שבחי הבעש''ט-[גן עדן, גיהנם וחלומות אמת]
ושמעתי מהרב שאמר על רבי ליב שהיה מן מרי דחושבנא מכל היום שעושה וכן בכל לילה ולילה. וביום שנפטר הלך למקווה, ובצאתו מן המרחץ פגע בבעל-שם-טוב, אמר לו: מהר ועשה מעשיך! כי דרכו היה לשמוע בכל בתי-כנסיות קדושה וברכו. ולקח סוס אחד ורכב עליו מבית-הכנסת לבית הכנסת, כי היה עת טיט ולא היה יכול לילך ברגליו. ובו ביום מת ונפטר מן העולם.
שמעתי מהרב דקהילתנו, שהיה בקוטב איש אחד ונקרא שמו טקטינר, והיה מדבר תמיד על החברה של חסדים. פעם אחת שמע רבי אהרון גיסו של הבעל-שם-טוב, והיה מריב עמו וקפץ האיש הלז ותלשו בזקנו של רבי אהרון הנ"ל. ועמד רבי גרשון אחיו והחרים אותו, ובימים מועטים מת האיש ההוא.
ואחר כמה שנים מת רבי אהרון, ראה אותו רבי גרשון אחיו בחלום תוך שבעה, ושמע שדורש והנאה לו. ורץ לשמוע, וכשבא קרוב הכיר בו שהוא קליפה. רגז עליו אמר: רשע, אין מלאך לבך להתלבש בדמות אחי? ורקקו ונעלם מעיניו. ואחר כך ראה אותו רבי ליב מוכיח מפולנאה גם כן תוך שבעה, והציץ על הסימן וראה שהוא רבי אהרון בעצמו. שאל: מה זה שנתלבשה קליפה בדמות שלך? אמר: שנשאר רשימה מחטא, ועל-ידי אותה הרשימה היה לו כח להתלבש בדמות שלי. יהיה ויאריך ימים אחי רבי גרשון שברקיקה שלו בטל הרשימה ממני.
שאל אותו: איך אתה עכשיו?
אמר לו: בגן-עדן!
שאל אותו על האיש הטקטינר מה הוא עושה?
אמר לו: הוא היה גם כן בגן עדן, אמר אלי: אני אתבע אותך לבית-דין של מעלה, שעל ידך הייתה מיתתי. ופחדתי מאוד, ולקחתי השערות שכרכתי במטלית והנחתי בתבה שלי, ורצתי ולקחתי אותם והנחתי לפני הבית-דין. וגרם לעצמו רעה שגרשו אותו מגן-עדן לגיהנום.
ושאל אותו: איך ומה אתה בגן-עדן?
והשיב: כי גן-עדן התחתון קצת מגושם, וכשבא ערב-שבת הלכתי לבית-הכנסת, וכשבאתי אל הפתח לא ראיתי ממכירי, ועמדתי אצל הבימה שקורין "באלעמר" והתפללתי תפלת מנחה. וקודם קבלת שבת יצא כרוז: רבי אהרון יקבל שבת לפני התיבה! והלכתי לפני התיבה ואמרתי לכו נרננה, וכשבאתי למזמור שיר ליום השבת נעלמו כולם ממני ונשארתי אני לבדי, ולא ידעתי להיכן הלכו, והיה לי צער גדול מזה כל השבת שלא היה לי צוותא. על-כן אני מבקש מרום-מעלתו שיתפללו בעדי שאוכל לעלות עמהם לשבת הבאה.
ואמר לו המוכיח: עזבת את אשתך עניה גדולה, ולא הנחת לה אפילו מזון סעודה אחת.
אמר רבי אהרון: יש לי שני טולר טמונים בתיבה, שהטמנתי אותן לצורך דבר, ועכשיו תיקח לה.
וכשנעור משנתו הלך בבוקר לאלמנה אשת רבי אהרון, ואמר לה שתחפש בתיבה ותמצא שם שני טולר. והיא השיבה: בודאי אין בתיבה מעות. והפציר אותה וחפשה ומצאה שם שני טולר, וגם מצאה השערות הכרוכים במטלית. ומזה תראה איך היו חלומותיהם מבוררים וברורים.
מחלת האישה מגינה על העיר
שמעתי מחברי, ששמעו מר' נחום מטשארנאביל: פעם אחת היה הבעש''ט בקהילה קדושה חמעלניק, ושם היה בעל מגיה אחד ואשתו הייתה חולה. ואכסניה של הבעש''ט היה סמוך אצל הרב אב"ד חתן הפ"ח. ובא הבעל מגיה לבעש"ט, לבקש ממנו שיתן רפואה לאשתו, ולא רצה. ולא עוד אלא שרגז עליו ודיבר אליו דברים לא טובים, והוקשה הדבר להרב אב"ד הנ"ל.
ולערב כשהלכו כולם, שאל הרב את הבעש''ט מפני מה לא רצה לרפאות את האישה. והשיב כי היא צדקנית, ומחמת חולשתה מגינה על העיר מן הליסטים שביער. וכשיכלו הליסטים מהיער, ממילא תחזור לבריאותה.
ושאל אותו מפני מה רגז על הבעל מגיה, והשיב שראיתי ששורים עליו דינים, ובזה הרוגז בטלתי הדינים ממנו.