בערך ישסו"ת הנק' בערכם בי"ע ובירור ותיקון פרצו' הפנים דזו"ן הנק' ג"ר הוא ע"י או"א עילאין הנק' ג"ר בערך ישסו"ת: והנה כל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים בו' ימי החול ע"י התפילות והמצות אע"פ שיש בהם נסירה ופנים בפנים וזיווג הכל הוא בירור ותיקון פרצוף האחור הנק' ו"ק ונק' חיצו' ונקראים כלים ונק' בי"ע והוא ע"י ישסו"ת הנקרא גם הם ו"ק ונק' חיצו' ונק' כלים ונק' בי"ע בערך או"א עילאה ואותו הזיווג הנז' בימי החול אינו זיווג שלים דזו"ן אלא דיעקב ורחל: ואח"ך בערב שבת לעת ערב יוצאים אבי"ע דקדושה מתוך ימי החול עם הבירורים שביררו ומתעלים ועולים למקום שהיו בששת ימי בראשית עד שנשאר י"ד מדרגות פנויות בין הקדושה לימי החול וגם מתעלים בי"ע דאצי' למקומם ושורשם העליון דאצי' וכל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים ביום שבת מתוך בי"ע דקדושה ע"י התפילות והמצות אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופנים בפנים הוא בערך היום עצמו אבל בערך הכולל הכל הוא בירור ותיקון פרצופי הפנים הנקרא ג"ר ונק' פנימיות ונק' אורות ונק' אצי' (והוא ע"י או"א עילאין הנק' גם הם ג"ר ונק' פנימיות ונק' אורות ונק' אצילות) והוא פרצופי פנים לכל מה שנתקן בששת ימי החול ונעשה הכל ביום אחד כי ג"ר חשובות כאחד ואז יש זווג שלים לזו"ן כי כבר יש להם בחי' חיה דכללות האצילות: והנה עד"ז ממש נעשה בשמטה כי כל הבירורים והתיקונים הנבררים ונתקנים בו' שנים של השמיטה ע"י התפלות והמצות אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופנים בפנים וזיווג הכל נק' חיצוניות ונק' אחור בערך מה שנברר ונתקן בשנת השמיטה ע"י התפילות והמצות כי כל מה שנברר ונתקן בשנת השמיטה הוא בחי' פרצופי פנים לכל ששת השנים של השמטה אע"פ שיש בנין אב"א ונסירה ופב"פ הכל הוא בחי' פנים כל יום משס"ה ימי השמטה מתקן ששה ימים כנגדו מימי ששה שנים של השמטה: וכן עד"ז ממש נעשה בשנת היובל כי כל הבירורים והתיקונים הנתקנים בשבעה השמטות ע"י התפלות והמצות הכל נק' חיצוניות ונקרא אחור בערך מה שנברר ונתקן בשנת היובל ע"י התפלות והמצות שהכל הוא בחינות פרצופי פנים לכל מה שנתקן בשבעה השמטות ע"ד הנז"ל: והנה ידוע כי בכל העולמות יש חיצוניות ופנימיות כוללים כי באצי' יש (ל"ז ע"א) אבי"ע דחצוניות מלביש לאבי"ע דפנימיות וכל אחד נחלק לחיצוניות ופנימיות כי בי"ע דאבי"ע דחיצוניות דאצילות נקרא חיצוניות דחיצוניות דאצילות והם מלבישים לאצילות דאבי"ע הזה דחיצוניות וזה האצילות נקרא פנימיות דחיצוניות וכולו בכללותו נקרא חיצוניות לאבי"ע דפנימיות דאצילות העומד לפנים ממנו וכן בי"ע דאבי"ע דפנימיות דאצילות נקרא חיצוניות דפנימיות דאצילות (והם מלבישים לאצילות דאבי"ע דפנימות וזה אצילות נקרא פנימיות דפנימיות דאצי'): גם נודע כי כל ספירה כלולה משלשה כלים חיצון ואמצעי ופנימי ונמצא כי כל פרצוף כלול משלשים כלים עשרה תוך עשרה ועשרה תוך עשרה וכללות כולם הם י"ס והם ג' פרצופים מלבישים זה את זה בשוה ונקרא נה"י וחג"ת וחב"ד ופרצוף החיצון שהוא הנה"י מלביש לכל פרצוף החג"ת ופרצוף החג"ת מלביש לכל פרצוף החב"ד והם עבור יניקה ומוחין וזה בכללות אמנם כל פרצוף משלשה פרצופים כלול מג' פרצופים ע"ד הנזכר וכן עד"ז הולכים ונפרטים מג' לשלש עד כמה אלפי רבבות כנז"ל בהקדמה: גם נודע כי אין הפרצוף נקרא פרצוף עד שיהיה כלול מי"ס אשר כל ספירה מהם כלולה מכל אבי"ע וזה בכל פרטי פרצופי אבי"ע וכל זה בין בחיצוניות בין בפנימיות ונמצא כי כל עולם מאבי"ע יש בו חיצון ואמצעי ופנימי והם אבי"ע החיצון מלביש לאבי"ע האמצעי ואבי"ע האמצעי מלביש לאבי"ע הפנימי וכן בא"ק: והנה החילוק וההפרש שבין ג' תפלות שחרית מנחה וערבית הוא זה כי תפלת שחרית היא באבי"ע הפנימי ותפלת מנחה היא באבי"ע האמצעי ותפלת ערבית היא באבי"ע החיצון: וכבר נת"ל בהקדמה ד' ז' ע"ב ד"ה זה הכלל כי כמו שמתחלקים ונפרטים הי"ס דכל עולם לי"ב פרצופים כן הוא בכל פרטי י"ס דכל פרצוף דכל פרט פרצופי אבי"ע דחיצון ואמצעי ופנימי דפנימיות ודחיצוניות שנחלקים לי"ב פרצופים דוגמת י"ב פרצופי האצילות כי חב"ד של הפרצוף ההוא נקרא עתיק ונוקבא וא"א ונוקבא כי החו"ב נק' עתיק ונוקבא וחו"ג דדעת נקרא א"א ונוקבא ואלו הד' פרצופים נקרא חב"ד שבכתר דוגמת מה שמתגלה מעתיק וא"א הנקרא כתר דכללות האצי' ובהם מתלבשין שורשי המוחין של הפרצוף ההוא וחג"ת של הפרצוף ההוא נקרא או"א וישסו"ת כי החסד והגבורה נקרא או"א והחו"ג דת"ת נקרא ישסו"ת ואלו הד' נקרא חב"ד של הפרצוף ההוא דוגמת או"א וישסו"ת הנקרא חב"ד דכללות האצילות ולפי שאינם מלבישים אלא את חג"ת דא"א כי משם שורשם נקרא חג"ת אמנם בערך הפרצוף ההוא נקרא חב"ד ובהם מתלבשים ומתפשטים המוחין דחב"ד של הפרצוף ההוא: ונה"י של הפרצוף ההוא נקרא זו"ן ויעקב ורחל כי נו"ה נקרא זו"ן וחו"ג דיסוד נקרא יעקב ורחל ואלו הד' נקרא ו"ק דוגמת זו"ן ויעקב ורחל ו"ק דכללות האצילות אלא שלפי שאינם מלבישים רק את נה"י דא"א כי משם שרשם נקרא נה"י אמנם בערך הפרצוף ההוא הם בחי' ו"ק ובהם מתלבשים ומתפשטים המוחין דו"ק של הפרצוף ההוא: גם נודע כי בירור ותיקון חיצוניות ופנימיות דחיצוניות הוא ע"י קיום מצות (ע"ב) עשה מעשיות ושמירת מצות ל"ת מעשיות וברכותיהם ובירור ותיקון חיצוניות ופנימיות דפנימיות הוא ע"י קיום ושמירת מצות התלויות בדיבור ומחשבה וברכותיהם: (נ"ז ע"ב) המצות ל"ת הם בג' פרצופי כח"ב דזו"ן ודאו"א דאבי"ע דאצי'. והמ"ע הם בב' פרצופי חג"ת נה"י דזו"ן ודאו"א דאבי"ע דאצילות דהיינו כי במצות ל"ת יכוין להמשיך מוחין דגדלות מג' פרצופי כח"ב דאו"א וישסו"ת ע"י שיכוין לחבר אותיות שמ"י שהם ריבוע ע"ב וס"ג שהם ב' אחוריים דאו"א שהם ישסו"ת עם הפנים שלהם שהם ב' אותיות י"ה שהם או"א עלאין ועי"ז מתחברים ישסו"ת עם או"א עלאין ונעשים כולם פרצוף א' ונמשכין המוחין הנז' לג' פרצופי כח"ב דפרצופי חו"ב הכוללים דזו"ן דאבי"ע דאצילות כי אותיות מצוה הם אותיות הוי"ה כי מ"צ דמצוה מתחלפים בא"ת ב"ש באותיות י"ה וו"ה דמצוה הם ד' אותיות הוי"ה ואלו הם או"א וזו"ן והם באופן זה לאוין שיש בהן כריתות ומיתות ב"ד הם בה' גבורות דדעת העליון דכח"ב שהם ג"ר דאריך ונוקבא דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן והלאוין שיש בהן מלקות הם בדעת התחתון דכח"ב שהם ו"ק דאריך ונוק' דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ולאו שאין בו מעשה הם בחג"ת דכח"ב שהם (נח ע"א) או"א וישסו"ת דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן ולאו הניתק לעשה הם בנ"ה דכח"ב שהם זו"ן הגדולים דאו"א וישסו"ת ודחו"ב הכוללים דזו"ן. והלאוין