביניהם עד עולם להשבית חרב ומלחמה, כי אז יעבדו כולם אל אחד וה' יהיה מלך אחד על כולם, ועז''א הריעו לאלהים בקול רנה, שהיה דרכם להריע בתרועה וקול שופר בעת המלכת מלך חדש, ואז ימליכו כולם את האלהים למלך על כל הארץ, ויריעו תרועה גדולה, בענין שלא יהיו עוד לאמונות שונות, ולא יחצו עוד לכמה מחנות :

תקעו כף. להתחבר יחד, וכן (נחום ג') :

כי ה' וגו' . כי אז ידעו שה' עליון נורא וכו' ר''ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם :

כי ה' עליון נורא, הנה מצד האמונה, עתה יש מכחישים הסבה הראשונה לגמרי ואומרים שהכוכבים והמזלות המה היוצרים, ואז יהיה ה' עליון, ויש שמודים בסבה הראשונה וקרו ליה אלהא דאלהיא רק שאומרים שאינו נורא, אחר שאין משגיח בשפלים ואינו גומל ומעניש, וא''כ אין להתירא ממנו, כמ''ש רם על כל גוים ה', וע''כ היו מתיראים מהכוכבים בחשבם שלהם נתנה הממשלה, ואז יהיה נורא. -- ומצד המלוכה והמשרה יהיה אז מלך גדול על כל הארץ. עתה יבאר שני אלה.

ידבר עמים תחתינו . יתן דבר בעובדי כוכבים תחת נפשנו להיו' חמתו מתקררת בהם ואלו נצולים כענין שנאמ' ונתתי כפרך מצרים וגו' ( ישעיה מג ) , ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה :

ידבר . ינהג כמו ורעו כבשים כדברם ( ישעיה ה ) :

יַדְבֵּר עַמִּים א"ר ירמיה אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן שנאמר אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת שנאמר ידבר עמים תחתינו וכו'.שבת סג ע"א יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ: למימרא דכל דיבור לשון קשה אין כדכתיב דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות והתניא נדברו אין נדברו אלא לשון נחת וכן הוא אומר ידבר עמים תחתינו דבר לחוד ידבר לחוד:מכות יא ע"א

ידבר, ואז ידבר וינהיג את העכו''ם תחתינו מצד הנהגת המשפט, כמ''ש ושפט בין הגוים, ולאומים תחת רגלינו, מצד הדת והתורה, כמ''ש שם כי מציון תצא תורה :

ידבר. מענין הנהגה שמנהיג בהכרח. עמים לאמים. הבדלם למעלה (ב') :

יבחר לנו וגו' . ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה וקול שופ' שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים שלמים ונאמר זמרו אלהים וגו' :

יבחר לנו . ר''ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז : את גאון יעקב . זה בה''מ אשר אהוב הוא לעולם :

גאון . מל' גאוה ורוממות :

יבחר, מבאר מאיזה מקום תצא הנהגת המלוכה והדת, שזה יהיה מציון, שהגם שהיא חרבה עתה, עוד יבחר לנו את נחלתינו שהתחלת השראת השכינה שם הראה ליעקב במראה הסולם שראה בהר ההוא, (ששם ראה ג''כ את המקדש הבנוי לעתיד לבא כמ''ש חז''ל), וז''ש את גאון יעקב אשר אהב :

עלה . אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות : ה' בקול שופר . מוסב על עלה לומר עלה ה' בקול שופר וכפל הדבר במ''ש :

עלה, עתה מצייר איך המלך הגדול הזה מקבל את המלוכה הזאת שהעמים ממליכים אותו, והוא מתעלה עתה מן הנהגתו הקדומה שהנהיג טרם המלך מפי בריותיו זה המלכות העצום, אל הנהגה אחרת נעלה ורמה מן ההנהגה הראשונה, כי הנהגת ה' בזה''ז תהיה לפעמים ע''י שם אלהים, והוא בעת שינהיג ע''פ הנהגת הטבע, ולפעמים תהיה ע''י שם הויה, והוא בעת שינהיג ע''פ הנסים והנפלאות, והנהגה זו תהיה בשביל ישראל, ונקרא אז בשם מלכנו, או גואלנו, אלהי ישראל, אלהי יעקב, קדוש ישראל וכדומה ואז יתנשאו שני הנהגות האלה ויתעלו עילוי רב, שע''י התרועה הזאת שהמליכו אותו עלה אלהים, התעלה ההנהגה שינהיג ע''י שם אלהים, כי הנהגת הטבע תשתנה אז אל טבע מעולה מהראשונה כמ''ש הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, וכן ע''י קול שופר עלה ה', היינו ההנהגה הנסיית שהוא ע''י שם הויה, כי יהיה נסים נפלאים ונעלים ומתמידים יותר מהקודמים, ומפרש ע''י שעלה אלהים בתרועה :

זמרו אלהים . זמרו לאלהים : זמרו . כפל הדבר להתמדתו :

זמרו אלהים זמרו, תתנו שבח לשם אלהים שעלה ונתעלה, וע''י שעלה ה' בקול שופר זמרו למלכנו זמרו, ששם מלכנו הבא בכינוי מורה על הנהגתו הנסיית, שעלה עתה ע''י קול השופר שהוא סימן אל קיבוץ גליות, כמ''ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, וטעם ההתעלות הזאת הוא.

זמרו משכיל . זמרו זמר העשוי בהשכל :

כי מלך כל הארץ אלהים, שגם מצד הנהגתו הפשוטה שע''י שם אלהים, הוא עתה מלך כל הארץ, וכלם עובדים אותו, וע''כ זמרו משכיל שאז ישכילו כולם מלכות ה' וגדולתו :

מלך אלהים על גוים . כך יאמרו הכל : ישב על כסא קדשו . עכשיו הכסא שלם ובגדולה ניכרת ויגידו כי נאספו לעירו :

על כסא קדשו . להראות ממשלתו על כל :

מלך, עד עתה סדר התחלת המלוכה, עתה מציין התמדת המלכות, כבר מלך אלהים על גוים, וגם ישב על כסא קדשו, שאינו יושב עוד על הכסא שישב עד עתה שהוא השמים והמערכת (כמ''ש ה' בשמים הכין כסאו) רק ישב על כסא קדשו, כסא הנהגה הפלאיית שהוא בקדש נעלה מן הטבע :

נדיבי עמים . שהתנדבו עצמם לטבח ולהרוג על קדושת שמו : עם אלהי אברהם . שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו :

נדיבי עמים . הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא''י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם : מגיני ארץ . הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור''ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם : מאוד נעלה . הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה :

נדיבי . הותרן בממון יקרא נדיב : נעלה . מלשון עלוי ושבח והרמה :

נְדִיבֵי עַמִּים דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנא' נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים וכו'.סוכה מט ע"ב נְדִיבֵי עַמִּים: דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים וכו'.חגיגה ג ע"א

נדיבי, ועתה נאספו נדיבי עמים שהתנדבו לגייר א''ע, והם עם אלהי אברהם שהיה ראש לגרים, כי לאלהים (נאספו) מגני ארץ כל הצדיקים והחסידים שהם מגני ארץ, ובעת ההיא מאד נעלה, יתעלה בהנהגתו תמיד מעלה מעלה בנסים חדשים ואותות ונפלאות אשר לא נבראו :

נאספו. נמשך לשנים, ויש לפרש עוד, שסדר הכתוב נדיבי עמים נאספו -. עם אלהי אברהם -. כי לאלהים מגיני ארץ -. מאד נעלה. שעל ידי שנאספו נדיבי עמים ומגיני ארץ לאלהים, על ידי עם אברהם שהם ישראל, יהיה נעלה ומרומם מאד שכולם יכבדו אותם :