אהבתי כי ישמע ה' את קולי . כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך , שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות . אהבתי כי ישמע ה' . תאבתי שישמע ה' את קולי ( סא''א ) :

אהבתי . סרס המקרא אהבתי ה' כי ישמע את קולי ואת תחנוני וא''כ מהדין עלי לאהבו :

אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע רבי יהודה היא דאמר מימיהם של כת שלישית לא הגיעה לומר אהבתי כי ישמע ה' מפני שהיו עמה מועטין וכו'.סוכה נד ע"א אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע: תניא ב"ש אומרים ג' כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם בינוניים יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו ועליהם אמרה חנה ה' ממית ומחי' מוריד שאול ויעל ב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה' את קולי ועליהם אמר דוד כל הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חדש לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים וכו'ראש השנה טז ע"ב

אהבתי. גם בעת שהייתי לא בצר, והייתי בריא אולם, גם בעת הזאת אהבתי תחנוני, כי ישמע ה' את קולי, ר''ל אהבתי להתחנן ולהתפלל אל ה', מפני שה' ישמע קולי תמיד, ולא לבד שישמע קולי בעת אקרא.

אהבתי. דבק עם תחנוני :

ובימי אקרא . בימי צרתי אקראנו ובימי גאולתי אשבחנו :

ובימי אקרא . בכל ימי אשר אקרא אליו יטה אוזן לשמוע :

כי הטה אזנו לי, כמי שמטה אזנו אל בן יחידי אולי ישמיע קולו כי קול ערב לו ורוצה לשמוע תחנוניו, ובימי אקרא, וע''כ גם בימי אקרא, גם בעת הטובה, לא בדמי ימי, רק בימי הטובים קראתי והתפללתי אל ה', (שסתם ימים נאמר על ימים טובים) :

בימי. עמ''ש יחזקאל כ''ב ז' :

חבלי מות . חבורות אויבינו המבקשים להמיתני : חבלי מות . חבלי שאול כלם ל' חבורות הם כמו ( ש''א י' ) חבל נביאים : ומצרי שאול . גבולי שאול :

אפפוני . כאשר סבבו אותי מכאובי מות ומצאו אותי צרות השאול ומצאתי צרה ויגון וכפל הדבר במ''ש לרוב הצרות והקרבם :

אפפוני . ענין סבוב כמו אפפו עלי רעות ( לעיל מ ) : חבלי . ענין מכאוב כמו צירים וחבלים ( ישעיה י''ג ) : ומצרי . מלשון צרה :

(ג-ד) אפפוני, ולכן כ''ש עתה אשר אפפוני חבלי מות, ויותר מזה כי גם מצרי שאול מצאוני, שהשאול הוא אחר המות, וצרה ויגון אמצא, א''כ בודאי בשם ה' אקרא, ואבקש לאמר אנה ה' מלטה נפשי, התפללתי שימלט נפשי מיד שאול :

מצאוני, אמצא. עמ''ש ישעיה ל''ה י', שאחר שמצאו הרעות אותו, אז ירגישם וימצא הוא את הצרה ויגון :

ובשם ה' . וכאשר קראתי אז בשם ה' ואמרתי אנה ה' מלטה נפשי :

אנה . ענין בקשה והודאה כמו אנא חטא העם ( שמות לב ) והה''א הוא במקום האל''ף :

חנון ה' . כי אתה ה' חנון וצדיק ואתה אלהינו מרחם :

חנון, והנה ישמע תפלתי, {{{א}}} מצד שהוא חנון ונותן מתנת חנם גם בלא מע''ט, {{{ב}}} מצד שהוא צדיק לשלם לצדיק כצדקתו, ויעשה לי מצד מע''ט, {{{ג}}} מצד שאלהינו מרחם על הדל ונדכא, וחנון וצדיק הוא טעם ששמע תפלתו תמיד, ועתה יוסיף לשמוע מצד הרחמים :

שומר . הלא אתה ה' שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם : דלותי . כשהייתי דל ועני הוא יושיע לי :

פתאים . מלשון פתי וסכל :

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים ה' וכו'.שבת קכט ע"ב שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל פי תאנה אין בו משום גילוי כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש משום שנאמר שומר פתאים ה' וכו'.עבודה זרה ל ע"א שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דתניא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית מאי טעמא איבעית אימא משום דנזופים הוו ואי בעית אימא דלא נבדור ענני כבוד א"ר פפא הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה והאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים ה':יבמות עא ע"ב שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: דתניא קטני בני רשעי ישראל אין באין לעוה"ב שנא' כי הנה היום בא בוער כתנור והיה כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף שורש בעוה"ז וענף לעוה"ב דברי רבן גמליאל ר"ע אומר באים הם לעוה"ב שנא' שומר פתאים ה' שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ואומר גודו אילנא וחבלוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו ואלא מה אני מקיים לא יעזוב להם שורש וענף שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה וכו'.סנהדרין קי ע"ב שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ה' וכו'.יבמות ק ע"ב שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: ומן השמים ירחמו משום שנאמר שומר פתאים ה' מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה וכו'יבמות יב ע"ב שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: תנא המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים מנא ידע אלא אמר אביי משמש והולך ושומר פתאים ה' וכו'.נדה לא ע"א

שומר פתאים ה' דלותי, מה שדלותי בחולי, היה מצד שה' שומר פתאים, שבזה רצה לשמור אותי מחטא ולהחזירני בתשובה, כי בזה עצמו אשר דלותי עי''כ לי יהושיע, יושיעני תשועת הגוף והנפש, ולכן.

דלותי. בא גם על החולי, מדוע אתה ככה דל בן המלך :

שובי . ר''ל כאשר קראתי לה' בהדברים האלה אמרתי לנפשי בהבטחה אתה נפשי שובי למנוחה שלך כי ה' גמל טוב עליך מאז וכן גם עתה נתקבלה התפלה :

למנוחיכי . היו''ד יתירה וכן עליכי :

שובי נפשי למנוחיכי ואל תדאגי, כי ה' גמל עליכי, (שהגמול הוא מצד התפעליות איבה או אהבה), ר''ל מה שעשה לך ודכא אותך ביסורים היה מצד הגמול, אם לפי המעשה, אם לפי אהבתו והשגחתו הפרטית :

גמל. הוא תמיד ע''י התפעלות, כמ''ש בסי' כ''ח.

כי חלצת . כי מעולם הוצאת נפשי מן המות ומנעת את עיני מן דמעה ואת רגלי חשכת שלא יהיו דחוים ממקום אל מקום להיות נעים ונדים :

חלצת . ענין הוצאה ושליפה כמו בצרה קראת ואחלצך ( לעיל פ''א ) :

כי, מסב פניו אל ה', אומר מה שחלצת את נפשי ממות, הגם שנגזר עלי מיתה, ומה שחלצת את עיני מן דמעה שבכיתי לפניך, (כמ''ש ויבך חזקיה בכי גדול), הנה בזה חלצת את רגלי מדחי, בזה הצלתני שלא ידחו רגלי מדרך הטוב והישר. כי מעתה.

בארצות החיים . ארץ ישראל שגרשוני אויבי ורודפי ממנה בימי שאול ועל כרחם חזרתי :

אתהלך . ומעתה אתהלך לפני ה' וגו' , ר''ל בא''י ובין החיים לא כמו לשעבר שהייתי מגורש מא''י מפני שאול וקרוב הייתי לשכון בין המתים :

אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמר רב יהודה זה מקום שווקים וכו'.יומא עא ע"א

אתהלך לפני ה' בארצות החיים, שמעתה כל זמן שאהיה בארצות החיים ואחיה אתהלך תמיד לפני ה', כצדיקים המתהלכים לפני ה' כמ''ש התהלך לפני והיה תמים, ולא ידחו רגלי :

האמנתי כי אדבר . האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר ( שם ב' ט''ז ) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך :

האמנתי . אמנה גדולה היתה בלבי כי הייתי מדבר כאשר הייתי מעונה מאוד בתכלית הסכנה :

(י-יא) האמנתי, ר''ל אני מאמין בכל לב מה שאדבר ואחליט עתה, והוא שאדבר לאמר כי עניתי מאד בעת אשר אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב, שמה שאמרתי אז בעת היאוש, שאז אמרתי בחפזון ובבלי ישוב הדעת שכל האדם כוזב, דהיינו שאין ממש בחיי האדם ובכל עניניו כי בהבל ילך ובחשך שמו יכוסה, כן אמרתי אז בחפזי שלא בהשכל, ועתה אדבר ואומר שאז עניתי מאד, שהייתי מעונה ויורד מאד בשפל המדרגה להתיאש כל כך, כי אני רואה עתה שיש תקוה ויש שכר ואין האדם כוזב, ומבאר כי. (יב-יד) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, שהחייני אחר היאוש הגדול הזה. ומבאר שעקר הטובה אצלו אינו החיים, רק עקר הטובה הא מה שעתה יוכל להודות לה'. כמ''ש כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך וכמש''פ שם, וז''ש מה אשיב לה' על מה שגמל עלי אשר כוס ישועות אשא ואקרא בשם ה' להודות לה' חסדו ולפרסם גדולת ה', ולשלם נדרי לה' נגדה נא לכל עמו, שזה הוא הטובה היותר גדולה שגמל עלי :

אני אמרתי בחפזי . לנוס מפני אבשלום : כל האדם כוזב . ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא ל' חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ''צא בלע''ז , כמו ( ישעיה כ''ח ) אשר לא יכזבו מימיו , ויש פותרין אותו אני אמרתי בחפזי בסלע המחלקות שהיו שאול ואנשיו עוטרין עלי ואל אנשי לתפשני ושם נאמר ויהי דוד נחפז ללכת ( שמואל א כג ) כל אדם כוזב , אף שמואל הנביא שהוא נאמן לנביא אף הוא כוזב שמשחני למלך ( מצאתי ) :

אני אמרתי . חוזר ומפרש מתי היה ומה דבר ואמר אני אמרתי בעת הייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ''ש ויהי דוד נחפז ללכת וגו' ( ש''א כ''ג ) ואם כי אז הייתי קרוב למות עכ''ז אמרתי אז כל אדם האומר שלא תהיה לי המלוכה הוא מכזב ומשקר וזו היא האמנה גדולה :

בחפזי . מלשון חפזון : כוזב . משקר :

מה אשיב . מה מנחה אשיב לה' , בעבור כל תגמוליו אשר גמל עלי :

תגמולוהי . תגמוליו ועל דרך לשון ארמי עלוהי כמו עליו :

כוס ישועות אשא . אביא הנסכים על התודות שנדרתי כמו שאמר לך אזבח זבח תודה ועל אותו הכוס בשמך אקרא על הישועה זו , שכן אין הלוי אומר שירה אלא על היין :

כוס . אשא בבה''מ כוס מלא נסכים על הישועה אשר עשה לי ואקרא אז בשם ה' :

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא: א"ר זירא א"ר אבהו ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה וכו' ומגביהו מן הקרקע טפח א"ר אחא בר' חנינא מאי קראה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא וכו'.ברכות נא ע"א כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא: מאי חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אילימא כשם שמברך על הטובה הטוב והמטיב כך מברך על הרעה הטוב והמטיב והתנן על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת אמר רבא לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה אמר ר' אחא משום ר' לוי מאי קרא וכו' רבי תנחום אמר מהכא כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא ורבנן אמרי מהכא ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך וכו'.ברכות ס ע"ב

נגדה נא לכל עמו . נגד כל עמו :

נדרי . הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם עתה נגד כל עמו לפרסם הנס :

נא . כמו עתה וחוזר הוא על מלת אשלם :

נגדה לכל. מצאנו מלת נגד ואחריו למ''ד, מנגד סביב לאהל מועד (במדבר ב'), מנגד לאיש כסיל (משלי י''ד), ולא פי' עתה, והוא דבק עם אשלם :

יקר בעיני ה' . הראני הקב''ה שדבר קשה וכבד הוא בעיניו להמית את חסידיו . המותה . המות כמ' הביתה החוצה ( בראשי' ל''ט ) :

יקר . הן ראיתי כי יקר וקשה הדבר לפני המקום להביא המות על חסידיו בלא עתם ולזה הרבה לי נסים :

יקר . עניינו קשה וכן ויקר פדיון נפשם ( לעיל מ''ט ) :

יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה: חרב קשה ממות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אי בעית אימא סברא האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ואבע"א קרא יקר בעיני ה' המותה לחסידיו וכו'.בבא בתרא ח ע"ב

יקר, עתה סיים דבריו מה שהתחיל לא המתים יהללו יה ואנחנו נברך יה, (כי כן גמל ה' עלי שאקרא בשם ה' ואשלם נדרי לו), ולכן המות שימותו חסידיו הוא דבר יקר בעיני ה' והוא חושב מחשבות שלא ימותו, אחר שבחיים הם מהללים את ה' ולא המתים יהללו יה :

יקר בעיני ה'. כמו ויקר דמם בעיניו (למעלה ע''ב), המותה. המות, והה''א נוספת :

עבדך בן אמתך . אינו דומה תרבות עבד הלקוח מן השוק לילוד משפחה שבבית : פתחת למוסרי . התרתה מעל צוארי מוסרות ומוטות :

אנה . הנני מודה לה' על החסד שעשית לי על כי אני עבדך ר''ל החסד היה בעבור שאני מוכנע ולא בגמול המעשה : בן אמתך . ר''ל מוכנע אני ביותר כבן אמה יליד בית ולזה התרת קשרי מוסרי :

אנה . הוא כענין הודאה בין הודאה על החסד ובין הודאה ובקשה על חטא כמו אנא חטא העם הזה ( שמות לב ) : פתהת . ענין התרת הקשר : למוסרי . קשורי רצועי המאסר כמו ומוסרות ערוד מי פתח ( איוב לט ) :

פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי: דרש רבא מאי דכתיב פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית וכו'.יבמות עז ע"א

אנה, (חלק ה'), עתה יתחיל להתפלל שיצילהו ה' מיד אויביו הקמים עליו, שהוא מלך אשור וכל המונו, אנה ה' כי אני עבדך, ואין ראוי שמתסרני לעבוד לאדון זולתך, ואיני כעבד מקנה כסף רק אני בן אמתך כעבד יליד בית, וא''כ מהראוי כי פתחת למוסרי, כי תפתח את המוסרות ששם מלך אשור עלי :

זבח תודה . זבחי הודייה על הנסים שעשית לי :

זבח תודה . כי קרבן תודה באה על הנס :

(יז-יט) לך אזבח זבח תודה על נס סנחריב, ואפרסם שם ה' שנית, ונדרי אשלם לה' נגדה נא לכל עמו, היינו נגד טובת הכלל שעשה לכל עמו, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, שזה נוגע לבהמ''ק ולכלל עיר ירושלים שתנצל מיד הצר הרוצה להחריבה, ויהיו נדרים זבחי תודה על תשועת כלל ישראל וירושלים ובהמ''ק :

נדרי . קרבנות שנדרתי :

בתוככי . כמו בתוכך :

בחצרות . אתם העומדים בחצרות בית ה' אשר הם בתוך ירושלים הללו את יה בשמעכם הנס הנעשה לי :

בתוככי . היו''ד יתירה :