אשרי תמימי דרך . ההלול והשבח של ההולכים בדרך תמים הוא בעבור כי הולכים בתורת ה' זהו דרך חיים ואין זולתה :

אשרי . ענינו הלול ושבח : תמימי . מלשון תם . ( ב ) נוצרי . שומרי : עדותיו . הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא :

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ: אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין אלא משום דאית ביה פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרתי וכו'.ברכות ד ע"ב

התפלה הזו נאמרה בתמניא אפי, וכאשר דקדקנו בה ראיתי, כי בזו התפלה שהיא ערוכה על שילך בתורת ה' וישמור מצותיו, באו בכל סדר ששה פרטים, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים משפטים, והם הששה דברים שחשב במזמור השמים מספרים כבוד אל, שבמקום יראת ה' אמר פה חקים, גם באו בחרוזים הנותרים דבריך או אמרתיך או דרכים, ובזה נבא אל הבאור : (א) (תורה) אשרי תמימי דרך, גדר התום דרך שלא יהיה בדרכו מום וחסרון, והוא מי שדרכו הטוב קבוע לא ישתנה ולא ימוט בשום זמן, והוא ע''י שיעשה כל מעשיו לשם ה' לא לשם פניה חיצונית מתועלת עצמו, וזה א''א רק אם הולך בתורת ה', שאז דרכו קבועה עפ''י התורה ויעשה כל מעשיו לשם ה' שצוה כן בתורתו, משא''כ הדרכים שתקנו הפילוסופים עפ''י החקירה האנושית, לא יעמדו תמיד, כי אם יעלה על לבו שישיג איזה ריוח ותועלת בדרך ההפך יטה מני דרכו. אחר שיסוד דרכו אינו הטוב והאושר רק המועיל ורק השכל האנושי, ובזה קל לנטות מני דרך וא''א שיהיה תמים דרך :

תורה, מצות, עדות, פקודים, חוקים, משפטים. תורה היא כלל תורת ה' שבאו בה למודים באמונות ודעות ובמדות ובכל הנהגת האדם, ומצות הם מצות התורה בכלל, וחקים הם מצות שאין להם טעם. ומשפטים הם בין אדם לחברו ויש להם טעם, ועדות הם הספורים הבאים להעיד על גדולתו של יוצר בראשית והנהגתו והפקודים הם מצות שמופקד בם לזכר ענינים פרטים :

בכל לב ידרשוהו . כאשר ידרשוהו בכל לב לדעת תוכן הדבר ואמתתו :

(עדות) אשרי נוצרי עדותיו, החלק הנקרא עדות הם הספורים המעידים שה' ברא העולם וחדשו ושהוא משכיר ומעניש ומשדד הטבע, כמו ספורי מעשה בראשית וענין אדם והדורות עד יציאת מצרים, שמעידים על כל אלה הדברים, והנה הפילוסופים הדורשים וחוקרים בעניני האלהות, אין דורשים בכל לב, כי לבם חלוק ומסופק, אבל הנוצרים עדותיו כבר קבלו יסודות אלה מדרך הקבלה והאמונה ואין מסתפקים עוד, וא''כ דרישתם ועיונם בענינים האלהיים הם בכל לב ובלי שום ספק :

אף לא פעלו עולה . אשריהם אם כל זה בהם : בדרכיו הלכו . אע''פ שלא פעלו עולה אין שכרם שלם אא''כ בדרכיו הלכו וכן הוא אומר ( לעיל לה ) סור מרע ועשה טוב אע''פ שאתה סר מרע אין הכל שלם אלא אם כן תעשה טוב ( מדרש אגדה ) :

אף וגו' . ר''ל אף אם לא פעלו עולה בשב ואל תעשה לא היה די להם בזה כ''א עוד הלכו בדרכי התורה והמצוה לקיימם בקום ועשה :

אף, ומלבד שהעדות מועיל לדרישה ועיון, מועיל ג''כ בחלק המעש שלאחר שעדיות אלה מלמדים דרכי ה' והנהגתו להעניש לכל עושי עול כמו שהעניש דור המבול וחטאת סדום והמצרים, עי''כ ישמרו ולא פעלו עולה, אחר שבדרכיו הלכו, ורואין שדרכיו כולם צדק ומשפט אל אמונה ואין עול, ואמר אף לא פעלו עולה שהפעל הוא העסק בדבר (וזה הבדלו מן מעשה) ר''ל אף אין עוסקים בענין שיש בו עולה אף שאין גומרים המעשה :

פעלו. פעל הוא העסק, וזה הבדלו מן מעשה (כנ''ל כ''ח ד') :

אתה . הלא אתה ה' צויתה פקודיך ואין ראוי א''כ להקל בהם ראש ונכון הוא לשמור מאוד :

(פקודים) אתה צוית, הפקודים הם המצות שיש בהם עדות על מעשה ה' והשגחתו, כמו מצות תפילין שבת ומועדים וכדומה, ונקראים פקודים שבהם מופקדים הדברים שהם מורים עליהם, וע''ז אחר שהזכיר את העדות מזכיר את הפקודים, שה' צוה אותם שעל ידם יזכרו את העדות שהם מופקדים וצרורים בהם, וצריך לשמרם מאד כדברים שבו צרור פנינים ודברים יקרים :

אחלי יכונו דרכי . אל''ף יסוד בתיבה הנופל ממנו לפרקי' כמו אל''ף שבאחותי באזניכם ( איוב יג ) ואל''ף של אסוך שמן ( מלכים ב ד ) אחלי תפלותי אלו הן שיכונו דרכי וכן ( שם ה' ) אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון וגו' צורכי אדוני להתפלל שילך לפני הנביא אשר בשומרון ולשון אחליות שוהיי''ט בלע''ז כאדם האומר הלואי והייתי נביא וחכם :

אחלי . אבקש מה' שיהיו דרכי נכונים לשמור חוקיך ר''ל לסייע אותי מן השמים :

אחלי . ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא ( מ''ב ה ) :

(חקים) אחלי, אמנם החלק הנקרא חקים שהם המצות שאין להם טעם, והם מתנגדים ליצר הלב, כי היצר משיב עליהם אחר שלא נודע טעמם, וכל עוד שדרכי האדם אינם שלמים עם ה' בקל שישמע ליצרו ויעבור עליהם, ולכן בקש שיהיו דרכיו מוכנים על אופן שישמור את החקים :

אחלי. תפלה ובקשה, כמו חל נא את פני ה' והא' נוספת :

אז . כשהיו דרכי נכונים אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך כי מי שלא קיים המצות הוא בוש ונכלם כשרואה המצות ההם כתובים בתורה :

(מצות) אז לא אבוש, כי המצות רובם י''ל טעם, אולם אם יבעט בהחקים ולא יקבל רק דברים שידע טעמם, יבוש אם יביט אל כל המצות, שגם במצות יש רבים שלא כל אדם ישיג טעמם האמתי, ואם כן יבוש אם ימצא מקצת מצות שלא יבין טעמם, אמנם אחר שיקבל גם את החקים שטעמם נסתר לגמרי בשיאמין שה' יודע סודם, כ''ש שישמור המצות שמושכלים קצת הגם שלא ישיג כל פרטיהם :

בלמדי . כשאלמוד משפטי צדקך אדע אז איך אודך ביושר לבב :

(משפטים) אודך, אולם החלק הנקרא משפטים שכולם טעמם מבואר ומושג ע''י התבונה, אמר שעל החלק הזה אודך ביושר לבב, ומבואר אצלנו ששם ישר נאמר על הבינה, ויושר לבב הוא מי שבינת לבו רחבה עד שמשיג כל דבר ע''י בינתו שהוא כח חד העובר בין כל הדברים להשיג ולהוציא דבר מדבר, וכשלבו מלא רוח בינה נקרא יושר לבב, וזה יהיה בלמדי משפטי צדקך כי ילמדם ויבין צדקם וישרם :

ישר לבב. שלא נמצא שום עקום בלב, וגדרו התבאר בפי' משלי :

עד מאוד . הוא הפוך כאילו אמר את חוקיך אשמור עד מאוד ר''ל מחשבתי לשמור מאוד חוקיך לכן אל תעזבני לבל יהיה לי שום מניעה :

(חקים) את חקיך, הוסיף שע''י שיבין היטב החלק הנקרא משפטים, עי''כ ישמור מאד את החקים, אף שלא נודע טעמם, כי ממה שימצא בינה במשפטים ידע כי יש דעה והשכל גם בהחקים, כמ''ש אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, שע''י שיראו שהמשפטים צדיקים יבינו כי כן גם החקים צודקים ויש בהם טעמים מחוכמים, וז''ש שע''י המשפטים את חקיך אשמור עד מאד, ואתה ה' אל תעזבני בהשפעת רוח קדשך ממרום על זה :

עד מאד. דבוק עם חקיך אשמור :

במה . באיזה ענין יעשה את ארחו זכאי בעת ירגיל עצמו מנערותו לילך באורח מישור : לשמור כדברך . ר''ל לא יאמר אי אפשי בעבירה אלא יאמר אפשי בו אבל אשמור בדבר ה' :

(דברים) במה יזכה, נגד מ''ש אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' שלא יצויר שיהיה דרכו תמים רק ע''י התורה, הוסיף כי חוץ מזה, הגם שיוכל לזכות את דרכו לא יוכל לזכות את ארחו, שיש הבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול והולך אל הצד, והדרך הגדול כמו דרך הרחמים דרך הנדיבות דרך הענוה וכדומה הוא נטוע בכל הנפשות ואפשר שימצאנה האדם בשכלו, רק שאינו תמים רק ע''י התורה, אבל הארחות הקטנות זה א''א שידע כלל משיקול דעתו, כמו בדרך הנדיבות למי ינדב וכמה ינדב ואיך יתנהג בזה בכל עת ובכל מקום ובכל ענין, ובפרט הנער שלא השכיל עדיין בשכלו א''א שידע זאת רק ע''י התורה, ועז''א במה יזכה נער את ארחו, זה א''א רק על ידי שישמור כדברך :

ארחו. ההבדל בין דרך, ארח, עי' למעלה (כ''ה ד') :

אל תשגני . אל תשימני שוגה מלהבין מצותיך ר''ל תן בלבי בינה להבין על בוריה :

תשגני . מלשון שגגה ומשגה :

(מצות) בכל לבי, נגד מ''ש שנוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, אמר שכבר הגיע למדרגה זו ובכל לבי דרשתיך, אולם לפעמים ע''י רוב הדרישה ישגה במצות ה' ויסמך על סברתו ועיונו, כמ''ש שלמה אני ארבה ולא אסור, ויש הבדל בין שגיאה ובין שגגה, ששגיאה הוא טעות עיוני, ושגגה שאחריו מ' מורה שע''י שגיאה אינו עושה את הדבר, וע''ז בקש אל תשגני ממצותיך, שלא אטעה ע''י רוב הדרישה לבטל איזה מצוה ממצות התורה :

תשגני. ההבדל בין שגה ובין שגג בס' התו''ה (ויקרא ס' רמ''ג) :

בלבי צפנתי . לא נתתיה להשתכח ממני :

בלבי צפנתי . שמורים הם בלבי למען לא אחטא לך כי אם אשכח מה מהם אהיה נלכד בחטא בבלי דעת :

צפנתי . ענין הטמנה :

בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו וכו' אמר רבי חנינא נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך וכו'.עירובין סג ע"א

(אמרתך) בלבי, ונגד מ''ש אף לא פעלו עולה, ע''י שבדרכיו הלכו, בכ''ז יצוייר חטא, כי יש הבדל בין חטא ובין עולה, שמקור העולה הוא בדרכי הבינה, והחטא הוא הנטיה מדרכי החכמה וידוע שאדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, כי החסרון דבוק עמו בטבע, וע''ז אינו מועיל מה שמשיג דרכי ה' ויודע בבינתו מה שהוא עולה, שבכ''ז יצויר שיחטא ע''י שיתגבר ציור הרע שבנפש, למשל כח התאוה או הגאוה וכדומה, ונגד זה אין תקנה רק אם אמרות ה' צפונים בלבו וחרותים על לוחותיו, שהלב הוא הכח המושל, שמדי יעלה בלבו ציור של איזה חטא ימצא אמרת ה' כתוב ומזהיר אותו בל ימשול ציור זה בלבו, בזה ע''י שבלבי צפנתי אמרתך לא אחטא לך :

ברוך . אומר אני ברוך אתה ה' על נתינת חוקיך ואשאל ממך שתלמדני אותם ר''ל תן בלבי בינה להבינם :

(חקים) ברוך אתה ה', נגד מ''ש אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, אמר שכבר נתקבלה תפלתו, והוא שומר חקי ה' ומברך ה' על זה, אבל הוסיף לבקש למדני חקיך, שילמד אותו תוכן ענינם וסודם בדרך לימוד :

בשפתי . כי משפטי התורה ספרתי בשפתי ללמדם לזולתי א''כ כשתלמדני אועיל גם לזולתי :

(משפטים) בשפתי ונגד חלק המשפט שאמר אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך שהשיג אותם בבינתו ולמד אותם, הוסיף עתה, שכבר הגיע בהם לידיעה ברורה, עד שידע אותם מן השפה ולחוץ, עד שבשפתי ספרתי משפטי פיך, ומבואר אצלנו בפי' משלי שהשפה היא החיצונית נגד הפה, והשפה תרמוז על דברי דעת, והפה על דברי חכמה, והלשון על דברי בינה, ועז''א שמשפטי פיך היינו המשפטים שהם בנוים על יסודות החכמה שמכונים בפה, שהוא כבר השיג אותם בבינתו, כמ''ש אודך ביושר לבב שהיא הבינה כנ''ל, הוסיף בידיעתם עד שבאו אצלו לכלל דעת, שהיא ידיעה ברורה כידיעת המוחשים והמושכלות ראשונות, עד שספר אותם בשפתיו, ואמר ספרתי, כי יש הבדל בין סיפור להגדה, שהספור בא גם על דבר ידוע שיספר ענינו באורך, וכן היו אצלי כדברים ידועים שאספר פרטיהם וחלקיהם באורך :

בשפתי. ההבדל בין ספור להגדה למעלה (י''ט ב') :

בדרך . שמחתי בהיותי הולך בדרך עדותיך כמו השמח על רבוי הון :

(עדות) בדרך עדותיך, כבר בארנו ההבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הגדול ואורחות הם הקטנות, והעדות הם הספורים שבתורה המעידים על השגחת ה' ועזוזו ושכרו וענשו, והפקודים הם המצות המעשיות המורים על ענינים אלה בפרטות, כמו מצה מרור סוכה בכור, שכ''א מורה על פרט מיוחד שזה נקרא ארח, והעדות מורים על דברים כוללים שזה נקרא דרך, וע''כ אמר שבדרך עדותיך ששתי כעל כל הון, כי מצא בם כל הון יקר וסגולת האמונה אשר אספם בנפשו :

(יד-טו) בדרך, ארחתיך. למעלה (כ''ה ד') :

ואביטה . אביט בכוונת הלב ולא מן השפה ולחוץ כ''א לקיים וללכת באורחותיך :

אשיחה . ענין דבור :

(פקודים) בפקודיך אשיחה, שהם מורים על הפרטיים, כמו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, כי לי כל בכור בבני ישראל, ובזה אביטה אורחותיך הפרטיים :

אשתעשע . אתעסק כמו ישעה האדם על עושהו ( ישעיה י''ז ) ואל ישעו בדברי שקר ( שמות ה' ) :

אשתעשע . בכל עת אני משתעשע בהם למען לא אשכח מה מהם :

אשתעשע . ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק ( ישעיה יא ) :

(חקים) בחקתיך אשתעשע, מוסיף שגם החקים יהיו לו כדבר שאדם משתעשע בו מרוב אהבתו, כי באמונתו כי בם חלקת מחוקק ספון סודות עליונים לשלמות הנפש, יהיה לו החלק הזה נטע שעשועיו, כי זה העד שנפשו עליונה והליכתה בקדש בענין פלאיי, שמצד התקשרה עם אלהים יחויב לעשות לאשרה ושלימותה מעשים פלאים נשגבים מבינת אדם, ולכן על חלק זה אמר יראת ה' טהורה עומדת לעד, כי זה מורה על נצחיות הנפש ותעלומתה וזה שעשוע הנפש, ולא אשכח דברך שלא יהיו אצלי כדבר שאין לו טעם שדרך לשכחו, כי יהיו יקרים וחשובים בעיניו עד שיזכרם תמיד :

גמול על עבדך . דבר שאחיה בו בגמול חסדך :

גמול . ר''ל גמול חסד על עבדך שאחיה למען אשמור דבריך ולא בעבור הנאות עוה''ז :

(דברים) גמול על עבדך, אמנם יש מונעים הרבה אשר יעיקו את האדם מהשגת השלימות, והם קוצר החיים וקוצר המשיג ועומק המושג ורוב ההוצאות וטרדות הזמן להשיג הצרכים, וכמ''ש הרמב''ם במורה, וגם מה שנראה בעולם מרוע ההנהגה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים, ועל קוצר החיים בקש גמול על עבדך אחיה ומבואר אצלנו שהגמול הוא מה שעושה לחבירו ע''י התפעליות אהבה או שנאה, ר''ל שמצד שנפשי חושקת ללכת בתורתך ראוי שתגמול לה באהבתך בל יעצור בעדה המות, כמ''ש למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה ובאר שלא בקש את החיים בעבור עצמם רק כדי שעי''כ אשמרה דברך :

גמול. כנ''ל (קט''ז ז') :

נפלאות מתורתך . דברים המכוסים בה שאינם מפורשים בה : מתורתך . נפלאים מפירושי תורתך שאינם מפורשים בה ( מצאתי ) :

גל עיני . האר עיני להבין מתורתך דברים נפלאים ומכוסים :

גל . מלשון גלוי :

(תורה) גל, ונגד עומק המושג בקש שיגול עיניו, שגלות עינים הוא להשיג דבר יותר על כח טבעו, וע''י הופעה ורוח הקדש, עד שאוכל להביט הנפלאות שבתורתך, הגם שהם פלואים ומכוסים סגור חותם צר :

גר אנכי בארץ . ימים מועטים : אל תסתר ממני . מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי :

גר . הלא אני בארץ כגר הזה שמעט זמן יושב במקום גרותו ושואף הוא אל מקום מולדתו כן שני חיי מעטים ושואף אני לשוב למקור נשמתי ולזה אל תסתר ממני פלאי מצותיך מלהבינם במעט ימי :

(מצות) גר אנכי, ונגד קוצר המשיג, בקש אחר שאני גר בארץ, ר''ל שנפשי השכליית אינה מתושבי העולם החומרי הזה כי היא מעולם אחר, והוא גר בין כחות החומר שהם תושבים פה ומתגברים על השכל, ואין לו כח להשיג ענינים האלהיים כי החומר מעכב בעדו, ולכן אל תסתר ממני מצותיך :

גרסה . משתברת נפשי מחמת תאוה כמו ( ויקרא ב ) גרש כרמל , ומנחם חבר לתאבה עם מתאב אנכי את גאון יעקב ( עמוס ו' ) ושניהם לשון שבר :

גרסה נפשי . נשברה מרוב תאותה בכל עת אל משפטיך :

גרסה . ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני ( איכה ג ) : לתאבה . כמו לתאוה :

גָּרְסָה נַפְשִׁי: ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה וכו'.עבודה זרה יט ע"א

(משפטים) גרסה נפשי, הוא ציוי ובקשה שיסיר ה' מעל נפשו את קליפתה החיצונה, שהוא החומר הסוכך עליה והיא טרודה בעניניו, ועי''כ לא תאבה אל משפטי ה' והוא בין המשפטים שבין אדם לחברו שבאים להסיר העול והחמס, וע''י החומר מתאוה האדם לממון למלאות צרכיו ולא יאהב לשמור משפט וצדק ולהרחיק העול בעניני ממונות, ובין משפטי ה' וענשו, שכבר אמר שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און, אולם ע''י שנפשו מעוטפת במסך החומר הסוכך עליה לא תאבה אל משפטי ה' והנהגתו, שרק צדיקים ישמחו במשפטיו, וע''י שתגרוס ותקלוף נפשי מקליפת החומר אשר עליה, תאבה אל משפטיך בכל עת, גם בעת תעניש את הרשעים כי היא בצדקתה לא יגיע אליה רע :

גרסה. הוא ציוי ובקשה, והוא מענין גרש כרמל, שקולף הקליפה החיצונית :

גערת . ר''ל כי ראיתי אשר מעולם גערת בזדים ארורים אשר הם שוגים ממצותיך בעבור זדון לבם אשר לא למדו ולזה אתאוה אל משפטיך ללמדם ולעשותם :

השוגים . מלשון שוגג ומשגה :

(מצות) גערת, ונגד מה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים ושפלים, אמר הלא תמיד גערת זדים ארורים (הזדים הם המעיזים לחלוק בזדון על האמונה ועל תורת ה'), השוגים ממצותיך שהשגיאה היא בעיון כנ''ל כמו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, שהוא על הוראה שמורים לעבוד ע''ז, שבזה שוגים מכל המצות שעבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, ואתה גערת בם בעונשים :

השוגים. בעיון, כנ''ל יו''ד, והגערה שבאה בלא ב' אחריה היא ענין השחתה :

גל מעלי . לשון גלגול כמו ויגל את האבן ( בראשית כט ) :

גל . העבר מעלי חרפה ובזיון כי שמרתי התורה ואינו בדין להתבזות למען יגדל כבוד התורה :

גל . גלגל וסבב : ובוז . בזיון :

(עדות) גל מעלי, ומעלי תגול חרפה ובוז שמחרפין אותי על שאני צדיק ורע לי, כי עדותיך נצרתי, ספורי התורה הם עדות על אבדן הרשעים והצלחת הצדיקים, כמו אבדן דור המבול והפלגה וסדום וההשגחה שהיה על האבות, ובזה לא יוכל לבזות אותי מצד זה :

בי נדברו . אע''פ שמלכי אומות העולם מתלוצצים עלי שאני עוסק בתורה :

גם ישבו . לא לבד באקראי ידברו בי כי גם ישבו דרך קבע אבל אני לא אדבר בם כ''א אשיח בחוקיך :

(חקים) גם, הגם שישבו שרים ונדברו בי על שאין טעם להחקים, ועכו''ם משיבים עליהם מה טעם למצוה זו, מצד שאני עבדך והעבד אין לו לדרוש טעם מצות האדון רק לעשות גזרותיו ולא לחוש לבוז ולשום דבר, לכן ישיח בחקיך, כמ''ש חקה חקקתי גזרה גזרתי אין לך רשות להרהר עליה :

בי נדברו. דבור שאחריו ב' הוא לגנאי תמיד, והנפעל מורה שמדברים בתמידות :

שעשועי . עסקי :

גם עדותיך . לא לבד אשיח בהם דרך עראי כי גם שעשועי המה בכל עת ויחשבו לאנשי עצתי לדבר בהם בתמידות כאדם עם יועציו :

(עדות) גם עדותיך שעשועי, שמן העדות ידעתי שהחקים הועילו תמיד, שעל ידיהם שמע ה' תפלתנו ודבקה בישראל השגחה הפרטית, כמו שדבקה ע''י הקרבנות שהם ג''כ חקים, והם אנשי עצתי, שעם עדות התורה אתיעץ תמיד וכעצתם אעשה, והם ילמדוני גודל כח החקים וסגולותיהם :

חיני כדברך . כמו שהבטחתני על ידי נתן הנביא טובה :

דבקה . שחה נפשי ודבקה עד לעפר ואשאל ממך חייני מהצרה כדברך עלי ע''י נתן הנביא :

(דברים) דבקה לעפר נפשי, נגד מ''ש גמול על עבדך אחיה ואשמרה דברך, בקש שהגם שמלא שאלתו בחיים הגופנים, הלא עדן נפשי דבקה לעפר, ר''ל שהגם שהגוף חי ואינו קבור בעפר, נפשי מתה וקבורה בעפר הגוף, ר''ל נמשכת אחרי תאוותיו ותשוקותיו, לכן אבקש חייני כדברך, שיהיו החיים חיים נפשיים בעבודת ה', כדברך בתורה, שאמרת ובחרת בחיים, שהיה הכונה על חיים הנפשיים, ובאשר אמר ואשמרה דברך אמר חייני כדברך :

נפשי. הנפש הרוחניית, וחייני החיים הרוחנים כמו שבס' זה בא לרוב מלת נפש על הרוחניית :

ספרתי . לך את צרכי ואת חטאתי ואתה עניתני :

דרכי . ענייני הייתי מספר לפניך לשאול לך עצה עליהם כמ''ש וישאל דוד בה' ( ש''ב ה ) : ותענני . ענית לי על שאלתי : למדני . לכן אשאל גם זאת אשר תלמדני חכמת התורה וענני גם עתה למלא משאלותי :

(חקים) דרכי ספרתי, שכבר אמר אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, שבקש שדרכיו ומנהגיו לא ינגדו לשמירת החקים, ואמר אח''ז ברוך אתה ה' שברך על ששמע ה' תפלתו, ובקש למדני חקיך, בקש עוד הפעם שילמדהו חוקיו, ובאר הטעם, כי דרכי ספרתי וראיתי כי תענני, שעל התפלה שיכונו דרכי לשמור חקיך עניתני ונתקבלה, לכן אבקש שנית על לימוד החקים שאדע טעמם וסודם :

דרך פקודיך . ר''ל מסתרי המצות ועיקרם : ואשיחה . ואדבר עוד לזולתי ללמד בדברי' הנפלאים והמכוסים שבהם :

(פקודים) דרך פקודיך הבינני, הנה הפקודים טעמם מבואר שבאו לזכרון על הנפלאות שעשה ה' בימי קדם כמו זכר ליציאת מצרים ודומיהם, ואם כן הפקודים מובנים, אבל הדרך של הפקודים אינו מובן, כי הדרך הנסיי והפלאי הוא למעלה מתבונת האדם, וע''כ בקש שיבינהו הדרך הזה ויבין ענין הנפלאות וסודם, ואשיחה בנפלאותיך :

דלפה נפשי . נטפה כלומר נחסרת והולכת :

דלפה . מרוב תוגה נמס נפשי עד שנוטפת טיפין טיפין והוא ענין מליצה והפלגה : קימני כדברך . קיימני בחיים כדברך ע''י נתן הנביא :

דלפה . ענין הטפה כמו דלף טורד ( משלי כז ) : מתוגה . מל' יגון :

דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה: א"ר אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב דלפה נפשי מתוגה וכו'.ברכות כח ע"א

(דברים) דלפה נפשי מתוגה, ר''ל אחר שהפקודים באים לעורר דרך הנסיי, והלא עתה נפשי דלפה מתוגה, ולמה לא תעשה עמי נסים כמו שמורים הפקודים, אבקש שתקימני כדברך כפי מה שמורים הפקודים שאתה תתן ליראיך נס להתנוסס :

דלפה. כמו דלף טורד הורדת הדמעות :

הסר ממני . לבל אתאוה ללכת בה : ותורתך חנני . ללכת בדרך תורתך :

(תורה) דרך, נגד מ''ש גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, בקש שבעת יעיין להשיג סודות התורה ופליאותיה, בל יתעה אל דרך שקר, רק חנני תורתך האמתיית :

משפטיך שויתי . שמתי עצמי למשפטיך ודבקתי בעדותיך לבחור בדרך אמונה לך אני שואל דרך שקר הסר ממני :

שויתי . שמתי דברי משפטיך לנגד עיני ללכת בהם :

(משפטים) דרך אמונה בחרתי נגד מה שבקש גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך, אמר שזה א''א רק אם תהיה האמונה קבועה בלבו, שאם לא כן יתדמה לו שאין משפט בעולם במה שיראה רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, ועז''א בחרתי דרך אמונה להאמין שכל דרכיו משפט ואין עול ושיש עולם אחר ששם יקבל הצדיק שכרו נגד הרע שהיה לו בעוה''ז. וז''ש שע''י שבחרתי דרך אמונה שויתי משפטיך, שויתי השכר בעוה''ב נגד היסורים שבעוה''ז, וכן בהפך ברשע הערכתי זה מול זה, וראיתי כי הדין דין אמת :

שויתי. כבר בארתי (בסי' י''ז) ששיוי הבא על השימה מורה ג''כ ערך הדברים זה נגד זה, וי''ל מענין השואה שראיתי שהם שוים תמיד, ואם יבואו היסורים הם לטובה עת היסורין ועת השלוה שוים שכולם לטובה :

דבקתי . על כי דבקתי בעדותיך לכן אתה ה' אל תביאני לידי בושה :

(עדות) דבקתי בעדותיך, גם שבעדותיך העדת איך הענשת את הרשעים ואבדתם גם בעוה''ז, וכבר אמר גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, ר''ל שלא יחרפוהו ממה שרע לו בעוה''ז ויביאו ראיה מעדותיך שאתה משכיר לצדיקים ומעניש לרשעים, וזה בקש גם עתה, ה' בל תבישני שיהיה לי רע בעוה''ז ויהיה לי בושה, אחר שדבקתי בעדותיך, וזה סותר אל עדות התורה שה' שומר את הצדיקים מרע, שהגם שאני בפני עצמו משפטיך שויתי ובחרתי דרך אמונה שהצדיקים יקבלו ע''ז שכר בעוה''ב אני מבקש שלא אתבייש בפני המלעיגים:

ארוץ . ר''ל בזריזות רב אעשה מצותיך כי ידעתי אשר בעבורם תרחיב לבי בתענוגי עוה''ב :

ארוץ . מל' ריצה ורדיפה :

(מצות) דרך מצותיך ארוץ יש הבדל בין דרך ובין נתיב, שהדרך הוא הגדול, והנתיב הוא ליחידים, והגם שבקש אח''כ שידריך אותו בנתיב המצות, אמר כי בדרך המצות ירוץ, הגם שפרטיהם נעלמו ממנו, כמ''ש אל תסתר ממני מצותיך, בכ''ז הדרך הגדול הסולל אל המצות שהם להעיר על אמונה או מדות טובות או חובות שבין אדם לחבירו, דרך זה נודע לי וארוץ בו במהירות, כי הדרך הזאת היא תרחיב את לבי הלב הוא הכח המושל, והיא בצרה לפעמים מן אויבי הנפש הצוררים עליה, שהם התאוה והכעס וקנאה וכדומה, אבל הדרך הזה ירחיב אל הלב מכל צרותיו, שבו ינצח את אויבי הנפש (ודרך בא בלשון נקבה) :

דרך. הוא של רבים, ונתיב הוא של היחיד כמ''ש בכ''מ. ותרחיב מוסב על הדרך שבא בלשון נקבה לרוב :

ואצרנה עקב . אשמרנה בכל מעגלותיה ועקבי נתיבותי' ל' עקבי טראצ''ש בלע''ז :

ואצרנה עקב . ואשמרנה עד סוף ימי מבלי הפסק :

הורני . ענין למוד כמו את מי יורה דעה ( ישעיה כח ) : עקב . ענין סוף ואחרית ע''ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ''ש והיה עקב תשמעון ( דברים ז ) כי השכר הוא סוף המעשה :

(חקים) הורני ה' דרך חקיך, הגם שארוץ בדרך המצות ובקי בו, איני יודע דרך החקים, שלא לבד שהחקים בעצמם נעלמים כמ''ש למדני חקיך, גם דרכם בלתי ידוע, ואיני יכול לפסוע בעקבי על דרכם הנעלם ממני, ע''כ בקש הורני דרך חקיך, למען אצרנה להניח עקבי על דרך הזה :

עקב. י''מ אצרנה עד סוף ימי חיי, שהעקב מורה על הסוף :

הבינני . דרכי התורה :

(תורה) הבינני, חוץ ממה שבקש שיראהו נפלאות התורה ושיסיר ממנו דרך שקר, בקש שיבין ג''כ את דברי התורה הפשוטים בהבנת הלב דבר מתוך דבר, שזה גדר הבינה, ובזה ארויח שני ענינים, {{{א}}} ואצרה תורתך, שהנוצר הוא יותר מן השומר, שדבר שאין האדם מבין אותו הגם שישמור מלעבור עליו מצד מורא המצוה ופקודתו לא יצרנה כנוצר דבר יקר ונחמד : {{{ב}}} ואשמרנה בל לב, שמי שאינו מבין דברי התורה לא ישמרנה בכל לב כי ישמור רק מתקות שכר ויראת עונש, אבל כשיבין טעמיה ישמור מצד עצמו בכל לב :

ואצרה, ואשמרנה. הנוצר הוא יותר מן השומר בכ''מ :

הדריכני . ר''ל מן השמים יסייע לי לדרוך בנתיב מצותיך : כי בו חפצתי . והבא לטהר מסייעין לו :

בנתיב . ענין שביל ומסילה :

(מצות) הדריכני בנתיב מצותיך, שהגם שאמר דרך מצותיך ארוץ, זה בדרך הגדול, אבל בנתיבות הקטנים לא יוכל ללכת מעצמו כי פרטי המצות רבים, וכל מצות יסתעפו ממנה נתיבות רבות שלא יוכל ללכת בהם בעצמו, ובקש שה' ידריכהו בנתיבות אלה ובדקדוקי המצות וסעיפיהם, כי בו חפצתי, כי העושה המצות בעבור חפץ אחר שהוא זולת המצוה, שכר או כבוד וכדומה, לא ידקדק על הפרטים אבל אני חפצתי בו בעצמו, וכמ''ש במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו :

הט לבי . תן בלבי להיות נוטה אל התורה ולא אל אהבת אסיפת הממון :

בצע . אהבת הממון כמו שונאי בצע ( שמות יח ) :

(עדות) הט לבי אל עדותיך, כבר אמר בדרך עדותיך ששתי גם עדותיך שעשועי, כי הם עדות שה' משגיח על הצדיקים ומשלם שכרם הטוב, ועפ''ז נקל מאד שהמקבל העדיות האלה יטה לבו לעבוד בעבור הבצע שיהיה לו בעבודת ה'. בקש שיטה לבו אל העדות עצמם שישמח בהם מצד עצמם שמעידים על השגחת ה' וטובו וחסדו, לא בעבור הבצע והשכר והתועלת :

העבר עיני . מנע עיני מלראות דבר שוא ואיסור כי פן אחמוד בה ואכשל : בדרכך חייני . החיה את נפשי בהסתכלות דרכיך לחמוד אליהם :

העבר עיני מראות שוא, מוסב למעלה שעיניו לא יראו על דבר שאין בו ממש שהוא השכר והבצע, לא ע''ז אשים לבי, רק על הדרכים עצמם בם חייני על ידי שאראה שדרכי ה' חסד ורחמים וחנינה ואלמד ללכת בדרכיו לחיות בהם :

העבר עיני מראות שוא. וכן אמר בזה למעלה ק''א לא אשית לנגד עיני דבר בליעל :

הקם לעבדך אמרתך . אשר הבטחתני : אשר ליראתך . שאהיה אני וזרעי יראי שמך שעל מנת כן הבטחתני אם ישמרו בניך את דרכם וגו' ( מ''א ב' ) :

הקם . תקים לעבדך הבטחת אמרתך אשר היא מבוא ליראתך כי על ידי ההשקט אוכל לירוא את ה' :

(אמרות) הקם לעבדך אמרתך, בכ''ז הגם שאבקש שלא יהיה כונתי בעבודתי על השכר והבצע, בכ''ז אבקש שאמרתך והבטחתך שאמרת והבטחת לי את דבר המלוכה וכל הטובות, תקים שיתקיימו לי ולא אבקשם בעבור הבצע, רק אשר ליראתך, מפני שהם יהיו הסבה ליראתך, כמ''ש יראיך יראוני וישמחו, שע''י זה יראו את ה' בראותם כי יברך צדיק, ויקים הברית והחסד ליראיו :

העבר חרפתי . מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו : כי משפטיך טובים . וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים :

חרפתי . חרפת העון אשר אפחד ממנו העבר נא ומחול עליו כי הלא טובים משפטיך בעשות חסד עם המשפט :

יגורתי . ענין פחד כמו ויגר מואב ( במדבר כ''ב ) :

(משפטים) העבר חרפתי אשר יגרתי ר''ל שמה שפחד מעונש על עונותיו, שע''י עונותיו לא יקים לו ה' את המלכות, וזה היה לי לחרפה, כי לא היה לי להתירא באשר משפטיך טובים, שמשפטי ה' הם לתכלית טוב, והגם שיעניש יעניש במדת טובו לסלוח לעונו, ובחנם ירא, ובקש שיעביר ה' חרפתו זאת ע''י שיעשה עמו אות לטובה ויראו שונאיו ויבושו :

הנה תאבתי . אני מתאוה לעשות פקודיך ואם לא עשיתי כלם עכ''ז חייני כפי צדקתך אשר תצרף מחשבה טובה למעשה :

(פקודים) הנה תאבתי לפקודיך, כבר התבאר כי הפקודים מורים על הנהגת ה' הפלאיית, שהיא קיימת לעולם לכל עושי הפקודים שהם מורים עליהם, ודרכי ה' בהנהגתו הם צדקה ומשפט, ומבואר אצלינו שהמשפט מורה על המעשים שיעשה ה' לפי זכות בני אדם ומעשיהם, והצדקה מורה על המעשים שיעשה לפי אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם, ופעולות אלה הם גבוהים מן הטבע ההנהגה הסדורה, ובאשר תאבתי לפקודיך, שהם מעידים שתנהג בהנהגה הפלאיית לפי האלהות והצדקה העליונה, הגם שאינם לפי המשפט, לכן אבקש בצדקתך חייני, הגם שאיני ראוי לזה מצד המשפט ע''י עונותי :

בצדקתך. עי' ישעיה נ''ט :

ויבואני . תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני :

ויבואני . יבואו לי חסדיך ואהיה נושע ע''י תשועתך כאשר אמרת ע''י נתן הנביא :

(אמרות) ויבאני חסדך ה', כבר התבאר (למעלה סי' פ''ט) כי כסא דוד נבנה על מכונות החסד והאמונה, ר''ל שתחלת מה שיסד לו ה' בית נאמן היה מצד החסד אבל אחר שהבטיח לו וכרת לו ברית, נכנס בגדר האמת שמוכרח כביכול לקיים הבטחתו, ובארנו שם כי יש הבדל בין האמת שהוא הבטחה ששרשה מצד הזכות, שאז אם יחטא יסור הטוב מביתו, לא כן אם התחלתו מצד החסד שלא בהשקף על הזכות, אם יחטא יענישנו ה' תיכף לכלא פשע ולהתם חטאת ולא יסיר חסדו ממנו, עי''ש בארך, ע''ז בקש שיבואו לו חסדי ה' שהוא מה שכרת לו ברית מצד החסד, ומצד זה תבוא תשועתך כאמרתך, ר''ל ישמור ההבטחה הגם שחטא, אחר שהיה התחלתה מצד החסד :

ואענה . אשיב למחרפי דבר ר''ל דברי חרוף כאשר דבר אלי : כי בטחתי בדבריך . אשר הבטחתני שלא יוכל לי ולכן אדבר ולא אירא :

(דברים) ואענה חורפי דבר, המחרפים אותי שתסיר המלכות ממני ע''י החטא של בת שבע, אענה להם שבטחתי בדברך, שא''א שתוסר ההבטחה אחר שהיה התחלתה ע''י החסד :

ואל תצל מפי דבר אמת . ואל תבדל מפי דבר אמת כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן ( בראשית ל''א ) ( מצאתי ) : דבר אמת עד מאד . בכל הוראותי ובכל דיני שלא אכשל בהם : יחלתי . קויתי :

ואל תצל . אל תסיר מפי דבר אמת ועד מאוד לא תסור ר''ל כלל וכלל לא אהיה נוטה מדבר הוראות אמת במשפטי התורה : כי למשפטיך יחלתי . כי אני מייחל ומקוה לעשות משפטיך לזה אין מהראוי להיות נכשל בהם :

תצל . ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו ( בראשית לא ) :

(משפטים) ואל תצל, שיעור הכתובים כי בטחתי בדברך עד מאד ואל תצל מפי דבר אמת, שאענה לחורפי שבטחתי עד מאד בדברי ה' והבטחתו, ומ''ש ואל תצל מפי דבר אמת הוא מאמר מוסגר, שלא אכחיש את חטאי רק אודה על האמת, ובכ''ז אענה את חורפי שבטחתי בדבריך, ובאר הטעם כי למשפטיך יחלתי, שה' יעשה משפט, שמה שנרדפתי מפני אבשלום היה במשפט לכפר עון וישוב ירחמנו, כמ''ש אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וגו' וחסדי לא אסיר מעמו ולא אשקר באמונתי, וע''ז בטחתי :

ואל תצל. הסרה כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן :

ואשמרה . תן בלבי לשמור : לעולם ועד . כל ימי היותי על האדמה :

(תורה) ואשמרה תורתך תמיד, וזה יכפר עון, כמ''ש בחסד ואמת יכופר עון אמת זו תורה, ועי''כ תשאר המלכות בידי לעולם ועד :

ואתהלכה ברחבה . בהלכה מרווחת ופושטת בישראל : דרשתי . בקשתי :

ברחבה . במקום רחב ר''ל לא אכשל בדבר משפטי התורה כההולך במקום רחב שאינו נוח להכשל : כי פקודיך דרשתי . ומהראוי שתאיר עיני בהם :

(פקודים) ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי, שע''י שדרשתי הפקודים שמעוררים זכרון חסדי ה' ונפלאותיו, אתהלכה ברחבה שיעשה נפלאות גם עמדי, כמ''ש הנה תאבתי לפקודיך ה' בצדקתך חייני :

ולא אבוש . כי יהיו דברי צודקים אין בהם נפתל :

וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ: א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה וכו'.ברכות ד ע"א

(עדות) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, שבטרם עשה תשובה היה בוש מלדבר מהעדות, שהם מעידים שה' יעניש את הרשע, אבל עתה שאשמור התורה והפקודים ונתכפרו עוני, לא אבוש מלדבר בעדותיך גם נגד מלכים כמ''ש גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, וכן אמר דבקתי בעדותיך אל תבישני, שלא יבוש בעדות התורה :

ואשתעשע . אהיה משתעשע במצותיך אשר אהבתי אותם ר''ל בעבור גודל האהבה אשתעשע עמהם בכל עת :

(מצות) ואשתעשע במצותיך, מצותיך יהיו לי כדבר שעשועים, יען אשר אהבתי אותם, ולא תאמר שיהיו השעשועים רק להגות בהם בלבד ולא אקבל עלי טורח עשייתם בפועל על זה אמר:

ואשא כפי . ארים ידי אל מצותיך לקחתם אלי ולעשותם על אשר אהבתי אותם : ואשיחה . אדבר ואלמד בהם :

(מצות וחוקים) ואשא כפי אל מצותיך, שגם אשא כפי לעשותם בפועל, ולא מתקות שכר רק אשר אהבתי, שאעשה מאהבה, ולא לבד המצות שידעתי טעמם, כי גם אשיחה בחקיך, אף שטעמם נעלם ממני :

זכר דבר . אשר יחלתני ע''י נתן הנביא לעבדך :

זכר דבר . זכור לעבדך את הדבר וחוזר ומפרש לומר על אשר יחלתני ר''ל הדבר שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה :

(דברים) זכר, בקש שנית שתזכור הדבר שהבטחת לעבדך ע''י נתן הנביא, על אשר יחלתני, שאינה עוד תקוה אצלי כמקוה על דבר בלתי ברור, רק יחול כמיחל על בטחה ברורה (שזה גדר יחול והבדלו מן תקוה) :

יחלתני. בא אל המקוה אל דבר המובטח, שאתה הבטחתני ע''י נתן הנביא (ע''ל ק''ל ה') והוא יוצא לשלישי שנתת לי תוחלת :

זאת . ההבטחה ההיא מנחמת אותי בעת עניי : כי אמרתך . אשר אמרת להושיעני היא תחיה את רוחי ולא אוסיף עצב :

(אמרות) זאת נחמתי בעניי, והגם שאני מעונה (אמר זה בברחו מפני אבשלום), אתנחם בהבטחה זאת כי אמרתך חייתני, שמה שנשארתי בחיים ולא נפלתי ביד אבשלום היה ע''י אמרתך והבטחתך :

הליצוני . עם כי הזדים מתלוצצים בי עד מאד בעבור עסקי בתורה תמיד עכ''ז מתורתך לא נטיתי ולא אחוש להם :

הליצוני . מלשון לץ :

(תורה) זדים והגם שזדים הליצו עלי עד מאד בליצנות, הגם שמתורתך לא נטיתי, כמו שקראו שמעי איש הדמים ואיש הבליעל :

הליצוני. התלוצצו בי :

משפטיך מעולם . שאתה מביא יסורין וחוזר מחמתך וסולח ועל כן אתנחם :

משפטיך . הנעשים מעולם באנשי רשע : ואתנחם . בזה אתנחם על דאג' הלצת הזדים כי ידעתי שיקבלו גמולם :

(משפטים) זכרתי, בכ''ז זכרתי משפטיך מעולם ה' שאתה נוהג הכל במשפט, ואתנחם גם על זה כמ''ש אולי יראה ה' בעניי וישב לי טובה תחת קללתו היום הזה :

זלעפה . עם כי אחזתני רעד מאנשי רשע העוזבים את התורה כי כולם קמו עלי :

זלעפה . ענין בעתה ורעדה כמו ורוח זלעפות ( לעיל יא ) :

(תורה) זלעפה, רק שאחזתני זלעפה בעת שזכרתי משפטיך מרשעים עוזבי תורתך, שידעתי שמשפטים מר רע מאד וענשם גדול :

זמרות . מ''מ בכל המקומות שהייתי גר שם היו נחשבים לי חוקיך כשיר וזמר ר''ל למדתי בשמחת הלב וכדרך המזמר :

זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ: ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא א"ר אלעזר שנשתנו פניו כחררה אלא מעתה כל היכא דכתיב ויחר ה"נ התם כתיב אף הכא לא כתיב אף דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' סוטה לה ע"א

(חקים) זמירות, והגם שהייתי גר נרדף ממקומי, בכל זה למדתי חקיך בזמירות ובשמחה, אף החקים שאין טעמם נודע למדתי בשמחה :

זכרתי בלילה . בעת צרה ואפילה :

זכרתי בלילה . עת היות המחשבות פנויות זכרתי שמך המורה על הממשלה ולכן בטחתי בו ואשמרה תורתך ולא הייתי פונה לטרדת ההצלה מן אנשי הרשע :

(תורה) זכרתי בלילה. הוא כמ''ש אני שכבתי ואישנה הקיצותי, כי באותו לילה היה בסכנה ע''י עצת אחיתופל, רק שה' סכל את עצתו ועי''כ ניצול, וזכרתי באותו לילה שזה היה ע''י שמך ה', על ידי מדת הרחמים שלך, ואשמרה תורתך, כי ידעתי שזה היה בזכות התורה דגם בעידנא דלא עסיק בה אגוני ומצלא, וז''ש.

זאת היתה לי . עטרת ההולמת אותי לי לעדות ולזרעי הראוי למלוך בשכר שפקודיך נצרתי כך דרשוהו חכמי ישראל ( מצאתי ) :

זאת . ר''ל הגדולה הזאת שאני עתה בה היא באה לי על אשר שמרתי פקודיך :

זֹאת הָיְתָה לִּי: זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי מאי קאמר הכי קאמר בשכר שפקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות מאי עדותה א"ר יהושע בן לוי שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו והא בעי אנוחי תפילין א"ר שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין וכו'.עבודה זרה מד ע"א

(פקודים) זאת, ר''ל ידעתי שזאת היתה לי ע''י שפקודיך נצרתי, שהפקודים מעוררים הנפלאות וההשגחה הפרטיית (כנ''ל פ' כ''ז ופ' מ') :

לשמר דבריך . קיים דבריך שיחלתני בכך אתה חלקי :

חלקי ה' . אמרתי לכל ה' הוא חלקי ובו אני מאמין והוא מושיעי למען גם כל השומע ישמור דבריך :

(דברים) חלקי, שבעת בחר כל אחד את חלקו, זה בעושר וזה בנחלת שדה וכרם, אני אמרתי חלקי ה', לא בחרתי לחלקי שום דבר מעניני העולם, רק בחרתי את ה' לחלקי, (כענין ונחלה לא יהי לך וכו' אני חלקך ונחלתך), והוא לשמור דבריך שבחרתי לשמור דבריך ומצותיך :

חליתי פניך . בלשון חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו ( איכה ג' ) :

כאמרתך . ע''י נתן הנביא :

חליתי . ענין בקשה כמו ויחל משה ( שמות לב ) :

(אמרות) חליתי, וע''ז חליתי פניך בכל לב, לא בקשתי ממך שום דבר מעניני העולם, רק את פניך ה' אבקש, וע''כ חנני כאמרתך שהבטחת להיות מנת חלקי וכוסי :

חשבתי דרכי . הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה לפיכך ואשיבה רגלי אל עדותיך כי ראיתי שהיא הטובה שבכולן :

חשבתי דרכי . כאשר אחשב איזה דרך אלך אשיבה רגלי אל דרך עדותיך :

(עדות) חשבתי, באר שלא יעכבהו שום דבר מעבודת ה' לא צרכיו ההכרחיים, כי גם בעת שחשבתי דרכי לבקש צרכי ומחייתי וכדומה, אשיבה רגלי מן הדרכים ההם אל עדותיך, ותפס בזה עדותיך כי מן העדות למד שאין צריך אל השתדלות לבקש מזון ומחיה וצרכים, כי במדבר מצאו כל צרכיהם ע''י ה' בלי השתדלות :

חשתי . במהירות רב ולא בהעכבה אלך לשמור מצותיך :

חשתי . ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו ( ישעיה ה' ) : התמהמהתי . ענין התעכבות כמו אם יתמהמ' חכה לו ( חבקוק ב ) :

(מצות) חשתי, ולא עכבוני העצלות ואהבת המנוחה, כי חשתי בזריזות ולא התמהמהתי לשמור מצותיך, שעשיתי המצוה תיכף בבואה לידי כמ''ש מצוה הבאה לידך על תחמיצנה, ועשיתי בזריזות הגם שעשיית המצות הם טורח גדול :

חשתי ולא התמהמהתי. החש הוא הזריז בדבר עצמו ולא התמהמהתי בזמן, שעשיתי תכף וגם בזריזות, (עמ''ש ישעיה ח' א') :

חבלי רשעים עודוני . סיעות של רשעים שללוני כמו ( בראשית מט ) יאכל עד , כך חברו מנחם , ויש לפותרו לשון עוד כלומר נוספו ורבו עלי :

חבלי רשעים . חבורות רשעים שללו אותי ועם כל הצער הזה לא שכחתי תורתך :

חבלי . ענין סיעה וחבורה כמו חבל נביאים ( ש''א י' ) : עודני . ענין ביזה ושלל כמו בבקר יאכל עד ( בראשית מא ) :

(תורה) חבלי, ולא מנעוני רעת בני אדם, כי הגם שחבלי רשעים עודני, שעשו אותי טרף לשניהם, וזה מונע מהעיון והעסק בתורה שצריך דעת צלולה ומיושבת, בכ''ז תורתך לא שכחתי :

עודני. מן יאכל עד, שלל וטרף :

על משפטי צדקך . על משפט הצדק שעשית ברשעים שונאי נפשי :

חֲצוֹת לַיְלָה: א"ר זריקא א"ר אמי א"ר יהושע בן לוי כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה וכו'.ברכות ג ע"ב חֲצוֹת לַיְלָה: לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך וכו'.ברכות ד ע"א

(משפטים) חצות גם לא עכבני השינה מה שצריך לנוח בלילה, כי אקום תמיד בחצות לילה להודות לך על משפטי צדקך, צייר את הלילה שבעת ההיא יעשה ה' משפט ברשעים, כמ''ש והפך לילה וידכאו, ובחצי הלילה הכה ה' כל בכור, וקמתי להודות על שמשפטיך הם בצדק :

חבר אני . אוהב ורע לכל היראים ממך :

(פקודים) חבר אני, ולא די שעשיתי המצות בפ''ע, כי גם עשיתי חבורות חבורות כדי שיגדל הזכות לפי רוב העושים, ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך, שבכל חבורה של מצוה השתתפתי עמהם :

חקיך למדני . ר''ל מכל החסדים עשה עמדי החסד הזה אשר תלמדני חוקיך :

(חוקים) חסדך, עד שחסדך ה' מלאה עתה את הארץ, כי כפי שנמלאה הארץ חסידים ואנשי מעשה, כן הוספת להשפיע חסדך, ולכן אני מבקש חקיך למדני, שבזכות כל זה יזכה ללמוד טעם החקים :

טוב . מעולם עשית טוב עם עבדך : ה' כדברך . אתה ה' הלא עשית כדברך שהבטחת לי ולא נפל דבר ארצה :

(דברים) טוב עשית, אחר שבקש שימלא ה' דבריו והבטחתו, אמר באמת עשית עם עבדך טוב כדברך וכהבטחתך, ולכן אבקש,

טוב טעם . הטוב אשר בטעמי התורה והדעת אשר בהם למדני ר''ל כמו שהטבת לעשות לי בדבר ישועה ורחמים כן עשה לי גם את זאת : כי במצותיך האמנתי . אני מאמין במצותיך שאתה צויתם ולזה תאב אני לדעת טוב טעמם :

(מצות) טוב טעם ודעת למדני, שתעשה עמי גם הטובה הזאת ללמדני כל פרטי המצות ודיניהם, וזה דעת, וגם שאשיג טעמי המצות, וזה טוב טעם, ומתנצל בל תאמר שאבקש טוב טעם מפני שאיני מאמין במצוה שלא אדע טעמה, כי במצותיך האמנתי שאני מאמין גם מבלי אדע טעמה, רק מה שאני מבקש לדעת טוב טעם ודעת, הוא מפני כי.

(סו-סז) טרם. ר''ל למדני טוב טעם טרם שאענה שאני שוגג :

טרם אענה . אותך במצותיך טרם הגיתי בהם בבתי מדרשות אני שוגג בהם וחוטא ועתה משנעניתי בהם תורתך שמרתי שהמדרש מלמדני לסור מן העבירה לכן אני מבקש ממך טוב טעם ודעת למדני : אענה . לשון שונה והוגה בבית המדרש הוא כמו תען לשוני אמרתך וכן ( מלאכי ב' ) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ער בחכמים ועונה בתלמידים :

טרם אענה . טרם עניתי עצמי בלמוד התורה המתשת כח אז הייתי אני שוגג בדבר קיום המצות כי לא ידעתים על אמתתם אבל עתה אחרי למדי את כל דברי התורה שמרתי אמרתך ולא אשגה עוד :

אענה . מלשון עינוי :

(אמרות) טרם אענה אני שוגג, שבאם לא אדע כל פרטי המצות וטעמיהם, בקל אוכל לעבור על מצוה אחת בשגגה מבלי דעת, ואצטרך לענות ולהתנצל לאמר שאני שוגג, ולכן אבקש שטרם שאענה לאמר אני שוגג תלמדני טוב טעם ודעת, ובכ''ז בל תחשוב שאחר שאדע טעמי המצות לא אעשה אותם בעבור ציווי ה' רק מפני שהשכל מחייב, לז''א כי גם עתה אמרתך שמרתי, אשמור המצוה רק בעבור שהיא אמרתך לא בעבור שכלי :

טוב אתה . גם בלי בקשה על הטובה : ומטיב . להמבקש את הטובה : למדני . ר''ל ואת זה אני מבקש למדני חוקיך לדעת מסתרי התורה :

(חוקים) טוב אתה, ומבקש יותר מזה שגם תלמדני חקיך שאין להם טעם, שאשיג גם את טעמם, וזה אבקש מצד ההטבה היתירה מצד שה' טוב ומטיב מאד :

טפלו עלי שקר . חברו עלי שקר וכן ותטפל על עוני ( איוב יד ) :

טפלו . הזדים חברו עלי שקר ר''ל תלו בי דבר שקר לומר שאין תוכי כברי ומעשי המה בשקר אבל לא כן הוא כי אני בכל לב אשמור פקודיך וכברי כן תוכי :

טפלו . ענין חבור כמו ותטפול על עוני ( איוב יד ) :

(פקודים) טפלו, באר עוד טעם מה שצריך הוא לדעת טעמי המצות, מפני הזדים החולקים על התורה והמצות, והם משתי כתות, יש מהם שטפלו עלי שקר, שמכחישים את התורה והמצות ע''י שקרים שבודים מלבם, ונגד זה אני בכל לב אצור פקודיך, שהפקודים הם זכרון למעשי ה' אשר עשה בימי קדם מהנסים והנפלאות, וזה מעיד אמת נגד השקר של הזדים :

טפש . לבם נעשו שמן כחלב כי ישעשעו בתענוגות הזמן אבל אני תורתך היא שעשעתי המתשת עוד את הכח :

טפש . ענין שומן כי השמן לב העם הזה ( ישעיה ו ) תרגומו טפש לבא ומזה קראו לכסיל טפש :

(תורה) טפש ויש מהם שטפש לבם כחלב מרוב שמנונית, שהולכים אחר תאות אכילה ופוקרים במצות מרוב תאותם, שמחמת זה גבר עליהם הטפשות והסכלות, ונגד זה אני תורתך שעשעתי, שהתורה תפקח את הלב להבין ולהשכיל, ותחליש כח התאוה שלכן נקראת תושיה, שמתשת כח הגוף ותאוותיו :

טוב לי כי עניתי . שנתיסרתי ועוניתי למען אשוב מדרך רעה ואשמור חקיך , בפירושים אחרים מצאתי כן טוב לי כי עניתי וגו' , טוב היה בעיני כשהייתי סובל יסורים כדי ללמוד תורה בצער :

טוב לי . טובה היא בעיני אשר הייתי מענה עצמי בלמוד התורה המתשת כח למען אלמד תוכן עומק חוקיך כי הרעה הזאת הטבה היא :

(חוקים) טוב, והגם שהתורה מתשת כח טוב לי כי עניתי, כדי שעי''כ אלמד חקיך וא''א להשיג סודות התורה רק מי שימית עצמו עליה, ובמ''ש עניתי, כולל אם עינוי הגוף אם עינוי הממון והקנינים, ונגד עינוי הקנינים מפרש, כי.

טוב לי . התורה טובה בעיני מאלפי וגו' וכאומר אם רבים ירבו עמל ומענים נפשם לקנות הון כ''ש שיש לענות הנפש בעבור קנין התורה :

טוֹב לִי: א"ר יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ז ובשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך לעוה"ב וכן כתוב בספר תהלים ע"י דוד מלך ישראל טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף ואומר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות:אבות כ ע"א

(תורה) טוב לי תורת פיך, אני בוחר יותר שאשיג תורת פיך שהם טעמי החקים שלא יודעו רק מפיך, כי מפיו דעת ותבונה, וזה טוב לי יותר מאלפי זהב וכסף :

ויכוננוני . ר''ל עשו אותי כלי מוכן לקבל הבינה לכן הבינני ואלמד :

(מצות) ידיך עשוני ויכוננוני הבינני, נגד מה שבקש שילמדהו טוב טעם ודעת המצות, אומר שיבינהו איך עשה וכנן אותו, ובזה אלמדה מצותיך, כי גוף האדם ובנינו ואיבריו וגידיו וקשורו עם כחות נפשו, הם מכוונים אל מצות התורה, שהתורה ומצותיה ובנין האדם וסדורו ערוכים זה מול זה, וכמ''ש חז''ל שרמ''ח איברים ושס''ה גידים נגד רמ''ח מ''ע ושס''ה מצות ל''ת, וכל אבר מיוחד לו מצוה אחת כמ''ש הקדמונים, ואם יבין בנין גופו בכל פרטיו ואיך עשהו ה' ויכונן אותו, ילמד מזה לדעת סודות המצות המכוונים לעומת מדת גופו ונפשו ומערכתם :

עשוני ויכוננוני. כמו הוא עשך ויכוננך, שגמר כל בנין גופו ואיבריו :

יראיך יראוני . בטובה וישמחו כי כגמולי גמולם שהרי מיראיך אני ולדברך יחלתי :

יראוני . בהגדולה שאני עומד בה ישמחו גם המה כי בא אלי על אשר יחלתי לדבריך והלא גם המה מן המיחלים לה' ומעותדים לגדולה :

יחלתי . קויתי :

יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו וכו'.עירובין נג ע"א

(דברים) יראיך, כבר בקש שיעשה ה' עמו אות לטובה בל יגדילו עליו מחרפיו ושונאיו, ועתה בקש זה שנית מטעם אחר, כדי שיראי ה' ישמחו בזה, אחר שיחלתי לדברך, כמ''ש זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני, ואם יראו כי מצאוני רעות יתעצבו, לא כן אם יראו שנתקיימה הבטחתך ישמחו בה' ויתהללו בו :

ואמונה עניתני . בדין עניתני :

צדק משפטיך . המשפטים שעשית בי בצדק המה : ואמונה . ובאמונה ענית אותי בעינוי נפש :

(משפטים) ידעתי ה', ר''ל אני בפ''ע איני צריך לזה, כי הגם שמצאוני רעות רבות וצרות ידעתי שהם במשפט צדק על עונותי, ואיני מסופק כלל בהבטחת ה', באשר ידעתי כי צדק משפטיך, מה שהענשת אותי, וגם ידעתי כי אמונה עניתני, שמה שעניתני זה בעצמו היה כדי שתוכל לאמן הבטחתך, שלכן עניתני כדי למרק עוני ולהחזירני בתשובה, כמ''ש אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים, ועי''כ וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי, כ''ז ידעתי אני, אבל בכ''ז אבקש,

יהי נא . עתה יהי חסדך עלי לנחמני כאשר אמרת על עבדיך בידי נתן הנביא :

(אמרות) יהי נא חסדך לנחמני זאת תעשה מצד החסד לנחם אותי על הצרות שסבלתי, כאמרתך לעבדך, כדי שיכירו הכל שקיימת אמרתך, ויראיך ישמחו וכמ''ש עשה עמי אות לטובה ויראו וכו' כי אתה ה' עזרתני ונחמתני :

כי תורתך שעשועי . וראוי אני לרחמים :

(תורה) יבאוני רחמיך ואחיה, על התנחומים על הרע שסבל בקש מצד החסד, אבל על שאחיה זאת אבקש מצד מדת הרחמים, אחר שתורתך שעשועי, והתורה מתשת כח, אבקש שאחיה ע''י רחמיך, ובשגם כי חיים הם למוצאיהם :

כי שקר עותוני . כי על חנם הרשיעוני ( מצאתי ) , אומר אני על לבון פנים שאומר לו הבא על אשת איש מיתתו במה והוא לא חטא :

כי שקר עותוני . בשקר תולים בי עון אשר לא כן כי אני אשיח בפקודיך ועסק התורה הלא מצלת מן העון :

עותוני . מלשון עון :

(פקודים) יבושו זדים, ונגד מ''ש טפלו עלי שקר זדים, אמר שיבושו זדים במה ששקר עותוני, (העות הוא עות השכל שרצו לעות אותי בשקר ולהטות לבי אל הכפירה), כי אני אשיח בפקודיך, שע''י הפקודים נודע שקרם וכמ''ש למעלה טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך :

ישובו לי יראיך . שפירשו הימנו סנהדרין כשנצטרע מאותו עון אף אם גרושה היא נתן עיניו בה כל הנוגע לא ינקה :

ישובו . כאשר יבושו הזדים וילכו להם ישובו אלי יראיך אשר סרו ממני בעת באו הזדים לקנטר :

יָשׁוּבוּ לִי דאמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלקה הימנו שכינה דכתיב ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך וכו'.יומא כב ע"ב

(עדות) ישובו, והגם שהזדים לא ישובו לראות באור החיים, כי כל באיה לא ישובון, ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך, שהפקודים הם זכרון להעדות שהם מורים עליהם והם ישובו לאמונה ולשמירת הפקודים :

תמים . בכונה הגונה לשמה : למען לא אבוש . כאשר יפקיד אל היודע תעלומות :

(חקים) יהי לבי תמים בחקיך, שהגם שאשיח בפקודים שיש להם טעם, עדיין יש הרהור בלב על החקים שטעמם בלתי נודע, ואם אין לבו תמים באמונה שלמה הוא מתבייש משמור החקים שהעכו''ם משיבים עליהם, אבל כשיהיה לבי תמים לא אבוש משמור אותם :

כלתה וגו' נפשי . אותה :

כלתה . נפשי תתאוה לתשועתך כי אקוה לדברך שהבטחת על הישועה :

כלתה . ענין תאוה וחשק כמו נכספה וגם כלתה נפשי ( לעיל פד ) :

(דברים) כלתה, נפשי כלתה ונכספה לתשועתך, וגם לדברך יחלתי, שתתקיים הבטחתך שהבטחתני, והגם שאני נכסף לתשועה, בכ''ז :

כלו עיני . צופים תמיד עד כי כלו :

כלו עיני . עיני צופים והנם כלים על איחור אמרת הבטחתך : לאמר . כי אומר אני מתי תנחם אותי :

כלו עיני . המתאוה לדבר מה ומתאחרת לבוא נקרא בלשון המקרא כליון עינים כמו ועיניך רואות וכלות וגו' ( דברים כח ) :

(אמרות) כלו עיני לאמרתך, עיני כלות ועדיין לא נתקיים הדבר, ואני אומר מתי תנחמני, שהלא עבר זמן רב ועדיין לא נושעתי :

כנאד בקיטור . כנאד של עור המתייבש בעשן :

כי הייתי . עם כי הייתי כחוש ותש כח כנאד התלוי בעשן ומתייבש בו על כל זה לא שכחתי חוקיך :

כנאד . שם כלי ישימו בו היין : בקיטור . ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן ( בראשי' יט ) :

(חקים) כי לא שכחתי חקיך, וראוי אני שתושיעני מצד הזכות של שמירת החקים שהגם שהייתי כנאד בקיטור, שהנאד המלא מים ורוח נשאר לח, אבל המלא קיטור יתיבש, וכן יבש ליחות גופי מרוב הצרות, ובכ''ז חקיך לא שכחתי הגם שבהיותי בצרה תמידית היה בנקל לשכוח החקים שאין להם טעם, ותפס משל נאד בקיטור, כי היובש גורם שכחה ובכ''ז לא שכחתי :

מתי תעשה . שאראה בימי :

כמה . ר''ל וכי מרובים המה ומתי א''כ תעשה ברודפי משפט כי פן אמות ולא אראה הנקמה :

(משפטים) כמה, ואם מצד המשפט, מתי תעשה ברודפי משפט, והלא ראוי שתעשה המשפט בעודי חי, וכמה ימי עבדך הלא ימי חיי קצרים :

כרו לי זדים שיחות . שלא כתורה הבאים לפסלני :

כרו לי . הזדים חפרו עלי בורות שאפול בהם ר''ל יעצו עלי מחשבות רעים : אשר לא כתורתך . כי התורה אמרה ואהבת לרעך כמוך ( ויקרא י''ט ) :

כרו . חפרו : שיחות . בורות כמו כרו לפני שיחה ( לעיל נו ) :

(תורה) כרו, הלא הזדים החולקים על התורה ביד רמה הם כרו לי שיחות, מפני שהם אומרים אשר לא כתורתך, שאין הדברים כמו שהם כתובים בתורתך כי הם חולקים עליהם, (וי''ל שכיון על מה שרצו לפסלו בקהל שלא דרשו עמוני ולא עמונית והוא נגד התורה) :

שקר רדפוני . לשוא רדפוני אויבי : כל מצותיך אמונה . מואבי ולא מואבית והם על שקר רדפו לאסרני :

כל מצותך אמונה . כל המצות הלא המה לעשות אמונה לשם המצוה והם רדפוני לשקר בי ר''ל אף שהמה אומרים שאני איש עון ופשע רב אין עצם כוונתם בעבור מצות ה' לבער הרע כ''א לשקר בי ולכן עזרני להתגבר עוד עליהם :

(מצות) כל, ואם מצד המצות, הנה באמת כל מצותיך אמונה, שצריך להאמין, וזה יסוד המצות שיאמין במצוה ובמצותיו, ולא יחקור עליהם ולא יסבור בם סברות רק יעשה באמונה, והם אומרים שזה שקר, מה שאני אומר שכל מצותיך אמונה, כי הם חוקרים ומתפלספים על עניני המצות ועי''כ הם עוברים עליהם ובזה רדפוני על דעתי שיש להאמין ושלא לחקור ולסבור בם סברות, וע''כ עזרני, כי ירדפוני ע''י שמירתי את המצות באמונה :

כמעט כלוני . כלא הייתי אהיה בארץ ואני עמדתי על בוריי , וכן לי קוו רשעים לאבדני מבא בקהל :

כמעט . כשיעור זמן מועט היה לכלות אותי בארץ ר''ל מאד היה הדבר קרוב : ואני לא עזבתי פקודיך . ר''ל עם כי פעמים רבות הייתי קרוב למות בידם ודמם היה לפעמים מסור בידי עכ''ז לא עזבתי פקודיך ומנעתי לשלוח יד בהם :

(פקודים) כמעט, ואם מצד הפקודים, הלא בעבור זה כמעט כלוני בארץ בעבור שאני לא עזבתי פקודיך, כי הם רוצים לבטל אותם ורבה המשטמה עלי על שמירתי אותם :

כחסדך . אף אם אין בי זכות : ואשמרה וגו' . ולא בעבור הנאת עוה''ז :

(עדות) כחסדך, וע''כ חייני כחסדך למען אשמרה עדות פיך, כי בשמירת הפקודים מקיימים העדיות שמעידים על נסי ה' ונפלאותיו והשגחתו, כפי העדות שהעידה התורה מיציאת מצרים וכל האותות שעשה עמהם במדבר שעליהם נתיסדו הפקודים :

לעולם ה' . אתה ה' עד עולם נצב דברך בשמים ר''ל אף אם מערכת השמים וכסיליהם יורו להרע או להיטיב הנה גזרת דברך עומדת בשמים ומבטל הוראתם :

לעולם, ר''ל העולם העליון והעולם התחתון שבראת שניהם מתקיימים ע''י דברך, הגם שהם מחולקים, שהעולם העליון קיים באיש ובני עולם התחתון קיימים במין, הנה בשמים שהם קיימים באיש דברך נצב לעולם, הדבור שאמרת שיהיו שמים ושיהיו מאורות, הדבור הזה נצב שם לעולם מבלי השתנות, והוא חיות השמים וקיומם, שאם יסולק כח הדבור הזה מהם ישובו אל התהו והבהו : () לדור ודור אמונתך כוננת ארץ, וגם הארץ שאינה קיימת לעולם, כי צאצאי הארץ הווים ונפסדים שזה מרמז במלות לדור ודור, שהוא הזמן המתחלק בין דורות החולפים ומתחדשים, בכ''ז שם נצב אמונתך, שהיא ההבטחה שלא יכלו המינים, כמ''ש עושה פרי למינו, כל נפש חיה למינה, פרו ורבו, שצוה שיפרו וירבו וישארו המינים קיימים, וע''י האמונה הזאת כוננת ארץ ותעמוד :

(פט-צ) לעולם, לדור ודור. לעולם מורה על זמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור מורה על הזמן המתחלק לשני דורות. והשמים קיימים והדבור הראשון נצב שם לעולם. וצאצאי הארץ אין קיימים רק הבטחתו קיימת מדור ההוה לדור הבא אחריו :

אמונתך . אמונת וקיום הבטחתך היא לדור ודור עם כי מערכת השמים יורו החלוף : כוננת ארץ . הלא אתה כוננת הארץ והיא עומדת על פיך ומי א''כ ימחה בידך מלעשות בה כרצונך :

למשפטיך עמדו היום . ר''ל בכל יום ויום עומדים מערכת השמים וכסיליהם לעשות משפטיך כפי הגזר ועם הוראתם יהיה בהיפוך כי הכל הם עבדיך ונכנעי' המה לגזרת המקום :

לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם: וא"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא ואמרי לה אריב"ל כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנא' והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך וכו'.נדרים מא ע"א

(משפטים) למשפטיך, נגד מ''ש מתי תעשה ברודפי משפט, אומר הלא אין מי מעכב בידך שתעשה המשפט תיכף, כי השמים והארץ שהם קיימים ע''י דברך ואמונתך הם עומדים מוכנים למשפטיך, שכל אשר תגזור במשפט יעשו וימלאו כפי גזרתך, וא''כ אינך צריך להאריך הזמן על יום מחר, כי הם עומדים מוכנים למשפטיך היום, ותוכל לעשות ברודפי משפט היום, כי הכל עבדיך העומדים לעשות פקודתך, ולמה תדחה המשפט עד לאחר זמן :

למשפטיך עמדו. שעומדים לעשות משפטיך :

לולי תורתך שעשועי . אם לא היתה עסק תורתך משמח אותי אז הייתי נאבד בעבור רוב עניי וכאומר הלא התורה מתשת כח ואיך תוסיף אומץ אל הנלכד בחבלי עוני דבר שאין הטבע יורה עליו אלא ע''כ דבר מלך שלטון על הטבע והנהגת העולם :

(תורה) לולי, נגד מ''ש שכרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך ע''ז אמר לולי שתורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, כי היו מאבדים אותי מלבא בקהל ישראל, רק ע''י שהייתי משתעשע בתורתך עי''כ השיבותים דבר כפי התורה, וגם שזכות התורה הגינה עלי, וכמ''ש יבואוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי :

כי בם . בעבור שמירת הפקודים נתת לי חיים :

לך אני . עיני תלוים אליך להושיעני כי דרשתי לשמור פקודיך :

(פקודים) לך אני, ונגד מ''ש שכמעט היה כלה ואבד על ששמר את הפקודים, מבקש אחר שאני לך, כי המשטמה עלי הוא על כבוד שמך ופקודיך, וא''כ הושיעני כי פקודיך דרשתי, ועל ידי זה. (עדות)

לי קוו . עלי יקוו הרשעים לאבדני מן העוה''ב כי יטרידוני למען לא אשכיל בתורה אבל עכ''ז אתבונן בעדותיך בעומק טעמיהם :

קוו . מלשון תקוה :

(עדות) לי קוו רשעים לאבדני, אבל אני עדותיך אתבונן, כי הפקודים הם המעשים שיעשו להתבונן על ידם את העדיות על חידוש העולם והשגחה וכל הפנות האמוניות שבאו מספורי התורה הנקראים עדות, וגם ר''ל שאחר מה שאתבונן עדותיך, ראיתי כי הצלת את הצדיקים תמיד מיד רשעים הקמים עליהם וכן תציל אותי :

לכל תכלה וגו' . לסלסל ולפלפל בה וכן פתחת למוסרי ( לעיל ק''ח ) : לכל תכלה . לכל סיום דבר יש קץ גבול אבל מצותיך אין קץ וגבול לתכליתם ( מצאתי ) :

לכל תכלה . לכל דבר אשר יש להם תכלה הנה בעין השכל ראיתי את הקץ אבל מצותיך רחבה היא מאוד ואין עמדי לבוא עד סוף תכלית מסתורה א''כ בוודאי אין לה תכלה כי אם היה לה הייתי רואה הקץ בעין השכל כמו שראיתי בכל בעלי התכלית :

לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד וכו'.עירובין כא ע"א

(מצות) לכל תכלה, ונגד מ''ש כל מצותיך אמונה שקר רדפוני, שרדפוהו במה שאמרו ששקר הוא מה שדוד אומר שכל המצות הם אמונה, משיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ר''ל בכל הדברים שבעולם אם רוצים להשיג התכלית צריך תחלה שיהיה קץ, היינו שישלם הדבר, כי התכלית לא יבא רק בגמר המעשה, כמו שהישיבה בבית ועל הכסא שהוא התכלית, לא יהיה רק אם נגמר הבית והכסא, אבל מצותך אחר שהיא רחבה מאד וא''א להשיג בה קץ, כי המצות הם רבים בלי קץ, ובכ''ז יושג התכלית, כי כל מצוה היא תכלית לעצמה וגם ההליכה אחר המצות היא תכלית בפ''ע, כי עקר תכלית המצוה היא האמונה שמאמין בה' ושומע מצותיו, ונחת רוח הוא לפניו שאמר ונעשה רצונו :

תכלה, קץ. קץ הוא סוף הדבר, ותכלה תכלית הדבר, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר, שעושה קץ לחושך ומשיג התכלית שרצה להשיג דהיינו כסף וזהב.

מה אהבתי . מה מאוד אהבתי התור' עד שכל היום היא מאמר פי :

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ: זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו'מנחות יח ע"א

(תורה) מה אהבתי תורתך, כבר אמר כמה פעמים שהתורה היא לו לשעשועים, ויש שישתעשע בדבר חמדה שלא מחמת אהבה, לכן אמר שעשועי התורה היא מחמת אהבתי לה, עד שכל היום היא שיחתי, שאפילו השיחה שהיא שלא מדעתי וכן השיחת חולין היא רק בתורה :

שיחתי. השיחה הוא מה שידבר מבלי כונה ובהסח הדעת :

מאויבי תחכמני מצותיך . על דואג ואחיתופל אמרו דלא אתיא להו שמעתא אליבא דהלכתא לעולם סוד התורה בידי שכן מכל מלמדי השכלתי מזה למדתי קצת ומזה למדתי קצת ( לאחר שלמדתי מרבי מובהק ) :

מאויבי . מצותיך תחכם אותי להיות יותר חכם משונאי הרשעים כי היא לי לעולם ר''ל אני עוסק בה בתמידות ולזה מחכמת אותי :

(מצות) מאויבי, מצותך תתן בלבי חכמה איך להנצל מאויבי, כי היא עומדת לי לעולם ליעצני והנמשל שהיא תלמדהו דעת איך יתחכם נגד אויבי הנפש, שהם התאוה והיצר שהם אויבי האדם האמתיים, כי המצוה היא עומדת לי לעולם, ועל ידה אשאר נצח, והיא תלוני בעמלי בעולם הבא, וכל יתר ענינים הם עוברים וכלים :

שיחה לי . כל שיחתי היתה בם :

השכלתי . מכולם קבלתי השכל כי ע''י כולם היה דבורי בעדותיך ובזה הבנתי דבר מתוך דבר :

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי: בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר וכו'.אבות יג ע"א

(עדות) מכל, וכן העדות ילמדהו שכל עד שישכיל יותר מכל מלמדיו באשר שכל מה שיחקור האדם בענינים האלהיים בשכל האנושי לא ישיג את האמת אבל ע''י עדות התורה יודע לו איך ברא ה' את העולם וכל המעשים שהיו בגלגולי הדורות, וכל יסודות האמונה מהידיעה וההשגחה ושכר ועונש וכדומה הכל נודע ע''י העדות :

מזקנים אתבונן . אהיה בעל בינה יותר מזקנים כי שמרתי פקודיך וכל למודי היא לעשות ולקיים ולזה ביותר אתן לב להתבונן בהם לעשות הדבר בתקון :

(פקודים) מזקנים, וגם הזקנים שנסו תולדות הימים ובחנו את הזמנים הקדומים לא ישיגו ידיעה ברורה מכל הדברים ע''י נסיונותיהם, ואני ע''י הפקודים שנצרתי אתבונן יותר מהם, כי הפקודים יעוררו על מעשי ה' בימי קדם, וע''י שעושה אותם בפועל יתחקו בנפשו יותר ממה שהתחזקו הפעולות בהזקנים וישיג ידיעה ברורה ממעשי ה' יותר מהם :

כלאתי רגלי . מנעתי כמו ( ש''א כ''ה ) אשר כליתני היום מבוא בדמים :

כלאתי . מנעתי רגלי מללכת בדרך רע ולא מיראת הבריות כ''א למען אשמור דברך שהזהרת עליו :

כלאתי . מנעתי כמו ויכלא הגשם ( בראשית ח ) :

(דברים) מכל ארח רע, ארח הוא קטן מן דרך, שלא לבד שלא הלכתי בדרך רע הכבושה לרבים, גם מארח פרטי של רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך, ורמז ג''כ למעשה דר' חייא ור' יונתן, והוא לא הלך אפתחא דזונות כדי לקבל שכר רק מנע א''ע מן הדרך כדי שלא יעבור על דברי ה' :

לא סרתי . ר''ל שפטתי דין אמת כי אתה למדתני לבל אכשל בדבר :

הורתני . ענין למוד :

(משפטים) ממשפטיך, הגם שהמשפטים הם נימוסים שכליים ויחשוב האדם לפעמים שהוא יוכל לשפוט ע''פ שכלו בענין אחר, בכ''ז לא סרתי ממשפטיך לדון רק ע''פ דין תורה, יען שאתה הורתני, ומי יבא אחרי חכמת אלהים והוראתו :

נמלצו . נמתקו :

מה נמלצו . מה מאוד נחשבו אמרתך לחכי לדברי מליצה והמה ערבים לי יותר מערבות הדבש לפי :

נמלצו . מל' מליצה : לחכי . מלשון חיך :

(אמרות) מה נמלצו לחכי, עת אטעם אמרתך בחכי שהיא ההבחנה השכלית אמצא שם מליצה יקרה ודבור נשגב, שתחת ספורי התורה נמצאו מליצות עמוקות וענינים גדולים עד שהם כדבש לפי :

מפקודיך אתבונן . מאשר אתבונן בפקודיך ע''כ שנאתי אורח שקר וכמ''ש רז''ל המאור שבה מחזיר למוטב :

(פקודים) מפקודיך, כבר באר שהפקודים הם יעמדו נגד דעות כוזבות באמונה, כמ''ש טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך, וכן אמר יבושו זדים כי שקר עותני אני אשיח בפקודיך, אמר שלא לבד שיעמדו נגד דרך שקר שהוא השקר הגלוי, כי ע''י שהתבונן בפקודים שע''י יודעו לו האמונות האמתיות מהשגחה ושכר ועונש ופנות התוריות, ע''כ ישנא גם ארח שקר שהארח הוא פרטי וקטן מן דרך, ר''ל שעי''ז ישמר אף מטעות קטן באחד מסעיפי האמונות ופרטיהם :

נר לרגלי דברך . כשאני בא להורות הוראה אני רואה בתורה והיא מפרשת אותי מן האסור כנר המציל את האד' מן הפחתים :

נר לרגלי . כמו הנר מציל הוא בחשכת הלילה מכל מכשול לבל תגוף הרגל כן דברך מציל אותי מכל מכשול עבירה : ואור וגו' . כפל הדבר במ''ש :

לנתיבתי . ענין שביל ומסילה :

(דברים) נר, ההולך בדרך צריך אור גדול המאיר מרחוק שיראה לו את הנתיב שבו ילך, וצריך נר קטן שיאיר לו אצל רגלו בל ילך על קוצים ואבני נגף, כן דברך הם נר לרגלי שלא אכשל בלכתי בדרך ה' באחד המכשולים כמו לימוד לקנטר, להגיס לבו בהוראה וכדומה, ואור גדול להראות לו הנתיב בל יתע אל דרכי מות :

נר, ואור. הנר הוא הבזך שנותן בו שמן ופתילה, והאור הוא האור עצמו, ואור גדול מנר, כמ''ש כי נר מצוה ותורה אור :

נשבעתי וגו' . ר''ל כדי לזרז את עצמי נשבעתי לשמור וכו' קיימתי את השבועה :

נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה: דאמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצות שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך וכו'.תמורה ג ע"ב נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה: ואמר רב גידל א"ר מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא אלא הא קמ"ל דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשיה וכו'.נדרים ז ע"ב

(משפטים) נשבעתי, הנה קבלתי עלי בשבועה וגם אקיים את שבועתי, לשמר משפטי צדקך, לשפוט את העם במשפט צדק ע''פ משפטי התורה, אולם שני מונעים עומדים לנגדי, {{{א}}} חסרון כח ויכולת להקים המשפט על תלו, ועז''א.

נעניתי . נעשיתי עני ושפל כמו לענות מפני ( שמות י' ) וענה גאון ישראל בפניו ( הושע ה' ) תרגום יונתן וימאך , ועני חשוב כמת לפיכך חייני כדבריך . נעניתי , חולי הוא שמטרף את הדעת ושמו עניה בלשון משנה :

נעניתי . נעשיתי מוכנע עד מאוד לכן חייני כדברך שאמרת עלי ע''י נתן הנביא :

נעניתי . ענין הכנעה כמו לענות מפני ( שמות יד ) :

(דברים) נעניתי עד מאוד, שהיא הכנעה ועינוי הכח, ואני מבקש ה' חייני כדברך, תתן לי חיות וכח וגבורה להקים משפט, {{{ב}}} מצד חסרון הידיעה וע''ז אבקש :

נדבות פי . דבר רצוי שפי מתנדב לך , כל נדבה לשון רצון הוא :

נדבות פי . דברי רצוי מה שפי מתנדב קבלם ברצון ולמדני משפטיך :

(משפטים) נדבות פי רצה נא ה' מה שהתנדבתי בפי ע''י השבועה לשמור משפט, יהיה לפניך לרצון, עד שבזכות זה משפטיך למדני שאדע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע :

נפשי בכפי תמיד . הרבה נסתכנתי בסכנות רבות קרובות למיתה ואעפ''כ אני תורתך לא שכחתי ( ע''ד חש בראשו יעסוק בתורה ) . ( קיב ) לעולם עקב . על מעגלותם ועל נתיבותם . ( קיג ) סעפים שנאתי . חושבי מחשבות און כמו ( איוב כ' ) לכן שעיפי ישיבוני , ( מלכים א י''ח ) על שתי הסעיפים כשאתה קורא סעיפים הוא שם המחשבה וכשאתה קורא סעפים נופל הל' על החושבים אותם . ( קיז ) ואשעה בחקיך . ואתעסק כמו ואל ישעו בדברי שקר ( שמות ה' ) ד''א ואשעה לשון ספור ושנון כדמתרג' ולשנינה ולשועין . ( קיח ) סלית . רמסת נתתם למרמס כמו סלה כל אבירי ה' ( איכה א ) :

נפשי בכפי . אף שנפשי היא תמיד בסכנה כמו המחזיק דבר מה בכפו שהיא קרובה ליפול כשיפתח כפו ועכ''ז לא שכחתי תורתך בטרדות סכנה :

(תורה) נפשי בכפי תמיד, הגם שאני תמיד בסכנה מני המלחמות וזה מזיק להעיון בכ''ז תורתך לא שכחתי, ואני עוסק בה תמיד, וכן אמר למעלה חבלי רשעים עודוני וכו' :

נתנו . אף כי נתנו פח בדרכי מ''מ לא תעיתי מדרך פקודיך לעשות בהם נקם :

פח . רשת הלוכד : תעיתי . הסר מדרך הישר והולך בדרך אחר קרוי תועה :

(פקודים) נתנו רשעים פח לי, שרצו להעבירני מדרך הישר ע''י פח שהכינו בדרכי אבל מפקודיך לא תעיתי, כי הפקודים הם יציינו לו הדרך, כי במעשי הפקודים רצוף זכרון דרך החמלה והחסד והרחמים וכדומה, וע''י הפעולות יתוקנו דרכי הלב, ואי אפשר עוד שילכד בפח, וכמ''ש מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר :

נחלתי . אני מחזיק לעולם בתורה והיא לי לנחלה כי המצות שבהם ישישו לבי :

(עדות) נחלתי, וגם העדות שהם הספורים שבתורה שמעידים על דרכי ה', שמהם צומחים הפקודים, הם לי נחלה שנעשו קנין בנפשי לעולם, אחר שהם ששון לבי, שאשמח כשאראה בם דרכי ה' וישרו וטובו השגחתו וחמלתו על יראיו : ????

נטיתי לבי . מתענוגי הזמן : לעולם עקב . עד עולם עד סוף ימי וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר ( דניאל יב ) :

עקב . ענין סוף כעקב שהוא סוף הגוף :

(חקים) נטיתי לבי, וגם החקים שאין להם טעם ורחוקים מלהתקבל בלב, נטיתי לבי עד שיהיה מוכן אליהם לעשותם מחפץ לב, עד שעקב רגלי הולך עליהם לעולם מרוב ההרגל במו :

סעפים . כל המחשבות שנאתי אבל תורתך אהבתי וכל מחשבותי בה :

סעפים . ענין מחשבה כמו על שתי הסעיפים ( מ''א י''ח ) :

(תורה) סעפים, נגד מ''ש למעלה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, שאינו משיח בשום דבר רק בדברי תורה, מוסיף שגם לא יחשוב בשום מחשבה רק מחשבת התורה, שע''י אהבתו אותה כל מחשבתו וסעיפיו בה, ושנא להעלות בלבו מחשבת זולתה :

סתרי . אתה לי למסתר ולמגן כי אקוה לדברך אשר הבטחתני על זה :

(דברים) סתרי ומגני אתה, ר''ל אני איני מתירא מן המריעים, כי אתה סתרי שמסתיר אותי מפניהם לבל יראוני, וגם אם יקרבו אלי אתה מגן לי מפניהם, וחוץ מזה לדבריך יחלתי שהבטחתני לשמרי ולהצילי, וא''כ איני מתירא מפני סכנת גופי, רק אני אומר :

סורו וגו' . לבל תסיתו אותי הרע כי חפץ אני לשמור מצות אלהי :

מרעים . רשעים :

(מצות) סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי, שבעת תלחמו עמי הגם שה' מגן לי תשביתני מנצור את המצות, כי אני טרוד במלחמה ואני מתירא מפני ביטול תורה ומצות :

סמכני . סמוך אותי בהבטחתך שאחיה ואל תבייש אותי מן חקותי כי המקוה לדבר מה ונמנע ממנו תחשב לו לבושה :

משברי . ענין תוחלת ותקוה כמו שברו על ה' ( לקמן קמו ) :

(אמרות) סמכני, לכן אבקש סמכני כאמרתך ואחיה, חוץ ממה שאחיה אל תבישני משברי, שתקותי היא לעשות מצות ומע''ט ולא אחיה חיי הבטלה, שזה לא יחשב אצלי לחיים ואבוש משברי ותקותי :

סעדני . כשאתה תסעד אותי אהיה בוודאי נושע ותמיד אספר חוקיך כי יסורו ממני הטרדות המונעות :

ואשעה . ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו ( ישעיה מא ) :

(חקים) סעדני, שהסעד הוא יותר מן הסמיכה, ואושעה לגמרי, באופן שאשעה בחקיך תמיד, ע''י שלא אהיה טרוד במלחמה, ולא לבד במצות כי גם בחקים שאין להם טעם, וגם החקים כוללים דרכי תורה שבע''פ ומדרשות חכמים בהם אשעה לחקור בם תמיד :

ואשעה. כמו ואשעה :

סלית . רמסת כל השוגים מעשות חוקיך ר''ל עם כי יאמרו שגגה היתה : כי שקר תרמיתם . כי יודע אתה שערמתם שקר ולא בשגגה נעשה כי מזידין המה :

סלית . ענין רמיסה כמו סלית כל אבירי : שוגים . מלשון שגגה : תרמיתם . ענין ערמה כמו ותרמית לבם ( ירמיה יד ) :

(חקים) סלית ודרכת את כל שוגים מחקיך, (גדר השגיאה היא הטעות העיוני) ר''ל שאינם מקיימים חקיך מפני שטועים בעיונם, שע''י סברתם אין לעשות את החקים, (או שכופרים במדרשות תורה שבע''פ ע''י עיונם), כי שקר תרמיתם, התרמית הזה שהם מרמים ע''י חקירותיהם וסברותיהם הוא שקר :

סלית. כמו סלה כל אבירי (איכה א') :

סיגים . כמו הסיגים אשר נשרפים המה בכור הצורף כן השבת מן העולם כל הרשעים ולכן בראותי מפלתם אהבתי עדותיך :

סיגים . כסיגים והוא פסולת הכסף : השבת . ענין ביטול :

(עדות) סיגים השבת הרשעים כל רשעי הארץ הם דומים כסיגים, שצריך להוציא אותם מן הכסף, וכן השבת אותם כמשחית הסיג ע''י האש המצרף, לכן ע''י שאתה מכלה את הרשעים אהבתי עדותיך, שהם מעידים שה' עושה משפט ברשעים וישוב מצרף ומטהר כסף, וכן לכן.

סמר . כמו ( איוב ד' ) תסמר שערת בשרי כאדם שעמד שערותיו הריציי''ר בלע''ז . ומשפטיך יראתי . מפורענו' גזרותיך . ( קכב ) ערב עבדך . ל' הצלה גרנטיי''ה בלע''ז היה ערב בשבילי לנגד הרעה ( כלומר היה ערב שאשמור פקודיך ) . ( קכג ) ולאמרת צדקך . הבטחה שהבטחתני . ( קכו ) עת לעשות לה' וגו' . מוסב על מקרא שלפניו הבינני ואדעה עדותיך להבין עת לעשות לשמך איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה ותמצא להם ואעשה כן על כל עבירה שבידי , ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה , עוד ראיתי נדרש באגדה פי' איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית , שאדם ( פנוי ) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום . ( קכז ) על כן אהבתי . על אשר אהבתי מצותיך ראוי לך ללמדני עת רצון ומה אעשה לך ותרצני , יש על כן הרבה שפתרונו על אשר כמו כי על כן ראיתי פניך ( בראשית ל''ג ) כי על כן ידעת חנותינו ( במדבר י ) , על כן יתרה עשה ( ישעיה טו ) . ( קכח ) כל פקודי כל ישרתי . כל פקודי כל דבר אשר צוית בתורתך : ישרתי . ישרו בעיני ואמרתי עליהם ישרו כל זה כדאי אני שתמחול ותרצה לי . ( קכט ) פלאות עדותיך . מכוסים הם ונפלאים עדותיך מבני אדם יש מצות קלות שהרבית במתן שכרן כגון שלוח הקן : על כן נצרתם נפשי . כלם כי לא נודע איזה יכשר :

סמר . כי בשרי נתקשה ועמדה כמסמר מפחדך הרב ויראתי מן המשפט ולכן אהבתי עדותיך :

סמר . מלשון מסמר ויתד ועניינו התקשות וכן תסמר שערת בשרי ( איוב ד ) :

(משפטים) סמר מפחדך בשרי, שע''י שאתה מבער את הרשעים יפול פחדך על כל בשר, וממשפטיך יראתי וייראו מפני פחד ה' ומשפטיו :

סמר מפחדך. כמו תסמר שערת ראשי, ופחד הוא מעצב בלתי ידוע והירא הוא מעצב ידוע, ועז''א ממשפטיך יראתי כי משפטי ה' ידועים :

בל תניחני . בל תעזוב אותי להיות נמסר ביד עושקי :

לעושקי . מל' עושק וגזל :

(משפט) עשיתי משפט וצדק, ודרך ה' לשלם מדה כנגד מדה, וא''כ אל תניחני לעושקי כי צריך גם אתה לעשות לי משפט נגד העושקים :

ערוב . היטיב והכשר עבדך לטוב שלא יעשקוני זדים :

ערוב . ענין מתיקות כמו קולך ערב ( ש''ה ב ) ור''ל היטיב והכשר וכן ה' עשקה לי ערבני ( ישעיה לח ) :

ערב, ממליץ כאילו הטוב המוכן לו הוא מבקש ערבות שבל יבא ביד זרים ע''י עושק ושישאר בידו, ולכן אתה תהיה הערב אל הטוב, שתבטיח לי שישאר בידי ובל יעשקוני זדים, כי אז מידך יבוקש ואתה מחויב להחזיר את העושק, כי ערבת בעדו :

ערוב. מענין ערבות בעד עושק. וכן ה' עשקה לי ערבני, וצייר הטוב כעצם מופשט מבקש ערבות :

עיני כלו . עיני צופים לישועתך ולקיום אמרת צדקך והנם כלים כי מתאחרת לבוא :

עיני כלו . תאוה המתאחרת קרוי כליון עינים :

(אמרות) עיני כלו, ר''ל אני מצפה בכליון עינים (שזה מורה הציפוי של זמן רב ותחלת ממושכה) בין לישועתך מצד הישועה בעצמה, ובין לאמרת צדקך, שהלא יש לי ממך ע''ז אמירה והבטחה, וכמ''ש כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי :

כחסדך . ולא כפי מעשי : וחוקיך למדני . ר''ל זה החסד תעשה עמדי :

(חקים) עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני, הגם שללמד את החקים שהם ענינים נסתרים וסודות מלכו של עולם, אין אתה מחויב מצד הדין תעשה זאת לי מצד החסד :

עבדך אני . ר''ל חפצי לעבוד אותך ולכן הבינני וגו' ואעבוד לך :

(עדות) עבדך אני הבינני ואדעה עדותיך, אולם שתבינני עדותיך עד שאדעם בידיעה ברורה, על זה אין צריך חסד, כי זה אתה מחויב מצד שאני עבדך, שהאדון יבאר אל העבד את הנהגתו הגלויה למען ידע הנהגתו ודרכו :

עת לעשות . יש עת קבוע לעשות לה' משפט בהרשעים אשר הפרו תורתך :

עֵת לַעֲשׂוֹת ת"ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש"מ ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא] דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עובדי כוכבים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידיכם מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ואותו היום עשאוהו יו"ט אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך:יומא סט ע"א עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: התקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו וכו': מאי ואומר וכי תימא בעז מדעתיה דנפשיה קאמר ת"ש ה' עמך גבור החיל וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון ת"ש אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך אמר רבא האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה לסיפיה מדריש עת לעשות לה' מאי טעם משום הפרו תורתך מסיפיה לרישיה מדריש הפרו תורתך מ"ט משום עת לעשות לה' תניא הלל הזקן אומר בשעת המכניסין פזר בשעת המפזרים כנס ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר שנאמר יש מפזר ונוסף עוד ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך וכו'.ברכות סג ע"א עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְהֹוָה: דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל כתוב אחד אומר כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר כי על פי הדברים האלה לומר לך דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ותנא דבי רבי ישמעאל כתוב לך את הדברים האלה אלה אתה כותב אבל אין אתה כותב הלכות אמרי דלמא מילתא חדתא שאני דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי עת לעשות לה' הפרו תורתך אמרי מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל וכו'.תמורה יד ע"ב עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְהֹוָה: והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה':ברכות נד ע"א עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְי: ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו האי ספר אפטרתא אסור למקרי ביה בשבת מאי טעמא דלא ניתן ליכתב מר בר רב אשי אמר לטלטולי נמי אסור מ"ט דהא לא חזי למיקרי ביה ולא היא שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה דר' יוחנן ור"ש בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתך ה"נ כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתך וכו'.גיטין ס ע"א

(תורה) עת, מוסב למעלה הבינני ואדעה עדותיך, ואדעה עת לעשות לה', היינו שאדעה העדיות שמעידים איך התנהגת מעולם בהנהגת השכר והעונש, ומזה אדעה העת המוכן לה' לעשות נקמה ועונש לאלה אשר הפרו תורתך, שבהכרח יש לזה עת קצוב מאת החכמה העליונה, שיש עת לעשות, ועת שלא לעשות רק להאריך אף, וע''י שאדעה עדותיך ואבין אותם, אבין מתי הוא העת לעשות נקמה במפירי תורה ודת :

על כן וגו' . ע''כ בעבור שיודע אני שתבוא עת המשפט לכן אהבתי וגו' :

ומפז . הוא הזהב הטוב :

(מצות) על כן, באשר אדע שיש עת שתבא במשפט על כל נעלם, אהבתי מצותיך, באשר ידעתי שיש השגחה ושכר ועונש, ואוהבם יותר מזהב ומפז שהוא המועיל, כי הם לא יועילו להציל מענשך, כמ''ש לא יועיל הון ביום עברה אבל צדקה תציל ממות :

על כן וגו' . בעבור עת המשפט אני אומר כל הפקודים כולם ישרים המה ושנאתי כל אורח שקר :

ישרתי . מלשון ישר :

(פקודים) על כן, באשר ידעתי מעדותיך כי יש שכר ועונש, כל פקודי כל ישרתי, הפקודים שהם המצות שבאים להיות זכרון אל העדות האלה הם כולם ישרים בעיני, שהישר הוא בבינה, שאני מבין אותם בדרך ישרה שהם ישרים ואמתיים, וכל ארח שקר שנאתי, שכבר באר שהפקודים יישירו אל האמת הפך השקר, כמ''ש בפסוק ס''ט, ע''ח, ק''ד :

פלאות עדותיך . המצות המה מכוסים ולא נודע מתן שכרן על כן את כולם נצרתם נפשי כי מי יודע איזה יכשר לקבל עליו שכר הרבה :

פלאות . מכוסה ונעלם כמו והוא פלאי ( שופטים י''ג ) :

(עדות) פלאות, בחלק העדות שבתורה נמצא פלאות, היינו דברים מופלאים ומכוסים, שחוץ מן הספורים הגלוים שכולם אמתיים כפי פשוטם, יש בהם סודות וצפונות, כמו ענין הגן עדן והנהרות והנחש והנפילים ומלכים אשר מלכו בארץ אדום וכדומה, על כן נצרתם נפשי, כי דבר המופלא והמכוסה צריך נצירה שהיא שמירה יתירה :

פתח דבריך יאיר . תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך ( שמות כ ) אנכי אשר הוצאתיך הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' ואח''כ גזרת גזרותיך , ד''א פתח דבריך יאיר תחילת דבריך במעשה בראשית יהי אור : מבין פתיים . משם יבינו הכל ויפתחו ( להתחיל ולפתוח ) בדברי תורה , תנחומא . ( קלא ) ואשאפה . ל' בליעה כמו ( ירמיה ב' ) שאפה רוח . ( קלד ) פדני מעושק אדם . מיצר הרע העושק את הבריות בפירושים אחרים מצאתי פדני מעושק אדם , פדני מעושקו של אדם . ( קלט ) צמתתני קנאתי . הקנאה שאני מקנא לשמך על השוכחי דבריך היא צומתה אותי ומקנטת אותי בהם , ( מצאתי ) . ( קמא ) צעיר אנכי ונבזה . כד''א ( שמואל א יז ) ודוד הוא הקטן , נבזה אני להקטין עצמי אצל עוסקי תורה להתלמד כי פקודיך לא שכחתי מלסלסל ומלפלפל בהם בצדקתך שבתוכן צדק ואמת עולמית ואף כי מצאוני צרות היו הם עסקי ולעולם הבינני צדקם ואחיה בהם כי היא חייך וגומר ( דברי' ל' ) :

פתח דבריך . פתיחת דבריך יאיר עיני הלב ר''ל כאשר יתחיל האדם להתבונן בתורה יאירו עיניו ויוסיף תבונה בכל עת : מבין . היא נותנת בינה לפתיים :

פתיים . כסילים :

(דברים) פתח דבריך יאיר, ובכ''ז אינם כמשלי העמים הקדמונים שחיצוניותם הבלים ודברים בדוים ואין בם שום תועלת, כי גם פשטות הספורים והפתח שבו נכנסים אל דבריך, יאיר ג''כ, וילמדו ממנו אמונה ומוסר והנהגה, עד שהוא מבין פתיים, שגם הפתי שאינו מבין דברי חכמה יבין מספורי התורה מוסר ודעת :

פי פערתי . פתחתי פי ואתאוה למשוך המצות אל בית הבליעה כי מאוד אני מתאוה להם :

פערתי . ענין פתיחה כמו ופערה פיה ( ישעיה ה ) : ואשאפה . עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח ( ירמיה ב ) : יאבתי . כמו תאבתי והוא ענין תאוה :

(מצות) פי פערתי ואשאפה, התורה נמשלה ללחם ומים שא''א לאדם לחיות בלעדם והם מזון הגוף כן המצות הם מזון הנפש, ודוד אומר כי אצלו המצות הם כמו האויר, שהלחם והמים יוכל האדם לחיות בלעדם איזה ימים, אבל האויר אינו יכול לחית בלעדו רגע, ואני פוער פי תמיד ואשאף את האויר הרוחני הזה, ר''ל שבכל רגע אעשה מצוה כי למצותיך יאבתי, והיא שאיפת חיי רוחי :

פערתי. היא הפתיחה יותר מדאי, ואשאפה בא תמיד על שאיפת האויר או בהשאלה על כל דבר שישאף עליו כמו על האויר שהוא חיי רוחו :

כמשפט . כראוי לחנן לאוהב שמך :

(משפטים) פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך, המשפט הוא המגיע מן הדין, והחנינה היא מתנת חנם, ואוהבי שמו ישגיח ה' עליהם בהשגחה מופלאת ורגלי חסידיו ישמור ולא יאונה לצדיק כל און, וזה מצד המשפט והדין, שהאוהב את ה' יאוהב, ובקש שהגם שאינו במדרגה זו ואין מגיע לו זה מצד המשפט, יעשה אתו מצד החנינה מה שיעשה לאוהבי שמו מצד המשפט, ומפרש במה יחנהו.

פעמי . הכן צעדי ללכת באמרתך : ואל תשלט . לא תתן כח ביד האון להיות שולטת עלי להמשיך אחריה :

פעמי . ענין צעדה והלוך : און . ענין דבר שאין בו ממש והם החטאי' והעונות :

(אמרות) פעמי הכן באמרתך, שאמרת ה' וציויו ישמרו צעדיו עד שיהיו פעמיו נכונים מלהכשל בדרך הנפשי, ואל תשלט בי כל און, כי ינצר ע''י ההשגחה ושמר רגליו מלכד :

מעושק אדם . מעשקות של אדם : ואשמרה . כי לא יהיה לי סבות מונעות :

(פקודים) פדני, מוסיף שיפדהו ג''כ מעושק הבא ע''י אדם, שהם רעת בעלי הבחירה, ועי''כ ואשמרה פקודיך, שהפקודים הם לזכור איך פדה ה' את ישראל תמיד מיד עושקיהם כח :

פניך האר . ר''ל הראה לי פנים מאירות ושוחקות והוא ענין רצון וחיבה ונאמר בלשון שאלה מבן אדם לחבירו :

(חקים) פניך האר בעבדך, יש הבדל בין יאר פניו אל, ובין יאר פניו בב' השימוש, שהקישור עם ב' מורה שהארת פני ה' וגילוי שכינתו תהיה בנפשו השכליית הפנימית, עד שעי''כ תלמדני את חקיך, כי יוסיף חכמה ושכל בנפשו עד שיבין גם החקים שהם מכוסים ומופלאים, כי ישכיל בהם ע''י אור פני ה' ורוח קדשו :

פלגי מים וגו' . היה תוהא על העונות ואמר עיני מורידים דמעה כנחל על אשר לא שמרו התורה והלכו כפי הנראה להם :

פלגי מים . אמות המים ויקראו כן ע''ש שדרכם להתפלג ולהתפרד ללכת אילך ואילך :

(תורה) פלגי, והגם שיש בידי חטא בת שבע שתרתי אחרי עיני, כבר ירדו עיני פלגי מים על שלא שמרו תורתך, וכבר שבתי בתשובה ונמחל לי :

וישר משפטיך . כ''א ממשפטיך הוא ישר :

(משפטים) צדיק אתה ה', ר''ל כל משפטי ה' הם בצדק לפי הדין, משלם לצדיק שכרו ולרשע ענשו, ובכ''ז אל תתמה ממה שתראה שמאחר תשלומי שכר הצדיק וממהר תשלומי שכר הרשע, שזה מצד שישר משפטיך, שלכן מצד היושר טוב לעכב שכר הצדיק על עולם הנצחי שהשכר נצחי, ולשלם להרשע בעוה''ז להאבידו לעוה''ב, וכמו שנתבאר למעלה סי' ע''ג :

צוית וגו' . ר''ל עדותיך אשר צוית המה צדק ואמונה מאד :

(עדות) צוית צדק עדותיך, וזה מבואר ע''י עדותיך, שהם חלק העדות שבתורה שמעידים איך העניש את הרשעים כפי הצדק, והשגיח על הצדיקים, כמו שיעידו כל ספורי התורה המעידים על דבר זה, וכולם בנוים על אמונה, שאתה נאמן לתת לכל אחד את המגיע לו, והגם שרואים לפי שעה שהרשע מצליח, צריך שיאמינו מאד שה' נאמן לתת לכל אחד את שכרו וענשו, כמ''ש כל דרכיו משפט, אל אמונה, ומפרש צדיק וישר הוא, צדיק נגד כל דרכיו משפט, וישר נגד אל אמונה, וכמ''ש כאן צדיק אתה ה' וישר משפטיך, ומפרש נגד צדיק, צוית צדק עדותיך, ונגד ישר מפרש ואמונה מאד :

צמתתני . הכעס כרתה אותי כי צרי שכחו דבריך והדבר הזה מכעיס אותי :

צמתתני . ענין כריתה כמו יצמיתם ה' ( לעיל צד ) : קנאתי . ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל ( דברים לב ) :

(דברים) צמתתני, אבל בכ''ז צמתתני קנאתי שאקנא על חילול כבוד השם, שע''י שאתה מאריך לרשעים, עי''כ שכחו דבריך צרי, כי עי''כ הם אומרים שאין השגחה ואין שכר ועונש :

צרופה . אמרתך צרופה מסיג ושגיאה לכן אהב אותה :

צרופה . ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת ומושאל הוא מלשון צרוף כסף :

(אמרות) צרופה, ר''ל שאין מונע אותי משאשמור אמרתך, לא מצד עצמם כי אמרתך היא צרופה מאד שאין בה שום סיג ופסולת ואמרות ה' אמרות טהורות, ולא מצדי, כי עבדך אהבה, שאני דבק בה באהבה, לא מצד תקות גמול שזה לא יעמוד תמיד בצדקו, והראיה, שעשיתי מאהבה, כי.

צעיר . ר''ל עם כי בעבור שומרי המצות יחשבוני אויבי לצעיר ונבזה עכ''ז לא שכחתי פקודיך ולא אשגיח עליהם :

צעיר . עניינו קטן ושפל :

(פקודים) צעיר, הגם שאני צעיר ונבזה, ואין לי שום כבוד מעשיית המצות, בכ''ז פקודיך לא שכחתי, כי אני עושה אותם מאהבה לא בעבור כבוד :

צדקתך . ר''ל כי אמרתי הלא הצדקה שאתה עושה לזוכרי פקודיך המה קיימים לעולם ועוד הלא תורתך היא אמת מצד עצמה ואיך אשכחה בעבור בזיון האויב :

(תורה) צדקתך, הצדקה הנאמרת על ה' תורה על המעשים שיעשה מצד הצדקה העליונה, שלא בהשקף על מעשי בני אדם וזכותם, גם הנהגה זו שהיא קרובה עם החסד הוא גם כן צדק לעולם, כי ה' ינהיג הנהגה זו בעת הצורך אל כלל העולם, כמו עם האבות ומלכי בית דוד ועם כלל ישראל, בעת שיראה בחכמתו שזה צריך לתיקון העולם ושלימותו, וגם זה ממדת הצדק כפי ההנהגה על כלל העולם, ותורתך אמת, שכבר נמצא זה בתורה בספור הנהגת הדורות מראש ועד סוף, שזרח עליהם שמש הצדקה להשלים הכלל, כמו ביציאת מצרים ובמתן תורה שאז נהג ה' כפי הצדקה ביתר שאת להיות בזה מהלך ההשלימות לכלל הבריאה :

צר . לזה אף אם מצאו אותי צר ומצוק לא עזבתי מצותיך והמה שעשועי ובהם אשמח :

ומצוק . מלשון צוקה וצרה :

(מצות) צר ומצוק, הגם שמצאוני צר שהיא צרה חיצונה, ומצוק שהיא צוקת הנפש הפנימים, נגד המצוק הפנימי מצותיך שעשועי, ע''י שעשועי מצותיך אגרש את צוקת הנפש ויגונה הפנימית, ונגד הצר החיצון ידעתי כי.

צר ומצוק. עמ''ש ישעיה ח' :

צדק עדותיך . עדותיך הנאמרים בצדק קיימים המה לעולם כי הצדק לא יבוטל בשום פעם לכן הבינני ואחיה ע''י בחיי עוה''ב עד עולם כאשר המה קיימים עד עולם :

(עדות) צדק עדותיך לעולם, שהעדות שהעידה התורה בסיפוריה שאתה תחליץ את הצדיקים מצרתם היא צדק לעולם ונוהג תמיד, אבל אבקש הבינני ואחיה שתבינני את העדיות האלה שאבין את הדרכים איך אתה מעניש הרשעים ומושיע הצדיקים, כי פעמים רבות יש מבוכות בסתרי הנהגה זו, ע''י שרואים רשעים מצליחים וצדיקים מעונים ביסורים :

קראתי . ר''ל הלא קריאתי היא לזכני לשמור חוקיך ומהראוי א''כ שתענני :

(חקים) קראתי, כבר פירשו הקדמונים מ''ש אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו, שע''י שיראו שמסגולת החקים שעל ידם ה' שומע תפלת ישראל ועונה להם בעת קראם אליו עי''כ יאמרו שיש חכמה גדולה בהחקים האלה, כי חקי התורה מכוונים לעומת חקי העולם ובשמרם את חקי התורה ישמור להם כנגד גם חקי העולם כמ''ש אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם, ועז''א קראתי בכל לב ענני ה' אחר כי חקיך אצורה וזה מחייב שישמע תפלתי שזה מסגולת החקים :

( הסימן של עדותיך דמה בן פר''ץ הוי''ו חולם אבל משאר עדותיך הדלי''ת חולם ) :

ואשמרה . כי אהיה פנוי מטרדת האויב :

(עדות) קראתיך, וגם אני קורא אותך לישועה נגד הצר שחקי בעלי הבחירה אינו תלוי בחקי העולם, וגם מזה תושיעני ואשמרה עדותיך שע''ז מועיל עדות התורה כנ''ל פסוק פ''ח צ''ה קי''ט קמ''ד :

קדמתי בנשף . קדמתי לכל אדם לעמוד בנשף ואצעק לך בתפלה כי אני מייחל ומקוה לקיים דברך ומתפלל אני עליהם :

בנשף . בלילה כמו את נשף חשקי ( ישעיה כא ) : ואשועה . ואצעק :

קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה: ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב קדמתי בנשף ואשועה וכו'.ברכות ג ע"ב

(דברים) קדמתי, וגם בעת הצרה קדמתי בנשף שהוא משל על תחלת הצרה שהיא תחלת הלילה, ושועה, לישועה כי לדבריך יחלתי שהבטחתני ע''י נתן הנביא שתושיעני מני צר :

אשמרות . חצי הלילה שתי אשמורות , ולדברי האומר שלש משמרות הוי לילה היה דוד עומד ממטתו בשליש הלילה הראשונה ועוסק בתורה עד חצות כמו שנאמר לשיח באמרתך , ומחצות ולהלן עוסק בשירות ותושבחות כמו שנאמר חצות לילה אקום להודות לך :

קדמו עיני . עיני קדמו להפתח מתרדמת השינה שני אשמורות קודם אור היום : לשיח . לעסוק בתורה :

אשמורות . חלק מחלקי הלילה קרוי אשמורה כמו ויהי באשמורת הבוקר ( שמות יד ) :

קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת: א"ר זריקא א"ר אמי א"ר יהושע בן לוי כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה וכו'.ברכות ג ע"ב

(אמרות) קדמו, ובאותו הלילה קדמו עיני לראש אשמורת שנית לשיח באמרתך, באופן שמה שתאחר הישועה משמר אחד בלילה כבר אקום שנית לשיח באמרתך והבטחתך ולחקור מדוע לא הושעתני תיכף ולכן אבקש.

כמשפטיך . כמנהגך לעשות חסד :

(משפטים) קולי שמעה, {{{א}}} כחסדך, מצד החסד, {{{ב}}} כמשפטיך חייני, מצד המשפט והדין, אם מצד הזכיות, אם מצד דין ההבטחה :

קרבו רודפי זמה . עצת חטאים הולכים בעצת חטאיהם , ומתרחקים מתורתך ליקרב אל עצת רעתם . ( קנא ) קרוב אתה . לרחוקים הללו המתרחקים מתורתך אם ישובו מדרכם . ( קנב ) קדם ידעתי מעדותיך . קודם היות הדבר ידעתיו מתוך עדותיך קדם ירשו את הארץ צוית להם על הבכורים ותרומות ומעשרות וקדם הניחות להם מאויביהם צוית להם והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' ( שם כ''ה ) להעמיד מלך ולהכרית עמלק ולבנות בית הבחירה : כי לעולם יסדתם . כי על כל הדברים העתידים להיות לסוף העולם יסדת עדותיך :

קרבו וגו' . ר''ל רודפי הזמה קרבו אל הזמה והשיגו אותה אבל מתורתך רחקו כי לא רדפו אחריה :

זמה . ענין דבר תיעוב ומעשה רעה כמו זמה היא ( ויקרא כ ) :

(תורה) קרבו רודפי זמה, ר''ל הגם שהרשעים אין להם שום דבר שיאחד ויחבר אותם, כי הם נפרדים בתאותיהם ובמעלליהם שכ''א בוחר רשעה אחרת כמ''ש נפש רשע אותה רע לא יוחן בעיני רעהו, הדבר הקושר אותם ומקרב אותם הוא מה שמתורתך רחקו, שבבזה יש להם קורבה זה לזה במה שכולם כופרים בתורה ומתרחקים ממנה, הגם שבפרטי מעשיהם הם מחולקים זה מזה :

קרוב אתה ה' . לכל קוראיך : וכל מצותיך אמת . ר''ל האמת עם המצות שהם עצמם ישלמו גמול ונאמנים המה על הדבר :

(מצות) קרוב אתה ה', אינך רחוק מן העולם כדעת הרשעים שאומרים שה' רחוק מן העולם בלתי משגיח על מעשה בני אדם, ועל כן יכחישו האפשרות שיצוה ה' מצות לבני אדם, אבל אחר שאתה קרוב אל העולם א''כ כל מצותיך אמת, שאתה צוית להם מצותיך :

קדם . ר''ל ראשית כל הידיעות הבנתי מעדותיך אשר יסדתם לעולם ולא תבוטל כי בראותי שכולם צדק וישר אמרתי איך א''כ יבוטל הצדק בשום פעם :

(עדות) קדם זה ידעתי מעדותיך מני קדם שאתה קרוב ומשגיח על העולם, שזה מסופר בעדות התורה איך היית משגיח עליהם ונתת להם תורה ומצות בעדות התורה, ולא תאמר שזה היה רק בימי קדם להאבות ודורות ראשונים ואח''כ התרחקת מן העולם כי העדות האלה לעולם יסדתם, שמה שהיה בימי קדם יסדת שכן יהיה לעולם :

וחלצני . הוציאני מן העוני : כי תורתך וגו' . א''כ מהראוי שתוציאני מן העוני :

וחלצני . ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל ( דברים כה ) :

(תורה) ראה עניי וחלצני, כי עם העוני תורתך לא שכחתי, וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר :

ריבה ריבי . אתה תריב עם שונאי הריב שיש לי לריב : לאמרתך חייני . לקיים אמרתך ולא בעבור הנאות עוה''ז :

(אמרות) ריבה, ומה שנוגע לרעת בני אדם, ריבה ריבי וגאלני מידם במה שרוצים להרגני, לאמרתך חיני שתעשה זאת למען אמרתך שהבטחת לי ע''י נביא שאמלוך :

כי חוקיך לא דרשו . ואינם ראויים לתשועה לכן רחקה מהם :

(חקים) רחוק, הרשעים הגם שיחזיקו במצות שכליות בכל זאת רחוק מהם ישועה, אחר שחקיך לא דרשו, שאין שומרים רק נימוסים שכליים לא החוקים שאין יודעים טעמם ואיך יושעו תשועת הנפש :

כמשפטיך . כמנהגך לרחם על הבריות :

(משפטים) רחמיך רבים, חוץ ממה שבקש לאמרתך חיני, אמר אחרי שרחמיך ה' רבים ראוי ג''כ שתחיני כמשפטיך מצד המשפט והדין כפי זכותי :

לא נטיתי . עם כי רבו טרדותי מן האויבים הרודפים :

(עדות) רבים, כי רודפי וצרי הם רבים, וסבת רדיפתם אותי הוא יען שמעדותיך לא נטיתי שעי''כ הם צרים לי, כי.

ואתקוטטה . הייתי מריב עמהם על אשר לא שמרו התורה :

ואתקוטטה . ענין מריבה כמו אקוט בדור ( לעיל צה ) :

(אמרות) ראתי בוגדים ואתקוטטה ע''י שאמרתך לא שמרו, ועי''כ הם צרים לי ורודפים אחרי וא''כ.

אהבתי . אני אוהב אותם וחפץ בעשייתם ואף אם לא עשיתי כולם עכ''ז חייני כחסדך כאשר דרכך מעולם לצרף מחשבה טובה למעשה :

(פקודים) ראה מזה, כי פקודיך אהבתי, עד שאני מתקוטט עם העובר עליהם וא''כ כחסדך חייני, חוץ מן המשפט שבקש, תעשה עמי ג''כ חסד, כי עם חסיד תתחסד, וזאת להתקוטט עמהם ולמסור נפשי על קדושת השם הוא מצד החסידות, כמ''ש ברכות דף כ' ברב יהודה דמסרי נפשייהו על קדושת ה' :

ראש דברך אמת . סוף דברך הוכיח על הראש שהוא אמת שכששמעו האומות אנכי ולא יהיה לך ולא תשא אמרו הכל להנאתו ולכבודו כיון ששמעו כבד , לא תרצח , לא תנאף , הודו על ראש דברך שהוא אמת . ( קסב ) שש אנכי על אמרתך . על הבטחתך הבטחתני , ד''א על אחת מאמרותיך הסתומות כשאני מבין בה , ורבותינו דרשו על המילה שהיה דוד בבית המרחץ וראה עצמו בלא ציצית ובלא תפילין ובלא תורה אמר אוי לי שאני ערום מכל מצות כיון שנסתכל במילה שמח ואמר בצאתו ( מבית המרחץ ) שש אנכי על אמרתך המילה שמתחלה נתנה במאמר ולא בדבור שנאמ' ( בראשית יז ) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור . ( קסד ) שבע ביום . שחרית שתים לפני קריאת שמע ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה : על משפטי צדקך . על ק''ש שהיא דברי תורה :

ראש דברך . תחלת דברך שאמרת בהר סיני אנכי ה' אלהיך הוא אמת : ולעולם וגו' . ולכן יעמדו לעולם כל משפט צדקך ולא תבוטל בשום זמן הואיל והמצוה הוא ה' האלהים הקיים לעד :

רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת: רבא אמר מהכא ראש דברך אמת ראש דברך ולא סוף דברך אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת וכו'.קידושין לא ע"א

(משפטים) ראש דברך אמת, יש הבדל בין פנות ויסודי התורה ובין יסודות שיוציא האדם ע''י השכל האנושי, היסודות שיוציא עפ''י השכל גם אם יכוין אל האמת לא יבא תיכף אל האמת, כי החקירה תעיין גם בצד השקר, למשל כשיחקור על מציאת ה', על בריאת העולם יש מאין, יחקור גם הצד השני, אם יש אלוה או לא, אם העולם מחודש או קדמון, אבל הפנות שהניח ה' בתורתו הניח רק צד האמת, כמו בראשית ברא אלהים, הודיע שיש אלהים ושברא יש מאין, ועז''א ראש דברך אמת, וכן אמר במדרש (ב''ר פ''א) בראשית ברא אלהים הה''ד ראש דברך אמת (ורמז לזה שסופי תיבות אמת), ולעולם כל משפט צדקך, החלק המשפט המיוסד מאת ה' אינו דומה כנימוסים שיחקקו בני אדם שישתנו תמיד לפי הזמן ולפי דעות בני אדם, אבל משפט צדקך עומד קיים לעולם, והוא אמת בכל הזמנים ובכל הנדונים :

שרים וגו' . אף כי השרים רדפוני בחנם על לא חמס ובידי הלא היה לנקום נקם אבל מדברך פחד לבי ולא שלחתי בהם יד :

(דברים) שרים רדפוני חנם, ובכ''ז הגם שרדפוני לא אפחד מהם, (וגם זה נכלל במלת חנם, שאין פועלים ברדיפתם), אחר שמדברך פחד לבי, ופחד הגדול שיש לי מדברך יעבור מלבי פחד הקטן, כמו שלא יירא אדם מדבורה בעת שאריה לנגדו, שהיראה הגדולה של האריה תבטל יראה הקטנה מפני עקיצת הדבורה, וכבר אמר החכם בושתי מיראת אלוה שאירא זולתו, וגם ר''ל שע''י שיירא מה' ישמרהו מבשר ודם ולא יוכל לעשות לו רעה :

על אמרתך . על קיום אמרתך : כמוצא . כאדם המוצא שלל רב :

שלל רב . בזה רבה וגדולה :

שָׂשׂ אָנֹכִי תניא רשב"ג אומר כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה בשמחה וכו'שבת קל ע"א שָׂשׂ אָנֹכִי: אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר ושמחת בחגך ששון זו מילה וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש וכו'.מגילה טז ע"ב

(אמרות) שש, וכן לא יצוייר אצלי שמחה משום דבר בעולם, כי שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב שהיא השמחה היותר גדולה, וא''כ השמחה הגדולה גם היא תבטל השמחה הקטנה :

תורתך . על כי אשר אהבתי תורתך והיא הזהירה על השקר :

ואתעבה . מלשון תעוב :

(תורה) שקר, אחר שתורתך אהבתי שהיא כולה אמת א''א עוד שאאהב את השקר, כי האוהב דבר ישנא את המנגד לו, ושקר הוא המנגד להאמת, ולכן שנאתי ואתעבה :

שבע . ר''ל פעמים רבות וכן שבע יפול צדיק וקם ( משלי כד ) : על משפטי צדקך . בעבור משפטי הצדק שנתת לנו :

שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ: ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכו'.מנחות מג ע"ב

(משפטים) שבע ביום הללתיך, הג' תפלות של היום וד' תפלות בלילה ג' בג' אשמורות וא' בחצות לילה, ובכל פעם אהללך על משפטי צדקך, איך תעשה משפט צדק בעולם :

לאוהבי תורתך . יהיה לאוהבי תורתך : ואין למו . לא יבוא להם מכשול :

שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:ברכות סד ע"א שָׁלוֹם רָב: רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר וכו'.סנהדרין צח ע"א

(תורה) שלום רב לאוהבי תורתך, כבר בארו חז''ל (סוטה כ') שהתורה מגינה ומצלא מגינה מרע ומצלא מיצה''ר, ועז''א שלום רב לאוהבי תורתך היינו שלום מכל פגע ואין למו מכשול שאין חטא בא לידם, ובכ''ז,

שברתי . הוחלתי :

שברתי . ר''ל לא טרדו אותי צרות האויב כי קויתי לישועתך ועשיתי מצותיך ולא רפו ידי מהם בעבור טרדת הצרה :

שברתי . ענין תקוה כמו שברו על ה' ( לקמן קמו ) :

(מצות) שברתי לישועתך ה' ומצותיך עשיתי, הגם שהמצוה אינה מצלת מיצה''ר, שברתי לישועתך שאתה תושיעני גם בזכות המצוה, כמ''ש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב''ה עוזרו אינו יכול לו :

ואהבם מאוד . ר''ל שמרתי המצות מאהבה ולא מיראת העונש בלבד :

(עדות) שמרה נפשי עדותיך, ספורי התורה המעידים על השגחה ושכר ועונש שמרה נפשי ואהבם מאד, ועי''כ.

כל דרכי נגדך . אתה יודע כל דרכי :

כי כל דרכי נגדך . ר''ל כי יודע אני אשר כל דרכי המה נגדך כי אתה משגיח בכל :

(פקודים) שמרתי פקודיך ועדותיך היינו המצות שנקראים פקודים שמעוררים הזכרון אל עדותך, כמו השבת והמועדים שהם לזכרון על עדות החידוש והנפלאות, כי אני רואה שכל דרכי נגדך, ואתה משגיח על כל דרכי בהשגחה פרטית :

כדברך הבינני . דברי תורתך כהלכתן וכהווייתן :

תקרב . תפלתי תקרב אליך והתפלה היא שתבין לי התורה כדברך ר''ל כפי אמתת כוונת דברך :

(דברים) תקרב רנתי לפניך, הרנה קודמת אל התפלה והתחנה, שתחלה מרנן ואומר מזמורים ואח''כ מתפלל, בקש שבעת שתקרב הרנה ויתחיל לומר פסוקי דזמרה תיכף כדברך הבינני שאבין מה שאתפלל :

כאמרתך . כאשר אמרת לי בהבטחה ע''י נתן הנביא :

(אמרות) תבא, ואחר כך תבא התחנה ותתקבל ותצילני כאמרתך והבטחתך :

תבענה . תדברנה :

כי תלמדני . כאשר תלמדני חוקיך אז תאמרנה שפתי תהלה :

תבענה . ענין אמירה כמו יביע אומר ( לעיל יט ) :

(חקים) תבענה, כבר התפלל ששה פעמים ואמר למדני חקיך, ועתה בגמר תפלתו שמובטח שמלא ה' שאלתו נותן תהלה על שלמדהו חקים, שהיא בתפלה השביעית (כמ''ש שבע ביום הללתיך) מובטח שקבל ה' תפלתו ונותן שבח ע''ז :

(קעא-קעב) שפתי, לשוני. הלשון הוא הדבור התבוניי והשפה היא חיצונית כמ''ש בכ''מ :

תען לשוני . כל עניה לשון קול רם הוא ואב לכולם וענו הלוים ואמרו ( דברים כז ) :

תען . בהרמת קול תדבר לשוני אמרתך כי המה דברים צודקים ומהראוי לדבר בהם בפרסום רב ובקול גדול :

תען . ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם ( דברים כז ) :

(מצות) תען לשוני, השפה הוא הדבור הפשוט, והלשון מורה על הדבור הנשגב התבוניי, אחר ששפתי יביעו תהלה אז תען לשוני אמרתך, ואשיג בדרכי הבינה טעמי המצוה, שאחר שתלמדני החקים שאין טעמם נודע אבין בבינתי טעמי המצות ואען לומר שכל מצותיך צדק, ונגד מ''ש תחלה כל מצותיך אמונה יכיר עתה טעמי המצות כולם ושהם צדק ומושגים עפ''י השכל לא אמונה בלבד :

תהי ידך . תהא ידך מוכנת לעזרני :

(פקודים) תהי ידך, כבר התבאר שע''י הפקודים יעורר הנפלאות ודרך ההשגחה הפרטית, ובזה לא תעזור אותי ע''י אמצעים ושלוחים, רק תהי ידך לעזרני בידך בבלי אמצעי כי פקודיך בחרתי :

תאבתי . אני מתאוה וחושק לישועתך ויהי אז תורתך שעשועי כי לא אטרד בטרדת האויב :

תאבתי . ענין תאוה :

ותהללך . למען תהללך לא בעבור הנאות עוה''ז : ומשפטיך . המשפטים אשר תשפוט בשונאי המה יעזרוני מידם ואהיה א''כ פנוי להללך :

תעיתי כשה אובד . ר''ל כמו השה הזה כשהוא אבוד מן העדר אינו יודע לחזור עד שיבקשו הרועה כן תועה אני בדעתי ולא אדע מעצמי כל תוכן כשרון הדרך לכן בקש אתה את עבדך וראה את הדרך אשר ילך בה כי לא שכחתי מצותיך והבא לטהר הלא מסייעין לו מן השמים :

תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד: משה אמר ואבדתם בגוים בא ישעיהו ואמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' אמר רב מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים מתקיף לה רב פפא דלמא כאבידה המתבקשת דכתיב תעיתי כשה אובד בקש עבדך אלא מסיפא [דקרא] ואכלה אתכם ארץ אויביכם וכו'.מכות כד ע"א תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד: ת"ר עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בתירא אומר הרי הן כאבידה המתבקשת שנאמר תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי:סנהדרין קט ע"ב