עולם הבריאה אל שדי רבון כל המעשים, יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, אברך שמך, איחד זכרך, אל גדול ונורא, יושב על כסאו מעוטר בכבוד קדשו. המהולל ברוב תשבחות, גבוה על גבוהים, נשא על כל נשאים. ברוך אתה לעד לעולם אלקי אמן סלה ועד. ואני ברוב חסדך וגו'. דופק על שעריך, נשען על אמתך, ובוטח בחסך, אלקים חיים ומלך עולם: איחדך אהללך, נעלם מכל בריה, נסתר מכל רעיון, וביד הנביאים (אתדמה) [אדמה]. ברוך אתה ומהולל לעד. צור אדון על כל המעשים, אהיה אשר אהיה, ה' אלקים אלקי ישראל: אדני שדי אין דומה לך, המהולל בשמך אהוה, את השמים ואת הארץ אתה מלא. לכבודך אין חקר, לתהלתך אין תכלית, אחד יחיד ומיוחד. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. וכן נאמר, "אני ה' הוא שמי' וגו': קומה אלקים הנשא, תקות לבבנו, אדון לך עינינו תלויות, רומה על גלגלי כבודך, הנשא על מכון אמונתך. לך אנו, אתה תוחלתנו, אמונת ישראל, לדור ודור אמונתך, תהלתך לשנות עולמים. שמע קול עבדיך המתנשאים לבם לעבדך באמת, וההולכים לפניך ביושר ובתמים. קומה אלקים, אל יעוז אנוש, ישפטו גוים, יכרעו לאומים, יפלו לפניך כל משפחות האדמה, יכירו אותך כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. וכן נאמר, "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד": בפתחי קדושתך אזכיר שמך שדי צבאות, אלקי ישראל, אתה אמת ושמך אמת. יסכר פי דוברי שקר, ועולתה תקפוץ פיה. אשת זנונים תמאן לעד, ושנואה תבעל באהבה. כבוד מלכות עוז תפארתך, כי אתה מלך חי וקיים לעד, ושמך נכון, ומלכותך לדור ודור. העלה דלים מטיט היון, השב נדחים לאדמת קדשך, מלוך לבדך, כי אין עוד זולתך. וכן הוא אומר, "ובאו האובדים" וכו': שדי אלקי ישראל, הבוחר בשירות עבדיו, ומקדש מקדישיו ברוב קדושה, לפניך אופנים וחיות הקדש ישאו רנה וברכה, שרפים עומדים במורא, יקדישוך, ישמיעו לפניך שירה מתוקנת, הוד הלל ושבח זמרה, לכבודך יתנו שבח ופאר, צדיק חי עולמים. מפיהם תלהט להבה, ובדיבורם ברקים יוצצו, בוערים כמראה הלפידים, מטילים אימה, זורקים פחד, ואימתך קדוש עליהם, באור פני מלך חיים, הדרך אל אלקים, נשגב על כל, נורא על כל. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, הוד יופי, מהלל נאה, קדש תעצומות תפארתך מקצה הארץ ועד קצה הארץ, הודך בהיר כעצם השמים לטוהר, וממך מתפרנסים כל בעלי שכל, וגובה מדע, מתעטרים בברכותיך בכ"ב מדריגות אור נעלם החופף; נמשך ויוצא מהוד פניך, וזיו כבודיך, עצם זך וטהור, המתגלה(ר) בהמולה שיר זמרה, הבוחר ברוב תושבחות. אליך אשא רינתי, אזכיר בשמך, ומיחד תפארתך, ממליכך מלך על כל צבאיך, כל עירין וקדישין יפארוך, ירוממוך לעד, האל נשגב ברוב תפארתו, ברוך שמך לנצח נצחים: אין כמוך ואין דומה לך, אל ברוך נעימות בימינך נצח, זהרך טהור וקדוש, בהיר הוא בשחקים. ולפניך ינעימו נאים ומשובחים, גבורי כח, כביר חייליך, גדולים מפוארים, נושאים דגליך על ראשם, לשם ולתפארת ולתהלה. כח שמותיך יגידו, בפיהם יעריצוך, משתחוים לעומתיך, רצים בשמחה אל כל כנפי ארץ. אין כמוך אלקי האלקים, ואדוני האדונים, נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. מנוגה נגדך, האירו כל המחשכים, כל ערפלי טוהר, ברדת בש... אורך הגבור והנורא, בשמחה אני מזכיר שם צבאות אלקי ישראל. ענני היום הזה, לגלות אמתך על עם קדשך, לדור ודור. ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון לדור ודור הללויה: הגבור ברוב גבורה, זך ונקי, המזכה עמו בטהרת קדש, אתה מלך תם ומתמם תמימים. מלפניך יחרדון כל אבירי לב, וכל חזקי כח ירעשו מפניך. גבורתך אש אוכלה, וקנאתך לטוהר עולם. מרעיש הרים, מפוצץ סלעים, כביר כח, שגיא וחזק, נהר דינור מלפניך מטיף, בוער ברשפיו, לוהט בשלהבותיו. קולו כקול שדי, המולתו כסער סופה. ואתה מלך מתגאה בגאותך, משפיל רשעים עדי ארץ. רומם שפלים עדי מרום, לפניך אקריב רינתי, מזכיר בשמך, ומשורר לשמך, שמע תפלתי (כי תפלת) [כתפילת] עני וכואב. וכן נאמר, "כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע": מלך אהוב נחמד ונעים, אשר אהבת עמך לעד לעולם. ובאברהם אוהבך הסדת תבל בל תמוט, כוננת אדמת קדשך, ונתת תורה לעמך באהבה. מזהיר עיני דורשיך, משכיל לב בוטחיך, פודה מצרה עבדיך, ומנחיל שלום ענייך. אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ: מי ימלל הדר נועם קדושתך. אל נאמן המספיק מזון לכל בריותך, עליונים ותחתונים, בשעה שנתמלאו שתים צינורות קדשך בנועם ידידותם. מתעטרים בשמם, ומנשאים ראשם על כל צבא. אל שדי נאור בהדרת קדשו, אשר מאתך כל ברכת טוב, וכל משרתיך קוראים לך באהבה, ואתה נותן להם את אכלם בעתו. שמחים לפניך על כל הטובה. אשר אתה עושה עמהם. ואור טובך הולך מסוף העולם ועד סופו. ונועם זיוך מבהיק אור ומפיק נוגה, חדוה והשכל, קדש וטהרה, שמחה ורננה, צהלה תודה וקול זמרה. אותך יברכו, ובאורך יהנו. מתעטרים באור קדושתך, ומשלשלים כבודך באהבה רבה. בשמחה אני אזכיר, ובאהבתך אני מתקשר, משתחוה לפניך בידידות לבבי, כורע ארצה אל אפיים, אודה שמך. אל תשיבני ריקם מלפניך, כי אתה אוהב ישראל, ותראה אהבתך לעמך היום הזה. למען דעת כי ה' הוא אלקים אין עוד: מלך אל חי וקיים, מי יספר הוד רצונך, ומשגב מהללך. המתעלה במעלותיו כאשר יוצא מפי שרפי קדש. חיות ואופנים לשמך יעריצו, ותהלתך ירוממו בפיהם. מי יגיד רוב אורה, ועוצם השמחה המתאצל מלפני הדר כבוד, וממנה נתמלאו כל השבילים וכל הנתיבות הגדולות אהבה ורצון טוב. ותפלת עמך בית ישראל עולה לפניך בכח גדול, אשר נתת בכנפיה, לעופף אליך באהבה רבה, בהיות אור רצונך מאיר אל עבר פניה, ומוציא אותה מכל החושך, להאיר ברוב עוז ותעצומה, ליחד שמך בתוקף הברכה, והרצון השלם. כל רזים צפונים אתה מגלה, וכל תעלומה תוציא אור. ובראות עבדיך הנאמנים חפץ אהבתך, נתמלאו עצמה, ואזרו כח להלל לפניך, ולהפיל תחנה ובקשה לפני כסא ככודך, וכפי מהללם כן יעלו לפניך, ובעלותם כן ישירו, ובשוררם ישתחוו לפניך, ובהשתחוותם ישאו ממך חסד וברכה טובה, להשביע לכל חי רצון, וממלאים... צבאותם עוז וגבורה חכמה וחיל מלפני הדר כבודך. בשמחה אני מזכיר, מגלה רזים, ומודיע צפונים, שתקבל תפלתי ברצון לפניך, לעורר אהבתך, ולתת קץ לצרות עמך בית ישראל, סוף לאבלם ומנוחה לכל עמלם. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: