. כלומר, ברייתא היא ובלשון המשנה היא שנויה, אבל אינה משנה. ומה שנו, רבי מאיר אומר וכו', ולפי שעד עכשיו כל הפרקים משנה, לפיכך הוצרך להודיע שמכאן ואילך ברייתא היא, ומתוך שהללו דברי הגדה הן ומספרות בעסק תלמוד תורה, נהגו לאמרן בבית הכנסת עם שאר פרקים הללו של מסכת אבות:

. להיות צדיק וחסיד כדלקמן:. כלומר שנברא בשבילו, וכן הוא אומר [קהלת י''ב] כי זה כל האדם:. [תהלים קל''ט] ולי מה יקרו רעיך אל:. [שם קכ''ב] ישליו אוהביך, ואומר [שם קי''ט] שלום רב לאוהבי תורתך:. שעושה מאהבה:. שמקרבן ומלמדן וגומלן טוב:. התורה:. הולך בתומו ואינו עושה עולה, אלא מצדיק דרכיו בקו ובהכרעת משפט:. עושה לפנים משורת הדין:. עושה יושר, ועדיף מצדיק:. דלעיל מהאי קרא כתיב, ה' קנני ראשית דרכו, וסמיך ליה, לי עצה ותושיה, כלומר עצה וגבורה ובינה אני ללומדי, להיות לבני אדם לעזר. תושיה, לוטיי''ר בלע''ז, ענין גאוה וגדולה:. שעומק הדין פתוח לפניו:. מן השמים, הכי גרסינן:. הוי צנוע וארך אפים, מתוך עסק התורה יהא קשה לכעוס, דכל הכועס אפילו תורתו כמשה רבינו עליו השלום משתכחת הימנו:. מעביר על מדותיו מרוב ענוה:

. מעלבון שעולבין את התורה, שהיא עלובה על שאין לה עוסקין:. מנודה, כמו [בראשית ל''ז] ויגער בו אביו, מתרגמינן ונזף ביה אבוהי:. שאינו משמרו אלא הולך ונובר באשפה וממאיס, כן תלמיד חכם שחסר מטעמים של תורה הוא מאוס כמנודה הזה:. לפי שבני אדם מכבדין ומשמשין לפניו, ומי שאינו עוסק בה מתרחקין ממנו אלמא כמנודה הוא:. למעלה מן הפסוק הזה כתיב, וממדבר מתנה וממתנה נחליאל, [עירובין נ''ד. נדרים נ''ה], כיון שניתנה להם תורה במתנה, נחלו אל, כלומר הביאם בחלקו, וכיון שחלקו אל, עולים לגדולה, שנאמר ומנחליאל במות:

. של טעם, דסמיך להאי קרא דואתה אנוש כערכי, סמיך אידך קרא, אשר יחדו נמתיק סוד. לפי שמצאו אחיתופל לדוד שהיה יושב יחידי ועוסק בתורה, אמר לו למה אתה לומד יחידי [ועיין ברכות ס''ג:], והלא כבר נאמר [ירמיה נ] חרב אל הבדים ונואלו, [חרב על תלמידי חכמים שיושבין בד בבד ועוסקין בתורה וכו']. שוב פעם אחרת מצאו שהיה נכנס לבית מדרשו בקומה זקופה, אמר לו, והלא כבר נאמר [ויקרא י''ט] ומקדשי תיראו, שצריך לו לאדם ליכנס שם במורא כדי שתהא אימת שמים עליו, וכן הוא אומר [תהלים נ''ה] בבית אלהים נהלך ברגש, לשון אימה ופחד. ויש אומרים [שהיה נכנס לבית מדרש יחידי, ואמר לו, בבית אלהים נהלך ברגש כתיב, שחייב אדם ליכנס שם בקבוץ עם], לפי שנאמר ברב עם הדרת מלך, [ורגש הוא לשון אסיפה, כמו למה רגשו גויים]:. חשוב כמותי:. חכם שלי, כמו אנשים חכמים וידועים:. עשאו לאחיתופל שהיה רשע ולא היה ראוי לכך, רב ואלוף בשביל שני דברים, אדם הדיוט הלמד מחבירו שאינו רשע, על אחת כמה וכמה:. כלומר, אלא לתורה, ולאו אצריך לנהוג בו קאי, והכי קאמר, אין כבוד בא לו לאדם אלא על עסקי תורה:. ולמה הן נוחלין כבוד, בשביל שהן לומדין את התורה ויורשין אותה כנחלה:

. לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה, אלא ה''ק אפילו אין לאדם אלא פת במלח וכו' ואין לו כר וכסת לישן. אלא על הארץ, אל ימנע מלעסוק בה, דסופו ללמוד אותה מעושר:. מדה קטנה:

. לרדוף אחר השררה:. להתכבד בתורתך, שמתוך כך אתה נראה כמי שעושה שלא לשמה:. הוא שכר שתקבל על למודה של תורה:. יותר ממה שלמדת, עשה מעשים טובים וקיים מצות, כדאמרינן, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת:

. אותן שכתובים בפרשת שמואל כשבקשו ישראל מלך, ואמר להם דעו כי כך וכך משפט המלך, וכשתחקור הם שלשים דברים עם אותן ששנויות בסנהדרין, מלך לא דן ולא דנין אותו וכו', ועשרים וארבע מתנות כהונה הן, עשר במקדש וארבע בירושלים ועשר בגבולין:. שאין לבו גבוה עליו, שנאמר יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב, ולכן בעלי קריין היו אסורין, שמתוך קלות ראשו של אדם והרהור לבו הוא בא לידי קרי:. לפי שאין השכינה שורה מתוך צער, אלא מתוך שמחה:. גרסינן. פירוש, בישוב הדעת:. דאמר מר [עירובין נ''ה, ושם איתא ר' יוחנן] לא תמצא תורה לא בסחרנים ולא בתגרנים:. שלא יהא מצוי עם בני אדם בשוק:. מקבל היסורין באהבה:. שדן את חבירו לזכות:. רודף אמת ושלום על הכל:. כל מה שרבו אומר לו:. אבל לא לסתור את דברי רבו:. כשהוא מורה הוראה, מכוין באותו ענין שאמר לו רבו, אבל אינו מוסיף דבר לומר שכך אמר לו רבו, אלא אם כן אמר לו רבו, נ''א בישוב. בישיבה, דמרבה ישיבה מרבה חכמה. דבר אחר, תרבות נודיטור''א בלע''ז:. כדאמרינן בברכות, אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, אימתי, בזמן שתורתך תלמדנו, שהקב''ה מביא יסורין של אהבה לעוסק בה, להרבות שכרו לעולם הבא:. שאינו מגמגם בדברי תורה, אלא חותכן בלשון ומוציאן בפה, דאין דברי תורה מתקיימין אלא בהוצאת הפה, דכתיב כי חיים הם למוצאיהם, אל תקרי למוצאיהם, אלא למוציאיהם בפה:. כדאמרינן [וגילו ברעדה, במקום שיש גילה שם תהא רעדה]:. שדוחק ונכנס בכל מקום לשמוע דבריהן ולשמשן:. לומד בחבורה:. שיפלפלו לפניו ויחכמוהו, כדאמרינן, ומתלמידי יותר מכולם:. שעוסק בתורה כל שעה, דמתוך כך מתקיימת תורתו בידו, מקומו קרי לטעמים ולראיות שהוא מבין בהלכה, כדאמרינן בסנהדרין כשמלינין את הדין למחר, המחייב אומר מחייב אני במקומי, אותה ראיה ואותו טעם עצמו שאמרתי אמש, שלא מצאתי ראיה אחרת לזכות, וכן המזכה:. שאם דואג בעניינו, אינו מכוין בה:. שנימוקו עמו, ומביא אמתלאות להעמיד דברי רבו לבני אדם:. שאינו נושא חן בלבו על עצמו על שהרבה תורה, שהרי לכך נוצר:. היינו שאינו מתגאה בפני הבריות:. דכתיב, הוכח לחכם ויאהבך:. על בוריה של הלכה:. שאינו מיישב בדין, אלא עושה פשרה ברצון:

. אוכל פירותיה בעוה''ז והקרן קיימת לו לעוה''ב:. אל תקרי למוצאיהם, אלא למוציאיהם בפה, בעולם הזה:. שיהא משקה עצמותיך בקבר:. בעולם הבא, ושמא תאמר לחיים הוא זוכה, אבל מי יאמר שיהיה זוכה לעושר, שהרי יש לך בני אדם הנידונין בעניות שהמות חביב להם מן החיים, לכך נאמר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. איזהו דבר המביא את האדם למצוא חן בעיני האנשים, הוי אומר זה ממון. ושמא תאמר, ממון יתנו לך אבל לא יהא מכובד בין האנשים, לכך נאמר עטרת תפארת תמגנך. ושמא תאמר, אפילו למד שלא לשמה זוכה לדברים הללו, לכך נאמר אורך ימים בימינה. למיימינים בה, [שבת ס''ג], שלומדים לשמה, יש לו אורך ימים וחיים ואין צריך לומר עושר וכבוד:. למשמאילים בה, עושר וכבוד יתנו לו, אבל לא חיים ארוכים, ושמא תאמר, לחיים ועושר זוכה אבל לא לשלום, לכך נאמר ושלום יוסיפו לך:

. זה העושר:. זה הנוי:. ותפארת בנים אבותם:. תפארת בחורים כחם:. ונגד זקניו כבוד:. דזקנים טובא איכא הכא, וחד מנייהו לזה שקנה חכמה:

. פירוש, לשבחו ולכבודו, שנאמר מלא כל הארץ כבודו:

. שבריאתה קודם העולם, מפני שכשעלה במחשבה לפניו לברוא את עולמו [אמר יתקיים] העולם בשביל התורה:. שהם עמודים של עולם, שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום יגלי, נאמר כאן ארץ, ונאמר להלן ארץ שנאמר מלאה הארץ קנינך, מה להלן שמים וארץ, אף כאן שמים וארץ, וכתיב קנינך וכו':. שבראו הקב''ה לכך, להיות קנינו של עולם ויתקיים בשבילו, שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון, ולמה, בשביל שהוא קונה שמים וארץ, שבשבילו העולם מתקיים, לפי שהוא קירב את הבריות תחת כנפי השכינה והחזירן למוטב ואמר להן דברים הנזכרין:. שנאמר עם זו קנית, ומנין שהעולם מתקיים בשבילן, שנאמר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, שהם עיקר אדירים של ארץ:. עדיין לא מצינו קנין, אלא מפני שנאמר כאן מקדש, ולהלן הוא אומר ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו, מה כאן מקדש בקנין, אף להלן מקדש בקנין, וכמה גמגום יש בדבר, ולפי הענין נראה בעיני שהברייתא לא נכתבה כתקנה, שהרי במס' פסחים בפרק האשה, לא שנינו אלא תורה ושמים וארץ וישראל, ומביא ראיה לשמים וארץ מאותו הפסוק שנאמר באברהם קונה שמים וארץ:

. לשבחו:. לא אמר למילתיה גבי מס' אבות, אלא במס' מכות באלו הן הלוקין, ולפי שיש בה סיום נאה, נהגו כל העם לאמרה בסוף כל פרק ופרק, לפי שאין אומרים קדיש על המשנה אלא על האגדה, דאמר מר [סוטה מ''ט] [עולם אמאי קא מיקיים, אקדושה דסידרא] ויהא שמיה רבא דאגדתא, ונקראו אלו פרקי אבות. מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקבלו את התורה זה מזה, כגון משה ויהושע והזקנים זה מזה, עד אנשי כנסת הגדולה ושמאי והלל ורבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו, והודיענו רבי איך היו מעשיהם נכונים והיו מזהירים לאנשי דורם ומדריכים אותם בדרך ישרה, כמו כן ראוי לכל חכם להזהיר את בני דורו ולהודיעם דרך ישרה: