והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס''ג, לצורך אצילות הע''ס דעולם הנקודים, שהוא פרצוף הרביעי דא''ק, נחזור ונבאר ענין יציאת הע''ס דנקודים בפרטיות. וכבר נתבאר ענין יציאת פרצוף מפרצוף, שכל פרצוף תחתון נולד ויוצא ממסך דגוף דעליון אחר הזדככותו ועליתו להתחדשות הזווג להפה דעליון והגורם להזדככות הזה הוא הביטוש דאו''מ בהמסך דפרצוף העליון, המזכך להמסך מעוביות דגוף שבו, ומשווה אותו לבחינת עוביות דראש. (כנ''ל באות ל''ה, עש''ה.) שבדרך זה יצא פרצוף ע''ב דא''ק מפרצוף הכתר דא''ק, וכן פרצוף ס''ג דא''ק מפרצוף ע''ב דא''ק, כמ''ש שם. והנה גם פרצוף הד' דא''ק הנקרא ע''ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס''ג דא''ק, ג''כ באותו הדרך.

אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעוביות דגוף העליון בלבד, משא''כ כאן בהזדככות המסך דס''ג דא''ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העוביות של עצמו, דהיינו מבחינת הסבירות דגוף דס''ג דא''ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העוביות דזו''ן דא''ק שלמטה מטבור. והוא, מטעם התערבותם יחד למטה מטבור דא''ק כמ''ש לעיל באות ס''א, שהנקודות דס''ג ירדו למטה מטבור דא''ק, ונתערבו יחד עם הזו''ן דא''ק אשר שם.

ומכח זה נתחדש כאן בפרצוף הנקודים, ענין קטנות וגדלות, אשר מבחינת הרשימות דעוביות שבהמסך,ק יצאו עליהם הע''ס דקטנות נקודים. ומבחינות הרשימות דזו''ן דא''ק שלמטה מטבור, שנתחברו ונתערבו עם הרשימות של המסך, יצאו עליהם הע''ס דגדלות נקודים.

גם תדע, אשר הע''ס דקטנות נקודים שיצאו על המסך, נחשבים לעיקר הפרצוף נקודים, משום שיצאו על סדר המדרגה, דהיינו מעצם המסך דגוף דעליון. ע''ד שיצאו ג' פרצופין הקודמים דא''ק. אבל הע''ס דגדלות נקודים נבחנות רק לתוספת בלבד על פרצוף הנקודים, משום שיצאו רק מזווג על הרשימות דזו''ן דא''ק שלמטה מטבור, שלא באו על סדר המדרגה, אלא שנתחברו ונתוספו על המסך מסבת ירידתו דפרצוף נקודות דס''ג למטה מטבור דא''ק, כנ''ל, אות ע'.

והנה תחילה נבאר הע''ס דקטנות נקודים. וכבר ידעת, כי אחר התפשטות הס''ג דא''ק, נעשה בו הביטוש דאו''מ באו''פ, דהיינו על המסך שלו, וזיכך אותו על דרך המדרגה, אשר הקומות היוצאות בדרך הזדככותו, נקראות נקודות דס''ג, והן שירדו למטה מטבור דא''ק ונתערבו עם הבחי''ד אשר שם, (כנ''ל באות ס''ב, עש''ה). והנה אחר שנגמר להזדכך מכל העוביות דגוף שבמסך, ולא נשאר בו רק בחינת עוביות דראש, נבחן שעלה לראש הס''ג וקבל שם זווג מחדש על שיעור העוביות שנשארו בהרשימות שבהמסך. ע''ד שנתבאר לעיל באות ל''ה.

וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעוביות, שהיא העוביות דבחי''ב שהיתה בהמסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעוביות לא נשאר כי אם בחי''א בלבד, ולפיכך קבל המסך שם בראש הס''ג, ב' מיני זווגים: (כנ''ל באות מ''ג), שמהתכללות בחי''א דעוביות תוך בחי''ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה בהרשימו דזכר, יצאה עליהן *קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו''ק דבינה, וקומה זו נקרא ספירת הכתר דנקודים. ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה, דהיינו התכללות הרשימו דבחי''ב דהתלבשות בבחי''א דעוביות, יצאה קומת ז''א, שהוא בחינת ו''ק בלי ראש, הנקרא אבא ואמא דנקודים אב''א. וב' קומות הללו נקראות ג''ר דנקודים, כלומר, בחינת ע''ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג''ר או כח''ב. ויש חילוק ביניהם, כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף, ורק בראש הוא מאיר, ואו''א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז''ס תחתונות דנקודים, או חג''ת נה''י דנקודים.

באופן שיש כאן ג' מדרגות זה תחת זה: הא' הוא הכתר דנקודים, שיש לו קומת ו''ק דבינה. הב' הוא קומת או''א דנקודים שיש להם קומת ז''א. והם שניהם בחינת ראש כנ''ל. הג' הוא ז''ת דנקודים חג''ת נהי''מ, שהם בחינת הגוף דנקודים.

ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בהראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח''פ, שהם חצי בינה התחתון וז''א ונוקבא, יצאו מהע''ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד''ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה.

ונמצא לפי''ז, שאין לך מדרגה שאין בה פנים ואחורים. כי האח''פ דקומת זכר שהם הכתר דנקודים, יצאו ממדרגת הכתר וירדו למדרגת או''א דנקודים, שהם קומת הנקבה. ואח''פ דקומת הנקבה שהם או''א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם, דהיינו למדרגות ז''ס חג''ת נה''י דנקודים. ונמצא שאו''א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים, כי בפנימיותם נמצאים אחורים של מדרגת הכתר, דהיינו האח''פ דכתר, ועליהם מלביש הכלים דפנים דאו''א עצמם, דהיינו גלגלתא ועינים ונקבי עינים שלהם עצמם. וכן הז''ת דנקודים כלולים מפנים ומאחורים, כי הכלים דאחורים דאו''א, שהם אח''פ שלהם, נמצאים בפנימיות הז''ת, והכלים דפנים דז''ת נמצאים מלבישים עליהם מבחוץ.

ועניז זה דהתחלקות המדרגות לב' חצאים גרם ג''כ, שאי אפשר להיות בכל אלו המדרגות דנקודים יותר מבחינת נפש רוח, דהיינו ו''ק בחסר ג''ר, כי מתוך שחסר בכל מדרגה ג' הכלים בינה וזו''ן מטעם הנ''ל, הרי חסר שם ג''ר דאורות שהם נשמה חיה יחידה (כמ''ש לעיל באות כ''ד, עש''ה).והנה נתבארו היטב הע''ס דקטנות נקודים, שהן ג' מדרגות הנק': כתר, או''א, ז''ת. ואין בכל מדרגה זולת כתר חכמה דכלים ונפש רוח דאורות, כי הבינה וזו''ן דכל מדרגה נפלה למדרגה שמתחתיה.