תהלים-תהילים פרק-קמ{א}
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
{ב}
חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃
מאדם רע . מיד אדם רע : מאיש חמסים . מאיש עושה חמסים :
חלצני . ענין הוצאה ושליפה :
אדם רע, איש חמסים. רע בלב הוא מצד השכל האנושי שיתיחס אל האדם, והחמס מיוחס אל נפש הבהמית.
{ג}
אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃
יגורו מלחמות . יהיו מלחמות במגוריהם ובמושבותם :
יגורו . יאספו עלי מלחמות :
יגורו . ענין אסיפה כמו יגורהו בחרמו ( חבקוק א ) :
{ד}
שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃
חמת עכשוב . חמת לשון ארס כמו ( דברים לב ) חמת תנינים יינם שאם תפרשהו לשון אף וכי לשון אף נופל אצל יין אלא לשון ארס ויצו''ש בלע''ז וכן נופל כאן לשון ארס תחת השפה : עכשוב . עכביש איריינ''א בלע''ז :
שננו לשונם . חדדו לשונם והכינו אותם לדבר לה''ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך : חמת עכשוב . ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתותיהם ר''ל אין פוסקין מלדבר לה''ר :
שננו . חדדו : חמת . ארס כמו חמת זוחלי עפר ( דברים ל''ב ) : עכשוב . הוא מין פתן ונחש :
{ה}
שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃
אשר חשבו . חושבים מחשבות להיות רגלי נדחים מדחי אל דחי לברוח מפני שאול :
פעמי . רגלי על שם שצועדים בהם כמו פעמי דלים ( ישעיה כו ) :
{ו}
טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃
וחבלים פרשו רשת . דרך הרשת לקשור חבל ארוך בראשה והציד כשרואה את העופות שוכנים תחת הרשת מושך החבל והרשת נופל על העופות : ליד מעגל . אצל נתיבתי ופעמי : ליד . אצל כמו ( שמואל ב יד ) ראו חלקת יואב על ידי :
טמנו . הטמינו עלי הרשת לבל אהיה נשמר ואלכד בה : וחבלים . גם חבלי הפח העשויים לסגור פי הפח גם אותם הטמינו לבל ארגיש כלל ור''ל מאוד מאוד הסתירו עצה ללכדני : פרשו רשת ליד מעגל . במקום מעגלי ואשורי פרשו הרשת למען אפול בה וכמ''ש וראו את מקומו אשר תהיה רגלו שם ( ש''א כג ) : שתו לי סלה . רוצה לומר מבלי הפסק אף אם לא הצליחו בראשונה חזרו שוב לארוב :
וחבלים . מיתרי הפח : ליד . למקום : מעגל . שביל ומסלה כמו ינחני במעגלי צדק ( לעיל כג ) :
פח, רשת. הרשת היא סביב הפח, עיין הושע (ה' ב') : ומעגל הוא הדרך הסבובי בכ''מ, עי' ישעיה (כ''ו) והמוקש נמצא בהפח להמית הבע''ח הנצוד בפח :
{ז}
אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃
אמרתי . לזה אמרתי בתפלה הלא מעולם אתה אלי וחזקי האזינה גם עתה בקול תחנוני :
{ח}
יְהֹוִ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃
סכותה . מעולם סככת על ראשי בעת באו עלי בכלי נשק הם כלי זיין :
סכותה . מלשון סכך וכסוי : נשק . בכלי נשק ועניינו בכלי זיין :
{ט}
אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃
מאוי רשע . עמלק הרשע : זממו אל תפק . מחשבתו אל תצליח : ירומו סלה . כי יתגאו סלה , ורבותינו פירשו זממו לשון רסן הזומם את פי הגמל ולשון משנה הוא . אל תפק . אל תוציא מלחייו :
אל תתן . לכן גם עתה אל תמלא תאות הרשע החפץ לראות ברעתי : זממו אל תפק . אל תוציא מחשבתו אל הפועל ועד עולם יהיו מחשבותיו מרוממים ממנו לבל יוכל להשיגם :
מאויי . מלשון תאוה וחשק : זממו . מחשבתו כמו כאשר זמם ( דברים יח ) : תפק . ענין ההוצאה כמו ויפק רצון מה' ( משלי ט' ) :
אַל תִּתֵּן יְהֹוָה ואמר רבי יצחק מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו ואמר רבי חמא בר חנינא תלת מאה קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום ותלת מאה ושיתין וחמשה מרזבני איכא ברומי ובכל יומא נפקי הני לאפי הני ומקטיל חד מינייהו ומיטרדי לאוקמי מלכא וכו'.
מגילה ו ע"א
{י}
רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ (יכסומו) [יְכַסֵּֽמוֹ]:
ראש מסבי . חבורת חשבון גדודי עשו האומרים להסב אותי מעליך עמל שפתיהם יכסם ( מצאתי ) :
ראש מסבי . ראש המסבבים ללכדני והוא דואג האדומי : עמל שפתימו . השקר שמדברים עלי הוא וסיעתו השקר הזה יכסה אותם ר''ל מה שרוצים לעשות לי יבוא עליהם :
{יא}
(ימיטו) [יִמּ֥וֹטוּ] עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃
ימוטו . יהיו מוטים הגחלים עליהם ישכבו בהם עד שיתמוטטו ויכבו מאליהם נמצא הגוף כלה ואבד : באש יפילם . המפיל ונוקם גחלים של גיהנם במהמורות יפילם לבל יקומו עוד : במהמורות . במלחמות ותגר ל' ממרים הייתם ( דברים ט ) :
ימוטו . הגחלים יהיו מטים עצמם לנפול אליהם : באש יפילם . העמל שזכר הוא יפילם באש ובשוחות עמוקות לבל יוכלו קום :
ימוטו . מלשון נטיה : במהמורות . כמו ובמהמורות ועניינו שוחות עמוקות ובדרז''ל בראשונה היו קוברין אותה במהמורות וכו' ( ירושלמי מ ק פ''ג ) :
ימוטו. מוסב על שפתימו. ויפילם. מוסב על העמל. במהמרות. שוחות עמוקות, ובדברי חז''ל בראשונה היו קוברים אותו במהמורות.
{יב}
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃
איש לשון . עשו כי ציד בפיו צד את אביו בפיו : יצודנו . הרע שהוא עושה הוא יצודנו :
איש לשון . מהראוי שהאיש בעל לה''ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו : רע . הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה :
איש חמס רע. מציין הרע כעצם מופשט שהוא איש חמס, והוא יצודנו מן ההר לדחפו משם :
{יג}
(ידעת) [יָדַ֗עְתִּי] כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃
ידעתי . כי סוף הדברים יעשה ה' דין עני וינקום נקמת עבדיו :
ידעתי . הן ידעתי שסוף הדבר אשר יעשה ה' דין עני לנקום נקמתו :
דין עני, משפט אביונים. המשפט הוא בדבר מבואר, והדין הוא בדבר שיש בו טענות ומענות, והאביון אין לו דבר לדון עליו רק אם יעשה לו רעה בגופו, כמ''ש עושקות דלים הרוצצות אביונים (עמוס ד') כמש''ש, וזה קרוי משפט שהוא דבר מבואר :
{יד}
אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
אך . ימהר ויעשה כדי שיודו צדיקים לשמו :
אך צדיקים . הצדיקים לבד הם יודו לשמך והישרים ישבו לפניך להללך ולא כן הרשעים האלה כי ילכו לאבדון ולא יזכירו בשם ה' :
את פניך . לפניך :
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ: ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך וכו'.
ברכות לב ע"ב
צדיקים, ישרים. ע''ל סוף סי' ל''ג :