ענין זיווג אב"א שעולים לאו"א ושם מקבלין מוחין דפנים ונשלמים וחוזרים פב"פ. שער פנימיות וחיצוניות סוף דרוש רביעי ע"ש: כונה גדולה לקשירת תפלת של יד בזרוע עיין בביאור אדרארבא בביאור ד"ה מארי דחוטמא מחד נוק' כו' ע"ש כי צריכה עוד כונה אחרת וטעם קשירה תפלה של יד בזרוע שמאל עיין בדרוש שלישי דדרושי ק"ש שעל המטה: כונת הזיווג (ס"ט ע"א) תחילה בנשיקין יכוין להמשיך יה"ו דע"ב מחכמה דחכמה דא"א ולהעבירו דרך ס"ג דבינה דחכמה זו ולהלבישו ביה"ו דמ"ה דו"ק דחכמה ולהלבישם ביה"ו דב"ן דמלכות דחכמה ודרך יסוד שהוא החיך ימשיכם לגרון שהוא בינה דא"א ויכוין שהיא תעלה מ"ן והיא תרין טיפין לקבל טיפה דדכורא והם ב' קס"א מחו"ב נגד יה"ו דע"ב וב' קמ"ג מחו"ב כנגד יה"ו דמ"ה וב' קנ"א מנו"ה נגד יה"ו דב"ן וג' יה"ו שהם טיפה דדכורא כל א' נק' מ"ב לפי שהב' עליונים יורדים ומתלבשים ביה"ו דב"ן שגי' מ"ב וכנגד כל יה"ו ב' אהיה שגי' מ"ב כללות ומטיפה דכורא יעשה החלב של הולד ומתרין טיפין דנוק' מאחת נעשה הדם דהולד ומהב' יעשה החלב: קול ודיבור א' הוי"ה אדנ"י ב גם הם בחי' עיטרא דגבורות שביסוד דאימא שבדעת דז"א להוציאם למקיף: ג גם הם זיווג דנשיקין דב' פרצופים הפנימים דמ"ה דזו"ן רוחא ברוחא דרוש ו' שער החיצוניות ופנימיות: ד גם הם זיווג דחו"ב י"ה דהוי"ה ומהיו"ד נמשך טיפת ה"ח גיכ"ק לה"ג אחה"ע דמ"ן דבינה ה' ראשונה ע"י הלשון דעת המזווגם ראש הו' ודרך הפה יוצאים הגבורות והחסדים מתפשטים דרך חוט השדרה שהוא ו' דהוי"ה עם היסוד סוף הו' ומשם ניתנים למלכות ה' ארונה. פרק י"ד דמ"ד ומ"ן: ה גם הם להמשיך נשמות ומוחין ומקיפים לזו"ן משורשם העליון מנה"י דתבונה דאזן דא"ק המלובש בחג"ת דז"א דחוטם ומתפשטים עד הפה ודרך חיך וגרון ההנזכר ימשיך מקול לז"א ומדבור לנוק'. ש' אח"פ: ו גם הם להמשיך אור הא"ס ע"י כלים של הפה שהם כלים דאצי' חכמה שבה מתפשט אור הא"ס להמשיכו אל הבריאה בינה הנק' פה להוציא קול ודיבור זו"ן. דרושי אבי"ע פ"ב: ז גם הם להמשיך שפע ואור גדול לזו"ן משורשם העליון קול ודיבור העליונים ולגלות אור י"ס דבינה העליונה שבפה ע"י החכמה מחשבה העליונה חיך וגרון חו"ב דבינה לחיים חו"ג שפתיים נו"ה לשון דת"י כללות הפה מל'. פי' במאמר זוהר בראשית מי ברא אלה: א נודע מ"ש הרב בדרושי הק"ש בדרוש ה' שהק"ש שהיא מ"ע דאורייתא היא בחב"ד וחג"ת והתפלה שהיא מ"ע דרבנן היא בנה"י וצ"ל באיזה פרצופים ואם הוא בעובי או באורך או אם התפלה הוא בנה"י דחב"ד וחג"ת הכוללים ובנה"י הכולל דאורך: ב וגם צ"ל מ"ש בדרוש המקיפים של העמידה הכתוב בדרושי ר"ה כי בעת יחוד הק"ש ירדו למטה ד' מוחין דאור פנימי כו' ועתה חוזרים לרדת כו' ע"ש כנראה שהוא להורידם למטה לנה"י בעמידה שהיא בנה"י: ג גם צ"ל מ"ש בדרושי הציצית בענין המוחין דו"ק המתפשטים בחב"ד דז"א בק"ש שכתב שאח"כ בעמידה יורדים מוחין אלו לחג"ת דז"א ובאים לו מוחין אחרים לחב"ד ע"ש הוא להשוותם עם הנז"ל: ד גם צ"ל מ"ש בדרוש ד' דברכות אבות כי בק"ש נמשכים מוחין פנימיים דאו"א לחב"ד דזו"ן והם מחיצות או"א ובעמידה מקיפים לחב"ד מבחי' אמצעית דאו"א ומוחין פנימים לחג"ת ונה"י: ה ובדרוש המקיפים דעמידה הכתוב בדרושי ר"ה כתב שהוא נמשך ממקיף דאו"א: ו גם בדרושי הציצית משמע שבק"ש נמשכים מוחין דו"ק דאו"א: ז וכן בכמה מקומות מע"ח כתב כן ושם כתב ג"כ שבק"ש נמשכים מוחין פנימיים דאו"א כנז"ל אבל בדרושי הק"ש כתב שאין נמשך בק"ש רק מוחין דו"ק דבינה וכן בדרושי העמידה ובכ"מ כתב כן וכן בס' ע"ת: ח וצ"ל אם הו"ק דאימא הם מו"ק דאו"א והם הנק' בינה כי כן ישסו"ת שהם ו"ק דאו"א נק' אימא בינה כנודע או אם הם הו"ק דבינה ממש לבד או אם הם שני מיני המוחין וצריך להסתכל ולהבין איה מקומם אם אחד בכללות ואחד בפרטות או בחיצוניות ובפנימיות או במ"ה וב"ן או בשניהם: ט צ"ל כשמתפשטים המוחין דפנים בנוק' במלך עוזר כו' מתפשטים בה בתחילת הכלים החדשים דז"א ואח"כ מתפשטים בתוכם המוחין במלך עוזר כו' או שאינם מתפשטים אלא בכלים דנוק': י צ"ל הכלי הנעשה בק"ש של המטה אם הוא לנוק' הכוללת הננסרת בלילה אבל ללאה צריך להמשיך טיפת החסדים כי הורתה ולידתה הוא בחצות הלילה כנודע: יא גם צ"ל אם הו"ק דגדלות המתפשטים בז"א בק"ש הם הצ' דצלם דצ' הנק' רוח ו"ק כנזכר בשער המוחין והג"ר הנמשכים בעמידה הם כצ' דב' צלמי ל"מ אלא שלפי פשוטן של הדברים א"כ מה הוא ענין דחיית המוחין אע"פ שיש לישבו בעובי צריך להשוותם: יב גם צ"ל אם הו"ק הנמשכים בק"ש הם המוחין דגדלות דג"ר דו"ק שהם הויו"ת כנזכר בשער אנ"ך או אם הם הו"ק דג"ר או אם הם שניהם גם אם נמשכים ג"ר דו"ק דשני צלמי או"א וו"ק דג"ר דאימא אלא שברוב ע"ח ומ"ש וע"ת וס' הכונות כתוב שג"ר דו"ק הם מוחין דאלהים והו"ק דמוחין דגדלות הנמשכים בק"ש הוא הו"ק דג"ר ויש לישבם ולהשוותם כי הו"ק דג"ר דגדלות הם עצמם היו ג"ר דו"ק כי המוחין נחלפו ונכללו זה בזה כנודע וכנזכר בשער פרקי הצלם: יג גם צ"ל מ"ש בשער המוחין דצלם סוף פ"ו כי שמות המוחין דו"ק הם באופן אחר והג"ר הם בשלימות הגדלות כנזכר בדרושי הציצית עכ"ל אם כונתו היא שהמוחין דו"ק הם שמות יה"ו אה"י ושמות הג"ר הם שמות שלימים והרי שם בדרושי הציצית נתבאר שזה החילוק דשמות שלימים לשמות חסירים ה' אחרונה הוא ממוחין דאבא למוחין דאימא אבל כולם הם מוחין דו"ק או כונתו לומר שכל אותם המוחין דאמא הם מוחין דו"ק דאו"א ואותם המוחין שלמים דאבא הם מוחין דג"ר דאו"א וכנודע כי ישסו"ת שהם נשמה בינה אימא בריאה והם ו"ק דאו"א ואו"א עילאין חיה חכמה אבא אצי' הם הג"ר: (ע' ע"א) יד ולפי זה ראוי להבין איך לא כתב הרב ז"ל לכוין בשמות המוחין דאבא בעמידה שהיא בג"ר אצילות חיה אבא אלא שיש לומר אמת הוא שהמוחין דאבא הם מוחין דג"ר כנז"ל אלא שכיון שנתבאר בדרושי הציצית שכל אותם המוחין דאו"א הנזכר שם הם מוחין דו"ק א"כ המוחין דאבא הם מוחין דו"ק דג"ר ודאמא הם ו"ק דג"ר דו"ק כי שיעור כח הק"ש לתקן ולהמשיך מוחין דו"ק לבד וכולם הם מוחין דאא בינה בריאה כי ק"ש הוא