אל יואל בן פתואל . בן שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו , יש אומרים שנבואה זו נאמרה באותן שבע שנים שאמר אלישע ( מלכי' ב ח ) כי קרא ה' לרעב וגו' ובימי יהורם בן אחאב היו ובהלכות גדולו' נמצא יואל ונחום וחבקוק היו בימי מנשה :

דבר ה' . ר''ל זהו דבר ה' וגו' : פתואל . ארז''ל זה שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו :

ההיתה זאת . האמורה למטה :

שמעו זאת . מה שאני שואל ממכם : ההיתה . בה''א השאלה כאלו ישאלום האם היתה זאת וגו' והוא האמור בענין יתר הגזם וגו' :

והאזינו . הטו אוזן לשמוע :

עליה . בעבור הגזרה זאת לרוב התמהון שבה ספרו לבניכם : לדור אחר . לבני הדור שיעמדו אחריהם :

עליה . בעבורה :

יתר הגזם וגו' . גזם ארבה ילק חסיל מיני גובאי הם ונתנבא עליהם שיבאו ובאו באותן הימים וכלו כל פרי העץ וירק השדה :

יתר הגזם . וזהו הגזרה שהנה מה שהותיר הגזם ולא אכל בא הארבה ואכלו :

יתר . מל' נותר : הגזם . הארבה הילק החסיל . כולם שמות מיני חגבים :

עסיס . יין הטוב :

הקיצו שכורים . אתם הרגילין ביין התעוררו מן השינה ובכו : על עסיס . בעבור העסיס אשר נכרת מפיכם כי הארבה אכל הגפנים ומעתה לא תמצאו היין :

הקיצו . ענין הערה מן השינה : והילילו . מל' יללה : עסיס . כן נקרא היין והן וכעסיס דמם ישכרון ( ישעיה מט ) :

גוי עלה על ארצי . הגובאי הזה כינהו כצבא גוי : ומתלעות . הן השינים הגסין שלועס בהן :

כי גוי . על הארבה יאמר בלשון שאלה וכן שפנים עם לא עצום ( משלי ל ) : שניו שני אריה . אמר דרך גוזמא והפלגה והוא ענין מליצה :

עצום . חזק בכח : ומתלעות . הם השינים הגסות כמו מתלעות עול ( איוב כט ) :

לקצפה . למפח נפש : חשף חשפה והשליך . קלוף קליפות העץ והשליכו עד הלבינו זמורות הגפן :

שם גפני . אכל הגפנים ועשאם שממה והתאנים שם למארה וקללה : חשף חשפה . קלף קליפתה ונעשו הענפים לבנים כדרך אילן הנקלף :

לקצפה . מל' קצף ור''ל למארה : חשף חשפה . קלף קליפת' והוא מל' מחשף הלבן ( בראשית ל ) שהוא ענין גלוי כי בהקלף קליפות העץ נעשה מגולה : הלבינו . מל' לבן : שריגיה . ענביה כמו ובגפן ג' שריגים ( שם מ ) :

אלי . קינה מתרגמינן אליא :

אלי . עשי קינה כמו בתולה הנשאת לאיש ומת שחוגרת שק ומקוננת על הבעל הנשאת לו בנעוריה כי האהבה קשורה ביותר עם הבעל שנשאה בימי נעוריה כשהיתה עדיין בתולה :

אלי . ענין קינה כי שא קינה ( יחזק' יט ) ת''י אליא :

הכרת . כמו נכרת ה''א הנקודה בחטף קמץ עומדת במקום נו''ן כמו וחית השדה השלמ' לך ( איו' ה ) :

הכרת וגו' . כי לא מצאו סולת למנחות ויין לנסכים כי הארבה אכל הכל : אבלו הכהנים . על כי אין מביא מנחה ונסכים :

שדד שדה . נעשק השדה כי הארבה עשק תבואתה : הוביש . נתייבש היין ר''ל לא ימצא עוד יין :

שדד . ענין עושק : אבלה . ענין השחתה כמו אבל תירוש ( ישעי' כד ) : הוביש . מל' יבשות : תירוש . יין : אמלל . ענין כריתה כמו כי אמלל אני ( תהלים ו ) : יצהר . שמן :

הובישו . הכלמו : אכרים . מנהיגי המחרישה : על חטה ועל שעורה . מוסב על אכרים , ועל הכורמי' אמר :

הובישו אכרים . על כי עבודתם בשדה היה לריק : כורמים . עושי עבודת הכרמים : על חטה וגו' . על העדר חטה ושעורה מוסב על הובישו אכרים : כי אבד . ר''ל אין מה לקצור :

הובישו . מל' בושה : אכרים . כן יקראו עובדי אדמה כמו וקראו אכר אל אבל ( עמוס ה ) :

הגפן הובישה והתאנה אומללה . נכרתה פסק פריה : הוביש . כמו יבש :

הובישה . ר''ל לא ימצא עוד : יבשו . ר''ל אין בהם פרי : כי הוביש ששון . ר''ל כל זה היה בהשגחה כי בגמול פסק ה' שמחה מבני אדם ולכן חסרו כל אלה :

הובישה . מל' יבשות : אמללה . נכרתה : הוביש . מל' יבשות ר''ל נפסק :

חגרו . ר''ל חגרו שקים וקצר בדבר המובן : כי נמנע . על כי הארבה אכל הכל :

קדשו צום . הזמינו צום : עצרה . אסיפה :

קדשו צום . הזמינו יום צום ר''ל הכריזו ברבים להתענות ביום קבוע : קראו עצרה . הכריזו להתאסף בבית ה' : כל יושבי הארץ . ר''ל של כל יושבי הארץ : בית ה' . אל בית ה' :

קדשו . ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה ( לקמן ד ) : צום . תענית : עצרה . ואסיפה וכן עצרת בוגדים ( ירמי' ט ) :

אהה . לשון גניחת יללה : וכשוד . וכביזת שודדים : יבוא . מאת המקום :

אהה ליום . אוי על היום ההוא כי קרוב הוא לבוא בו פורענות מה' : כשוד . כמו בזת שודדים יבוא מאל שדי ר''ל הארבה הבא בדבר ה' יעשוק כמו בני אדם שודדים :

אהה . ענין לשון צעקת יללה :

נגד עינינו . אנו רואים :

הלא נגד עינינו . רואים אנו שהארבה מכלה הכל : מבית אלהינו . מלת נכרת מוסב למעלה ולמטה לומר נכרת ונפסק מבית ה' שמחה וגיל ועל שמחת השיר יאמר כי הואיל ואין יין לנסך על מה יאמרו הלוים בשיר :

עבשו . העלו חלודה ועיפוש בלע''ז מוי''ישיר : פרודות . תרגם יונתן גרבי חמרא : מגרפותיהם . תרגום יונתן מגופתהון מגופת כיסוי החביות : נשמו אוצרות . של יין ושל שמן : ממגורות . מגורות של חטין :

עבשו פרודות . כלי היין נתעפשו תחת מגופותיהן כי מחסרון היין לא נשתמשו בהם ולא פתחו המגופו' להכניס האויר ולכן נתעפשו : נשמו אוצרות . המקומות שאוצרי' שם התבואה נעשו שוממין : נהרסו ממגורות . מקצת מן המגורות נהרסו כי נתייבש הדגן ונפסק ומה להם אל המגורות :

עבשו . כמו עפשו בפ''א ולשון עפוש ידוע בדרז''ל ובא הבי''ת במקום הפ''א וכן בזר עמים ( תהלים סח ) : פרודות . ת''י גרבי דחמרא : מגרפתיהם . ת''י מגופתהון ושם מגופה ידוע בדרז''ל שהוא כסוי החביות : נהרסו . מלשון הריסה ונתיצה : ממגורות . כן יקראו אוצרות התבואה וכן העוד הזרע במגורה ( חגי ב' ) : הוביש . מלשון יבשות :

נבוכו . נתערבלו ונסגרו ותעו ביערים ובמדברות : נאשמו . נתקלקלו באשמתן :

מה נאנחה . מה מאד תאנח הבהמה ועדרי הבקר המה נבוכים ומבולבלים כי אין להם מרעה כי הארבה אכל גם המרעה : נאשמו . נעשו שממה וחורבן :

מה . המלה ההוא הונחה על ההפלגה וכן מה רב טובך ( תהלים ל''א ) : נבכו . ענין בלבול וכן נבוכים הם בארץ ( שמות י''ד ) :

נאות מדבר . לשון נוה :

אליך ה' אקרא . מאמר הנביא להתפלל לה' להושיע לעמו : כי אש אכלה וגו' . כאלו אכלה האש אהלי הרועים שבמדבר כי הואיל ואין מרעה לצאן למה יאהל במדבר : ולהבה להטה . הארבה אכל עלי עצי השדה כאלו להטה להבת אש :

אכלה . שרפה : נאות . ענין מדור כמו נאות השלום ( ירמיה כ''ה ) : מדבר . מקום המרעה רחוק מהישוב יקרא גם הוא מדבר וכן מעט הצאן ההנה במדבר ( ש''א י''ז ) : ולהבה . שלהבת : להטה . ענין שרפה כמו אש לוהט ( תהלים ק''ד ) :

תערוג . תצעק כאשר פתר דונש ערג לאילים נהם לשחלים וגעה לעגלים וצהל לסוסים ציפצוף לעופות ונבח לכלבים :

בהמות שדה . ר''ל חית השדה שאינם ניזונים מן המרעה כי יטרפו טרף עכ''ז גם הם יצעקו על כי נתייבשו אפיקי מים כי היה אז גם עצירת הגשמים ופסקו הנהרות למשוך מימיהם : ואש אכלה וגו' . ר''ל לא נמצא במדבר אהלי הרועים על כן אין מרעה ולא ימצאו אח''כ לטרוף טרף כי לא יבואו שמה הצאן :

בהמות שדי . ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות ( דברים ל''ב ) ות''א חיות ברא . תערוג . הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים ( תהלים מ''ב ) : אפיקי מים . כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים :