תקעו שופר . להשמיעם שישובו בתשובה בטרם תבואתם הרעה הזאת : יום ה' . מה שאמרנו למעלה :

תקעו שופר . להזהיר את העם על התשובה : בהר קדשי . זה ציון וכפל הדבר במ''ש : ירגזו . מחרדת קול שופר יחרדו . יום ה' . הפורענות מה' : כי בא . כאלו כבר בא :

והריעו . מלשון תרועה : ירגזו . ענין תנועת חרדה כמו רגשו ואל תחטאו ( שם ד ) :

כשחר פרוש על ההרים . הארבה והגזם נפרשים על ההרים כשחר הנפרש בכל העולם : כמוהו לא נהיה מן העולם . לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים שנאמר ואחריו לא יהיה כן ( שמות י ) :

כשחר . כמו אור השחר הפרוש על ההרים כן יהיה הארבה מכסה את ההרים : עם רב ועצום . על הארבה יאמר בדרך שאלה : לא נהיה . כי בימי משה היה מין אחד וזהו מהרבה מינים : לא יוסיף . להיות כמוהו : עד שני דור ודור . עד שיכלו שני הדורות ר''ל עד עולם :

וערפל . הוא עב הענן : כשחר . האור הבוקר : פרש . מלשון פרישה ושטיחה :

לפניו אכלה אש . משחיתים את הכל כאילו אש אוכלת לפניהם ולהבה מלהטת אחריהם : כגן עדן . היתה הארץ לפני בואו ואחר שילך הניח את הארץ כמדבר שממה :

לפניו וגו' . רצה לומר ההשחתה תהיה עצומה כ''כ כאלו האש אכלה יבול הארץ לפני בואו וכאלו הלהב שרפה היבול אחרי הלכו כי מדרך הנהוג כמעט א''א שיעשה הארבה לבד השחתה גדולה כ''כ כ''א בצרוף השחתת אש לפניו ולאחריו : לפניו . לפני בואו היתה הארץ כגן עדן מלאה מיבול ואחרי הלכו נעשה מדבר שממה : וגם פליטה . לא השאיר שום פליטה כי את הכל אכל :

תלהט . ענין שריפה : להבה . שלהבת : פליטה . ענין שארית כמו פליט ושריד ( איכה ב' ) :

כמראה סוסים מראהו . במרוצתו :

כמראה סוסים . במרוצתו דומה הוא למראה סוסים :

וכפרשים . הם הרגילים לרכוב על סוסים : ירוצון . מלשון ריצה ורדיפת ההליכה :

כקול להב . האוכלת קש משמעת קול : ערוך מלחמה . לפי שהוא דבוק נקוד חטף סגול :

על ראשי ההרים ירקדון . אשר מרקדין במרוצתם על ראשי ההרים שהקול נשמע למרחוק : אכלה קש . שאז משמעת הקול כן נשמע הרעשת קול הארבה : כעם עצום . הוא כעם חזק הערוך ומסודר למלחמה :

ירקדון . מלשון רקוד וקפיצה : קש . תבן דק : ערוך . מסודר :

קבצו פארור . שחרות כקדירה כמה דאת אמר ובשלו בפרור ( מדבר יא ) ואלף הכתובה יתירה היא ואינה נקראת :

יחילו עמים . כולם יחרדו מפניו ועל שהמשילם לעם הערוך למלחמה אמר בו לשון הנופל בעם והוא מדרך גוזמא והפלגה כדרך המליצה : כל פנים . כל פני הבריות קבצו שחרות כקדרה :

יחילו . מלשון חיל וחלחלה : פארור . כעין קדרה כמו ובשלו בפרור ( במדבר יא ) והאל''ף נוספת :

ולא יעבטון . אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו לא יעקלון :

ואיש . כל אחד ילך בדרכו המיוחד לו ולא ילכו באורח מעוקם ומותעה :

יעבטון . אין לו דמיון ופתרונו לפי ענין עקום ומעוקל : אורחותם . מלשון אורח ודרך :

ובעד השלח . כמו בעד החלונים על פני כלי זיין יפלו ויחנו : ולא יבצעו . ולא יקבלון ממון ויונתן פתר בו לשון שליחות בשביל שליחות של הקב''ה מפילין עצמן ובצע כסף לא לקחו :

לא ידחקון . זה לזה כי כ''א ילך במסילתו המיוחד לו : ובעד השלח יפלו . ישכבו על החרבות לא יהיו נחתכים עליו לחתיכות :

ידחקון . מלשון דחק : גבר . איש יאמר בלשון שאלה על הארבה : במסלתו . מלשון ודרך : ובעד . ענינו כמו על וכן וכפר בעדו ( ויקרא ט''ז ) : השלח . כן יקרא החרב וכן ואיש שלחו בידו ( דברי הימים ב' כ''ג ) : יפלו . ישכנו כמו על פני כל אחיו נפל ( בראשית כ''ה ) : יבצעו . ענין חתוך כי פתות אותה פתים ( ויקרא ב' ) ת''א בצע יתיה בצועין :

בעיר ישקו . לשון השמעת קול כמו כמשק גבים ( ישעיה לג ) דוב שוקק ( משלי כח ) ממשק חרול ( צפניה ב ) וי''ת לשון נשק מזדיינין :

בעיר ישקו . בתוך העיר ישמיעו קול וירוצו על החומות ויעלו בבתים ויבואו בהם דרך החלונות כמו הגנב ולפי שהמשילו לעם אמר לשון הנופל באנשי מלחמה אבירי לבב הלוחמים בחזקה והיא ענין מליצה :

ישוקו . ענין השמעת קול כמו כמשק גבים ( ישעיה ל''ג ) : בעד . בדרך וכן בעד החלון ( שופטים ה' ) :

רעשו שמים . בשביל פורענו' הבאה על ישראל רוגזים ורועשים : אספו נגהם . הכניסו אורן :

לפניו רגזה ארץ וגו' . ר''ל צער גדול יהיה בעולם בעת יבוא כאלו תרגז הארץ וירעשו השמים ושמש וירח נשחרו והכוכבי' הכניסו זהרם ולא יאירו ע''פ תבל :

רגזה . ענין תנועת החרדה : רעשו . ענין רעדה : קדרו . ענין שחרות כמו קודר שחותי ( תהלים לה ) : אספו . ענין הכנסה וכן ואין איש מאסף אותם ( שופטים י''ט ) : נגהם . ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו ( תהלים י''ח ) :

וה' נתן . עליהם קולו במאמר נביאיו לפני שלחו בהם את חילו זה : כי רב מאד מחנהו . אשר ישלח בכם אם לא תטיבון :

נתן קולו . אל עמו השמיע קולו ע''י הנביאים לפני בוא חילו הוא הארבה : כי רב . ר''ל שאמר אשר מחנהו רב מאד : עושה דברו . המשחית בשליחות המקום ב''ה : יום ה' . יום הפורעניות הבא מה' : ומי יכילנו . מי יכול לסבול היום ההוא :

נתן . ר''ל השמיע : חילו . מלשון חיל וצבאות עם : יכילנו . ענין הסבלה והחזקה כמו מרבה להכיל ( יחזקאל כ''ו ) :

וגם עתה . אחר שנגזרה הגזרה :

עדי . אלי כמו האזינה עדי ( במדבר כ''ג ) :

ואל בגדיכם . כי איני חש לקריעת בגדיכם ד''א קרעו לבבכם ואל תצטרכו לקרוע בגדיכם מחמת אבל : ונחם על הרעה . נהפך למחשבה אחרת :

וקרעו לבבכם . ר''ל עשו הכנעה בלב ולא במעשה קריעת הבגדים לבד : ושובו . בהכנעה כזאת שובו אל ה' : כי חנון וגו' . וירחם עליכם : ונחם . מתחרט על הרעה שחשב לעשות :

וקרעו . ר''ל פתחו והסירו ערלת לבבכם להראות הכנעה : ונחם . ענין חרטה :

מי יודע . שיש בו עון ישוב וניחם : והשאיר . החסיל והגזם אחריו ברכה ע''י התשובה תבא ברכה בפירות :

מי יודע . מי שיודע עון בעצמו ישוב ויתחרט : והשאיר . ר''ל אף כשיבוא הארבה הנה בלכתו ישאר אחריו ברכה ולא ישחית הכל : מנחה ונסך . ר''ל יהיה ממה להביא מנחה ונסכים :

תקעו שופר . להזהיר על התשובה : קדשו צום . הזמינו יום צום : קראו עצרה . הכריזו להתאסף לבית ה' :

קדשו . הזמינו : קראו . הכריזו : עצרה . ענין קבוץ ואסיפה :

קבצו זקנים . ממשקלות שלח קבוץ אלי ל' רפי וקל :

קדשו קהל . הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה' : אספו עוללים . שגם הם יתענו עמכם : יצא חתן מחדרו . להתקבץ עם כל העם ולא ישמח אז עם כלתו : מחפתה . הוא מקום הסתרת הכלה עם החתן והוא החדר שזכר :

קהל . אסיפת עם : עוללים . קטנים : מחפתה . מל' חפוי ומכוסה :

לחרפה . לגדופין : למשל בם גוים . לשון משל ושנינה :

לחרפה . כי בעבור הרעב בע''כ ילכו כל הארצות אל העכו''ם ויהיו לחרפה ביניהם וימשלו בם כדרך התושבים על הגרים : איה אלהיהם . ר''ל מדוע עזב עמו שיהיו חסירי לחם :

חוסה . מל' חוס וחמלה :

ויקנא ה' לארצו . לשון המקנא אתה לי ( מדבר יא ) נכנסה בלבו צרתה ונלח' במלחמת' ונתעסק בצרכיה ורבותינו פירשו לשון התראה התרה בגובאי על עסקי ארצו :

ויקנא . ר''ל כאשר כן תעשו אז בעבור ארצו יתקנא המקום בהשפעת ארץ העכו''ם :

ויקנא . מל' קנאה :

חרפה . גדוף שיקראו אתכם חסירי לחם :

ויען . על שאלת בקשת עמו : הנני שולח לכם . ר''ל מעתה תהיה הברכה בתבואת השדה : ושבעתם אותו . ר''ל תשבעו ממנו : חרפה בגוים . ר''ל להיות גרים ביניהם מעקת רעבון ולסבול חרפתם :

ואת הצפוני . יש לפותרו על חיל הארבה ועליו נופל ל' הדחתיו אל ארץ ציה ושממה ד''א העם הבא מצפון מלכי אשור ורבותינו אומרים זה יצר הרע שצפון בלבבו של אדם : הקדמוני . המזרחי ורבותינו שפירשו ביצר הרע דרשו שני הימים הללו במקדש ראשון ובמקדש שני וכן פירשוהו על אשר שם פניו במקדש ראשון ושני והחריבם ולפי התרגום שפירשו על חיל מלך אשור צ''ל פניו ( אל ) הים הקדמוני מקצת חילו אשלח למזרח ומקצתו למערב : צחנתו . באשו יורה עליו שהוא לשון זוהם וטינוף : כי הגדיל לעשות . ראה שפשט ידו בגדולים :

ואת הצפוני . הארבה הבא מפאת צפון ארחיק מעליכם ולא ישוב לבוא : והדחתיו וגו' . למות שמה : את פניו . התחלת קבוצת הארבה אדיחנו אל הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במזרחו של א''י : וסופו . סוף קבוצת הארבה ההולך באחרונה אדיחנו אל הים האחרון הוא ים המערבי : ועלה באשו . אחר המיתה יעלה ריחם הרע באפי העוברים : ותעל צחנתו . כפל הדבר במ''ש : כי הגדיל לעשות . כי הארבה הגדיל לעשות רעה מרובה בא''י ולכן ימות ולא ישוב עוד :

והדחתיו . מל' דחיה : פניו . ר''ל ראשו ותחלתו : האחרון . המערב קרוי אחור וכן עד הים האחרון ( דברים לד ) : באשו . ענין סרחון : צחנתו . עניינו כמו באשו ואין לו דמיון , ובפייט כל נדרי צחן הסר :

אל תיראי אדמה . ארץ ישראל אם תשובי בתשובה :

אל תראי אדמה . שלא ישוב הארבה שוב אלא גילי ושמחי כי מעתה הגדיל ה' לעשות טובה הרבה :

אל תראו בהמות שדי . לדאוג על חסרון המרעה כי מעתה תגדל דשא במקום אהלי המדבר מושב הרועים : כי עץ נשא פריו . ר''ל כי אפי' העץ יגדל פרי וכל שכן שתצמיח דשא כי יותר יש צורך מטר השמים אל האילנות מלדשא הארץ :

דשאו . מלשון דשא ועשב : נאות . מדור : נשא . טען וגדל : חילם . מל' חיל וכח , ור''ל פריים :

את המורה . את נביאיכם המורים אתכם לשוב אלי כדי לצדק אתכם : מורה ומלקוש . כמו יורה ומלקוש ( דברים יא ) : בראשון . בניסן ואע''פ שהיורה היא רביעה ראשונה היורדת על הזרע והוא במרחשון אותה שנה בניסן זרעו כמו שמפורש במסכת תענית שגדלה התבואה באחד עשר יום :

את המורה לצדקה . את המטר יתן בצדקה ולא לפי הגמול : בראשון . ר''ל כמו בזמן הראשון קודם עצירת הגשמים שהיה כל אחד בזמנו :

המורה . כן יקרא הגשם היורד אחר הזריעה כי מרוה ומשביע הארץ והזרעים וכן יורה ומלקוש ( דברים י''א ) : לצדקה . כמו בצדקה ובא הלמ''ד במקום הבי''ת כמו ישבת לכסא ( תהלים ט' ) ומשפטו בכסא : ומלקוש . הוא מטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות :

והשיקו . לשון השמעת קול כשהקילוח יורד מן הגת אל תוך היקב והוא הבור שלפני הגת :

והשיקו . כשהיין והשמן יורדים אל היקב משמיעים הרעשת קול ור''ל שיתרבו היין והשמן :

הגרנות . מקום שאוצרים שם התבואה : בר . תבואה כמו לשבר בר ( ראשית מ''ב ) : והשיקו . ענין השמעת קול כמו כמשק גבים ( ישעיה ל''ג ) : היקבים . הם הבורות שהיין והשמן יורד בהם :

ושלמתי לכם . מה שנחסר בשנים הקודמים ע''י הארבה אשלים אותה למלאות הכל כי תהיה הברכה מרובה :

ואכלתם . אז תאכלו אכילה ושביעה ר''ל לא יחסר הלחם ותאכלו עד כדי שביעה לא כדרך שאוכלים בימי הרעב רק להחיות את הנפש : והללתם . אז תהללו את ה' אשר עשה עמכם דבר שיש להפליא בו כי תהיה הברכה בתכלית : ולא יבשו עמי לעולם . ר''ל עוד לא ילכו לגור בארצות העכו''ם מחסרון הלחם ולא יסבלו אח''כ חרפת העכו''ם ובשתם :

והללתם . מלשון הלול ושבח : להפליא . מלשון פלא ותמהון :

וידעתם . אז תראו אשר אני בקרב ישראל להשגיח בהם : ואין עוד . ר''ל אין עוד אלהים לעכב על ידי מלתת לכם ברכה מרובה כזאת : ולא יבשו וגו' . ולכן לא יבשו עד עולם כי מי יעמוד למולי להביאם לידי בושה :