ומזה נבין היטב מה שנעלם מעיני החוקרים במה שחקרו בענין שינוי רצון ח"ו בהשם יתברך, הקב"ה גוזר גזירה, ואחר כך בתשובה תפילה וצדקה נשתנה לטובה, וכן לפעמים נשתנה מטובה לרעה ?. אבל הם בחשיכה יתהלכו, כי אין שום שינוי חס ושלום, רק הכל אחדות ענין רצון אחד. כי אילו היה השכר והעונש הסכמיי, אז היה חס ושלום נראה כשינוי מרוצה לרוצה, כי עתה הסכים כך ועתה מסכים כך. אמנם ענין הרצון היה סוד גילוי האצילות הכוללים כל ההפכים, לפי התעוררות המתעוררים כן ממשיך בעצם ובטבע הענין, אם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בטבע הענין שהתעורר, ואם מטמא את עצמו מטמאין אותו מלמעלה בטבע הענין שהתעורר. ואם אחר כך מתעורר ומשליך מעליו גלוליו ומדביק בקדושה, נמצא בטבע נתקדש, ולא נשתנה הרצון של מעלה, כי אדרבה כך הואצל הרצון, והכל צפוי והרשות נתונה:

וכן ענין מה שאמרו (ויק"ר כט, ג) הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, זה דרך לשון בני אדם, אבל הענין הוא בעצם, כפי בחירת האדם כך מתעורר. וכן כמה פסוקים לדין, וחרה אף ה' בכם וגו', וכן הרבה, אין הענין התפעלות חס ושלום כמו בבן אדם שעתה היה מרוצה, ולסיבת בעלי מרי נגדו נתקצף, רק זה בבחירתו התעורר על עצמו החרון אף, ושרשו הכלול ברצון הגוף. [הגה"ה, וכן ענין הא דארז"ל (תענית ד, א), האי ת"ח דרתח אורייתא הוא דרתחא כו', רוצה לומר אם התלמיד חכם מתרגז ח"ו שמתרגז בהתלבשות הרוגז, רק אורייתא, כלומר עושה דין תורה, על דרך משל הבית דין שדנו ארבע מיתות, וכי עשו בשנאה וברוגז ח"ו, רק עשו דין תורה, וק"ל, עד כאן הגה"ה] . וכן לענין ברכה, ונתתי וגו' לא השתנות, רק התעוררות השפע הטוב במעשה טוב זה, כי הרצון הקדום כולל ההפכים. וכן קול גדול ולא יסף במתן תורה, שהיא גילוי אצילות, היה גם כן זה הקול כלול ממ"ט פנים טמא וטהור ואסור ומותר וחייב וזכאי כאשר הארכתי למעלה: על פי הענין שכתבתי הנני אכנס באימה וביראה ברתת ובזיעה לשער בית הבחירה: