שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ודרוש ו':
בענין תפילין דר"ת דע כי מורי ז"ל בתחילה היה מניח תפילין דרש"י ור"ת ביחד ומתפלל בהם תפילתו בשחרית כמ"ש בפ' הקומץ כי מקום יש בראש להניח בו ב' זוגות ובמנחה לא היה מניח אלא תפילין דר"ת ואח"כ עשה זוג תפילין דרש"י כסבר' שמושא רבא שהם אצבעיים על אצבעי' וחריצין שקועין עד מקום המעברת' באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו ובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה ובבוקר היה לובש שני זוגות דרש"י ור"ת ובמנחה של שמושא רבא לבד והיה או' דתפילין אלו דשמושא רבא הם כפי שני הסברות דרש"י ור"ת ועולי' במקום ב' הסברו' כי מוחין דאו"א שהם תפילין דרש"י ור"ת שניהם מתחברים יחד ונעשין זוג תפילין א' וזהו טעם היותם אצבעיים כנגד או"א ואמנם אופן הנחתם הוא זה כי תחילה יכניס בזרועו תש"י דרש"י ואח"כ תש"י דר"ת ושניהם יניחם במקום הנק' קיבורת של פרק העליון שבזרוע השמאלי ודרש"י יהיה למעלה סמוך כלפי צד הכתף ודר"ת סמוך לפ' אמצעי וכן בתש"ר יניח בתחילה דרש"י ואח"כ יניח דר"ת למעלה מרש"י וכן גם הקשר של תפילין דרש"י יניח בעורף יותר למטה מן הקשר תש"ר דר"ת וטעם הקדמ' הנחת תפילין דרש"י הוא לפי שבתחילה קודמין ליכנס מוחין דאימ' ואח"כ נכנסין מוחין דאב' שהם תפילין דר"ת כמשי"ת בע"ה ולכן כשאת' כורך הרצועו' סביב הזרוע תשים הרצוע' דר"ת תחת הרצוע' דרש"י באופן שלא תתגלה הרצוע' דר"ת כי כן אורו' אבא מכוסים באורו' אימ' והנה נת"ל מה שצריך לכוין בתפילין דרש"י אמנם דר"ת לא קבלתי ממוז"ל מה שצריך לכוין אבל מה שהבנתי מדבריו הוא זה שיכוין בש"ר בג' שמות אהיה יהה"ו אהי"ה ובש"י אהי"ה יהה"ו אדני אשר חיבור ששה שמות אלו הם בגי' ק"ף כמנין ג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ואין הפרש בין דרש"י לר"ת אלא בענין ההויה כי כפי ס' רש"י היא כסדרה וכפי ס' ר"ת היא בסוד יהה"ו הויות אהדדי ואל תתמה אם יש בתפילין דר"ת אהיה מאחר שהוא מוחין דאבא כי כבר הודיעני מוז"ל שכשנכנסין מוחין דאבא והם תוך מוחין דאימ' נקר' אהיה כמותם ממש גם נלע"ד שצריך לכוין בד' שמות יה"ו במילוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כמבואר אצלי' בתפילין דרש"י אלא משו' דתפילין דר"ת הם מוחין דאבא והם בסוד ד' אותיות גמו' כנ"ל בדרו' הציצית לכן צריך בד' הויות גמורות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אלא שצריך להקדים שם ב"ן לשם מ"ה בסוד הויות אהדדי וזהו ענין ביאור תפילין דר"ת הנה בזהר פ' פנחס בר"מ דף רנ"ח ע"א וכן במקו' הרבה בתקו' הוזכרו שני אלה הסברות דרש"י ור"ת ושם אמרו כי תפילה דר"ת הם תפילין דעלמא דאתי ותפילין דרש"י הם תפי' דהאי עלמא ולכן תפילין דר"ת הם הויות אהדדי בסוד שם יהה"ו היוצא מר"ת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע.
ודע כי פ"א שמעתי ממוז"ל כי ענין הפרש שיש ביניהם הוא תלוי בחקירה אם נכנסה תחילה עיטרא דגבו' או דחסד ברישא דז"א כי כפי סברת רש"י נכנסת תחילה עיטרא דחסד שהיא פ' שמע ולכן קודמת לוהיה אם שמוע שהיא עיטרא דגבו' ולסברת ר"ת הוא להפך ואח"כ פ"א שמעתי ממנו באופן א' והוא זה הדרך שנבאר עתה בע"ה.
ונלע"ד שזה הדרך מפרש הדרך הא' הנז' ולא פליגי ושניהם אמת ובזה נבין דרש"י ור"ת לא פליגי וב' הסברות הם דברי אלקים חיים שלא כדברי החושבי' שסברא א' היא האמת והאחרת בטילה חלילה מלהאמין דבר זה וזהו ששמעתי בדרך השני הנה במקומות רבים ביארנו שיש לז"א שני בחי' מוחין והם ד' מוחין מסטרא דאבא וד' מוחין מסטרא דאימא ומן המוחין דאבא יוצאין תפילין דר"ת וממוחין דאימא יוצאין תפילין דרש"י ובהכי לא פליגי ושניהם אמת דא"ח.
והענין הוא במה שנודע שהיסוד דאימא הוא רחב ויש בו מקום לסבול ולהכיל בתוכו תרין עטרין דדעת שהם החו"ג ביחד באופן זה כי החסדים הוא מצד פנים והגבו' מצד אחור והיסוד דאבא מפסיק ביניהם ומכריע בין החו"ג דיסוד דאימא ואמנם כאשר נבקעי' נה"י דאימא לצאת מתוכן ההארות בסוד תפילין נבקעי' בתחלה עליונים שהם חו"ב ואח"כ נבקע היסוד ואז בולטין כסדרן במצח ז"א חכמה ואח"כ בינה ואח"כ החסדים שהם מצד פנים ואח"כ הגבו' שהם מצד האחור ואלו הם ד' פ' דתפילין דרש"י ז"ל אבל תפילין דר"ת הם ממוחין דאבא והוא כי הנה היסוד שלו צר מאד שהוא ארוך ואינו רחב כיסוד הנקבה ואין מקום להכיל החו"ג ובתחילה נכנסין החסדים לתוכו יען הוא עיטרא מעולה מעטרא דגבורה ואחריו נכנס' עטר' דגבורה וכיון שהמקום צר דוחין הגבורות את החסדים למטה ויוצאין מפי היסוד לחוץ ואמנם ודאי הוא שאינם יוצאין לחוץ ממש שהרי נתבאר אצלינו שהיסוד דאבא מתפשט עד היסוד דז"א וארכם שוה וא"כ א"א שיצאו לחוץ מיסוד ז"א אבל הענין הוא כי עתה בעת כניסת ראש היסוד דאבא בראש ז"א עתה הוא שיוצאין לחוץ בסוד התפילין אבל אחר שנתפשט כולו בתוך ז"א אז אין הדבר כן אלא כמו שיתבאר בע"ה.
וסוד הענין הוא באופן זה כי החסדי' מגיעי' עד מקום עטרת היסוד דאב' ונודע כי עד שם יש ב' עורו' מלבישין את היסוד אבל במקום העטרה כבר נכרת ונסתלק עור א' ע"י הפריעה ולא נשאר רק מסך א' של בשר כנודע ובהגיע החסדים למקום ההוא נוקבים המסך הדק והזך ההוא ויוצאים לחוץ ושרשם נשאר בפני' מפני היותם עוברים דרך המסך משא"כ אלו היו יוצאין ממש דרך פי היסוד לחוץ היו יוצאים לגמרי.
והנה ביארנו בדרוש הציצית שהחו"ג דאימא הם שמות של אה"ו אך החו"ג דאבא הם שמו' שלמים מד' אותיו' אהו"ה והנה אח"כ כשנכסי' הגבו' תוך היסוד דאבא גם להם קצר המצע מהשתרע ולכן יורדין הההין אחרונות של שם אהו"ה של הגבו' למטה עם החסדים לפי שהיסוד דאבא הוא דכורא והוא צר מאד ואינו מכיל אותם למעלה והנה החסדים הם עומדים מן העטרה ולמעלה מחוץ ליסוד ומקיפין אותו מבחוץ סביב וז"ש והבוטח בה' חסד יסובבנו כי מעלת הבטחון הוא באבא ולכן שכרו הוא חסד יסובבנו כדמיון חסדים דאבא שסובבים היסוד שלו סביב כנז' ונמצא כפי זה כי ביסוד דאימא יש חו"ג דאימא וגם חסדים דאבא אבל ביסוד דאבא לא יש אלא גבורות שלו בלבד ומזה הטעם נקרא היסוד י"ה כמבואר אצלינו בסוד מספר רפ"ח ניצוצין כי יש בו ט"ו חו"ג כמנין י"ה והנה בהכנס נה"י דאבא תוך רישא דז"א אז נבקעים גם הם ע"י קוצא דשערי דא"א המכה באחורי רישא דז"א ונבקעין אלו הנה"י דאבא ואז יוצאות הארת המוחין לחוץ בסוד תפילין דר"ת כדמיון יציאת התפילין דרש"י ממוחין דאימא והנה סדר יציאתם הוא כך תחילה הוא יוצא מוח החכמה ואח"כ הבינה ואח"כ עיטרא דגבו' שהוא בתוך היסוד דאבא וזהו ענין הויות אהדדי שהם בינה וגבו' ואחר שיצאו הגבו' לחוץ כבר נפנה המקום והחסדים יש להם מקום לעלו' ומה שהיו בתחילה מקיפים סביב היסוד הנה עתה חוזרים ונכנסי' לפני' תוך העטרה ממקום שיצאו ועולים החסדים יותר אל היסוד בתוך פנימיותו במקום שהיו הגבו' עומדות ואז גם הם יוצאו' משם לחוץ ובולטים במצח אחר שיצאו הגבו' וז"ס פ' שמע שהיא חסד אחר פ' והיה אם שמוע שהיא גבורה כסברת ר"ת ז"ל.
ועתה צריך לדעת כי הנה החסדים בהיותם מקיפים סביב היסוד למה לא יצאו משם לחוץ במצח דז"א טרם יציאת הגבו' ולמה הטריחו עצמן לחזור ולהכנס תוך היסוד ולחזור ולצאת לחוץ כי בענין זה הוכרחו להתעכ' ביציאתו עד שיצאו הגבו' אבל הטעם הוא כי א"א לחסדים לצאת לחוץ אלא בהיותם מלובשים בתוך נה"י דאבא כי מהם נעשים בתים של התפילין ולכן הוכרחו לחזור ולכנס תוך נה"י דאבא כדי שיקחו מהם ויצאו לחוץ מלובשים והנה כל זה הוא בתחילת הכנסתם אבל אחר שנעשה מהם בחי' התפילין והם יורדים עוד ומתפשטים נה"י דאבא תוך ז"א אז אותם המוחין המתפשטים תדיר כנודע שבכל רגע נמשך התפשטות שפע המוחין מן או"א אל ז"א ואז ע"י אותו השפע הנמשך אח"כ בהתמדה הם חוזרים להפך כי תחילה נכנסים הגבו' ויוצאות לחוץ תוך יסוד דאימא ואח"כ נכנסים החסדים ונשארים בפנים הפך ממה שהיה בתחילה כנ"ל ובענין זה יתבאר מ"ש בענין דרוש עשרה הרוגי מלוכה שאמרנו שהם בחי' העשרה גבו' דאו"א אשר כולם עומדים תוך היסוד דאימא והנה זה הוא הפך מן הנז"ל ובמ"ש עתה יתיישב ולא פליגי אהדדי ובזה תבין מ"ש בזוהר דתפילין דר"ת נקרא תפילין דעלמא דאתי פי' כי כיון שהם ממוחי' דאבא א"כ הם גדולים מן אימא הנקרא עלמא דאתי כנודע ואלו הם תפילין דידה ממש שהם למעלה ממנה גם זהו מ"ש שם כי ז"ס צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והוא כי נודע כי עטרא דחסד הוא דדכור' דז"א והם נמשכין בסוד התפש' הה"ח אל יסוד ואלו הם סוד הצדיקים.
ואמנם עיטרא דגבורה הוא למעלה מהם שהיא עיטרא דנוק' כי פ' והיה אם שמוע קודמת לפרשת שמע וז"ס ועטרותיהם בראשיהם כי המל' נק' עטרא כנודע והגבו' שהיא בחי' המלכות נקר' ג"כ עטר' והיא למעלה מראשיהן משא"כ התפילין דסברת רש"י אשר עטרה שהיא הגבו' היא תחת הזכר בהאי עלמ' שהו' עולם זו"ן אשר היא יושבת תחתיו והרי נתבאר איך התפילין דר"ת הם בסוד שם יהה"ו ומוחין דאימא הם בסוד ידוד אמנם כל שאר הפרטים אין הפרש בין תפילין דרש"י לדר"ת עוד ירצה כי כבר ידעת כי זווג או"א הוא לצורך זו"ן לתת להם מוחין והנה המוחין הם חו"ב וחו"ג הנקרא תרין עטרין אמנם חו"ב הם לצורך ז"א שהוא זכר ונודע כי כשהאשה יולדת זכר היא מזרעת תחילה א"כ נמצא שאימא הזריעה תחילה טיפת המוח הנק' בינה ואח"כ נתן בה אבא טיפת מוח הנקרא חכמה וכבר נודע שהנכנס ראשון יוצא אחרון וע"כ בתחי' נולד חכמה שהיא פ' קדש לי ואח"כ נולדה הבינה שהיא פ' והיה כי יביאך אבל תרין עיטרין שהם חו"ג הם לצורך נוק' דז"א והנה היולדת נקבה הוא מזריע תחילה וא"כ נמצא שאבא הזריע תחילה וכשבא זמן הלידה נולדה הנקבה תחלה שהיא גבו' פ' והיה אם שמוע ואח"כ נולד הזכר שהוא החסד פ' שמע ואלו הם התפילין כסברת ר"ת ז"ל והסיבה היא זו כאמור: