חקרתני . חקרת מחשבות לבי ותדע אותם :

בנתה לרעי מרחוק . בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך : לרעי . לקרבני אליך :

שבתי וקומי . מחשבת שבתי וקומי : בנתה . תבין לרעיון לבבי מזמן רחוק ר''ל משעה שנבראתי :

בנתה . מלשון בינה : לרעי . ענין מחשבה כמו וברעיון לבו ( קהלת ב ) :

לרעי. לרעיוני, כמו ולי מה יקרו רעיך אל :

ארחי ורבעי זרית . דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך , זרית לשון זר זהב סביב ( שמות כה ) וכן חברו מנחם , ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה : הסכנתה . למדת :

ארחי ורבעי . דרכי ורבצי סבבת וגדרת להם חוק וגבול ולא יעבור : הסכנת . ר''ל אתה יודעם כאדם המורגל בדבר שיודע כל בה :

ארחי . דרכי : ורבעי . ענין רביצה והוא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם ( במדבר כג ) תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים ( ויקרא י''ט ) : זרית . ענין סבוב והוא מלשון זר זהב ( שמות כ''ה ) : הסכנתה . ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי ( במדבר כג ) :

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִית: דריש רבי חנינא בר פפא מאי דכתיב ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת מלמד שלא נוצר אדם מן כל הטפה אלא מן הברור שבה תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שזורה בבית הגרנות נוטל את האוכל ומניח את הפסולת וכו'נדה לא ע"א

זרית. סבבת כזר סביב. הסכנתה. מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ''ג) :

כי אין מלה . כאשר המלה עדיין איננה בלשוני ולא החילותי לדבר הן אתה ה' ידעת כל המלה טרם דברתיה :

מלה . ענין דבור :

אחור וקדם צרתני . פני ואחורי : כפכה . אכפך ורדוייך דישטרוי''ט בלעז :

אחור וקדם . צרת עלי מסביב מאחור ומקדם לבל אברח ושמת עלי כפך להכות בי ר''ל אני תמיד בידך ואין לי מנוס והמשיל הדבר לאנשי חיל הצרים על עיר מסביב לבלי תת יוצא ומכים בהם כרצונם :

צרתני . מלשון מצור וסבוב : ותשת . ענין שימה :

אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי: אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך אמר ר"א אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים (עד קצה השמים) כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני וגו'סנהדרין לח ע"ב אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי א"ר ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני וכו'.עירובין יח ע"א אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי: אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך אחור וקדם צרתני וגו'עבודה זרה ח ע"א אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי: אמר רבינא ת"ש ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה וסימנך אחור וקדם צרתני ואי סלקא דעתך הן ואידיהן עשרה הוו תנא כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה וכו'.עבודה זרה ו ע"א אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי: כדר' אלעזר דאמר רבי אלעזר אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ וכיון שסרח הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך וכו'.חגיגה יב ע"א אָחוֹר וָקֶדֶם: דאמר ר' ירמיה בן אלעזר דו פרצופין ברא הקב"ה באדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני:ברכות סא ע"א

צרתני. מענין מצור :

פליאה דעת וגו' . מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך ( מצאתי ) :

פליאה דעת ממני . מכוסה ממני ידיעת הצלה ממך : נשגבה . דבר תחבולת ההצלה חזקה וקשה מאוד לא אוכל לדעתה :

פליאה . מכוסה כמו והוא פלאי ( שופטים יג ) : נשגבה . חזקה : אוכל . מל' יכולת :

אנה . איה המקום אשר אלך אליה להסתר מרוח כעסך ואנה אברח ממך והוא ענין מליצה והפלגה :

אנה . להיכן : מרוחך . ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך ( קהלת ז ) :

ואציעה . מצע ומשכב :

אם אסק . אם אעלה אל השמים הלא אתה שם ואם אעשה לי משכב בשאול מתחת לארץ הלא הנך גם שם :

אסק . אעלה כמו והוסק דניאל מן גובא ( דניאל ז ) : ואציעה . מלשון מצע ומשכב . הנך . הנה אתה :

אסק. אעלה ובארמית והוסק דניאל מן גובא :

אשא כנפי שחר . אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים :

אשא כנפי שחר . אם אמרתי אשא כנפים לעוף חיש מהם בקצה הים כשחר הזה המבהיק ברגע אחת עד קצה העולם :

גם שם . אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך :

גם שם . הלא גם באחרית הים ידך תנחני וימינך תאחזני להוליך אותי אחר חפצך ואם כן אברח מידך לידך :

תנחני . ענין הנהגה :

ואמר אך חשך ישופני . אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני , ישופני לשון נשף : ולילה אור בעדני . והלילה יהי מאפיל לנגדי , אור זה לשון אופל הוא כמו ( איוב לו ) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור ( לקמן קמ''ח ) וכן ויאר את הלילה ( שמות י''ד ) :

ואומר . ואם אומר אך חשכת הלילה יחשיך בעדי ובו אסתר : ולילה . אבל הלילה האיר בעדני ותראני בלילה כמו ביום :

ישופני . ענין חשך כמו על הרי נשף ( ירמיה יג ) : בעדני . נגדי :

וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי: מאי אור רב הונא אמר נגהי ורב יהודה אמר לילי קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי נגהי ממש ומאן דאמר לילי לילי ממש... מיתיבי ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא התם הכי קאמר דוד אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום עכשיו העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני.פסחים ב -ב ע"ב

ישופני. מענין נשף, ונמשך לשנים, ולילה ישוף אור, וידוע כי בעלי הנו''ן ונע''ו משתתפים כמ''ש בכ''מ. לא יחשיך. יוצא, לא יחשיך דבר ממך :

כחשיכה כאורה . שניהם שוין לך :

גם חושך . כי גם החושך לא יחשיך דבר ממך ואליך יאיר הלילה כיום : כחשכה כאורה . שוים הם למולך זה כזה ואין הפרש ביניהם :

כליותי . החושבים כל מחשבותי : תסוכני . תסוככני :

קנית כליותי . הלא כליותי קנוים המה לך כי אתה בראתם עם כי המה במקום היותר נסתר בגוף ואיך א''כ נסתר ממך כל דבר : תסוכני . עודי בבטן אמי במקום חושך סככת אותי בבשר ועור ואיך א''כ יחשיך ממך כל חושך :

קנית . יש קנין שאין שם מכירה כמו קונה שמים ( בראשית יד ) : כליותי . הם היועצות לאדם : תסכני . מל' סכך וכסוי :

קנית. כמו קונה שמים וארץ :

על כי נוראות נפליתי . על אשר עלילות נוראות נפליתי ר''ל פלאי יצירתי היתה בעלילות נוראות וגדולות : נפלאים מעשיך . מעשיך המה מכוסים ולא ידעתים אף כי נפשי היא משכלת ויודעת מאד דברים מושכלים עכ''ז פלאי מעשיך איננה יודעת :

נפליתי . מל' פלא ודבר מכוסה :

אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת: דרש רבי יוסי הגלילי מאי דכתיב אודך (ה') על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם נותן זרעונים בערוגה כל אחת ואחת עולה במינו ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה וכולם עולין למין אחד דבר אחר צבע נותן סמנין ליורה כולן עולין לצבע אחד ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה כל אחת ואחת עולה למינו וכו'.נדה לא ע"א

נפליתי. כמו נפלאתי. יודעת. תואר, נפשי היודעת נפלאה מאד.

עשיתי בסתר . בתשמיש : בתחתיות ארץ . במדור התחתון שבמעי אמי :

לא נכחד עצמי ממך . לא נעלם ממך עצמות גופי ותכונתו בעוד אשר נעשיתי בסתר בבית הרחם ונרקמתי בתחתיות הארץ ר''ל במקום השפל במדור התחתון שבמעי אמי :

לא נכחד . לא נעלם כמו לא נכחד מאדוני ( שם מז ) : עצמי . ענין עצמות הדבר ותכונתו כמו הגישו עצמותיכם ( ישעיה מא ) : עשיתי . מל' עשיה . רוקמתי . דימה יצירת הולד בבשר וגידים למעשה הרקמה שנעשה על פנים רבים ומהלכים מסתבכים :

אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר: תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים ולד דר במדור התחתון אמצעיים ולד דר במדור האמצעי אחרונים ולד דר במדור העליון וכיון שהגיע זמנו לצאת מתהפך ויוצא וזהו חבלי אשה והיינו דתנן חבלי של נקבה מרובין משל זכר ואמר רבי אלעזר מאי קרא אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ דרתי לא נאמר אלא רקמתי וכו'.נדה לא ע"א

עשיתי בסתר. על עשיית הנשמה. רקמתי. על ריקום הזרע שממנו נוצר הגוף :

גלמי ראו עיניך . מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים . גולמי . זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך : ועל ספרך כולם יכתבו . וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך : ימים יצרו ולא אחד בהם . כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע''פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' ( ירמיה א ) : ועל ספרך כלם יכתבו . ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון : כלם יכתבו . כמו נכתבו : ימים יוצרו ולא אחד בהם . לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו , ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד''א זה יום הכפורים לסליחה :

גלמי . בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי הנה אז ראו אותה עיניך : כולם יכתבו . כל המקרים כולם ידועים לך כאלו כתובים לפניך בספר : ימים יוצרו . אף כי יהיו בימים אשר יוצרו לאחר זמן : ולו אחד בהם . כי לפניו אחד הוא בכל אלה כי אין לפניו הפרש אם כבר נעשה אם שיהיה לאחר זמן הכל אחד :

גלמי . ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו ובדרז''ל גולמי כלי עץ ( חולץ כה ) :

גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ: תניא היה ר' מאיר אומר אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו שנאמר גלמי ראו עיניך (וכתיב כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ) אמר רב אושעיא משמיה דרב אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות וכו'.סנהדרין לח ע"א

ימים יוצרו. ששת ימי היצירה מה שנוצר בהם נכתב בספר, ולו היינו להגולם התאחדות בהם, כמה שנוצר בימי הבריאה :

ולי מה יקרו רעיך . כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור ומה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל ( שמות ל' ) :

ולי מה יקרו . ומה מאוד יקרו לפני מחשבותיך ומה מאוד עצמו ורבו ראשי הדברים וכללותיהם :

יקרו . מל' יקר וחשוב : רעיך . מל' רעיון ומחשבה : עצמו . ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו ( ירמיה טו ) :

וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ: ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל וכו'.סנהדרין לח ע"ב וְלִי מַה יָּקְרוּ: והאמר ר"ל מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו כיון שהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל [וגו'] וכו'.עבודה זרה ה ע"א

רעיך. רעיוניך :

אספרם מחול . אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון : הקיצותי ועודי עמך . הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך :

אספרם . איך אספרם והמה רבים מחול הים ואף אם הייתי כל הימים ביקיצה מבלי שינה ואפילו בעודי בעולם אהיה אני עמך בשמים ולא אטרד בטרדות אנושית עכ''ז א''א לספרם :

אם תקטול . אשר תהרוג :

אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל: רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא כולהו ישראל כתיב בהו כחול אשר על שפת הים צדיקים עצמם מחול ירבון אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וק"ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם וכו'.בבא בתרא ז ע"ב

אם תקטל וגו' . הלואי ותקטול את עמלק הרשע :

אם תקטול . ר''ל אם אמנם הכל גלויות לך ועל כל זה ירשיעו הרשעים לזאת נכון הדבר אשר תקטול את הרשע ואנשי שופכי דמים אשר מאסתי אותם לאמר להם סורו ממני ולא ארצה לשבת עמהם :

ימרוך למזמה . מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם ומכנים אלהותך לע''ג : נשוא לשוא . כמו נשאו לשוא : עריך . אויביך , נשאו לשוא אויביך את שמך :

אשר יומרוך למזימה . הם מרוממים אותך למען עשות את הזמה ר''ל שאומרים הנה רם ה' ואין זה כבודו להשגיח בעולם השפל וכל עצם כוונת מחשבתם לעשות את הזמה . נשוא לשוא עריך . אתה מנושא ומרומם בפי שונאיך למען עשות את השוא ואינם מרוממים אותך בעבור כבודך וכפל הדבר במ''ש כדרך המליצה :

יומרוך . ענין רוממות וכן את ה' האמרת ( דברים כו ) ובא היו''ד במקום אל''ף וכן ובכבודם תתיימרו ( ישעיה סא ) : למזמה . ענין דבר תועבה ומעשה רעה וכן זמה היא ( ויקרא כ' ) : נשוא . ענין הרמה : עריך . שונאיך כמו ויהי ערך ( ש''א כ''א ) :

יומרוך. מן את ה' האמרת היום. ובתקוממיך. נפל מ''ם הבינוני, במתקוממיך :

משנאיך . המשניאים מצותיך בעיני הבריות בדברי רשע כאלה : ובתקוממיך . בהאנשים הרשעים האלה הקמים עליך להכחיש את ההשגחה : אתקוטט . אעשה עמהם מריבה וקטטה :

הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ א"ר ישמעאל ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים על אחת כמה וכמה ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי וכשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מן המפולת ולא מן המים ולא מדבר המאבדן וכו'.שבת קטז ע"א

תכלית שנאה . ר''ל סוף השנאה שאין למעלה הימנה : לאויבים . נחשבו בעיני כאלו היו אויבי ומבקשי רעתי עם כי לא עשו לי מאומה רע :

שנאה, אויבים. האויב גדול מן השונא, כנ''ל ס' כ''ב :

ודע . עד שתדע מחשבות לבבי : בחנני וכו' . כפל הדבר במ''ש :

בחנני . ענין חקירה הוא כצורף הבוחן כסף לחקור הטובה היא : שרעפי . ענין מחשבה כמו ברוב שרעפי בקרבי ( לעיל צד ) :

אם דרך עוצב וגו' . אם דרך מעצבה וקלקול בי :

אם דרך עוצב בי . אם המחשבות דורכים בדרך המרגיז ומעציב למקום : ונחני . ר''ל אם כן הוא נחני בדרך שכל בני עולם הולכים כי טוב לי המיתה משאחטא עוד :

ונחני . נהגני : בדרך עולם . המיתה נקרא כן כמו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ ( מ''א ב ) וכמו כי הולך האדם אל בית עולמו ( קהלת יא ) :