אללי לי . הנביא מקונן על עצמו אוי לי שהועמדתי לנביא בעת הזאת שאין בנ''א צדיקים בדור : כאספי קיץ . נקוד חטף קמץ שאינו ל' פועל כמו יושב אומר אלא לשון מפעל כמו ( ישעיה לג ) אוסף החסיל כאסיפת קיץ והם סופי תאינים שהן רעות וכן תרגם יונתן כסיופי קייטא : כעוללות בציר . ת''י כעוללן בתר קטוף : אין אשכול לאכול . כתרגומו לית גבר דביה עובדין טבין : בכורה . תאינה טובה המתבשלת בעתה כתרגומו לטביא חמדת נפשי :

אללי לי . הנביא מקונן ואומר אללי לי כי הייתי אני כבזמן אסיפת פירות הקיץ כאלו כבר נאספו כולם ולא נמצא עוד בשדה ר''ל הועמדתי לנביא בזמן שנאספו צדיקי הדור : כעוללות בציר . כאלו כבר נאספו אף העוללות של הבציר הנלקט באחרונה ר''ל אף הבינוניים נאספו: אין אשכול לאכול. אין אני מוצא אשכול של ענבים לאכול ר''ל אין אני מוצא איש צדיק בדור: בכורה. נפשי מתאות תאנה בכורה אשר שנתבשלה בעתה הטובה למאכל וכאומר הנה נפשי אותה ואין לה והוא כפל ענין במ''ש:

אללי . מלשון יללה וכן אם רשעתי אללי לי ( איוב י ) : קיץ . ר''ל פירוח הקיץ . כעוללות . הם הענבים הגרועים הנלקטים בסוף : בציר . כן יקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך ( דברים כ''ד ) : אשכול . כן יקרא הענף שהענבים תלוים בו כמו ואשכול ענבים ( במדבר י''ג ) : בכורה . כן יקרא פרי שנגמר בשולה כמו כבכורה בתאנה בראשיתה ( הושע ט ) : אותה . מלשון תאוה וחשק :

וישר באדם אין . אדם ישר בבני אדם אין : יצודו חרם . יצודו בחרמם ובמצודתם :

אבד חסיד. עתה יפרש המשל ויאמר הנה אבד חסיד מן הארץ ואין איש ישר בין בני אדם: לדמים יארובו. מארבים לשפוך דם: יצודו חרם. יצוד אותו ברשתו:

יארבו . מלשון אורב : יצודו . מלשון צדייה : חרם . כמו בחרם והוא הרשת וכן משטח חרמים ( יחזק' כו ) :

על הרע כפים להטיב . על שכר הרעת כפיכם אתם מקוים שיטיב לכם : השר שואל . שוחד : והשופט . הדן את הדין גם הוא בשילום אומר לשופט חבירו כשהוא גזלן ומחויב בדין שלם לי גמולי בזה ואני אזכה אותך בדין אחר : והגדול דובר הות נפשו . המלך או הנשיא אומר בדין רצון נפשו הות נפשו דבר ההוה לרצונו ולנפשו כמו ( ירמיה טו ) אין נפשי אל העם הזה וכן ת''י תחמודי נפשיה : ויעבתוה . עשאוה קליעה של חטא בין שלשתן כעבותות העגלה חטאה שהעבות משולשת היא כך מצאתי בתרגו' ירושלמי עבדנוה כקליעה דחובין :

על הרע כפים להיטיב. ר''ל יתנו דעתם על הרע אשר בכפיהם להטיבו ולחזקו : השר שואל . ר''ל בזה יחזקו את הרע כי השר שביניהם שואל השוחד בפה מלא למען יטה המשפט : והשופט בשלום . ר''ל אין כוונת השופט להוציא הדין לאמיתו אבל כל כוונתו בעבור תשלום שכרו : והגדול . הוא אשר בידו לכוף על קיום המשפט : דובר הות נפשו הוא . עוד הוא מבזה ומדבר שברון נפש אל מול זה שהטו את משפטו לחייבו שלא כדין : ויעבתוה . השר והשופט והגדול שביניכם מחזקים את הרע כחבל עב :

להיטיב . ענין חוזק כמו ההיטיב חרה לך ( יונה ד' ) : הות . ענין שברון נפש וכן הות לאביו בן כסיל ( משלי י''ט ) : ויעבתוה . ר''ל יחזקו כחבל עב :

טובם כחדק . טבא דאית בהון קשה למיפק מן ידיה כד מן חדקא קשה לצאת מידו כמו הקוצים הנסבכין בצמר : ישר ממסוכה . ישר שבהם רע ממסוכת קוצים ומסוכה כמו ( ישעיה ה ) הסר מסוכתו : יום מצפיך . יום שאתה מצפה בו לטובה תבוא פקודתך : מבוכתם . עירבוליהון כמו ( שמות יד ) נבוכין הם מהומתם :

טובם . הטוב שבהם הוא כקוץ מכאיב והישר שבהם הוא קשה מן המסוכה הוא גדר העשוי ע''פ רוב מן הקוצים : יום מצפיך . לכן יום שאתה מצפה בו לטובה באה זכרון עונותיך בקבלת הגמול והנה עתה בזמן קרוב תהי' מבוכתם ובלבול דעתם לבל ידעו מה לעשות :

כחדק . הוא מין קוץ כמו כמשוכת חדק ( שם ט''ו ) : ממסוכה . הוא הגדר ועם הוא בסמ''ך וכן ויסך אלוה בעדו ( איוב ג' ) : מצפיך . ענין תוחלת ותקוה כמו אערך לך ואצפה ( תהלים ה' ) : פקדתך . ענין זכרון : מבוכתם . ענין בלבול הדעת כמו נבוכים הם בארץ ( שמות י''ד ) :

אל תאמינו בריע . כמשמעו ורבותינו פירשו כלפי מעלה אל תחטאו ותאמרו הקב''ה אוהבינו והוא ימחול לנו : משוכבת חיקך . נשמתך היא תעיד בך : פתחי פיך . דברי פיך פתיחות פיך :

אל תאמינו ברע . הנה בזמן הזה אל תאמינו איש ברעהו ואל תבטחו בהבטחת שר עם כי מעולם דרך השר הוא לקיים הבטחתו הנה עתה אל תבטחו בו : משוכבת חיקך . מאשתך השוכבת בחיקך שמור פתחי פיך לבל תדבר דבר שראוי להסתיר כי גם היא תגלה מצפוניך :

באלוף . ענין שררה כמו אלופי אדום ( שם ט''ו ) : פתחי פיך . על השפתים יאמר בדרך שאלה :

כי בן מנבל אב . הדור פרוץ כ''כ כי הבן מדבר באביו דברי נבלה וגנות והבת קמה באמה לחרפה ולגדפה וכן כלה קמה בחמותה : אויבי איש אנשי ביתו . אף אנשי ביתו של האיש המה לו לאויבים :

מנבל . ענין גנות וכעור כמו כי נבל נבלה ידבר ( ישעיה ל''ב ) : כלה . כן תקרא אשת הבן : בחמתה . כן תקרא אם הבעל :

ואני בה' אצפה . הנביא אומר כן :

ואני בה' אצפה . ר''ל אבל עכ''ז אצפה בהבטחת ה' ואקוה לאלהי ישעי אשר ישמעני אלהי בקראי אליו מצרתי :

אצפה . ענין תקוה : אוחילה . מלשון תוחלת ותקוה כמו יחל ישראל ( תהלים ק''ל ) :

אל תשמחי אויבתי . בבל ועיר החייבת רומי ( ס''א בבל ופרס החייבת ) :

אל תשמחי . לכן אל תשמחי אויבתי עלי לחשוב שלא אוסיף לקום כי פעמים רבות נפלתי ואח''ז קמתי וכן עתה בגלות הזה עם כי אשב בחושך ה' יאיר לי :

זעף ה' אשא . הן עתה אני סובל זעף ה' כי חטאתי לו וכן אסבול עד אשר ישלים לריב עמדי הריב הראוי לי בגמול החטא ויכלה לעשות בי משפט הראוי לי ואח''ז יוציאני לאור ואראה בצדקתו שיעשה לי ולא לעולם יריב :

זעף . כעס וחימה : אשא . אסבול :

ותרא . וכאשר תראה אויבתי במרבית הצדקה הנעשה לי תהיה מכוסה בבושה אשר אמרה אלי בזמן הגלות אין ה' מדוע לא יגאלך : עיני תראינה בה וגו' . מה שחפצה לראות מן הנקם כי אז תהיה למרמס הרגל כטיט המושלך בחוצות :

למרמס . ענין דריסת הרגל : חוצות . שווקים :

יום לבנות גדריך . מוסב על האומרה אלי ועוד היא אומרת אלי יום לבנות גדריך שאת מצפה לו אותו היום ירחק חוקו זמנו יאריך ולא יבא לעולם :

יום לבנות . ר''ל יבוא יום לבנות גדרי חרבותיך וביום ההוא ירחק ממך חוק העכו''ם אשר הטילו עליך מאז חוק המס והשעבוד :

גדריך . מלשון גדר וכותל : חק . ענין דבר קבוע :

יום הוא ועדיך יבא . הנביא אומר אותו היום שאתם מלעיגים עליו לאמר בטל והלך לו יום ההוא שמור ונצור ולא בטל עדיך יבא בבל להחריבך : למני אשור . אשר הוא ראש למרענו : וערי מצור . כלומר ועד ערי מצור ויונתן תרגם ודמן חורמיני רבתא : וים מים . והיושבים על ים האחרון אשר הוא במערב : והר ההר . כמו ויושבי ההר ויונתן לא כן תרגם : יום לבנות גדריך . הנביא מבשרו לישראל שיש יום כמוס ומוכן לבנות גדרות חרבותיהן יום ההוא ירחק ויבטל מעליכם חק גזירות הבבליים ופרסיים : יום הוא ועדיך יבא . בעידנא ההיא יתכנשון גלוותא דישראל דמן אתור וגו' :

יום הוא . ר''ל אז יאיר לך הזמן כאור היום : ועדיך יבוא . כל העכו''ם יבואו אליך ירושלים להיות סרים למשמעתך : למני אשור . מן אשור ואף מערי המבצר שבה כי לא יתחזקו במשגב המבצר : ולמני מצור . מן ערי המבצר ועד נהר הוא נהר פרת העומד בגבול א''י ומשם והלאה הוא ארץ העמים : וים . מלת ועד משמשת בשתים כאילו אמר ועד ים מים ר''ל מקצה המערב ועד ים המערבי שהוא גבול א''י : והר ההר . ר''ל מקצה העולם ועד הר ההר העומד בגבול א''י כמ''ש תתאו לכם הר ההר ( במדבר לד ) :

ועדיך . אליך כמו תגע עדיך ( איוב ד' ) : למני . כמו למן והיו''ד נוספת וכן מני אפרים ( שופטים ה' ) : מצור . ענין מבצר :

והיתה הארץ . ארץ הבבליים ופרסיי' :

והיתה הארץ . ארץ הכשדים תהפך לשממה עם יושב בה מגמול מעשיהם מה שהרעו לישראל :

על יושביה . עם יושביה :

שוכני לבדד . שיהא שוכן בטח בדד : יער בתוך כרמל . ת''י דהוי צדין בחורשא יתיתבון ככרמלא אותן שהיו שוממים כיערות ישכנו לבדד בתוך כרמל שהוא מקום מיושב ויש לפרש שוכני לבדד ביערים לא יראו מחיות השדה כבתוך כרמל :

רעה עמך . חזר הנביא להתפלל לה' ואמר אתה ה' רעה והנהג את עמך בשבטך ולפי שהמשילו לרועה אמר לשון הנופל ברועה שמנהיג את הצאן ע''י השבט שבידו : צאן נחלתך . ישראל שהם צאן נחלתך שהנחלתו לך לעם יהיה שוכן לבדד ר''ל בטח כי המתפחדים ישכנו יחד למען איש אחיו יעזורו ולא כן השוכן בטח : יער בתוך כרמל . ר''ל ישכון בטח ביער שהוא מקום חיות רעות כמו בתוך הכרמל שהוא מקום מצוי שם מרבית אנשים ולא ילכו שם החיות וכענין שנאמר וישנו ביערים ( יחזקאל לד ) : ירעו בשן וגלעד . יהיו רועים בבשן ובגלעד במרעה שמן כמו בימי עולם הוא ימי משה שנחלו אז הארץ ההיא ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה :

רעה . ענין הנהגה : שוכני . היו''ד יתירה : לבדד . יחידי כמו לבדד לבטח תושיבני ( תהלים ד' ) : כרמל . כן יקרא מקום שדות וכרמים :

כימי צאתך וגו' . כאלו הקב''ה משיבו לאמר שמעתי את תפלתך וכן אעשה וכמו ימי צאתך מארץ מצרים כן אראנו נפלאות :

מכל גבורתם . שלא עמדה להם להתחזק על ישראל : ישימו יד וגו' . ר''ל לא יוכלו לדבר מרוב תמהון : אזניהם תחרשנה . ר''ל לא יאבו לשמוע מרבית הצלחת ישראל שהיא להם לעגמת נפש וכאלו תחרשנה אזניהם לבל יוכלו לשמוע :

תחרשנה . מלשון חרש שאינו שומע :

כזוחלי ארץ . הם נחשים הזוחלי' על גחונם בעפר הארץ : ירגזו ממסגרותיהם . יחרדו מרוב דוחק איסוריהם ומסגר כלאם :

ילחכו עפר כנחש . ר''ל אפים ארץ ישתחוו לישראל ויהיה נראה כאלו מלחכים עפר רגליהם כנחש הזה שמלחך את העפר כי זהו לחמו : כזוחלי ארץ . הם הנחשים ההולכים על גחון ונראים כזוחלים וכפל הדבר במ''ש : ירגזו ממסגרותיהם . יחרדו ממה שסגרו את ישראל בבתי כלאים עוד משלו בהם כי ידאגו מן הנקם : אל ה' וגו' . יפחדו את ה' וגם יראו ממך אתה ישראל :

ילחכו . ענין לקיקה בלשון כמו ועפר רגליך ילחכו ( ישעיה מ''ט ) : כזוחלי . ענין נגירה והזלה בארץ ובדרז''ל כל הימים מטהרים בזוחלין ( שבת ס''ט ) ויקרא הנחש כן לפי שאין לו רגלים והלוכו נראה כזוחל ונגרר וכן חמת זוחלי עפר ( דברים ל''ב ) : ירגזו . ענין חרדה : ממסגרותיהם . מלשון סגירה : אל ה' . את ה' :

מי אל כמוך . חזר הנביא לשבח לה' על ייעוד הטובה ואמר מי אל כמוך נושא עון וגומר כאומר הנה משורת הדין אין אנו ראויים לכל הטובה ההיא כי אנו מלאי עון אבל מי הוא אל כמוך המוחל את העון : ועובר על פשע . ר''ל אינו עומד על הפשע להשגיח בו לשלם עליו גמול אלא עובר על הפשע והולך להלאה כאלו לא יראנה : לשארית נחלתו . לאותם שנשארו מחבלי משיח : לא החזיק וגו' . אף כשהוא כועס אינו אוחז אפו עד עולם כי הוא חפץ חסד ולכן יתרצה על הכעס :

נושא . ענין מחילה כמו נשאת עון עמך ( תהלים פ''ה ) : החזיק . ענין אחוזה :

ישוב ירחמנו . כאשר מאז : יכבוש . יתפוש בחזקה את עונותינו למען לא יהיו נפרעין מאתנו גמול העונש : ותשליך וגו' . ר''ל לא תזכור לענוש עליהם כאלו השלכתם בעומק הים שאינם נראים :

יכבוש . ענין תפישה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים ( ירמיה ל''ד ) : במצלות . ענין עומק כמו ואת רודפיהם השלכת במצולות ( שמות ט' ) :

תתן אמת ליעקב . ת''י תתיהב קושטיה דיעקב לבנוהי כמה דקיימתא ליה בבית אל טבות אברהם לזרעיה בתרוהי כמה דקיימתא ליה בין בתריא תדכר לנא עקידת יצחק תתן לנו באמת אשר הבטחת ליעקב האמת לנו דבריך אשר הבטחת ליעקב כי לא אעזבך ( בראשית כט ) : חסד לאברהם . שכר חסד אשר לאברהם אשר צוה לבניו לשמור דרך ה' לעשו' צדקה ומשפט ולכך לא נאמר וחסד אלא חסד האמת שתאמת לנו את הבטחת יעקב היא תהיה תשלום גמול חסדו של אברהם : אשר נשבעת . בעקידתו של יצחק בי נשבעתי נאם ה' יען אשר עשית וגומר :

תתן וגו' . ר''ל האמת לנו דברך אשר הבטחת ליעקב כמ''ש ופרצת ימה וקדמה וגו' ( בראשית כח ) : חסד לאברהם . ר''ל היא תהיה תשלום גמול חסדו של אברהם וכאשר נשבעת לאבותינו מימי קדם בעקידתו של יצחק כמ''ש בי נשבעתי וגו' וירש זרעך את שער אויביו ( שם כב ) :