דרבנן הם ביסוד דכח"ב שהם זו"ן הקטנים דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ובמ"ע יכוין להמשיך מוחין מב' פרצופי נה"י וחג"ת דאו"א וישסו"ת שהם י"ה דהויה ונרמזים באותיות מ"צ דמצוה לב' פרצופי נה"י וחג"ת דחו"ב הכוללים דזו"ן שהם אותיות ו"ה דמצוה. ומ"ע שהזמן גרמא הם בב' פרצופי חג"ת שהם או"א וישסו"ת דנה"י וחג"ת דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ומ"ע שלא הז"ג הם בב' פרצופי (נה"י) [נ"ה] שהם זו"ן הגדולים דנה"י וחג"ת דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן. ומ"ע דרבנן הם ביסוד דב' פרצופי נה"י דחג"ת ונה"י שהם יעקב ורחל דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן וסדר הכוונות הוא להמשיך מוחין מאותו פרצוף של פרצופי או"א וישסו"ת לפרצוף שכנגדו דפרצופי חו"ב הכוללים דזו"ן: (כ"ג ע"ב) הנה מ"ע הם בחי' החסדים ושם א"ל בחסד וב"פ א"ל מלאים עם כללות ד' אותיותיהם הכולל גימטריא עשה. ומל"ת הם בבחי' הגבורות באופן זה כי כל הלאוין שיש בהם מיתות ב"ד וכרת ומיתה בידי שמים הם בשורש ה"ג שבדעת דז"א: וכל לאו שאין בו מעשה הוא בגבורות המתפשטות עד החזה וכל לאו הניתק לעשה הוא בגבורות המתפשטות מהחזה ולמטה הנימתקות בחסדים וכל גזירות ותקנות וחומרות רז"ל הם בכללות ה"ג הנכללות ונקבצות ביסוד דז"א (צ"ל היכן רומזים הלאוין שיש בהם מעשה ומלקות): וכן כנגד בחי' הנז"ל בז"א הם ג"כ בנוק' אלא שמתפשטות בו"ק ונקבצות ביסודה מחולפות מהז"א כי החמש מיתות הם בגבורות שבדעתה והגזירות והתקנות והחומרות הם במתפשטות בו"ק והלאוין שאין בהם מעשה והניתקים לעשה הם בנקבצות ביסודה: ולפיכך נשים חייבות בכל מל"ת חוץ מבל תשחית ומבל תשחית (כ"ד ע"א). עוד יש כונה כי שמי עם י"ה שס"ה שהם מוחין דחו"ב דז"א המתלבשים בנה"י דאימא ומתפשטים בסוד הדם בשס"ה גידים דז"א נמצא כי ע"י קיום מל"ת גורם התפשטות פנים ואחור דמוחין דאימא בפרצופי חב"ד דז"א שהם שס"ה גידין ואז מתחברים האחוריים דחו"ב הנז' שהם שמי עם הפנים שהם י"ה ומזדווגים וע"י קיום מצות עשה שהזמן גרמא גורם התפשטות הדעת התחתון הפנימי דפרצוף חג"ת דכל אחד מחב"ד הנז"ל סוד חסדים המכוסים ומ"ע שאין הזמן גרמא גורם התפשטות דעת התחתון החיצו' דפרצוף נה"י סוד חסדים המגולים ברמ"ח איברים ב' פרצו' עיבור ויניקה ומזדווגים: ונשים חייבות במ"ע שאין הזמן גרמא כי הנוק' נוטלת הארת החסדים המגולים משא"כ במכוסים ע"י ל"ת להפריד הרע מהטוב שבגידים גם לתקן היצה"ר להפריד הרע שבו ולזככו להחזירו טוב ע"י מ"ע לתקן הטוב תכלית התיקון גם לתקן היצה"ט: אפשר כי המ"ע ומל"ת כל כונותיהם דהיינו זוג או"א והמשכת המוחין במל"ת וזיווג זו"ן והתפשטות החסדים במ"ע הם בפרטי פרצופי חו"ג דדעת אלא שצריך עיון לידע באיזה דעת דאיזה פרצוף דכח"ב הכללים או באיזה דעת דאיזה פרצוף דפרטי ה' פרצופים דכל א' מכח"ב הכוללים או באיזה דעת כו' מדעות דכל א' מכח"ב הכוללים וכן הפרטים כנז"ל. או אפשר שהם בחו"ג דדעת דכל אבר ואבר שבו תלויה המצוה ההיא אלא שצ"ל באיזה אבר מאיברי איזה פרצוף דאיזה כח"ב דכל אחד מכח"ב הכוללים והפרטים או אפשר כי כל מצוה אינה אלא פרט אבר א' מאיברי חו"ג דדעת אלא שצ"ל וכנז"ל (דאיזה פרצוף דפרטי ה"פ דכל אחד מכתר חכמה בינה הכוללים או באיזה דעת וכו'). לאו שאין בו מעשה: ע"י שמירת לאו זה להעלות ולחבר ולכפ ריבוע דע"ב וריבוע דס"ג העולים שמי שהם ישסו"ת דעתיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א עם י"ה שהם או"א שלהם דכל פרצוף וספירה דפרט א"ק ואבי"ע בבחי' ו"ק דמ"ה וב"ן דכל פרצוף וספירה שבהם ולייחדם ולזווגם בבחי' פרצוף חג"ת דכח"ב דנה"י וחג"ת וכח"ב שלהם ומן הזווג ההוא יומשכו אורות וכלים דמ"ה וב"ן לכונן ולתקן פרצוף אחור ופנים דא"ק ואבי"ע דזו"ן דכל פרצוף וספי' דפרטי אבי"ע ומזווג דמוחין דעו"נ וא"א ונוק' ואו"א דמ"ה וב"ן דכל פרצוף וספירה דפרטי א"ק ואבי"ע יומשכו מוחין דקטנות וגדלות עם נרנ"ח דאחור ופנים דרוח דנ"ח דנרנח"י (בחול דנשמה) (בשבת דחיה) דמ"ה וב"ן מלובשים בתוכם שהם ג' י"ה וג' א"ה דאהיה בניקוד סגו"ל שב"א חול"ם לחג"ת דכח"ב דה' י"ה פרצוף (בחול בינה) (בשבת חכמה) דחיצו' דז"א בלאו דשייך בו מעשה (ודפנימיות בלאו דלא שייך בו מעשה כגון לא תתורו וכיוצא) והמלכות דג' קוי חג"ת הנז' עם חלקי המלכיות דג' קוי דצלמי המוחין שלהם ובתוכם נפשות דנרנח"י הנז' דמ"ה וב"ן לכח"ב דה' פרצופי דבינה (בחול דחיצוניות דיעקב ורחל): (ל"ז ע"ב) וענין מ"ע ומצות ל"ת נתבאר עניינם וכונותיהם בשער המצות ד' א' ע"ב בכמה פנים וזה עניינם בקיצור והוא כי נודע כי בחסדים וגבורות יש ג' בחי' א' התקבצותם בדעת ב' התפשטותם בו"ק שלישי התקבצות כללותם ביסוד. והנה הרמ"ח מ"ע הם בשלש בחינות שבחסדים ושס"ה לא תעשה הם בשלשה בחי' של הגבורות באופן זה כי יש לאוין שחייבים עליהם מיתה מד' מיתות ב"ד ויש שחייבים בכרת ויש שחייבים מיתה בידי שמים. ואלו הב' שהם כרת ומיתה בידי שמים הם בחי' א' כי הם בידי שמים והרי הם ה' מיני מיתות והם בהתקבצות הה' גבורות שבדעת והלאוין שיש בהם מלקות הם בגבורות שבדעת התחתון דתרין עטרין הנז"ל והלאוין שאין בהם מעשה הם בגבורות המתפשטות בחג"ת והלאוין הניתקין לעשה הם בגבורות המתפשטות בנה"י המתמתקים ונתקנים בעשה שבחסדים המגולים שבנה"י וכל המצות דרבנן כולם הם ענפי מ"ע דועשית עפ"י הדבר אשר יגידו לך וגו' ואזהרתם ענפי מ"ע דועשית עפ"י הדבר אשר יגידו לך וגו' ואזהרתם ענפי מצות ל"ת דלא תסור וכל אלו הענפים שהם המצות דרבנן ותקנות וחומרות כולם הם בהתקבצות כללות החו"ג שביסוד דז"א כולם נקראים גזירות שהם פרצופי יעקב ורחל הנקראים יסוד אבל עיקר מ"ע ומל"ת הנזכר דועשית ולא תסור הם על זק ממרא והם בגופא דזו"ן ודוגמת כל בחי' האלו הוא בנוק' דז"א הכוללת כי הה' מיתות הם בה' גבורות שבדעת והמלקיות הם בדעת התחתון שלה אמנם הלאוין שאין בהם מעשה שהם בחג"ת דז"א והניתקין לעשה שהם בנה"י שלו הנה בנוק' הם מוחלפות כי הלאוין שאין בהם מעשה הם בנה"י שלה והניתקין לעשה הם בחג"ת שלה המצות דרבנן הם בכללות הה' גבורות שביסודה דוגמת הז"א כנז"ל: עוד כתב שם על מ"ש בזוהר ובתיקונים שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח כי זה הענין הוא בהוי"ה הפרטית דז"א כי י"ה שהם המוחין שלו מתלבשים בנה"י דאימא והוא בחינת הדם שהוא דין ומתפשטים תוך שס"ה גידים דז"א והרמ"ח מ"ע הם בחסדים המתפשטים בגופא דז"א מת"ת ולמטה שהם שני אותיות ו"ה: עוד כתב הרב ז"ל שם על ענין הנזכר דשמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח כי גם ענין זה הוא בהוי"ה הכולל כי שמי עם י"ה הם באו"א הכוללים וזכרי עם ו"ה