בית קודם הבא סימניה

תהלים-תהילים פרק-כו

תהלים-תהילים פרק-כו

{א}
לְדָוִ֨ד ׀ שָׁפְטֵ֤נִי יְהוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד׃
שפטני ה' . ובמקום אחר הוא אומר אל תבא במשפט וגו' ( לקמן קמ''ג ) אמר דוד כשאתה דן את הרשעים שפטני כי לפי הרשעים אני צדיק וכשאתה דן את הצדיקים אל תביאני במשפט :
שפטני . לקחת משפטי משונאי : לא אמעד . לזה מהראוי שלא אמעד :
אמעד . ענין החלקה והשמטה ממקום :
לדוד, בתפלה זו יזכיר כי אינו מכת הצבועים המלאים רע בסתר וחונפים בגלוי, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, כי לבבו נאמן לאלהיו ומעשיו אין בם דופי, הוא נקי בין במעשה בין במחשבה, ולכן מבקש שלא יקרהו מקרה החנפים בין באושר הנפשי בין בהצלחת החיים העולמיים. שפטני ה', ר''ל אתה תחוה מה משפטי ועניני, ואתה יודע שאני צדיק, בין במעשה כי אני בתומי הלכתי, ובין במצפון ואמונת הלב כי בה' בטחתי בטחון חזק שלא אמעד ממנו בשום פעם :

{ב}
בְּחָנֵ֣נִי יְהוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי (צרופה) [צָרְפָ֖ה] כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי׃
בחנני . לדעת מחשבותי :
בְּחָנֵנִי יְהֹוָה וְנַסֵּנִי: אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל אמר לפניו רבש"ע מפני מה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד אמר אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי אמר לפניו רבש"ע בחנני ונסני שנאמר בחנני ה' ונסני וגו' אמר מינסנא לך ועבידנא מילתא בהדך דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך דמנסינא לך בדבר ערוה מיד ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו וגו'סנהדרין קז ע"א
בחנני, נגד הפעולות שהם בתמימות אומר, בחנני ה' ונסני, כי המעשים שלא יהיו תמימים, רצוני אשר לא יעשם מצד הטוב עצמו רק בעבור פניות חיצוניות מהגאוה והחונף וכדומה לא יעמוד בם בעת הנסיון, שאם ימצא תועלת בהנחת המעשים ההם יעזבם, לא כן המעשים הנעשים בתמימות כמ''ש כי אני בתומי הלכתי, הם כסף צרוף ולא ימצא בהם סיג בעת בכור יבחנו, ונגד מ''ש בה' בטחתי שהוא בטחון הלב אמר צרפה כליותי ולבי :
בחנני, ונסני. הנסיון הוא גדול מן הבחינה, הבוחן הכסף הוא לדעת אם יש בו סיגים, והמנסה הוא ינסה אם יוכל למצוא בו כח המשיכה או אחת מכחות נעלמות אשר ינסה אם ימצאו במתכות הזה, ככל הנסיון שיעשו בעלי הכמיאה, וכן הבחינה הוא אם נמצאו באדם השלמות הראויה להמצא בו מצד טבעו, והנסיון הוא לדעת אם יוכל להתעלות אל ענינים נשגבים מטבע האדם כמו נסיון העקדה וכדומה, לכן הוסיף ונסני ועמ''ש לקמן (צ''ה ט'). צרפה. הוא אחר הבחינה (כנ''ל י''ז ג') :

{ג}
כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י וְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃
לנגד עיני . להתבונן בהם ולזה אהלך באמתך :
כי מבאר האמצעיים שעל ידם היה תמים במעשיו, {{{א}}} כי חסדך לנגד עיני שהיה משים תמיד לנגד עיניו החסדים שעשה ה' עמו ועי''ז עבד אותו מצד הכרת הטובה ומצד שהוא נתלה ממנו להשיג חסדיו תמיד, {{{ב}}} והתהלכתי באמתך, ע''י שהכיר האמתיות מגדולת ה' ורוממתו שזה מדרגה יותר גדולה שעבד אותו מצד יראת הרוממות :

{ד}
לֹא־יָ֭שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃
ועם נעלמים . הנכנסין בסתר לעשות במחשך מעשיהם : לא אבוא . איני רגיל לבוא וליכנס במקהלם :
לא ישבתי . שלא אלמד ממעשיהם : ועם נעלמים . העושים עבירות במקום נעלם ונסתר :
מתי . אנשי כמו מתי מספר ( בראשית ל''ד ) :
לא, גם הסיר מעל פניו הדברים המונעים מן השלימות, שלא ישבתי עם מתי שוא שהם מסיתים ומדיחים בני אדם מעבודת ה' ע''י טענות של מינות, וגם עם נעלמים שהם אנשים הדבוקים בתאות עוה''ז והנאת העולם, לא אבא לבל אלמד ממעשיהם :
נעלמים. נגזר משם עולם, השטופים בתאות העולם, ולפרושי נמצא ממנו הפעל, עלימו יתעלם שלג (איוב ו') :

{ה}
שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם־רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב׃
שנאתי, ודבר זה נעשה טבע בנפשי עד ששנאתי את המרעים, וגם שנאתי קהל מרעים, אף שיסכימו על עשות רעות קהל גדול ועם רב שנאתי אותם, עד שבטחתי שעם רשעים לא אשב לעולם גם בעתיד, כי ישיבה עם רשעים הוא נגד טבעי :

{ו}
אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה׃
בנקיון . שאין גזל במצות שאני מקיים לולב הגזול פסול :
ארחץ . ר''ל בתחלה אנקה כפי מלכלוך עון ואחר זה אסובב מזבחך להקריב בה לה' כי לולא הנקיון אין הקרבן מקובל ברצון :
אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי: א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' וכו'.ברכות טו ע"א
ארחץ, איני רוחץ את כפי במים כמו שרוחצים הידים מן הכיור בעת שצריך לעלות אל המזבח, רק בנקיון ארחץ כפי, במה שאני נקי מכל חטא ושמץ וע''י רחיצת הנפש, זה הוא הרחיצה שלי, ולא אעלה על המזבח להקריב חטאות ואשמות רק ואסובבה את מזבחך, כדי :

{ז}
לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
לשמע . כמו להשמיע : כל נפלאותיך . זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבא :
לשמיע . להשמיע לבני אדם בקול הודאה :
להשמיע בקול תודה, על הטובות והחסדים, ולספר כל נפלאותיך, שעיקר ההודאה היא מה שאוכל לספר נפלאותיך, שעי''כ יראו בני אדם גדולת ה' :
לשמיע. כמו להשמיע :

{ח}
יְֽהוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ׃
אהבתי מעון ביתך . לבוא בה ולהללך :
מעון . מדור : תאסף . ענין מיתה :
יְהֹוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ: אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד ה' אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא וכו'.מגילה כט ע"א
ה', אין אני בא למקדש ה' מצד ההרגל, רק מצד שאהבתי מעון ביתך מצד אהבה וחשק פנימי ע''י ששם מקום משכן כבודך, לכן אבקש.
מקום משכן כבודך. הוא פנימי מן הבית :

{ט}
אַל־תֶּאֱסֹ֣ף עִם־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י וְעִם־אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי׃
עם חטאים . כמיתת החטאים ודומה להם בענין רע :
אל תאסף עם חטאים נפשי, שנפשי הרוחנית בל תאסף לשאול כנפש החטאים, וכן אל תאסף עם אנשי דמים חיי, שהם ימותו בלא עתם, כי כן ראוי להם, יען. אשר בידיהם זמה, שבידם השמאלית עוסקים בזמה ועושים מעשה זמרי, ובכל זה ימינם מלאה שחד אוחזים שחד ממעשים טובים שעושים בגלוי בצביעות, כאילו בזה יתנו לך שוחד שישפטו כמשפט צדיקים ומבקשים שכר כפנחס, אבל.

{י}
אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃
זמה . כל זמה שבמקרא לשון מחשבה יש לטובה ויש לרעה :
אשר בידיהם זמה . ולזה ראוים הם למות בענין רע :
בידיהם, ימינם. (כנ''ל כ''א ט') :

{יא}
וַ֭אֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵלֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחָנֵּֽנִי׃
ואני . אבל אני הלא בתומי אלך לזה פדני ממיתת החטאים :
וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ: אמר רבי שמעון בר אבא אין נא אלא לשון בקשה משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד ונצחן לימים עמדה עליו מלחמה חזקה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש אף הקב"ה אמר לאברהם ניסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכלן עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים את בנך ב' בנים יש לי את יחידך זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אשר אהבת תרוייהו רחימנא להו את יצחק וכל כך למה כדי שלא תטרף דעתו עליו קדמו שטן לדרך אמר לו הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבא אליך ותלא אמר לו אני בתומי אלך אמר לו הלא יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו וכו'. סנהדרין פט ע"ב
ואני בתמי אלך, שאיני חונף רק כפי כן לבי, ולכן איני צריך לתת לך שוחד, רק פדני אתה וחנני, וע''י.

{יב}
רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהוָֽה׃
רגלי עמדה במישור . בדרך ישרה :
רגלי . הלא רגלי עמדה בדרך הישר ובקהל רב אברך לה' ואינני כמוהם להיות דומה להם :
שרגלי עמדה במישור ולא נטיתי מן היושר אל דרך עקלתון לכן במקהלים אברך ה' על טובותיו וחסדיו עמדי :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור