בית קודם הבא סימניה

שבחי הבעש''ט-[מותו של ר' נחמן]

שבחי הבעש''ט-[מותו של ר' נחמן]
שמעתי מהרב דקהילתנו: כשרצה רבי נחמן לנסוע פעם שנייה לארץ הקודש הלך על קבר של הבעל שם טוב עם רבי יוסף מקמינקע, וכשחזר מבית העלמין שמח שמחה גדולה, ואמר: הבעל שם טוב ציווה לי לנסוע לארץ הקודש. תמה מאוד רבי יוסף ואמר: והכין דיבר עמכם? תמה עליו רבי נחמן ואמר: ולא ראית שדיבר עמי והיה עומד אצלי?! ובנסיעתו שבת בקהילת נמרוב אצל הרב המוכיח, והייתי גם כן שם, ושמעתי אני הכותב שהיה על השולחן בין רבי נחמן ובין המוכיח דברים חדודים ושחק, והמוכיח ז"ל הקפיד על רבי נחמן ואמר: אדם יכול להינצל ממחשבה זרה, אפילו אם הוא מתפלל ללא מחשבה זרה, סמוך לגמר התפילה נופל לו במחשבה שיגמור תפילתו, וזו מחשבה זרה ודקה מאוד. ומכל עברה נברא מקטרג אחד, רחמנא לצלן, ומחמת שהיא מחשבה דקה מאוד מתלבשת אותה המחשבה בתלמיד חכם ומצערת אותו. וליוו אותו כל אנשי עירו, ואני הייתי גם כן בתוכם, וגם הרב והמוכיח. ורצה המוכיח לנסוע עד עיר לאדיזין ללוות אותו, אך מחמת שהקפיד המוכיח איך הוא הדרך ארץ לעזוב אותו, ולא נסע. והתפללו מנחה בשדה, והרב הניח תפילין והתפלל לפני התיבה, ורבי נחמן התפלל בלא טלית ותפילין, ולא ראיתי את המוכיח אם התפלל שם, וכמדומה לי שהלך לעיר להתפלל. ולשנה האחרת מת רבי נחמן זכרונו לברכה בחודש תמוז, והיה בנמרוב גם כן בחודש זה, ונלווה אליו רבי מנדלי אצלו בלילה וקידש על יין ושתה כשיעור, וישב בבגדי שבת. והלך רבי מנדלי לאכול סעודת שבת, ובעת אכילת הלפת שלח אחריו ומצא אותו גוסס, ולמד זוהר בשעת יציאת נשמתו, ומת במנחה ויצא למנוחה.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור