ימים מפרקי של השבת גבי בריך שמיה דמארי עלמא כו' בחילוק הצבור מהיחיד בלשון תרגום שהוא היפך בזוהר כו' ואשרי תבחר ותקרב כו': סד אם יש טעם עפ"י דברות קדשו לב' ימים טובים בח"ל ואגב להורות לנו מ"ש בחמדת ימים על חילוק קריאת המגילה לכרכים המוקפים חומה לכפרים כו' דתלי טעמא בסוד המעקה שבין עולם לעולם ולא פי' אותו שם במקומו: סה בענין תחום שבת במ"א אומר שהוא שיעור חצי הוד ופעם אחר אומר שהוא חצי יסוד ויותר מהמה יקשה לנו אומרו שה"ס תח"ש מדרבנן שיעור שתי מילין כי כל ספי' היא פרסה והרי אמרו אלפים אמה מיל שיעור תח"ש ולא ב' מילין כמ"ש בש"ס: סו אאם י"ל ברכת מעין ז' בליל פסח כשחל בשבת ולסמוך על הרב חמדת הימים שאומר כן הפך פסק ש"ע ההולך אחר רוב בנין ורוב מנין: [הגהה - ע"ד הספר חמדת ימים אשר מרן המחבר הקדוש מביא אותו ספרו זה כמה פעמים בל יפלא לאמר הלא הגאון יעב"ץ ז"ל דבר סרה עליו ואמר כי המחבר חה"י היה אותו נביא השקר נתן שר"י לכן מוכרח אנכי להודיע בשערי בת רבים כי בעזר השי"ת חברתי קונטרס על דבר זה ושמה הראתי לדעת בעזהשי"ת אשר לשא התחולל עליו הגאון יעב"ץ ברוח סועה וסער אשר באמת לא דובים ולא יער ויהי ברדפו אחרי הצבאים השבתאים הפראים וישב את שביו גם להצדיק בעל חמה"י (כאשר עשה עוד לגאוני ארץ ולקדושי עליון) אך באמת לא כן הוא ולא קלע אל המטרה כי הראתי בראיות נשגבות בעזהשי"ת אשר הרב חמדת ימים פלפל בחכמה עם הגאון מהר"ש הלוי ז"ל בעוד הגאון מהר"ש הלוי ז"ל היה בחיים חיותו וידוע אשר מהר"ש הלוי ז"ל נפטר שנת שצ"ה טרם נולד נתן. ועוד כמה ראיות באופן אשר המחבר חה"י היה גדול מאד בתורה ובחסידות צא וראה את הגאנים אשר נתנו הסכמתם על ספרו חה"י וגם הר"י אלגאזי כותב בהקדמתו לספר חה"י שיגע שתי שנים לסדרו בכדי לזכות את הרבים (כן כתב אלי ידידי הרב הג' מקובל אלקי מו"ה שלמה עלייאשאוו שליט"א משאוויל אשר יש לו ספר חה"י עם הקדמת מהר"י אלגאזי ז"ל) וגם המחבר מקדש מלך על הזוהר מביא אותו יותר מחמישים פעמים ומבאר ע"פ דברי קדשו מאמרים הרבה מזוה"ק וגם מרן המחבר קורא אותו ואת הקדוש בעל משנת חסידים בשם מקובלים אחרונים ופסק כמותו לקמן לענין אמירת מגן אבות בשביעי של פסח שחל להיות בשבת אף שהוא נגד פסק הש"ע. וגם הרב הקדוש בכל שמן משחת קודש על שיר השירים מביא אותו כמה פעמים וגם הרב החביד אמיתי בעל יוש"ה מביא אותו בספרו הטהור לענין נוסח אתה כוננתה ביוה"כ לומר הנוסח כפי מה שאיתא בספר חה"י. וגם בצוואה שלו סי' ג' מזהיר לבניו שראשון לכל ספרי מוסר ילמדו ספר חה"י ואחריו ראשית חכמה עיי"ש וגם הגאון בעל חיי אדם מביא אותו שני פעמים בהלכות יוה"כ וגם הגאון ר' יעקב מקארלין ז"ל מביא אותו בספרו קהלת יעקב לענין רב יוסף מהדר אפי וגרס בברכות דף ח' ומביא בשמו דבר יקר אשר הראשונים לא עמדו ע"ז וכותב ע"ז שהוא דבר נחמד וגם הרב עיקרי דינים והרב זכור לאברהם מביאים אאותו להלכה הרבה פעמים ועוד הרבה והרבה מחברים מביאים את דברי קדשו. וגם עוד הראתי לדעת בקונטרס שלי אשר המעשה הובא בקהל חסידים בשם הבעש"ט ז"ל לענין הספר חה"י הוא דבר שלא הי' בעולם דאל"כ לא הי' מביאים דבריו מגדולי וקדושי החסידים כאשר הכל הראתי שמה ואין פה להאריך. וגם ע"ד הקושיות אשר מקשים עליו מובן אף לבר דעת קטן כי המה מהבל יחד ואין כדאי לענות על הבלים כאלה עכ"ז הראתי שמה איך דאין התחלת קושיא למי שמבין מעט מכתבי האר"י הקדוש. סוף דבר מובן לכל אחרי שהגאונים הנ"ל המביאים דברי קדשו אשר הרבה מהם היה קרובים בזמן ובמקום להמחבר חה"י יותר מהגאון יעב"ץ א"כ החולק על ספר חה"י ומבזה אותו ח"ו הרי הוא כחולק על כל הגאונים הנ"ל ומבטל בלבו את כל הגאונים הנ"ל והוא בכלל זילזול הורים ומורים שבווידוי יוה"כ. ואשרי להמתדבק לספר הקדוש חה"י. והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ינחנו בדרך אמת אמן. ומי שרוצה לידע הדבר באריכות ואם רק האמת דורש בלי שום עקשות ח"ו יכול לבוא בכתובים אלי אל אדרעס שלי. מנחם מענכין היילפרין מהוראדנא]: סז לפרש לנו התפילה שיסד האדון על סדר ורחץ כו' ועל מה אדניה הוטבעו מפני שיש בה דברים מעלומי עין קורא בה בפרטי פרטים שלא נודעו אצלינו וימחול על הטורח משא מצרים כו' ואגב יורינו ההפרש שכתוב בס' משנת חסידים וחמדת ימים בענין התקדש ליל חג על מי נסמך ועל ברכת העומר לבני ח"ל אם לא יברך עד אחר הסדר דליל שני כמ"ש בח"י או יברך אחר תפילת ערבית כמו בשאר ימים ואין לשנות: סח בענין הנענועים שמנענעים בחג בברכה והלל איך מתיישב מ"ש בספר התי' ור"מ עם האמור בכונת הרב ז"ל ולא נעלם בזה מ"ש מהר"ש ז"ל ומפרשי התיקונים וכן צירופי השמות שלא נתכוונו כפי מ"ש בס' יצירה כי צירוף הא' שהיא יה"ו אמרינן התם שהוא ברח מזרח ובנענועים לצד דרום כו' וכעין זה יתמה כל מעיין בס"ה פ' בראשית דף כ"ו גבי דגלים דקאמר התם חסד דרועא ימינא ובההוא זמנא הרוצה להחכים ידרים ומחנה מכאן אשתקיין מיניה וכתוב בתורה שהוא למזרח כו' וכ"ה בפרשת במדבר דקי"ח עם היותם דברים סתומים וחתומים: סט ילמדנו רבינו מאי דאמור באדרות גבי פרצוף ז"א דלא אשתני מא"א וכלא חד ומסטרא דילן דהוו שנין והרי שנינו בתורתו של רבינו האר"י ז"ל אבי (כ"ט ע"א) התעודה כמה שינויים מזה לזה כאמור בדרושים לאין חקר: ע בענין התגין הנוספים בפרשיות של תפילין ומזוזות המובאים בספר מצת שמורים משם כתבי האר"י אם יסכים עמנו האדון שלא לעשות כי לא באו בכלל השערים המצויינים מע"ח ואדרבא מגרעות נתנו כפי הטעם האמור בנתינת התגין על האותיות עליהן איןם להוסיף ובודאי שהם מועתקים מהפוסקים שהזכירום בספרתם כפי מנהג שנהגו הסופרים שלא נחתמו בגמ' עיד רבינא ורב אשי והובא ביתה יוסף והמדקדקים הוסיפו לשים ולתלות עצמן באילן גדול ושוב ראה אותן הר"ן שפירא ז"ל שהם משם האר"י והכניסם בחיבורו מצ"ש ונמשך אחריו במ"ח ואינו מהראוי וכזאת לא יעשה ואם נתן ל"ו עכב ומגרעות נתן חס ושלום ושב וא"ת עדיף טפי כמ"ש בב"י נ"ט והרי זה משובח: עא איך יצוייר גלגול נפש אדם בדצ"ח ואגב לדעת אם יש גלגול לנפשות או"ה ומהיכן בא להם פריה ורביה דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כמ"ש בזוהר וגם בלא דעת נפש לא טוב שה"ס הזווג כמ"ש ז"ל בדרושים הרבה: עב יורינו מורינו ענין זיווג יום שמחת תורה במשיב הרוח ומוריד הגשם כי שם צוה ה' את הברכה ולא האריך למעניתו במקום זה ליישבן היטב. עד הנה הגיעו בעיין בבי מדרשא דילן ויותר מהמה רבו כפלים לתושיה ותשובתן הרמתה מהרהתצמח על קל על חמור אחת ואחת הנה מיד תכף לברכה כי כן דרכה של תורה זריזין מקדימין ויפה שעה קודם ואפי' מקצתן קמא קמא בט"ל דיו הלבלר בקולמסו בגלילי אצבעותיו זהב וכסף ובפרט אם טובה יעשה עמנו בכל נפלאות אותיותיו הכמוסים ועמוסים וחתומים באוצרותיו גנזי מלאכי רבנן בהני כבשי דרחמנא לכן בעי עכ"ו ואלו מוסיף על הראשונים שלא לתת חלק בהיכל הקודש: עג לדעת על מה זה היתה שינוי בהיכלות דיוצר שבת משל חול שקדם היכל אהבה לרצון: עד למה סדר הפרשיות דתפילין לקורא ולא למניח וכן ברצועות ולמה בתפילין דמארי עלמא נכתבו פסוקים אחןרים מי גוי גדול כו': עה אם ניעור בלילה אם יקרא ק"ש שע"ה אם לא ואת"ל קודם חצות או אח"כ ואגב אם נזדמן ט"ק בלילה אם יברך עליו לדעת הרב ז"ל שזמנו אז: עו מדוע לא יועיל תפילין דשמושא רבא בשחרית במקום