המלמד ידי . כל נצחון שאני עושה במלחמה לא באה בכח ידי , כי ה' הוא המלמד ידי למלחמה : אצבעותי . כפל הדבר במ''ש :

צורי . מל' צור סלע ר''ל חזקי : לקרב . ענין מלחמ' כמו קרבות יחפצו ( לעיל סח ) :

ידי לקרב אצבעותי למלחמה. הקרב הוא מה שמתאבקים מקרוב וזאת עושים בכח היד, והמלחמה הוא מרחוק וזאת צריך אימון האצבעות לשלוח חציו למטרה :

הרודד עמי תחתי . הרוקע ושוטח את עמי לרבוץ במקומו כמו ( איוב י''ב ) שוטח לגוים מגדיל אותם , רודד תרגום של רוקע כדמתרגם וירקעו ורדידו , ויש פותרים הרודד עמים תחתי המחליש עמים תחתי אך בספר מדויק מוגה עמי ומסורה עליו ג' סבירין עמים וקורין עמי ועל תחתי יש מסורה עליו תחתיו קרי :

חסדי . הוא העושה עמדי חסד והוא לי למבצר חזק והוא משגבי : ומפלטי . ומציל אותי ולתוספת ביאור אמר לי : מגיני . הוא לי מחסה כמגן : הרודד . השוטח עמי להיות מצע תחתי ונכנעים לי ועל משפחת בית שאול יאמר שהיו מבני עמו והיו לו לאויבים ואחר זה נפלו בידו ומשל בהם :

ומצודתי . עניינו מבצר חזק : הרודד . ענין שטיחה ורקיעה כי וירקעו את פחי הזהב ( שמות לט ) ת''א ורדידו וכן לרד לפניו גוים ( ישעיה מה ) :

מצודתי ומפלטי. וכן למעלה י''ח ג' :

מה אדם . מה פרס וישמעאל לפניך כי ידעתם להרבות להם גדולה :

ה' מה אדם ותדעהו . אתה ה' במה נחשב האדם עם שאתה מחבבו : ותחשבהו . עם שאתה מחשיב אותו בעולם :

ותדעהו . הוא ענין חיבה כמו ידעתיך בשם ( שמות לג ) כי המחבב למי הוא יודעו ומכירו :

אדם, בן אנוש. במלת בן מציין שאינו קיים באיש רק במין, ומוסיף ואיך ותחשבהו שהוא יותר מן הידיעה שהוא דבר חשוב בעיניך, ובפרט שהוא בן אנוש ופחות מאד :

ימיו כצל עובר . שלמה אמר ויעשם כצל ( קהלת י' ) ולא פירש אם צל דקל או צל כותל שהם קבועים כבר פי' אביו כצל עובר צלו של עוף הפורח :

להבל דמה . הלא הוא דומה אל ההבל היוצא מן הפה שאין בו ממש : כצל עובר . ימיו עוברים מהרה כצל הזה שאין עומד זמן רב במקום אחד כי כאשר ינטה השמש עובר הוא ממקומו ואמר זה על שאול במה נחשב הוא בכל הגדולה והכבוד שהיה לו הלא פתאום עבר מן העולם ואיננו :

דמה . מל' דמיון :

הט שמיך . כאומר אם בשאול פגעה מדת הדין מכל שכן ברשעים ולזה הט שמך למטה ותרד עליו ותגע בהרים הם הרשעים המתגאים נגד ה' ויעלו עשן כי תבער בהם אש ה' והוא ענין מליצה לומר שפוט אותם במשפט הראוי :

ותפיצם . מגודל החרדה : חציך . הם הרעמים :

ברוק ברק . ר''ל שלח את הברק : ותפיצם . ענין פזור : ותהמם . מלשון מהומה :

פצני . הוציאני ולשון הצלה הוא וכן הפוצה את דוד עבדו ( מצאתי ) :

פצני . פצני בידך והצילני ממים רבים ולתוספת ביאור אמר מיד בני נכר הם העובדי גלולים אשר קמו עליו :

פצני . ענין פתיחה כמו פציתי פי ( שופטים יב ) ור''ל פתח אותי מן המאסר והסכנה :

פיהם דבר שוא וגו' . תלה הכתוב שוא בפה ושקר בימין , באו לספר בפה בודים גוזמא על שוא אף לשנות את הידוע , באו לפשוט ימינם לשבועה חדלו משוא שנתפס עליו כגנב אבל בשקר נשבעין שכך גורלם :

אשר פיהם . על אשר פיהם ידבר שוא וכח ימינם הוא מיומן לעשות שקר ולא גברו לאמונה ולא כן אני ולזה הצילני מידם :

אֲשֶׁר פִּיהֶם: איבעית אימא אשר בשר חמורים בשרם ואיבעית אימא אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר וכו'.נדה מה ע"א

אשירה לך . כשאנצל מידם : בנבל עשור . תחסר הוי''ו ומשפטו בנבל ועשור והוא שם כלי נגון בת עשרה יתרים :

אזמרה. מוסיף על אשירה כנ''ל ק''א א' :

הנותן תשועה למלכים . מדבר על סלע המחלקות שהיה דוד קרוב ליתפש ביד שאול ובא מלאך אל שאול מהרה ולכה וגו' ( ש''א כ''ג ) הציל את שאול מהיות שופך דם נקי ואת דוד מהיות נהרג :

הנותן . אתה הוא הנותן תשועה למלכים כי עם כל חוזק המלכים צריכים המה לתשועתך : הפוצה את דוד . עם כי דוד עצמו אמרו עכ''ז אמר כאחר המדבר וכן וישלח ה' וגו' ואת שמואל ( ש''א י''ב ) ולא אמר ואותי עם כי שמואל עצמו אמרו . מחרב רעה . היא חרב שאול וקרויה רעה על כי לא חשך מלרדוף אחריו כי היה בטוח שדוד לא ישלח בו יד כי משיח ה' הוא :

פצני והצילני . כאשר פצית אז כן פצני עתה :

פצני . כמו שפצית אותי מחרב רעה של שאול כן פצני מיד בני נכר אשר דוברים שוא ועושים שקר ולא כן אני :

אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא: מכריז רבא ואיתימא רב פפא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דזבין ליה חמרא לישראל חבריה וקא אתי עכו"ם ואניס ליה מיניה דינא הוא דמפצי ליה מיניה ולא אמרן אלא שאינו מכיר בה שהיא בת חמורו אבל מכיר בה שהיא בת חמורו לא ולא אמרן אלא דלא אניס ליה לדידיה ולאוכפא אבל אניס ליה לדידיה ולאוכפא לא אמימר אמר אפי' ליכא כל הני לא מאי טעמא מידע ידע דסתם עובד כוכבים אנס הוא שנא' אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר:בבא בתרא מד ע"ב

אשר בנינו וגו' . כלומר גם עתה דור זה כשר הוא : בנינו כנטיעים . שאין בהם מום כל כך הם מנוקים מעבירה ( מצאתי ) : מגדלים בנעוריהם . בשם טוב זה שהם כנטיעים בנערותם גדלים כל ימיהם ואי אפשר לקיים כל שבח זה אלא בדורו של חזקיהו : בנותינו . גבוהות קומה נאה כזויות של בית אבנים שזויות אבן מכוונות כנגד חברתה ועולה למעלה עד שהזויות מיושרות : מחטבות תבנית היכל . מהוללות בפי רואיהן ומדמין אותם לתבנית קומת ההיכל , ורבותינו פירשו בנותינו כזויות מתמלאות תאוה כזויות מזבח המלאות דם ואינן נבעלות אלא לבעליהן :

אשר בנינו . ר''ל ראוים אנו להצלה על אשר בנינו המה כנטיעי האילנות נאים ומנוקים ממום עבירה : מגודלים בנעוריהם . כי כן המה מגודלים ביראת חטא מימי נעוריהם וכמ''ש חנוך לנער וכו' גם כי יזקין לא יסור ממנה ( משלי כב ) : בנותינו כזויות . כמו זויות הבנין העשויות מאבנים מחוטבות ביושר רב עד אשר ידמו לאבן אחת והמה דמות תבנית אבני בנין היכל מלך שהמה מחוטבות מאוד ור''ל כמו זויות כאלה נראים יפה מבלי מקום מעוקם כן בנותינו לא נמצא בהן דבר מעוקם ושום נדנוד עבירה ופריצות :

מחוטבות . ענין כריתה וחתוך כמו מחוטב עציך ( דברים כט ) : תבנית . דמות :

אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים: מיתבי ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל וגו' כי קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא וכו'.סנהדרין ק ע"א אֲשֶׁר בָּנֵינוּ: מיתיבי ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו שנאמר אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כי קאמר ר' יוחנן לכווי דבי זיקא וכו'.בבא בתרא עה ע"א

מחוטבות. אבני גזית :

מזוינו מלאים . זויות אוצרותינו מלאים טוב : מפיקים מזן אל זן . מספיקים מזון משנה לשנה , מזן אל זן משעת אסיף מזון לשנה זו עד זמן אסיף לשנה אחרת , זן גובירניי''ל בלע''ז : מאליפות מרובבות . לאלפים ולרבבו' עושו' פרי :

מזוינו . הדרך לתת התבואה באמצעית החדר וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות ולזה אמר מזוינו מלאים וגו' ר''ל בעבור זה ראויים אנו להיות זויות חדרי התבואה מלאים מתבואה עד אשר יוציאו מהם לפרנסה משעת האסיף מזון שנה זו עד שעת האסיף מזון שנה שאחריה ולא יחסר כל ימות השנה : צאננו מאליפות . הצאן יתרבו בחוצותינו לאלפים ולרבבות :

מזוינו . מל' זויות : מפיקים . מוציאם כמו ויפק רצון ( משלי ח' ) : מזן . מלשון הזנה ומזון . ( יד ) אלופינו . הם השוורים וכן שגר אלפיך ( דברים ז ) : מסבלים . ענין טעינת משא כמו נושא סבל ( מ''א ה ) : פרץ . מלשון פרצה : צוחה . ענין הצעקה על הצרה וכן וצוחת ירושלים עלתה ( ירמיה יד ) :

מזוינו. זויות הבתים. מלאים, מפיקים. היינו מוציאים אוכל ומזון :

אלופינו מסבלים . אלופים גדולים שבנו נסבלים על קטניהם שהקטנים נשמעים לגדולים ומתוך כך אין פרץ בנו : ואין יוצאת . אין שמועה רעה יוצאת למרחוק : ואין צוחה . ואין קול מהומות מלחמה :

אלופינו מסובלים . השוורים שלנו יהיו בעלי סבל טעונות משא כבד ר''ל יהיו שמנים ובעלי בשר כאילו יחשב עליהם למשא : אין פרץ . לא יבא פרצה לא בנו ולא בבהמתנו : ואין יוצאת . לא יהא נפש מהם יוצאת בשבי : ואין צוחה . לא יהיה נשמע ברחובותינו קול צוחה בעבור בהלה ופחד מה כי לא תהיה בנו :

אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים: כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא ואמרי לה מבי ר' שמואל בר נחמני אמרו ליה הכי אלופינו מסובלים וגו' אלופינו מסובלים רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ור' אלעזר חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות וחד אמר אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורים אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים:ברכות יז ע"א

אלופינו. שורים המלומדים לחרוש, באין אלפים אבוס בר :

שככה לו . שכל טובה הזאת שלו :

אשרי העם . משובח העם שכך הרבה טובה יש בידו ומשובח העם שה' הוא אלהיו אשר בידו להשפיע טובה מרובה בגמול המעשה כי ידו לא תקצר :

אשרי . ענין שבח כמו אשרי האיש ( לעיל א ) :

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה"ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם נמחק אלהיכם כ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם וכו'.שבועות לה ע"ב