בשנותו את טעמו . כענין שנאמר ( ש''א כ''א ) ויתו על דלתות השער וגו' וישנה את טעמו בעיניהם ששנה דברו וטעמו ועשה עצמו שוטה והוריד רירו על זקנו ( סא''א ) : לפני אבימלך . כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע''פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך , ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך ( שנכתב בתורה אצל שרה ) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו ( שם ) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהלים :

בשנותו . בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה : לפני אבימלך . שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ''ש ( בש''א ) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד : ויגרשהו . ועי''ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצול מידו :

טעמו . ענין דבור החכמה כמו וטעם זקנים יקח ( איוב יב ) : אבימלך . זה אכיש ונקרא אבימלך כי הוא שם כולל לכל מלכי פלשתים כמו ששם פרעה כולל לכל מלכי מצרים :

לדוד, במזמור הזה באר איך השגחת ה' הפרטיית חופפת את הצדיקים ודבוקה עמהם לשמרם ולהצילם מכל פגע, וביחוד איך הוא קרוב לשמוע תפלה, וילמד את העולם יראת ה' ומהותה, כי זה שגרשהו אבימלך ולא שמע לקול עבדיו להמיתו היה השגחה פרטית :

אברכה את ה' בכל עת, ר''ל בין בעת טובה בין בעת רעה אברך ה', כי אאמין שהרעה היא לתכלית הטובה, אחר שתמיד תהלתו בפי, שאני מהלל אותו תמיד על השגחתו וטובו וחסדו, וא''כ א''א שיהיה עת רעה במקרה, ואחר שהוא השגחיי בודאי הוא לטובה שא''א שיעשה רע שזה נגד תהלתו :

בה' תתהלל נפשי . מתפאר אני ומתהלל שיש לי פטרון כזה להושיע ולהגן : תתהלל נפשי . שפורוונ''טרא בלע''ז : ישמעו ענוים . נפלאות שעשה לי מתוך מהללי יבינו אותם וישמחו :

בה' . בתשועת ה' תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה :

בה', ולא עוד אלא שנפשי תתהלל בה', שאני מתפאר שיש לי אב בשמים האוהב אותי ומשגיח עלי ושנפשי היא חלק ממנו ואצולה מאתו, ובכ''ז ישמעו ענוים וישמחו, שלא תחשב לי ההילול והתפארות זה לגאוה, שבהפך הענוים ישמחו ע''ז, שהגם שכל התהללות והתפארות הם שנואי הענוה, התפארות הזה שיתהלל האדם בה' הענוה תסכים עמה, כמ''ש ויגבה לבו בדרכי ה', והיא הנקודה שבה יתקבצו בנפש הענוה והגאוה והיו לאחדים, כי גאוה זו שיתגאה אדם לאמר שה' מעוזו ומשגיח עליו תמיד היא הענוה, כי בזה יפשיט שמלותיו החומריים והנפש תתרומם אל האלהים עד שתתבטל ותהיה כאין בעיניה, הבשר וכחותיו יהיו כעפר ואפר כמ''ש אאע''ה הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, וענוה הזאת נסתבבה ע''י דבקות הנפש ובטולה נגד שרשה העליון האין סוף ובלתי ב''ת :

גדלו . ספרו גדולתו עמי : יחדו . ואני אתם :

גַּדְּלוּ לַיְהֹוָה אִתִּי: לפניו מנין אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן רבי אומר [אינו צריך] ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן אבל ברכת הזמון מגדלו לה' אתי נפקא וכו'.ברכות מח ע"ב גַּדְּלוּ לַיְהֹוָה אִתִּי: שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן וכו' מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו וכו'.ברכות מה ע"א

גדלו, יש הבדל בין גדול ובין רם, שהדבר הרם א''א לשום אדם לתפוס בו כמו רום שמים, והדבר הגדול כמו העמוד הנצב ארצה וראשו מגיע השמימה יתפוש בו כל אדם לפי גבהו, והנה העמים חשבו את ה' כדבר רם שא''א לתפוס בו כלל ושאינו משגיח עליהם, כמ''ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, אבל ישראל חושבים אותו כדבר גדול שכ''א ישיג אותו כפי ערכו, ושהשגחתו תתפשט על כל א' לפי מעשיו, כמ''ש ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, והנה השם מצד עצמו הוא בבחינת רם, כי השכל מחייב שרם על רמים לא ישפיל להשגיח על בריה שפלה כמו האדם, ובכל זה ילמדנו הנסיון שהוא בבחינת גדול, והשגחתו מתפשטת על כל ברואיו וביחוד על יראי ה' וחושבי שמו שהוא דבוק עמהם תמיד, וזה מבואר ממה שהוא שומע תפלת הצדיקים ויצילם מכל צרה, וזה דבר הנראה לעין, וז''ש גדלו לה' אתי, בהכרח תסכימו אתי מצד הנראה מהנהגתו שהוא בבחינת גדול, הגם שנרוממה שמו יחדיו, שאני אסכים עמכם ששמו מצד אמתתו הוא מרומם מכל השגה ומכל רעיון, בכ''ז מוכרחים אנו להודות שהוא בבחינת גדול ממה שנראה לעין, כי.

מגורותי . לשון פחד כמו ויגר מואב , ( במדבר כ''ב ) :

מגורותי . פחדי :

דרשתי את ה' וענני, ומזה מבואר שהוא משגיח עלי, ולא לבד שהצילני מן הצרה שהתפללתי עליה, כי מכל מגורתי הצילני, שאחר שענני על צרה זאת השקיף בחסדו להציל אותי מכל מגורתי בכלל, כדרך בעל החסד השלם שיהיה החסד בתכלית השלמות :

הביטו אליו . כל אותם שהביטו אליו מתוך צרתם : ונהרו . האירו פניהם . יחפרו . יתביישו כמו ( ישעיה כ''ד ) וחפרה הלבנה ובושה החמה :

הביטו אליו . לבטוח בו : ונהרו . ויבוא אליכם הארה ותשועה : אל יחפרו . כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם :

ונהרו . ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה ( שם ב' ) : יחפרו . ענין כלימה :

הביטו, הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע''י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל אלה שהביטו אליו, לא חשכו עיניהם, כי נהרו מאורו הבהיר, ולא התביישו כי פניהם אל יחפרו :

ונהרו. כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג') :

זה עני קרא . כשזה הקורא הוא עני מוכנע אז ה' שומעו :

זה, ר''ל אלה שהביטו אליו לא יחפרו פניהם, כי הם יאמרו, ראו נא זה עני קרא וה' שמע, הלא קרא אליו עני אחד, והגם שהוא עני ויחיד, בכל זאת שמע ה', ולא לבד שהושיעו מן הצרה שקרא עליה, כי גם מכל צרותיו הושיעו, וא''כ מזה נדון ק''ו, כי.

ויחלצם . יוציאם בשליחותו של מקום :

חֹנֶה מַלְאַךְ יְהֹוָה: אמר ליה רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו מעל רגלו מישלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע ואימא זרוזי הוא דכתיב החלצו מאתכם אנשים לצבא התם נמי שלופי מביתא לקרבא והכתיב יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב ועצמותיך יחליץ וכו'.יבמות קב ע"ב חֹנֶה מַלְאַךְ יְהֹוָה: רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וכו'.מנחות מג ע"ב

חונה מלאך ה' סביב ליראיו שיראיו א''צ לצעוק כלל מן הצרה, כי מלאך ה' ושלוחו עומד תמיד סביבם כמחנה מזוינת ויחלצם, יעשה אותם חלוצים בכלי זיין, כי נדמה כמחנה מלאכים חלוצי צבא עומדים סביבם לשמרם מכל רע, (ורמז על האנשים שהתחברו אליו אח''כ בברחו מפני אכיש אל מערת עדולם (ש''א כ''ב) שהיו רבים עמו יראי ה' וחלוצי צבא למלחמה) :

חנה. בא תמיד על מחנה החונים בשדה וביחוד הנכונים למלחמה וכן פירשתי וחניתי לביתי מצבא (זכריה ט' ח'), ויחלצם. מענין חלוצי צבא, וכן ואחלצה צוררי ריקם :

טעמו וראו כי טוב ה' . טעמו דברו :

טעמו . כן יקרא ידיעת השכל ובחינתו כמו טעמה כי טוב סחרה ( משלי ל''א ) :

טעמו, אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז''א טעמו, ומועיל הנראה בחוש הראות שעז''א וראו, הוא ג''כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה יטעמו ויראו כי טוב ה', עד שאשרי הגבר יחסה בו, שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון :

יראו . יהיו יראים לשון צווי :

יראו . פחדו :

יראו את ה' קדושיו, עפ''ז מצוה לקדושי ה' שיראו את ה', והנה העכו''ם אשר התקדשו להבלי עכו''ם היו מתקדשים ע''י נזירות שפרשו א''ע מן הישוב, אבל יראתם לא היתה יראת ה' רק יראת הבלים ויראת עצמם פן יקרה להם נזק, אבל אתם קדושיו יראו רק את ה', והנה הנזירים שבעכו''ם היה להם מחסור מצד שני ענינים, אם מחסור בחיריי במה שפרשו מכל הנאות העולם, אם מחסור הכרחיי שע''י שלא עסקו בצרכיהם השיגם המחסור עד שהיו צריכים לאכול שרשי רתמים כנודע, אבל יראי ה' המבוקש מאתם רק שישמרו כפי מצות התורה לא הבריחה מן הישוב, ואין להם לא מחסור בחיריי, כי אין מחסור ליראיו, כי התורה לא צותה שיחסר את עצמו מטובה, ולא מחסור הכרחי, כי.

רשו . ל' דלות : כל טוב . ניסו''ן בי''ין בלע''ז , כמו כל מלאכה ( שמות י''ב ) :

כפירים . ר''ל גדולים ועשירים :

רשו . מלשון רש ועני :

כפירים בעת אשר רשו ורעבו, אם רשו מכלי הטרף לא ימצאו מזונם, וכן בני אדם אם רשו מנכסיהם ירעבו, אבל דורשי ה' (רשו) לא יחסרו כל טוב, דורשי ה' גם בעת אשר רשו לא יחסרו כל טוב כי ה' מזמין מזונותיהם :

לכו . הוא ענין ל' זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו ( בראשית ל''ז ) והלא הוא בא אליהם :

לכו בנים, אצל העכו''ם הנ''ל היה הקדושה והיראה דבר מיוחד רק לגדוליהם וכהניהם, לא כן יראת ה' גם בנים הקטנים לכו שמעו לי יראת ה' אלמדכם, שיראת ה' היא מושגת לכל נפש :

החפץ חיים . חיי עוה ''ב : אוהב ימים . ר''ל אוהב ימי העולם להרבות במעש''ט לראות בטוב האמיתי בעוה''ב :

מִי הָאִישׁ: מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגביה אמרי ליה הב לן חיי אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה [אלך] ואתגרה בשינה ת"ל סור מרע ועשה טוב אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:עבודה זרה יט ע"ב

מי האיש, נזירי העכו''ם פרשו א''ע מן העולם, או מצד שמאסו בחיים, או מצד שמאסו בטוב העולם ובחרו לחיות חיי צער, אבל אני אלמד יראת ה' גם להאיש החפץ חיים, וגם להאיש האוהב ימים לראות טוב, שיוכל לחיות עם יראת ה' חיי ההצלחה והטוב, כי יראת ה' לא תבקש מן האדם שיפרוש לגמרי מן הישוב, רק זאת תבקש :

נצור לשונך מרע, שלא ידבר לה''ר בלשון, ולא מרמה בשפתיו, וגם לא תבקש שיברח מן הישוב, רק.

לשונך, שפתיך. הלשון מציין הדבור התבוניי, ומוסיף שפתיך שהוא הדבור הפשוט, שהשפה חיצונית נגד הלשון (למעלה י''ב ה', ולקמן ק''כ ב', קמ''ד ד', וע''ל ע''ח ל''ו) :

בקש שלום . במקומך : ורדפהו . במקום אחר :

בקש שלום . בקשתך יהיה לעשות שלום בין איש לאחיו : ורדפהו . ר''ל מאד תהיה מחזר אחר השלום :

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:ברכות ו ע"ב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ובהבאת שלום כתיב בקש שלום ורדפהו וכו'קידושין מ ע"א סוּר מֵרָע: גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר בהבאת שלום דכתיב בקש שלום ורדפהו ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד:יבמות קט ע"א

סור מרע ועשה טוב, שתמצא בין בני אדם ששם יש מציאות לעשות רע וגם טוב, ותסור מרע ותעשה טוב, משא''כ במדבר לא תוכל לעשות טוב וגם אין שם מציאות לסור מן הרע שאין נמצא שם רע, ולפ''ז בקש שלום, שהוא שלום הקיבוץ המדיני, ולא שתבקש שלום ע''י שתברח מן בני אדם, רק רדפהו שתמצא בין בני אדם והגם שהם עלולים לריב ולמצה תרדוף אתה את השלום, (וגם כיון בזה נגד דואג שהיה נעצר לפני ה' והוא הוציא לה''ר על עיר הכהנים) :

עיני ה' אל צדיקים, שמשגיח עליהם בעצמו לראות מה שחסר להם, ובכ''ז אזניו אל שועתם, שלפעמים ישועו המה מרעה הנדמה להם לפי דעתם הגם שאינה רעה לפי האמת, וגם בזה ימלא שועתם :

פני . פנים של זעם לישאריא''ש בלע''ז , כמו ( ויקר' ב' ) ושמתי פני באיש ההוא , כך חברו מנחם :

פני . ענין כעס הוא וכן אתן את פני ( ויקרא כ ) וזהו לפי שבהפנים נראה הכעס :

פני, וגם פני ה' והשגחתו לרעה בעושי רע להכרית מארץ זכרם של הצדיקים, שמעניש גם את הרשעים שרוצים להרע להם (ורמז בזה ג''כ על דואג), ולא זאת לבד, כי אם.

צעקו . הצדיקים וה' שמע :

צעקו וה' . אבל כאשר יצעקו בתפלה וישובו לה' אז ישמע להם ויצילם מצרותם :

צעקו מן הצרה, אז וה' שמע, ולא לבד שמצילם מצרה זאת שצעקו עליה כי מכל צרותם הצילם :

לנשברי לב . המכניע עצמו ושב ממעשיו :

דכאי . ענין כתות ונשבר :

קרוב, גם ה' עומד קרוב לנשברי לב ע''י צרותיהם, ואת דכאי רוח שהרוח הפנימי נדכא על ידי צוקה פנימית או ע''י עונותם, יושיע :

לב רוח, עיין מ''ש ישעיה (נ''ז טו, ס''ח י''ד) לקמן (נ''א י''ט), ועיין יחזקאל (י''א י''ט) :

רבות רעות צדיק . הרבה רעות ופחדים באות עליו ומכלם נצול :

רבות רעות . ואף אם יבוא על הצדיק רעות רבות אין תוחלתו נאבדה כי מכולם יצילנו ה' :

רבות רעות צדיק, החולאים ששרשם ע''י קלקול בא' מיסודות הגוף אין להם תרופה, ואז כל המכאובים הנראים הם רק אחת ששרש כולם הוא האבר הראשי שהנשמה תלויה בו שהוא נתקלקל, אבל הרעות הבאות על חיצונית הגוף הגם שהם רבים, כגון שנלקה העור בכמה מקומות, אינם מסוכנים, וז''ש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' אחר

שומר . הקב''ה כל עצמותיו :

מהנה . מהן :

ששומר כל עצמותיו שהם עמודי הגוף שאחת מהנה לא נשברה, הרעות הרבות אינם מסוכנות, אבל.

תמותת רשע רע . תמותת את הרשע הרעה שהוא עושה : תמותת . תמית :

תמותת וגו' . הרעה שהרשע עושה היא תמית אותו ר''ל העון עצמו מקטרג עליו :

יאשמו . מל' שממה וכן עדרי הצאן נאשמו ( יואל א' ) :

תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה: במאי קמיפלגי אמר רבינא בכיפה צריכה התראה קמיפלגי ומאי כיפה אמר רב יהודה מלא קומתו והיכא רמיזא אמר ריש לקיש תמותת רשע רעה וכו'.סנהדרין פא ע"א

תמותת רשע רעה אחת, כי הרעה שלו היא עצמית על האבר הראשי שבו, והיא הגורמת מיתתו, ועוד יש הבדל ביניהם כי שונאי צדיק יאשמו שמלבד שימותו עוד נשארו אשמים, עד שגם נפשם נכרתה לעוה''ב, אבל.

לא יאשמו . לא יתחרטו לאמר אשמנו שחסינו בך ריפונטירונ''ט בלע''ז :

פודה . בגמול שכר המעש''ט פודהו מן הצרה :

פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו, שהגם שיבא יסורים על גופם לא יאשמו בנפשם :