בית קודם הבא סימניה

ספר נהר שלום-דף מ עמוד א

ספר נהר שלום-דף מ עמוד א

-
הוא בפרצופי ו"ק ומלכות דדעת וגם בו"ק ומל' דזו"ן וגם בו"ק ומלכות דנוק' שהם יעקב ורחל והנה כל פרצוף מאלו הו"ק ומלכות הנז"ל כלול משני פרצופים חג"ת ונה"י דמ"ה וב"ן עם נרנח"י דנפש ורוח וחסר לכל פרצוף ג' הפרופים הפנימיים חב"ד ואו החב"ד נמשכים לכל פרצוף ע"י הנענועים וכל זה בצלם דצ' דצלם ואח"ך בהקפה להמשיך ב' צלמי ל"מ: והענין הוא כי בשלשה ימים הראשונים נתקנים ג' פרצופים דחג"ת ובג' ימים האחרונים נתקנים שלשה פרצופי הנה"י וביום הז' שהוא יום הו"ר (ע"ב) נתקנים ו' פרצופי המלכיות דחג"ת ונה"י והוא כי ביום א' יכוין להמשיך המוחין לפרצופי חכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת וביום שני לפרצופי הבינות דפרצופים הנזכר וביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופים הנזכר וביום ד' לפרצופי חכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י וביום ה' לפרצופי בינות דפרצופי הנה"י הנז' וביום ו' לפרצופי הדעות דפרצופי הנה"י דנה"י הנזכר. וביום הו"ר לפרצופי חב"ד דפרצופי המלכיות דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת ודפרצופי המלכיות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י: והענין באופן זה כי בג' ניענועים שלצד דרום דברכה דיום א' יכוין להמשיך המוחין דחח"ן בג"ה דת"י לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף חסד דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי צפון לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי חכמה דפרצופי הגבורה דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובשלשה ניענועי מזרח לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף ת"ת דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי מעלה לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף נצח דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי מטה לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף הוד דחג"ת ונה"י דחג"ת. ובג' ניענועי מערב לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמת דפרצוף יסוד דחג"ת ונה"י דחג"ת וכעד"ז ביום שני להמשיך המוחין לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי הבינות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת: וביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופי הנזכר: וביום ד' לפרצופי החכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י כסדר יום א': וביום ה' לפרצופי הבינות דחג"ת ונה"י דחג"ת ונה"י דנה"י: וביום ו' לפרצופי הדעות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י: וביום ז' בג' ניענועי דרום של הברכה יכוין להמשיך המוחין לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי החכמות דפרצופי המלכיות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ודפרצופי נה"י: כל ז' ימי הסוכות כונה הסוכה הוא להמשיך מוחין לחב"ד דשש קצוות דחב"ד מחב"ד דו"ק דדעת דאו"א לחב"ד דו"ק דילהון ומשם לחב"ד דו"ק דחב"ד דז"א ומשם לחב"ד דו"ק דחב"ד דנוק' וכן ע"י הנענועים להמשיך מוחין מחב"ד דו"ק דדעת התחתון דאו"א לחב"ד דו"ק דדעת דז"א ומשם לחב"ד דו"ק דגופא ומשם לחב"ד דו"ק דדעת וגופא דנוק': וההקפות דכל יום שיש בהם ג' בחי' אדם להמשיך מוחין מו"ק דחב"ד דדעות דאו"א וז"א ובהו"ר חוץ מבחי' יומו גם הוא להמשיך מחב"ד דחב"ד דדעות הנזכר וביום ש"ת הוא מהכתר דבחינה הנזכר: הניענועים ביום א' הם לבד דאורייתא והם לגופא דזו"ן ומיום שני ואילך הם דרבנן והם ביסוד שהם ליעקב ורחלכ ולזו"ן נמשכים ממילא לא ע"י. וכונת העלאת מ"ן בברכת הלולב היא ביעקב ורחל וגם בזו"ן אע"פ שאינו נעשה ע"י הוא נעשה עתה בעת הזאת: (ע"ז ע"א) סוד הקפה לסוכות: הנה כונת הקפה ליום א' להמשיך לרחל מקיף לאה וביום ב' מקיף יעקב יום ג' מקיף ז"א. יום ד' מקיף תבונה. יום ה' מקיף בינה. יום ששי מקיף יש"ס. וביום ז' יום הו"ר ממשיכין לה מקיף אבא ואחרי שהוא בא מכח עתיקא כופל השפעותיו ומחלק לכולם שפע באופן זה. הקפה א' מעתיקא לאבא נקודת מקיף לאה מג"ת דעתיקא ואבא נותן נקודת לאה זו ליש"ס והיא הוי"ה נקודת צירי שב"א ציר"י שב"א. הקפה ב' ממשיכין מעתיקא לאבא נקודת יעקב הוי"ה שכולה חול"ם ואבא נותן ליש"ס ויש"ס נותן נקודת לאה שהיתה בו תחילה לבינה. הקפה ג' נותן עתיקא לאבא נקודת זעיר אנפין הוי"ה בד' רביעין בלא ניקוד ואבא נותן ליש"ס ויש"ס נותן נקודת יעקב לבינה ובינה נותנת נקודת לאה לתבונה. הקפה ד' נותן עתיקא לאבא נקודת תבונה הוי"ה בניקוד אלהים ואבא נותן ליש"ס והוא נותן נקודת ז"א לבינה ובינה נותנת נקודת יעקב לתבונה והיא נותנת נקודת לאה לז"א. הקפה ה' נותן עתיקא לאבא נקודת בינה הוי"ה שכולו צירי ואבא נותן ליש"ס והוא נותן לבינה נקודת תבונה הוי"ה בניקוד אלהים ובינה נותנת לתבונה נקודת ז"א הוי"ה בד' רביעין ותבונה נותנת לז"א נקודת יעקב הוי"ה בחולם וז"א נותן ליעקב נקודת לאה. הקפה ו' נותן עתיקא לאבא נקודת יש"ס הוי"ה שכולה פת"ח ואבא נותן ליש"ס ויש"ס נותן נקודת בינה לבינה ובינה נותנת נקודת תבונה לתבונה ותבונה נותנת נקודת ז"א לז"א וז"א נותן נקודת יעקב ליעקב ויעקב נותן נקודת לאה ללאה. הקפה ז' נותן נקודת עתיקא לאבא הוי"ה כזה יהוה קמץ פת"ח קמ"ץ פת"ח והיא מחזיק אותה לעצמו ודע כי בכל א' מז' הויו"ת צריך לשתף לה הוי"ה שכולה קמ"ץ מכח עתיקא שהוא מהכתר: כונת חנוכה: חנוכה חנ"ה כ"ו חנה גימטריא ס"ג וכ"ו הוא שם הוי"ה עוד חנוכה עולה ט"פ והוא משם טפטפי"ה שזה השם ר"ל שטיפות י"ה יתעלו למעלה ולא ישלטו בהם הקליפות שכבר ידעת שאלו הימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא ספירה ח' ובעבור זה יש ח' בחנוכה והיא צורת פתח וצריך להיותה סמוך לפתח טפח (ע"ב) שטפח עולה צ"ז ובחלל שיש בין הוד ליסוד יש שם שם א"ל אדנ"י שעולה ע"ה צ"ז והיסוד של נוקבא הוא פתח וד' אותיות של שם אדנות הוא בסוד טפח לכן צריך שיהיה בין הפתח לחנוכה שיעור טפח סמוך לפתח: כונת הפתילה היא שעולה תקכ"ה שהוא מפתילה תלצ"ה ד' שלהובים הרי תקכ"ה וה' אלהים הם ה' גבורות ממותקים שהם בסוד שמן ולא בסוד מים שהמים אינם מניחים רושם בעבור היותם חסדים גמורים אבל השמן מניח רושם שסוף סוף הם גבורות אלא שהם ממותקים ושמן זה יורד מחמשים שערי בינה דאמא ועד הוד התפטשת וחמישים שערי בינה מתחלקים כ"ה באימא וכ"ה בהוד וה' חסדים הם בסוד טיפה שעוברים מחג"ת נ"ה ה' יודי"ן כלולים מי' וי' מי' הם ת"ק וכ"ה שערי בינה הרי פתילה ויכוין כשישים אותה בתוך הנר בסוד נקודת ציון שהוא כפוף ואח"כ עולה השלהבת בסוד בנימין וכשידליק הפתילה יכוין בסוד ו' של הוד נקודה כזה ויכוין בסוד בנימין שהיא באה בסוד נ"ה. אדם קדמאה שהיא עולה סוד חנוכה במעלת כ"ב והשמן צריך שיהיה

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור