ובמלות מלך עוזר כו' יכוין להמשיך עשר גבורות דבינה ודעת וחג"ת כפולות מאחור ופנים דפרצוף חכמה דפנים דרחל לאחור ופנים דפרצוף בינה דפנים דרחל וכעד"ז בכל הימים עד ערב יוה"כ ואח"כ יוה"כ הוא נדרש לעצמו כי הוא פנימיות דכל מה שנעשה מר"ה עד עתה והוא בבחינת חוש השמע דאוזן העליונה דא"ק וכדמשמע מפ"ה משער אח"פ ובכמה מקומות ואח"כ בז' ימי החג הוא המשכת החסדים ובשמיני עצרת הוא הזווג והוא זוג דזו"ן הכוללים דכללות דכל הי"ב חדשי השנה ואין הפנאי מסכים להאריך מעט בפרטי העניינים כי השליח נחוץ לילך ובעה"י באחרת נאריך בס"ד. אמנם בשנת השמיטה אע"פ שכבר הזו"ן עומדים אחור באחור ולא נשאר כי אם להמשיך בחי' הפנים עכ"ז צריך לכוין בכל סדר כוונת התפלה כאשר ימי שנות השבוע לבנות ולתקן אחור ופנים דזו"ן אלא שהוא דבחי' פנים דומיא דשבת שהוא בחינת בנין ותיקון פרצופי פב"פ דזו"ן בערך תפלות דחול שהם בחי' בנין ותיקון פרצופי אחור באחור דזו"ן וכ"כ הרב ז"ל בדרוש שמיטה ויובל כי לפי מ"ש שם א"כ למה אנו מחוייבים להתפלל ולעשות (ע"ב) מצוה בשבת ובשביעית והשיב שכל התפילות והמצות שאנו עושים בהם הוא לתקן בחי' פרצופי פנים בפנים דזו"ן אלא שכל הבירורים והתיקונים הנעשים בהם הם למעלה מבחי' אחור וכבר נתבאר זה היטב באורך בהקדמה בביאור ענין חיצוניות ופנימיות באר היטב ע"ש: כשחל י"ט בשבת עיקר הכונה היא די"ט אבל עליית העולמות הוא דשבת. בענין התגין חלילה להוסיף על ג' בשעטנ"ז ג"ץ ואחד בבד"ק חי"ה ואין עוד מלבדם וכל המוסיף גורע ומגרעות חס ושלום: אם ניעור בלילה ודאי שצריך לומר ק"ש שעל המטה ברגע חצות קודם תיקון חצות: ואיני כמזהיר אלא כמזכיר להשתדל מאד לכוין בכל פרטי כונת שמות הספי' ומקיפיהם המבוארים בשער השמות ושמות הנרנח"י שהם ההיו"ת המנוקדות ומקיפיהם להמשיכם מלובשים תוך שמות המוחין שהם שמות בלתי ניקוד והם מלובשים תוך הצלם ולהמשיך הצלם לתוך אותם השמות די"ס דאותו הפרצוף המתייחס לאותם המוחין והנרנח"י וזאת היא הכוונה השלימה ובלתי כוונת השמות המנוקדות שהם הנרנח"י כי אין אור א"ס מתפשט אלא תוך התפשטות אור החכמה שהם הנקודות ובלעדם הם כל אותם הכוונות כגוף בלא נשמה ויש עליהם פחד כי ימותו ולא בחכמה וגם כי עיקר כוונת הבירור הוא בכלים עם הרפ"ח אשר ע"כ צריך לשמור לעשות ככל הנזכר וימחלו רבותי שדברתי עד כה אעפ"י שידעתי שכ"ז ידוע וברור ומפורסם להם ויותר מזה הם עושים כו' גם תמיה לי טובא איך לפעמים מקשים רבותי על דברי הרב מדברי הזוהר והתיקונים אחר דברי הרב ז"ל בענף ה' דשער עיגולים ויושר: גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי ספרי שאר המקובלים כגון ח"י ומ"ח וכיוצא שדבריהם מעורבים ומיוסדים על שאר תלמידי הרב ז"ל אשר לא סמך ידו עליהם ואין ראוי לסמוך כי אם על דברי האר"י ז"ל ותלמידו מהרח"ו זלה"ה: גם על מ"ש כת"ר בענין התפילין והרצועות ראוי היה לי להאריך מעט בתשובת ענין זה יען הוא שורש גדול עמוק מאד וענפיו מתפשטים לכל עיבר ובו יובנו כמה הקדמות מכונות הק"ש והתפלות וכוונות שאר המצות אמנם לא אוכל עתה להרחיב בו הדיבור ואל יאשימני ע"ז כי גלוי וידוע לפניו ית"ש כי אין לי זמן מכמה צרות דעדו עלי ה' יתברך יאמר לצרותינו די ויסיענו ללמוד תורה לשמה כי"ר ובע"ה באחרת אכתוב מעט ממה שחנני הי"ת ואעתיק להם ממה שכתוב אצלי בס"ד: אמנם מ"ש כת"ר כי מ"ש הזוהר בבחינת המניח הוא על האדם התחתון ועליו קאמר כי רצועת הימין קצרה עד החזה כו' ושהאדם תחתון למזרח כו' יפה אמרו ודכוותה אמרז"ל גבי ג' פסיעות שאחר העמידה שצריך תחילה להשתחוות ולכרוע לימינו של הקב"ה שהוא לצד שמאל דידיה כו' כעבד הנפטר מרבו העומד כנגדו להשתחוות ולכרוע: אמנם נודע כי האדם הוא מרכבה לאדם העליון ובו מתלבשים כל הבחינות (ס"א ע"א) שלמעלה ממנו עד כתר דא"ק עם כל אורות והנרנח"י דכל שלמעלה ממנו והוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכמ"ש חז"ל האבות הם הם המרכבה כו' ונודע ג"כ כי התפילין הם בבי"ע אפילו תפילין של הראש שהם באצי' הוא באצילות דבי"ע דאבי"ע דחיצוניות דאצילות כנודע ונודע כי באבי"ע דאצילות המחשבה והפעולה והמעשה באים כאחת כי הוא לגרמוי חד בהון כנודע אבל מן האצילות לבריאה הוא כמלך עם עבדו שצריך להוציא הדיבור מהפה וה"ס הכאת אור האצילות בכלים דבריאה להחתים חותמם בבריאה כנודע וזו אחד מכוונת קיל ודיבור: גם נודע כי התפילין הם מאור המקיף היוצא מהתנוצצות ריבוי אור הצלם דמוחין הפנימים ע"י הכאת קוצא דשערי ומוציא לחוץ דמות אור צלמי המוחין הפנימיים כנגד הפנים והם הבחי' הששית הנזכר בפ"ז משער הנסירה וכ"כ בשער הכוונות ובוודאי כי התלבשות המוחין הפנימיים באצילות דאבי"ע דחיצוניות הם כסדרן ימין בימין ושמאל בשמאל אבל התלבשות אור המקיף היוצא מהפנימי כנגדו כנז"ל המתלבש בכלים דמקיף דבי"ע דאבי"ע דחיצוניות הנז' הוא מתלבש בהם שלא כסדרן כי הם פנים כנגד פנים כנודע וכנזכר בכונת קבלת שבת בפסוק השתחוו כו' כי כל העולמות הם לבושים זה לזה מתלבשים זה בתוך זה כי הא"ס תוך אבי"ע דאצי' דא"ק שהם דוגמת המוח שבתוך העצמות והם תוך אבי"ע דאצי' שהם דוגמת העצמות שבגוף ועד שם הוא התפשטות והתלבשות עצמות האורות והנרנח"י עצמם וע"כ איהו וגרמי חד בהון באצילות ומשם ואילך אור העצמות מכה בכלים דאצילות ומתנוצץ אורם וחותמם ומתלבשים בכלים דבי"ע דבריאה המלבישים לאבי"ע האצילות שהם דוגמת הגידים שבגוף במעשה מצות התפילין וכעד"ז מבראיה לאבי"ע דיצירה המלבישים לאבי"ע דבריאה שהם דוגמת הבשר שבגוף ועד"ז מיצירה לאבי"ע דעשיה המלבישים לאבי"ע דיצירה שהם דוגמת העור שבגוף וה' בחי' שבאדם מרכבה לכולם כל בחי' לבחינת שכנגדו בעליון וכנודע ומה אעשה כי בזה יש עניינים רבים להבין ואיני יכול להאריך: אמנם להבין הענין בשורשו על מתכונתו צריך להבין התחברות המ"ה והב"ן דכל הפרצופים כי בהם תלוי הכל להבין מה הוא פנים ואחור ומהו ימין ושמאל והדכורא הנקרא קדם והנוקבא הנקרא אחור והפנימי והמקיף ותורה שבכתב ושבע"פ וקול ודבור וכל פרטי הזווגים הכוללים והפרטים הנעשים ע"י מנות מעשיות ומצות בדבור ובקול ודבור וע"י מחשבה הכל כנז"ל: אמנם הכלל הוא כי התחברות המ"ה והב"ן הנזכר בכל פרצוף הוא בפרטות (ולא בכללות המשל בזה כי המ"ה והב"ן דעתיק העומדים בבחי' אחור ופנים הענין הוא בפרטות האחרון סכ"י) דכל פרטי כל ספי' דכל פרצוף דאחור ופנים ודימין ודשמאל דכל פרטיו סדר התחברות