למנצח, במזמור הזה יספר הצלחות דוד מיום שנמשח למלך, ואיך הבטיחו ה' שיהיה המלכות ירושה לבניו, ואיך נצח אח''כ את אויביו וימדד את מואב שני חבלים להמית, ושני פסוקים הראשונים הם הקדמה להמזמור כמו שיורה ע''ז מלת סלה :

בעזך ישמח מלך . רבותינו פתרוהו על מלך המשיח ונכון הדבר לפותרו עוד על דוד עצמו לתשובת אחרים שדרשו בו שאחר שלקח את בת שבע אמר מזמור זה :

בעזך . בהעוז הניתן ממך למלך המשיח הנה ישמח בו : ובישועתך . כפל הדבר במלות שונות :

ה' בעזך, הנה כל מלך לא ישמח על עז מלך אחר, אבל על עזך ישמח המלך, וכן לא יגל המלך אם נושע ע''י מלך אחר שזה מורה חלישות כחו, אבל בישועתך מה יגל מאד :

ישמח יגל. מבואר אצלי בכ''מ שיש הבדל בין שמחה ובין גיל, ששמחה מורה השמחה התמידית, וגיל מורה שיגיל על דבר חדש, ותמצאם בספר זה (י''ג ו', י''ד ז', ט''ז ט', ל''ב י''א, מ''ג ד', מ''ח י''ב, צ''ו י''א, צ''ז א' ח', קי''ט ב'), ועז ה' הוא דבר תמידי, אבל הישועה הוא דבר מתחדש על המקבל אותם, לזה אמר מה יגל מאד :

וארשת . לשון דבור ואין לו דמיון ומנחם הביא לו חבר כרשיון כורש מלך פרס ( עזרא ג' ) ושניהם לשון מבטא שפתים :

תאות לבו . מה שיתאוה בלבו תתן לו עם כי לא שאל עליו ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות על כי במראה הנבואה נראה כאלו כבר היה הדבר : וארשת . וכל שכן שבל תמנע ממנו מה שישאל בפיו :

וארשת . ענין מבטא ואמירה ואין לו דומה במקרא ובפייט של ר''ה ארשת שפתינו :

תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ רבא אמר מהכא תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה אימתי תאות לבו נתתה לו בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה וכו'.עירובין נד ע"א

תאות, התשועה ע''י ב''ו לא תהיה כפי תאות לב האדם כי יבוש מלשאול כל אשר עם לבבו, אבל אתה נתת לו כל תאות לבו, ומוסיף שגם ארשת שפתיו בל מנעת, כל מה שפורש בשפתיו נעשה ממילא, כי הטבע נשמעת לו, כאלו א''צ כלל שתתן לו רק שבל תמנע את הטבע השומעת לקולו :

ארשת. בודד. ומורה מה שפורט בשפתיו :

כי תקדמנו ברכות טוב . קודם ששאלתי ממך הקדמת לי ברכתך על ידי נתן הנביא והקימותי את זרעך וגו' ( ש''ב ז' ) והכינותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם : תשית לראשו עטרת פז . ויקח עטרת מלכם ותהי על ראש דוד ( שם ב' י''ב ) :

כי תקדמנו . תקדים ליתן לו ברכות טוב טרם ישאל עליו : עטרת פז . רצה לומר כבוד הרבה :

תשית . תשים : לראשו . בראשו :

כי מתחיל לספר הצלחות דוד, הראשון היה מה שמשחו ה' ע''י שמואל למלך, אומר בעת שתקדמנו ברכות טוב, שהיא הברכה הראשונה שקדמת אותו בשהוא לא עלה על לבבו כלל להתאוות לזה, הברכה הזאת היתה היסוד לכל הצלחותיו, כי אז תשית לראשו עטרת פז שנשארה על ראשו בקביעות :

חיים שאל ממך . כשהייתי בורח לחוצה לארץ מפני שאול הייתי מתפלל אתהלך לפני ה' בארצות החיים ( לקמן קי''ו ) : נתתה לו . שהשיבותני לארץ ישראל : אורך ימים . למלכותי שאמרת והכינותי את כסא ממלכתך עד עולם :

חיים שאל . ארז''ל כאשר יראה משיח בן דוד שנהרג משיח בן יוסף ישאל אז על החיים וה' יבטיחו עליו :

חַיִּים שָׁאַל תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך שנאמר אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים אומר לו חיים עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר חיים שאל ממך נתתה לו וגו'סוכה נב ע"א

חיים, אח''כ רצה שאול להרגו ובקש ממך חיים שלא ימות ביד שאול, ונתתה לו, אח''כ בקש ממך אורך ימים שיתארכו ימיו, וגם זה נתת לו עולם ועד, שיתארכו ימיו תמיד :

תשוה . מנחם פתר תשוה תשים תשית לשון א' להם :

בישועתך . על ידי ישועתך יתגדל כבודו :

תשוה . תשים :

גדול, אחר שמת שאול נתגדל כבודו ע''י ישועתך שמשחוהו כל ישראל והצליח במלחמותיו עד כי הוד והדר תשוה עליו, שההוד שנתת לו היה שוה עליו, ר''ל נערך לו וראוי אליו לפי מעשיו :

הוד והדר. עיין הבדלם לקמן (ק''ד), ומלת תשוה למעלה (ט''ז ח') :

תחדהו . לשון חדוה : את פניך . בגן עדן , ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי ( דניאל ז' ) ואומר ( ירמיה ל' ) והקרבתיו ונגש אלי :

כי תשיתהו . תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יברכו בו לומר שיהיה כמוהו . תחדהו . תשמחו בשמחת ראיית פניך :

תחדהו . מל' חדוה ושמחה כמו ויחד יתרו ( שמות י''ח ) :

כי תשיתהו, אח''כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע''י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ''ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם (ש''ב ז'). וז''ש בעת שתשיתהו שיהיה ברכות לעד, אז תחדהו בשמחה בעת שיהיה את פניך היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר.

תחדהו. חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך :

בל ימוט . ובחסד עליון הוא בוטח שלא ימוט :

כי וגו' . בעבור שתהיה בטחונו בה' לזה לא ימוט :

כי המלך בוטח בה', כמ''ש ודבריך יהיו אמת, ושהוא בוטח בחסד עליון אשר החסד הזה בל ימוט, כמו שבארתי (שם ולקמן פ''ט) שכסא דוד ע''י שהוכנה על החסד של ה', החסד הוא דבר שאינו פוסק לעולם, עיי''ש :

תמצא ידך לכל אויביך . כל מכת ידך שיש לך להביא הבא על אויביך :

תמצא . תספיק מכת ידך לכל אויביך : ימינך תמצא . ר''ל תשיגם ולא יוכלו להנצל :

תמצא . תספיק כמו ומצא להם ( במדבר י''א ) :

תמצא, אחר החזיון הזה לחם דוד מלחמות גדולות עם פלשתים ומואב וארם ובני עמון, וימדד את מואב שני חבלים להמית (שם), ע''ז אומר בעת שידך השמאלית תמצא את אויבך, וימינך תמצא את שונאיך, אז בעת ההיא.

ידך, ימינך. כשבאו נרדפים יציין בשם יד את השמאל, ותמצאם נרדפים (שופטים ה' כ''ו, ישעיה מ''ח י''ג, תהלות כ''ו י', ע''ד י''א, פ''ט י''ד כ''ו, קל''ט י') וההבדל בין אויב ובין שונא, למעלה (י''ח י''ח) :

לעת פניך . לעת זעמך : באפו יבלעם . תפלה היא זו :

תשיתמו . יתמיד בהם האש כמו בתנור : לעת פניך . בעת כעסך אז יבלעם באפו ותאכלם האש :

תשיתמו . תשים אותם : יבלעם . מלשון בליעה והשחתה :

תשיתמו שיהיו בידך כאלו הם בתנור אש המוכן לעת פניך וכעסך, שכמו שהתנור יחמו אותו להיות מוכן על עת האפיה (הושע ז') כן התנור שבו תשיתם הוא מוכן לעת פניך, שאז יבלעם באפו והאש תאכלם. ולא לבד שתכלה אותם כי גם.

פרימו מארץ תאבד . להקב''ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עמלק הרשע :

פרימו . בניהם : וזרעם . כפל הדבר במלות שונות :

פרימו שהם מעשיהם וקנינם תאבד מארץ, וזרעם תאבד מבני אדם, וזה יען.

כי נטו עליך רעה . כנגד טיטוס הרשע שאמר הרג את עצמו : בל יוכלו . לעשותה :

כי נטו . על כי נטו לעשות רעה למולך כמ''ש יתיצבו וגו' על ה' ועל משיחו ( לעיל ב' ) : חשבו מזמה . יחשבו מחשבות שא''א להם לעשותם :

כי נטו עליך רעה, ר''ל שרצו לעשות נגדך רע בפועל, ועכ''פ חשבו מזמה בל יוכלו, הגם שלא יכלו לעשות רע בפועל, חשבו ע''ז מזמה ועצה עמוקה לעשות רע נגדך והיו מוכנים לזה :

כי תשיתמו שכם . אשר תשית אותם לחלק שיחלקו ישראל את ממונם כמו שנאמר ( ישעי' כ''ג ) והיה סחרה ואתננה וגו' : במיתריך תכונן על פניהם . במיתרי קשתותיך תכונן חציך ותזמינם לירות על פניהם :

כי תשיתמו . כי בעבור זאת תשית אותם לחלק אחד שיעמדו מובדל בפאה אחת להיות למטרא לחץ : במיתריך . בחבל הקשת תכונן החצים לירות בהם :

שכם . חלק כמו שכם אחד ( בראשית מח ) : במיתריך . הוא חבל הקשת כמו על יתר ( לעיל יא ) :

כי תשיתמו שכם, לכן מדד את מואב שני חבלים להמית, כאלו זה נעשה ע''י ה' ששם אותם לחלקים שכם אחד להחיות ושנים להמית, ובמיתריך שהם החבלים שמדד אותם, בהם תכונן על פניהם, שהעביר חבלי המדידה על פניהם וכן מדדם :

שכם. חלק כמו ואני נתתי לך שכם אחד (בראשית מ''ח כ''ב), והמיתרים הם החבלים שמדד בם את מואב :

רומה ה' בעזך . על הקמים ונשירה ונזמרה , ( סא''א ) :

בעוזך . כפי גודל כחך תרים עצמך להפרע מאויביך ואז נשירה וגו' :

רומה, יען פתח ה' בעזך ישמח מלך בקש שירים ה' בעזו, לעשות נקמה בגוים ובזה נשירה ונזמרה גבורתך :