באמונתך . להאמין הבטחה שהבטחתני :

באמונתך . לאמת ולאמן הבטחתך עלי : ענני בצדקתך . אם אין בידי זכות ענני בצדקתך :

שמע, האזנה. האזנה קודמת וקלה משמיעה, והתבאר (ישעיה א' י') שכשיבואו על שני נושאים מתחלפים ייחס להנושא החשוב לשון שמיעה ולהפחות ממנו לשון האזנה, והתפלה היא העקר נגד התחנונים, כמ''ש בכ''מ :

במשפט . לעשות עמדי כפי גמול ידי : כי לא יצדק . אם תשלם כפי הגמול אין מי בעולם שיהיה צדיק לפניך לזאת הנח את המשפט ועשה צדקה :

כי רדף אויב נפשי . כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה :

כי רדף . ר''ל והנה תפלתי היא על אשר רדף אויב נפשי : דכא וגו' . כתת חיי להורידה לארץ : הושיבני . האויב הושיב אותי במקום חושך כמו המתים אשר מעולם השוכנים בחשכת הקבר :

דכא . ענין שבר וכתיתה : חיתי . היא הנפש כמ''ש ויהי האדם לנפש חיה ( ברא' ב ) :

נפשי, חיתי. כבר התבאר בכ''מ שבבואם יחד יכוין בנפשו על הנפש הרוחניית :

ישתומם . לשון אוטם ותמהון כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם ( יחזקאל ג' ) ותשב תמר ושוממה ( ש''ב י''ג ) :

ותתעטף וגו' . רוחי שעלי תתעטף ובתוכי תהיה לבי משתומם ומתמה :

ישתומם . ענין תמהון ומושתק כמו ואשב וגו' משמים בתוכם ( יחזקאל ג' ) :

זכרתי ימים מקדם . שהפלית לנו נסים רבי' :

זכרתי . כשאני זוכר הימים שהיו לי מימי קדם וכאשר אחשב בכל פעליך הראשונים וכאשר אדבר במעשי ידיך :

הגיתי . ענין מחשבה כמו והגיון לבי ( לעיל יט ) : אשוחח . מלשון שיחה ודבור :

פעלך, במעשה ידיך. עי' הבדלם למעלה (כ''ח), ובישעיה (ה' י''ב) התבאר שעל פועל ה' צריך שימת לב ועיון לז''א הגיתי, ואל מעשי ידיו די לראותם ולדבר בהם כמו שהם עומדים עשוים למראה עינינו, עז''א אשוחח מענין שיחה :

כארץ עיפה . בגולה :

פרשתי . אז אפרוש ידי בתפלה כי נפשי תתאוה לפעלך לעולם מבלי הפסק כארץ העיפה וצמאה המתאוה למים ור''ל כמו שהיה מאז כן מתאוות שיהיה לעולם :

עיפה . לפי שהעיף הוא צמא למים לזה אמר לשון עיפה בדרך שאלה על הארץ הצמאה שלא ירד בה המטר :

כלתה רוחי . המתאוה ואינו משיג קרוי כליון עינים וכליון רוח :

כלתה רוחי . לגודל התאוה כמעט כלתה רוחי מן הגוף ויצאה לה : ונמשלתי . ר''ל כי כאשר תסתר פניך אהיה נמשל ליורדי בור :

בבקר . בצמוח הגאולה ( מצאתי ) : הודיעני דרך זו . נשאתי נפשי אליך שתקבל שאלתי ( סא''א ) :

בבוקר . ר''ל בהשכמה בזריזות רב : דרך זו אלך . הדרך אשר אלך בה להנצל מיד האויב : נשאתי נפשי . אני נושא נפשי למעלה להסתכל בך ולבטוח עליך :

אליך כסיתי . תלאותי אני מכסה מכל אדם להגידם אליך :

אליך כסיתי . לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם ולזה כסיתי מכולם לגלות אליך לבדך :

למדני . תן בלבי לעשות רצונך כי אתה אלהי ובידך להטות לבבי אליך : רוחך טובה . רצונך הטוב תנהג אותי בארץ מישור ר''ל שלא אכשל בעבירה כמו ההולך במקום ישר שאינו נכשל :

רוחך . ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח ( ישעיה לז ) :

תנחני. נסתר לנקבה, ומוסב על רוחך. ארץ (של) מישור. מציין המישור כאדוני הארץ :

למען שמך . למען יקודש ויגדל שמך : בצדקתך . אף אם אין בידי זכות מ''מ בצדקתך תוציא נפשי מצרה :

כי אני עבדך . ועל האדון להציל עבדו מיד הקמים עליו :

תצמית . תכרית כמו וברעתם יצמיתם ( לעיל נד ) :