שבחי הבעש''ט-[כת שבתאי צבי]
ומאותו הרשימה אני זוכר שהיה רעש גדול בעולם, כי כמה אנשים שלחו ספריהם למדינת וואלחיא, וזה הקטרוג היה מן הכת שבתי צבי ימח שמו, ושרף בישוף אחד של עיר קאמיניץ שתי גמרות מש"ס, והרב דקהילתנו אמר כי לקח מהמוכסן דכפר שלו ש"ס בחזקה, ושילם לו עבור הש"ס והניחם על האש, ובעוונותינו הרבים נשרף כולו. ותהילה לאל תיכף שעמד הבישוף לפני האש ניזוק, והוליכו אותו לעיר קאמיניץ, ולא הביאו אותו בחיים, ומת בדרך הרשע הנ"ל.
ואחר כך היה ויכוח לפני הבישוף דקהילת קודש לבוב, אבל נפל פחד התורה עליו ולא הרשיע. והכת הרשעה הנ"ל כולם השתמדו, כי עשו להם חרפה וביזיון גדול, שגילח להם פאה אחת וחצי זקן, שיכירו שהוא לא יהודי ולא נכרי, ומחמת בושה נשתמדו.
אבל פעם אחת היה הרב החסיד מורנו מנחם נחום מטשרנוביל בעירנו, וסיפר מעשה זה לפני העם, ואני באתי באמצע הסיפור ושמעתי ממנו קצת שינוי וגם דבר חדש, שאמר משיח לבעל שם טוב: איני יודע אם תוכל לפתוח, ואם תפתח יהיה בודאי ישועה לישראל. עוד אמר, שזה השער היה של היכל 'קן ציפור' אשר מעולם לא נכנס בו כי אם משיח, כאמור בזוהר הקדוש. ואמר, ששמע קול אלוהים ואמר לו: מה אעשה עמך שאני מוכרח לעשות רצונך.
ומהרב דקהילתנו שמעתי שעדיין היה בצער ורגז על האורחים, עד שנסעו האורחים מביתו, ואחר כך שלח שליח, ושמע השליח שהוכיחו אשתו על שרגז על האורחים, ונשען על השולחן ואמר: הנני מוכן לקבל תוכחה. ואחר כך שלח לבקש האורחים. ובבוקר עמד בתפילה בציבור.
ומכוח אותן שנשתמדו שמעתי מהרב דקהילתנו, שאמר הבעל שם טוב שהשכינה מיללת ואומרת: כל זמן שהאיבר מחובר יש תקווה שיהיה לו איזה רפואה, וכשחותכין האיבר אין לו תקנה עולמית, כי כל אחד מישראל הוא איבר מהשכינה.