ב' דרש"י ורבינו תם ודוקא במנחה במקום תפילין דר"ת וכשאין לו אז דיו בר"ת ולא דרש"י ולא הוצרכו את שניהם יחד כיון שצריך לכתחלה דש"ר שהוא במקומם כנזכר בשער התפלות ודיו לבא מן הדין: עז על ברכת העומר ליל ב' של פסח לבני חו"ל אם לא יברך עד אחר הסדר כמ"ש בס' חמדת ימים והרמ"ז ז"ל ומטעם האור שם או שיברך עם הצבור אחר תפלת ערבית קודם הסדר עכ"מ: (ח"ן ע"א) וראיתי את השאלות אשר שלחו מעכ"ת מהתם לשאול דברים העומדים ברומו של עולם ממני חרפת אדם נבזה ונמאס בער ולא אדע אמנם ראיתי כי לא עת השב כי נלע"ד כי עדיין לא נשתוינו בסדר לימוד עץ חיים והבנת דבריו ע"כ אמרתי אל לבי לשלוח להם קונטריס של ברכות השחר מן סדור סדר הכוונות אשר התחלתי לסדר לעצמי הנקרא "נהר שלום" וגם קונטריס מתחילת הקדמת הסידור הנז' הנקרא "רחובות הנהר", ובעה"י ממה שיתחדש מן הסידור הנזכר ומההקדמה הנזכר אשלח להם בעה"י ובכן ישתוו דעותינו בהבנת דברי הרב ז"ל אמנם חלותי היא שיתנו לב בדברי' האמורים שם ובפרט במה שכתוב בהקדמה שבה נכללו ונסתמו דברים גדולים וסודות נעלמים להשקיף עליהם פעם ושתים בהשקפה טובה כראוי וכנכון כי לא דבר רק הוא והנה עידי בשמים וסהדי במרומים כי כל הכתוב שם כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למוהרח"ו ז"ל ואין עוד מלבדו ואפי' בדברי שאר תלמידי האר"י זלה"ה לא למדתי ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם כי הם דברי הרב האר"י ז"ל והי"ת יאיר עינינו בתורתו כי"ר ובזה יותרו כל השאלות ממילא ואם אחר זה נשארו מהם איזה שאלות ה' יתברך יתן בלבנו בינה להבין ולהשכיל: אמנם ענין זווגי או"א בברכת אבות להוציא המקיפים דז"א הנה כללות הענין בקיצור גדול לפי הפשט הוא כי הדרוש השני מסדר תפלת שחרית עם דרוש הששי דדרושי ר"ה הם א' והם בפנימיות דחיצונית דאצילות שהוא באצילות דאבי"ע דחיצוניות דאצילות כי מצות התפילין שהיא מצות מעשיות שהיא בחיצוניות היא בחיצוניות דחיצוניות דאצילות שהוא בבי"ע דאבי"ע דחיצוניות דאצילות ואלו המקיפים הנקרא תפילין הנמשכים בברכת אבות שהיא מצוה בדבור הם בפנימיות שהם הנשמות של זה האבי"ע שהוא באצילות דאבי"ע דחיצוניות דאצילות וכמ"ש הרח"ו ז"ל כי זה בחיצוניות וזה בפנימיות ואלו יוצאים מזווג אור מקיף דאו"א ואינם הל"מ דצלם אמנם שני צלמי המוחין דאור פנימי דחב"ד דאו"א (ע"ב) כולם נמשכים בק"ש ושני צלמי המוחין דאור מקיף הנמשך מחג"ת דאו"א נמשכים בברכת אבות: אמנם דרוש הד' דברכת אבות שבו נאמר שבק"ש נמשכים המוחין דאור פנימי דאו"א (היוצאים מזווג כלי החיצון דאו"א ובברכת אבות נמכים המוחין דאו"מ דאו"א היוצאים מזווג מכלי סכ"י) האמצעי שלהם כל זה הדרוש הוא בחיצוניות דפנימיות שהוא בבי"ע דאבי"ע דפנימיות דאצילות ודרוש הששי מדרושי הק"ש עם דרוש הראשון והשני מדראושי ברכת אבות הם בפנימיות דפנימיות דאצילות שהוא באצילות דאבי"ע דפנימיות דאצילות: ובענין ברכות האמצעיות הנה תחילת דרוש הששי הוא בפנימיות דחיצוניות ושארית הדרוש הוא בפנימיות דפנימות והוא כי צריך לכוין להמשיך מוחין מי"ס דז"א לי"ס דנוקבא וגם להמשיך לה הארה מט' פרקי הנה"י דז"א לט"ס ספירותיה כנז' שם וכנזכר בדרוש הנסירה דר"ה והוא מברכת אתה חונן עד ברכת השיבה הם מספירה לספירה וברכת על הצדיקים ותשכון ואת צמח מט' פרקין כו': וכולם הם י"ב נשיקין מאתה חונן עד שמע קולנו והוא השמועה שנית וסדרם הוא כשמועה ראשונה שהם ב' נשיקין א' מז' תחתונות וא' מג"ר דכל ספי' מט"ס דז"א לז"ת וג"ר דכל ספירות מט"ס דנוק' ובודאי שמעכ"ת מכוונים ע"ד הנז' בסוף דרוש שים שלום ענין ארבע זקיפות שהם בד' מוחין שבכתר כי הכרח גדול הוא כנודע: וענין זווג דשים שלום וזווג דנפילת אפים כבר הוא מבואר בהדמת ברכת הנותן לשכוי ובהקדמת ברכת המעביר כי זווג דשים שלום הוא זווג דיעב ורחל פרטית דאותו יום וזווג דנפילת אפים הוא דזו"ן הכוללים דכל הכ"ד שעות יע"ש: יו"ט דפסח שחל להיות בשבת צ"ל ברכת מעין ז' כשאר י"ט שחל להיות בשבת אע"פ שנראה שאין לה מקום מ"מ צ"ל גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דכ"ד ולא חלקו בין פסח לשאר י"ט ואותו החילוק שכתב הר"ן הוא מסברא: וענין ברכת העומר לבני ח"ל ודאי צ"ל אחר ערבית כשאר לילות כי אין לה שייכות עם הסדר בלילה זו לבני חו"ל כי מצות ספירת העומר היא מצות עשה דאורייתא שהם בשני פרצו' חג"ת ונה"י הכוללים דזו"ן הכוללים כנודע והסדר בלילה זו לבני חו"ל הוא ממצות דרבנן שהם ביסוד שהם פרצופי יעקב ורחל כנודע כמ"ש ענין מ"ע ומל"ת בהקדמת סדר הקרבנות ע"ש ולפיכך צ"ל ברכת העומר תיכף אחר ערבית דיו"ט ב' ולא יאחרנה עד אחר הסדר שאם יאחרנה הרי גורם לתת אחיזת לחיצוני' בכלי מוח החכמה אשר כבר נסתלקה אחיזתם ממנו כמ"ש הרב ז"ל כי כפי סדר המשכת המוחין כך סדר ביטול אחיזתם לפיכך צריך להזהר מאד לאמרה אחר ערבית ולא יאחרנה עד אחר הסדר כמ"ש קצת המקובלים: שאלה אם יש לכוין בתפלות ובמצות ובעליות שבת וביחודי' בימי העומר כשאר ימות השנה או אם יש שינוי: לכאורה נראה שאין לכוין כלל בשום כונה חוץ מכוונת המשכת המוחין שבסדר העומר ותו לא מפני פחד הקלי' שלא יתאחזו כנודע (ע"ו ע"א) כמ"ש האר"י ז"ל כי אחר עבר יום א' דפס ונסתלקו המוחין חזרו החיצונים להתאחז אבל לא אחיזה גמורה כבתחילה כי כבר נתבטלה אחיזתם הגדולה וחזרו להתאחז בדמים ההם ואז נכנסין המוחין כסדר המדריגות וכפי סדר כניסתם כך הוא סדר ביטול אחיזתם לאט לאט בהמשך ימי ספירת העומר שהוא ענין שבעת ימי נקיים ואז נטהרת מטומאתה ונגמרת להטהר בחג השבועות ואז חוזרת להזדווג עמו ע"כ מדרוש ג' דדרושי הפסח ע"ש. וכן בדרוש ב' מדרושי העומר כתב וז"ל ואחר עבור יום א' של הפסח מסתלקין כל המוחין הנזכר וחוזר לקדמותו לבחי' תלת כלילן בתלת כו': ואח"כ מליל שני ואילך אנו חוזרים להמשיך המוחין הנז' אשר נכנסו בליל פסח ונסתלקו ועתה חוזרין להכנס כפי סדר המדריגה כל מדרגה ביום שלה על ידי מצות ספירת העומר כו' לפי אי אפשר שיזדווגו זו"ן עד היותם שבעה ספירות חב"ד חג"ת מלכות בניים ומתוקנים ואז תהיה היא ראויה אל הזווג ע"כ ע"ש: וכן בדרוש שביעי של הפסח כתב וז"ל ענין כל המ"ט