. גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף {א}:. כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:. אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:. צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:. לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:

{א} דחלה. והכא בפ''ג. אבל תרומת מעשר לא בעינן. מ''ה פ''ב דבכורים: {ב} . פירוש כרי:

. משום פסידא דכהן. ואם תרם שוגג תרומתו תרומה. ודוקא שהיתה לה שעת הכושר והגיעה לעונת מעשרות קודם שנטמאה דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, אבל אם נטמאת קודם שהגיע לעונת מעשרות לא הויא תרומה מדאורייתא, ואם תרם אפילו שוגג אין תרומתו תרומה:. מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר:. היה מפריש מזה על שאר מעשרותיו {ד}:. שהוא טבל או שהוא טמא, אע''פ שבשעה שתרם היה שוגג ששכח שהוא טבל או שהוא טמא הוי שוגג קרוב למויד, ולא עשה ולא כלום. ואין הלכה כרבי יהודה:

{ג} לא עשה כלום דאפי' ההיא גריוא הדר לטבלה ור' נתן ב''א אמר לא עשה כלום לתקן השיריים אבל תרומה הוי ריש האשה רבה. ופסק הר''מ כר''נ: {ד} הר''ש ולפירושו נראה דבמעשר טבל טמא איירינן. אבל בדברי הר''ב דמפרש בדר''י שהוא טמא או שהוא טבל משמע דדינא דטבל לחוד ולא לענין טומאה מתניא. וקשה דא''כ אמאי לא עשה כלום הרי כתב במ''ה פרק דלעיל בשם ספרי דכשמקדשו בתוכו עושה ממנו תרומה גדולה ואין לחלק בין תרומה גדולה לתרומת מעשר ועי' בתוי''ט שהאריך:

. שאסור להטביל כלים טמאים להעלותם מידי טומאתן בשבת, מפני שנראה כמתקן כלי:. שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת מפני שהוא מתקן:. בשוגג, יאכל אותו תבשיל למוצאי שבת, אבל לא בשבת עצמו. ובמזיד לא יאכל הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דכתיב (שמות לא) ושמרתם את השבת כי קדש היא, היא קדש ואין מעשיה קדש:. שנחשדו ישראל על השביעית {ז} ולא נחשדו על השבת:

{ה} והמבשל. מדשנאן בחד בבא ש''מ דמעשר במזיד אסור לעולם כמו המבשל ואף על גב דמבשל עביד איסור דאורייתא ומעשר לא עביד איסור דאורייתא מיהו בפ''ב דביצה מוקמי להמעשר בדאית ליה פירי אחריני והמבשל משום אסורא דשבת: {ו} . מה שאין כן בבישול שאי אפשר לעקור הבישול וכן במעשר שכבר נתקן מן התורה: {ז} פרק הנזקין ופרש''י איכא למיחש מתוך שהדבר ניכר אתי למשרי נטיעה בשביעית. והר''מ כתב א''ת בשוגג יקיים יאמר המזיד שוגג הייתי:

. ואע''ג דאיכא שחמתית ולבנה:. ואע''ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:. מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:. מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:. דכתיב (במדבר יח) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש למשנה זו

. לפי שהוא מתקיים {ח}:. אף על פי שהוא יפה ממנו:. ר' יהודה לטעמיה דאמר לעולם הוא תורם מן היפה:. טובים לאכילה מן הכופרים הבצלים של בני הכפרים, אבל של בני הכפרים מתקיימים יותר:. בצלים של בני המדינה הוא מאכל לאנשים חשובים, והם יפים יותר מאותן של בני הכפרים. פולטיקין, בני פלטרין של מלכים:

{ח} וא''כ הך פלוגתא פירושא דפלוגתא דרישא הוא והוא דוחק. וקושטא דהך מתני' דבצל פלוגתא באפי נפשה ובין אין שם כהן או יש פליגי בשלם וחשוב הי מנייהו עדיף. ועתוי''ט:

. העומדים להוציא שמנן:. זיתים שאין עושים שמן, וכובשים אותן ביין או בחומץ לקיים אותן לאכילה. וזיתי שמן יפין מזיתי כבש הלכך מפרישים מזיתי שמן על זיתי כבש דה''ל מן היפה על הרע:. יפה לשתיה מן המבושל:. דאמר קרא (במדבר יח) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה {י}:. בערבי זוא''ן ובלע''ז ויצ''א, ואינו אוכל אדם ומקיימים אותו ליונים:. בערבי פאקו''ס:. בערבי כייא''ר:. ותורמין מזה על זה:. ואין תורמין מזה על זה, ואין הלכה כרבי יהודה:

{ט} כו'. כל זה מדברי ר''י דתורם מן היפה. הר''ש: {י} רפ''ט דבכורות. ואמרינן אשכחן תירוש ויצהר דכתיב חלב בכל חד תירוש ודגן דגן ודגן מנ''ל. ק''ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה ואמרה תורה תן חלב כו' תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים לא כ''ש ואותן שנתחייבו בתרומה מדרבנן תקינו כעין דאורייתא: {יא} תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם כו' משמע הא אם לא תרימו מן המובחר תשאו חטא ואם אינו קדוש נשיאת חטא למה. גמרא יבמות דפ''ט: {יב} כו'. וה''נ פליגי לענין כלאים מ''ב פ''ק דכלאים ול' הירושלמי ר''י כדעתיה ורבנן כדעתן דתנינן תמן הקישות ומלפפון אינן כלאים זה בזה רי''א כלאים: