בית קודם הבא סימניה

תהלים-תהילים פרק-קיב

תהלים-תהילים פרק-קיב

{א}
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָ֑ה בְּ֝מִצְוֹתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃
הללויה אשרי וגו' . הללו את יה ואמרו בהלול אשרי איש וגו' כי הדבר הזה יחשב הלול לה' : ירא וגו' . מלעבור על ל''ת : במצותיו וגו' . לקיים מצות העשין :
אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהֹוָה: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:ברכות ח ע"א אַשְׁרֵי אִישׁ: ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו אשרי איש ירא [את] ה' אשרי איש ולא אשרי אשה וכו'.עבודה זרה יז ע"א
אשרי איש, אחר שאמר כי ראשית חכמה היא יראת ה', אמר כי אשרי איש אשר הוא ירא את ה', כי האיש הזה תבא חכמה בלבו לשמור חקיה, ויש הבדל בין ירא מה' ובין ירא ה', שירא את ה' מורה שירא יראת הרוממות לא יראת העונש המצויין במ''ם השימוש, כי הירא מה' אינו חפץ במצותיו, רק שמוכרח לעשותם מיראת העונש או בעבור תקות הגמול, לא בעבור החפץ במצוה עצמה, אבל הירא את ה' במצותיו חפץ מאד, ואמרו חז''ל במצותיו ולא בשכר מצותיו, ואחר שאמר שע''י יראת ה' ימצא שכל טוב לכל עושיהם שאז ישכיל ברוה''ק (שזה גדר שכל טוב הנמצא בתנ''ך) את סודות הפקודים וטעמיהם, ועי''כ יחפוץ מאד במצותיו כי יבין מעלתם וסודם, וכבר בארתי בפי' משלי כי חקי החכמה לא יושגו במופתי התבונה והדעת, רק יושכלו בכח השכל, בפרט בשכל טוב ורוה''ק, ועז''א שכל טוב לכל עושיהם, ועי''כ במצותיו חפץ מאד :
יראת ה'. עי' התו''ה קדושים סי' ד' :

{ב}
גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֭וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ׃
דור ישרים . אשר יבורך יהיה זרעו :
גבור . לא זה בלבד שאשרי לו כי גם לזרעו ייטיב ויהיה כ''א גבור בארץ ואף כל אנשי הדור של הישרים יהיו מבורכים כי מכריעים את העולם לזכות :
גבור, האיש הזה יאושר בעוה''ז ובעוה''ב, אם בבניו שגם הם יהיו מאושרים, אם בעוה''ז שעז''א גבור בארץ יהיה זרעו, שגם בארץ הזאת יהיו גבורים, ואם בעוה''ב כי דור ישרים יבורך שיבורך שיצא ממנו דור ישרים :

{ג}
הוֹן־וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
הון ועושר . עם כי יקבל גמול טוב בזה העולם ויהיה הון ועושר בביתו עכ''ז שכר צדקתו עומדת לעד ושמורה לו לעוה''ב :
הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ: רבי שמואל בר נחמני אמר זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד וכו'.כתובות נ ע"א
הון, וכן הוא עצמו יאושר, אם בעוה''ז בקניניו כי הון ועושר בביתו, כי יש הון שאין בו עושר אם לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו, והוא יהיה לו הון ועושר, ואם בעוה''ב כי צדקתו עומדת לעד וקיים לעוה''ב לאכול שכרו :

{ד}
זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
זרח בחשך אור . כמו הזריח , ומדרשו הוא עצמו כביכול נעשה להם אור כמו ה' אורי וישעי ( לעיל כ''ז ) :
זרח בחשך . בעת בוא חשכת הגיהנם יזריח המקום אור לישרים כי הוא חנון וכו' ולא ינכה להם מה שקבלו גמול בעוה''ז :
זרח בחשך גם בחשך שהוא ציור אל עת שתחשוך לו אור ההצלחה ומתיסר בעוה''ז, יזריח לו ה' אור, באופן שהחשך הוא לטובתו ולתשועת נפשו, מצד שה' הוא חנון ורחום וצדיק, שיעשה זאת אם מצד החנינה להרבות שכרו, אם מצד הרחמים למרק עונותיו, או מצד הצדק שיקבל ענשו על חטא אשר עשה :
זרח. פעל יוצא :

{ה}
טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃
טוב איש חונן ומלוה וגו' . שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי , ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו : יכלכל דבריו במשפט . מנהיג חפציו :
טוב . לזה טוב להאיש אשר חונן ענוים ומלוה להם בעת דחקם וצרכי ביתו מכלכל במשפט הראוי וחס על נכסיו כי בהיות כן כפולה זכותו על כי מקמץ לעצמו ומפזר לעניים :
יכלכל . ענין ספוק הצורך כמו וכלכלו את המלך ( מ''א ד ) :
טוֹב אִישׁ: דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזימנין אמר לה משמיה דרבי אסי מאי דכתיב טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם וכו'.חולין פד ע"ב
טוב, אחר שדבר על הנהגת ירא ה' במצות שבין אדם למקום, ידבר על הנהגתו במצות שבין אדם לחברו, טוב איש אשר הוא חונן ומלוה בגמילת חסד, ויכלכל דבריו והנהגתו במשפט, בל יעשה איזה עול נגד המשפט והיושר :
דבריו. עניניו :

{ו}
כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם לֹא־יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֝וֹלָ֗ם יִהְיֶ֥ה צַדִּֽיק׃
לא ימוט . לא יהיה נוטה לנפול : לזכר עולם . אף בעוה''ב יוזכר לצדיק ויקבל עוד גמול :

{ז}
מִשְּׁמוּעָ֣ה רָ֭עָה לֹ֣א יִירָ֑א נָכ֥וֹן לִ֝בּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּיהוָֽה׃
נכון לבו . נאמן לבו ליוצרו :
משמועה רעה . עת ישמע בעולם שמועה רעה לא יירא ממנה ולבו יהיה נכון בטוח בה' שלא תגע בו הרעה :
בָּטֻחַ בַּיְהֹוָה: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא וכו'.ברכות ס ע"א
משמועה רעה, גם אם ישמע שמועה רעה לא יירא, והנה יצוייר שירא אם מצד שאין לבו נכון וירא מפני עונותיו או דרכיו הרעים שהרע לבני אדם וינקמו בו, אבל הוא נכון לבו, ואם שמתירא מפני פגעי הזמן ורעת המערכה, אבל הוא בטוח בה' שישנה את מזלו לטוב :
(ז-ח) נכון, סמוך. נכון מעצמו, סמוך ע''י סומך שהוא צדקתו :

{ח}
סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃
סמוך לבו . נשען ובטוח על הקב''ה :
סמוך . כ''כ יהיה לבו סמוך בה' ולא יירא עד יתן לב לראות בהרעה הבאה על צריו כי כשהאדם הוא בפחד אינו נותן לב לראות נקמת צריו :
סמוך . ענין השענה :
סמוך, ואם שירא מאויביו שיעשו לו רעה, גם בזה סמוך לבו לא יירא, כי לבו סמוך בצדקתו, עד שלא לבד שלא יירא שהם יעשו אתו רעה, כי עוד יראה נקמיו בצריו :

{ט}
פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֝רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד׃
פזר . בעבור פזור הממון אשר נתן לאביונים יהיה שכר צדקתו שמורה לעוה''ב וגם בעוה''ז תרום ממשלתו בכבוד :
קרנו . חזקו וממשלתו :
פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים: וא"ר אבהו שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה אמר להן צאו וראו מה פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד וכו'.בבא בתרא י ע"ב
פזר, ואם עוד הוסיף לעשות צדקה וחסד ופזר את מעותיו ונתנו לאביונים, לא ידל עי''כ, בהפך כי צדקתו עומדת לעד, ויבורך עשרו עד שיתמיד לעשות צדקה, וגם קרנו תרום בכבוד :

{י}
רָ֘שָׁ֤ע יִרְאֶ֨ה ׀ וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
רשע יראה וכעס . ל' פעל כמו ויכעס לפיכך נקוד חציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה :
רשע . כאשר יראה הרשע את זאת יכעוס בעצמו לגודל הקנאה ויחרוק שניו כדרך המתקצף ולבבו ימס בקרבו ברוב הקנאה אולם תאות של הרשע מהרשעים תהיה אבודה ולא יוכל למלאותה לעשות אל הצדיק ההוא מאומה רע :
יחרק . ענינו שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על חבירו כמו ויחרקו שן ( איכה ב ) :
רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד: הזב לפטל עיין בפרק קמה פסוק כא. וכו'.פסחים קיז לפטל - ע"ב
רשע, אבל הרשע יראה בהצלחת הצדיק וכעס, ובכ''ז לא יוכל לעשות לו מאומה רע, רק שניו יחרק ונמס, כי תאות רשעים תאבד ולא ישיג תאות לבו :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור