. שני עצים עגולים יש לאורג, האחד שחוט השתי כרוך בו, והשני שלפניו שכל זמן שאורג והולך כורך בו היריעה הנארגת. ולפי שהם כבדים, נקראים כובד. וכובד העליון הוא שלפניו, וכובד התחתון הוא הרחוק ממנו שכל השתי כרוך בו:. הן חוטים הארוגין על הקנה, ובעבורן {ב} מגביהין קצת החוטים ועושין דרך שילך בו הארג בחוט {ג}:. מסרק שבו מכים על האריגה ומחברים החוטים:. לאחר שנעשית הרקמה משימין חוטין עליה שלא תתלכלך, ואותן חוטין לא הוו חיבור לבגד:. הוא אירא האמור בפרק קמא דשבת {ד} (דף י''א) ולא גרדי באירא שבאזנו. והיא חתיכה קטנה מצמר או מפשתן או מצמר גפן שאורגים בתוך המטפחות לנוי, וזורק אותו בתוך השתי וחוט של ערב כרוך בתוכה, ויש מהן שחורים ואדומים. ואם אינו עתיד להחזירה, כגון שהיא אדומה ועתה רוצה להכניס אירא שחורה, אע''פ שלא פסקה מן הבגד לא הויא חיבור:. חוטי הערב שהולכים בתוך המסכת כנפש בתוך הגוף, וכל דבר שהאורג נותן בתוך המסכת לתקן אריגתו, קרוי נפש. והנוגע בהן כנוגע בבגד דהוו חיבור:. שצריך עדיין לבגד ועומד ליארג:. חתיכת בגד שתופרים על הארגמן שלא יתלכלך, הוי חיבור לבגד:. כדפרישנא לעיל:. ויש שגורסים העימה בעי''ן והכל אחד. והוא מקל ארוך או קנה שהנשים כורכות בו את הצמר וטוות:. בצמר שעל האשוויא. ואימא ואשוויא שתיהן לטוות עשויות, אלא שמשונות זו מזו בצורתן:. דאינו חיבור:. כמין עיגול קטן של מתכת ויש בו נקב, והנשים נותנות אותו בראש הפלך להכבידו. וקורים לו בלע''ז פוסרול''ו:. קודם שיתירנה:. לאחר שהתירה:

{א} כו'. מיירי שהבגד בשעת אריגתו היה באהל המת והרי נטמא. ואין מיטמא בשאר הטומאות זולת הצרעת אם לא הארוג לבד. שנאמר או בגד, עד שיהיה בגד שהוא טווי וארוג. ואמרו בכאן כי כאשר יגע האדם בכובד העליון כו', שכל אלו אינן חבור לבגד. אבל הנוגע בנפש המסבת כו', שכל אלו חבורין לבגד. הר''מ: {ב} ארץ ישראל ובהמשכתן כו': {ג} שילך בו חוט הערב. ועתוי''ט שהאריך בזה: {ד} דהתם באל''ף בתחלה ובסוף, הרי אותיות אחה''ע מתחלפות. אבל הר''מ פירש, שהוא מלשון תלייה, לפי שהעירה הוא הנתלה והדבק, ע''כ. כלומר שהוא מלשון מעורה (דפרק ג' דטבול יום) ולשון מקרא כמער איש ולויות. ועתוי''ט באורך בענין כל האריגה ומלאכותיה בכל הפרק:

. מפורש למעלה פרק כלי מתכות, שהן שני עצים משני צדי העול והן נקובים, ומכניסים בתוך אותו נקב עץ ושמו קטרב, וקושרים אותו שלא ישמטו הבקר:. בגד של צמר או עור או שק שכורכים על צואר הבהמה {ו} והעול עליו:. עץ ארוך ועב שבמחרישה, שנכנס בתוך העול:. עץ עשוי כדמות חרב שתופס בו החורש:. עץ עקום דומה למרכב {ז} והוא הנטוש על הקרקע בעת החרישה:. עץ שתופס אותו החורש בידו, ובו מטה המחרישה לכל צד שירצה. ופירוש יצול, מטה. לא תטה משפט (דברים ט''ז), מתרגמינן לא תצלי דין:. טבעת של מתכת:. שני עצים שבנקבי העול:. עשוי כמין כלי של מסתת אבנים ובו משבר גושים של עפר. וקרוי עריין, מלשון ערער תתערער (ירמיה נ''א), ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל''ז) ואין הלכה כרבי יהודה שמטהר בלחיים:

{ה} כו'. הכוונה בזאת ההלכה כמו כוונת אשר לפניה. וזה שהוא יאמר כי כאשר נטמאת העגלה או המחרישה או הדברים המחוברים בהן, יחשב כמו הדבר אשר נטמא. הר''מ: {ו} לעין. הר''ש: {ז} הר''מ לרכובת אדם:

. ברזל מלא פגימות שמנסרים בו הלוחות והנסרים. ובלע''ז סיג''א. ויש למגרה שני עצים, אחד מצד זה ואחד מצד זה, שבהם תופס חרש עצים בשעה שמנסר הלוחות, והעצים הללו הן בית יד למגרה. ואם נטמאת המגרה, הנוגע בהן טמא, דהוו לה ידות:. בראש העצים הללו שהן בית יד, קושרין חוט ומשיחה וחבל שהולך על אורך המגירה ומחבר בין שניהן ומעמידו:. עץ ארוך שבאמצע אלו השני עצים והולך על אורך המגרה, קרוי אמה:. עץ קטן נתון מן החוט והמשיחה עד האמה, ובו פותלין וגודלין החוט והמשיחה, וראשו אחד בתוך החוט וראשו אחד באמה. ופעמים ישים שנים {ח}:. מקום יש לו לחרש עצים שכובש ועוצר שם העצים העקומים והלוחות העקומות והעקושות כדי שיתישרו, וכן עוצר שם העצים והנסרים שלא יתנועעו לכאן ולכאן עד שיתקנם למלאכתו:. כמין קשת קטן של עץ שתוחבים בו ברזל של מקדח כשרוצה לקדוח בו, והאדם אוחז בקשת ומגלגל בו את הברזל. ואם הברזל טמא לא נטמא הקשת, דלא הוי חיבור, שדרכם היה שלא לחבר הקשת בברזל:. מגירה גדולה שעשויה לנסר קורות, ועושים לה כמין מרובע מעצים דקים, והמגירה באמצע, ואותו המרובע קרוי מלבן:. שאין טמא אלא מקום אחיזת בית יד בלבד. ואין הלכה כר' יהודה:. חבל הקשת. לשון כוננו חצם על יתר (שם י''א):. אע''פ שהחץ ביתר ובקשת ומתוחה לירות בה ונטמא החץ, לא נטמא הקשת והיתר {י}, שאין החץ חיבור לקשת ויתר:. בריה שאין לה עינים. התנשמת מתרגמינן אישותא. וצדין אותה לפי שמפסדת את. השדות:. שאינה חשובה כלי:. והחץ של ברזל בה. אם נטמא החץ נטמאת המצודה. ואין הלכה כר' יהודה:

{ח} , ולכך שונה סניפין ולא סניף: {ט} חרש. שנטמא הרומח שבו הנוגע במכבש טהור. הר''מ: {י} ולכך הנוגע בהם טהור: