. כגון קליפי אגוזים ורמונים דגם הקליפים אסורים בהנאה כדדרשינן [ברכות לו:] את פריו את הטפל לפריו:. שאסור בהנאה דכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו, שלא יהנה ולא יצבע {א} ולא ידליק בו את הנר:. רבי מאיר לטעמיה, דאמר לקמן את שדרכו למנות מקדש, ובגד שצבעו שדרכו למנות הוא:. לטעמייהו, דאמרי לקמן בפרקין אין מקדש אלא ששה דברים בלבד. והלכה כחכמים:

{א} ואף על גב דאמרינן שלא יהנה איצטריך לאשמעינן שלא יצבע דסלקא דעתת אמינא דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ושלא ידליק כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי משום דמכלה אותו. תו' פסחים דף כ''ה: {ב} כו' כתב הר''מ ענינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר ע''כ. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה תוי''ט:

. הוא כדי הפסק שיש בין אמה לאצבע כל מה שיכול להרחיבו. והפסק שיש בין האגודל לאצבע כל מה שיוכל להרחיבו הוא הסיט כפול לפי שהוא כפול ממה שיש בין אמה לאצבע. ומלא הסיט הוא שיעור חשוב לאיסור הלכך כשארגו בבגד ואין ידוע איזו הוא רבי מאיר אומר ידלקו לטעמיה. וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים לטעמייהו, כפלוגתא דלעיל:

{ג} . והשמיענו בהלכה הקודמת קולא לחכמים אפילו בבגד שנצבע כולו יעלה. ובזו ההלכה השמיענו חומרא לרבי מאיר שאמר אפילו חוט אחד כו' ישרף כולו. הר''מ:

. ואסור לגזוז בכור, שנאמר (דברים טו) ולא תגוז בכור צאנך. ובבכור בעל מום איירי ולהכי בעי מלא הסיט דאילו בכור תם הרי הוא מוקדשים, ותנן ובמוקדשים מקדשים כל שהוא:. ושערו אסור בהנאה שנאמר (במדבר ו) קדוש יהיה גדל פרע גדולו של פרע יהיה קדוש:. לאחר עריפה כולי עלמא מודו דאסור בהנאה דגמרינן עריפה עריפה מעגלה ערופה {ה}:. גבי צמר תנא בגד וגבי שער תנא שק דהכי אורחיה:

{ד} . ולא נאמר בזו תעלה לפי שלא נתן בהם הכתוב שיעור בשום פנים. הר'מ: {ה} מחיים שרי ר''ש בהנאה בפ''ק דבכורות. הר''ש: {ו} . פירוש על גבי המזבח. ומש''ה שאני שער נזיר אע''ג דכתיב ביה קדוש. תוי''ט: {ז} כ''ש. בקדשים שיש להם פדיון ומשום דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל. הראב''ד. אבל קדשים שאין להם פדיון בעינן מלא הסיט. ת''ח מהירושלמי:

. דיש שבח עצים בתבשיל, וכן בפת {ח}:. ובהא מודה רבי מאיר, דאין זה מעשרה דברים דחשיב רבי מאיר דמקדשים, כדמוכח בירושלמי:

{ח} דע''ג מ''ט לענין עצי אשרה כתב הר''ב דמוקי לה כשאבוקה הגמרא כנגדו ופרש''י כנגד הפת מבעיר עצים בפי התנור וכתב הר''נ ונמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין נראה דה''נ דכותי'. תוי''ט:

.אין פירוש למשנה זו

פירוש למשנה זו

חבילי תלתן. אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה זירים:. גרסינן ולא גרסינן ואחרים באחרים. ואי גרסינן לה צריך לומר שנתערבו כל אותן אחרים באחרים, דלא הוי אלא חד ספיקא ואשמעינן אע''ג דאיכא תרי רובי, אסירי:. והא דלא אמרינן ימכרו כולן חוץ מדמי איסור שבהן כדאמר רבי שמעון בן גמליאל בפרק [בתרא] דעבודה זרה גבי יין נסך, משום דהכא חיישינן בכולהו שמא יחזור העובד כוכבים וימכרנו לישראל, מה שאין כן ביין נסך דליכא למיחש להכי {ט}:

{ט} אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא תוי''ט. וע''ע:

. שאין אדם מוכרו אלא במנין מפני חשיבותו:. שמות מקומות הן. ואני שמעתי אגוזי פרך, אגוזים שקליפתן רכה ונפרכין:. עלין מצלעות התרדין {יא}:. קלחי כרוב שבארץ ישראל, שהם גדולים וטובים:. שהן גדולים, אבל של נחתום קטנים הן:. כגון אגוזים ורמונים וחביות סתומות:. כגון חלפי תרדין וקולסי כרוב ודלעת יונית. ואין הלכה כרבי מאיר ולא כרבי עקיבא:

{י} . שנאמר פן תקדש המלאה, וענינו השריפה. הר''מ: {יא} והצלעות של תרדין. לשון הערוך: {יב} לערלה ערלה. כתב הר''ש בירושלמי דייק אמאי לא תני הראוי לתרומה, דתרומה נמי כיון דחשיבי לא בטלי בק''א, ומשני כולן ראויין לתרומה ולא שייך למיתני האי לישנא. וע''ע בתוי''ט: {יג} הכרם. הר''ב לא חשיב לתביות סתומות. אבל הר''ם חשיב להו. וכן נראה. תוי''ט:

. גרסינן ולא גרסינן כיצד, וקמ''ל מתניתין דדוקא שלמים לא בטילי, אבל לא שבורים ופצועים:. האי סתמא כרבי עקיבא, דהלכתא כוותיה {טו}:

{יד} . ה''ג הר''מ וכ' אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו כו': {טו} דלעיל פסק דלא כר''ע. וכ''כ שם הר'ם פסק דהכא עיקר דהוא מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם. תוי''ט:

. כגון עובד כוכבים שיש לו נטיעות של ערלה בגינתו, ובידו פירות ואין ידוע אם משל ערלה אם משל זקנה:. דהוי ספיקא דאורייתא לחומרא:. דכבוש יחיד הוא ולאו שמיה כבוש והחמירו בו קצת:. בתוך הגינה וקונה מן העובד כוכבים מאותם שליקט כבר, ובלבד שלא יראנו לוקט:. העובד כוכבים יורד ולוקט בפני הישראל וישראל קונה ממנו, ובלבד שלא ילקוט ישראל ביד:. ואפילו בחו''ל, דכתיב (ויקרא כד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וגו' בכל מושבותיכם:. למשה מסיני שאסור בחו''ל, ואעפ''כ ספקה מותר, שכך נאמרה ההלכה למשה בסיני שיהיה ספקה מותר בחו''ל:. דוקא כלאי הכרם כיון דבארץ חמירי ואסורים בהנאה מן התורה, בחו''ל גזרו בה רבנן אבל כלאי זרעים דבארץ שרו בהנאה, בחו''ל לא גזרו בהו רבנן. והרכבת האילן אסורה בחו''ל מן התורה, דכתיב (שם יט) בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ בין בחו''ל אף שדך בהרכבה בין בארץ בין בחו''ל {יח}:

{טז} נטוע. ההכי נמי בספק כלאי כרם והכי מייתי לה לענין ספק בסוף פרק קמא דקדושין. דף ל''ח: [יז] ובירושלמי קאמר דמתניתין כר' אליעזר דסוף פרק קמא דקדושין. הר''ש: {יח} ספ''ק דקדושין ופרש''י דהא חובת הגוף הוא: