והם זיווג דנשיקין דא"א להוציא ו"ק דז"א אחר שעלו ונכללו נה"י שלו בחג"ת ונזדווגו מ"ה וב"ן דחיך וגרון זיווג דנשיקין במ"ב זיווגים כנדע ומשם נמשכה הטיפה עם הו"ק דז"א דרך חוט השדרה עם ה"ח לנה"י דיליה סוד זו"ן דיליה ונזדווגו ומשם נמשכו ליסוד סוד יעקב ורחל דיליה ונזדווגו המ"ה וב"ן שבו והמשיכו להם לו"ק טיפה כלולה משלשה טיפיןם אש מיחם רוח והם המוחין שנמשכו מהנ"ה לו"ק אז יסוד דא"א נק' שופר צר מלמעלה ורחב מלמטה בסיומו. ואז מן המצר התחלת היסוד התחיל לקרוא לי"ה שהם או"א שימשיכו משם אליהם את הטיפה הנזכר ואמנם במרחב השופר שהוא סוף היסוד דא"א ענני יה או"א כי משם הטיפה הנז' יצאה וקבלוה י"ה או"א לתקנה בעיבור מ"ש ש"ה ח"א פ"ח: ידוע מ"ש הרב ז"ל כי בכל ר"ה חוזר האצילות העליון לכמות שהיה בתחילת הבריאה והענין הוא כי בכל שנה ושנה יש בירור ותיקון חדש מבירורים חשים אשר עדיין לא הובררו ולא עלו ולא נתקנו מבריאת העולם וע עתה וסר תיקונו הוא כסדר התיקון שנתקן בבריאת העולם והוא פשוט למשכילים בברי הרב ז"ל כפי מה שביאר לנו בע"ח ובס' מ"ש ובכמה מקומות אמנם זהו בבחינת בירור ותיקון הנעשה בבחינת העתים והזמנים שהם השנים של השמטות והיובלות הנמנים ועולים משבעה לשבעה עד א"ס כמבואר אצלינו במ"א בהקמה ע"ש. אמנם בבחינת בירור ותיקון ששת ימי השבוע שהם פרטי ששת ימי בראשית הנמנים ועולים מעשר לעשר לשתא אלפי שני: הנה (ע"ב) בכל יום נברר ונתקן בכל מה שנעשה בו' ימי בראשית אמנם הוא בבחינת פרצוף אותו יום כמ"ש בע"ה וכן הוא מבואר בע"ח ובס' מ"ש ובדרוש ברכת המפיל ובכמה מקומות וזה פשוט וכתב הרב ז"ל בדרושי ר"ה ובספר הכונת הישן בדרושי ר"ח בביאור ענין חסרון ומלוי הלבנה כי י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה וי"ב צירופי אהי"ה והם ו"ק שהם ששה מלכים ז"א וו"ק שהם ששה מלכים דנוק' ובששה חדשי החורף נתקנים ו"ק דז"א והם מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן הנק' דכורא בערך ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ובששה חשי הקיץ נתקנים ו"ק נוק' והם ב"ן דמ"ה עם ב"ן דב"ן הנק' נוקבא בערך מ"ה דמ"ה ומ"ה דמ"ה (כך מצאתי ונ"ל שצ"ל מ"ה דדב"ן) וכל חדש כלול מארבעה שבועות שבהם נתקנים ארבע אותיות הוי"ה דכללות הי"ס דכל קצה שהם ארבעה פרצופי או"א וזו"ן דאותו הקצה וכל שבוע כלול משבעה ימים לתקן השבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופים הנזכר בכל קצה והם כסדרן כי בחדש תשרי נתקן פרצוף החסד דמ"ה דב"ן ע"י פרצופי חסד דמ"ה דמ"ה באותה השנה והוא אופן זה כי בארבעה שבועות שבו נתקנים ארבעה פרצופי או"א וזו"ן דחסד הנז'. בשבוע ראשון נתקנים שבעה מלכים דאבא. בשבוע שני שבעה מלכים דאימא דחסד הנזכר בשבוע השלישי שבעה מלכי ז"א דחסד הנזכר. בשבוע רביעי שבעה מלכים דנוק' דז"א דחסד הנזכר וכל שבוע מארבע שבועות דחדש חשון נתקנים שבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופי אבא ואימא וזעיר ונוקביה דפרצוף הגבורה דמ"ה דב"ן ע"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף הגבורה דמ"ה דמ"ה וכן עד"ז פרצוף הת"ת בחדש כסליו ופרצוף הנצח בטבת ופרצוף ההוד בשבט ופרצוף היסוד באדר. אמנם יש ביניהם שינוי כפי הסדר הפרצופים דהוי"ה ואהי"ה המתייחסים לאותו החדש כמ"ש בע"ה. וכן עד"ז בו"ק דב"ן דב"ן הנתקנים ע"י ב"ן דמ"ה בששה חדשי הקיץ כי בכל שבוע מארבעה שבועות דחדש ניסן נתקנים שבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף החסד דב"ן דב"ן ע"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף החסד דב"ן דמ"ה וכן עד"ז ארבעה פרצופי הגבורה בחדש אייר ופרצוף תפארת בסיון ופרצוף הנצח בתמוז ופרצוף ההוד באב ופרצוף היסוד באלול באופן כי בהגמר י"ב חדשי השנה נגמרים להתברר ולהתקן הו"ק דמ"ה ודב"ן דפרצופי האחור דזו"ן דכללות השנה היא. וזה הסדר בין לרבי אליעזר ובין לרבי יהושע שאמר פנימיות העולמות אלא שבחיצוניות העולמות מתחילים להתתקן ו"ק דמ"ה דמ"ה עם ו"ק דמ"ה דב"ן בששה חדשי החורף כנז"ל ואח"ך ו"ק דב"ן דמ"ה עם ו"ק דב"ן דב"ן בו' חדשי הקיץ כנז"ל בעת ר"א אבל בפנימיות העולמות שלא היתה תחילת השנה אלא מניסן מתחילים להתתקן ו"ק דב"ן דמ"ה עם ו"ק דב"ן דב"ן בששה חדשי הקיץ ואח"כ בששה חדשי החורף נתקנים הו"ק דמ"ה דמ"ה עם שש קצוות דמ"ה דב"ן כנז"ל בדעת רבי יהושע. כי רבי אליעזר מביא ראיה מהעשבים והאילנות שהם חיצוניות העולמות ורבי יהושע מביא ראיה מבעלי חיים שהם פנימיות העולמות אפשר כי ר"א סובר כי בתחילה בו' חדשי החורף נברא ונתקן חיצוניות דדחיצוניות ואח"ך בו' חדשי הקיץ נברא ונתקן פנימיות דחיצוניות: (ע"ה ע"א) ורבי יהושע סבר כי בתחלה בקיץ נברא ונתקן פנימיות דפנימיות ואח"ך בחורף נברא ונתקן חיצוניות דפנימיות. או שר"י סובר שבקיץ נברא ונתקן חיצוניות דפנימיות שהם בעלי חיים ובחורף נברא ונתקן פנימיות דפנימיות שהוא האדם באופן שיש חלוקות רבות להבין ולהשוות דבריהם: כי מתפילת ר"ה נראה שאנו עושים כדברי שניהם זה היום תחילת מעשיך: הנסירה שבר"ה לשנת הזמנים ושבכל לילה לימי ו' ימי בראשית ולר"א בר"ה תחילת תיקון והמשכת המוחין דאב"א לזו"ן הכוללים דזו השנה הנכנסת ונסירה והמשכת מוחין דפב"פ לזו"ן דשנה שעברה והמשכת החסדים וזיווג דש"ת לזו"ן דשנת אשתקד: ולר"י שבפסח התחלת תיקון והמשכת מוחין דאב"א לזו"ן הכוללים בזו השנה ונסירה והמשכת מוחין דפב"פ לזו"ן דשנה שעברה וזיווגא עילאה לזו"ן דשנת אשתקד: והמשכת המוחין בליל פסח ויום ראשון דפסח לזו"ן שהם בבחי' צד הב"ן הנק' נוק' דזו"ן הכוללים דשנה שעברה והם המוחין דפנים הנכנסים בנוקבא תחילה לפי שעה להגדילה תכלית גדולתה דפנים כדי שתקח רשימו דכל המוחין כדי שיהיה לה מציאות להבנות בפנים ע"י כנז' בעמידה דחול ע"י מצות ספירת העומר: ענין וסדר המשכת המוחין דה"ח וכללותם וכללות כללותם בנענועי הלולב בברכה ובהלל והוא להמשיך המוחין לג' פרצופים חב"ד דכל קצה מו"ק חג"ת נה"י דמ"ה וב"ן דנוק' שהם יעקב ורחל והענין כי הו"ק חג"ת ונה"י הם ב' פרצופים מלבישים זה לזה בשוה כי פרצוף דחג"ת כלול מחג"ת ונה"י מתפשט עד למטה ועליו מלביש פרצוף דנה"י גם הוא כלול מחג"ת ונה"י וג' פרצופי החג"ת מלבישים זה לזה בשוה כי החסד הוא פרצף גמור כלול מחג"ת ונה"י וכעד"ז בג' פרצופי הנה"י שכל פרצוף כלול מחג"ת ונה"י והם מלבישים בשוה לג' פרצופי החג"ת הנזכר: ועל ג' פרצופי החג"ת הנז"ל מלבישים ג' פרצופי המלכיות שלהם וגם הם כוללים מחג"ת ונה"י ועל ג' פרצופי המלכיות הנזכר מלבישים שלשה פרצופי הנה"י ועליהם שלשה פרצופי המלכיות שלהם ונמצא כי ג' פרצופי המלכיות דנה"י מלבישים לג' פרצופי הנה"י גוהם מלבישים לג' פרצופי המלכיות דחג"ת והם מלבישים לג' פרצופי החג"ת וזה הסדר