עולם היצירה מי יפאר הדרך מלך עולם, אשר עשית משרתים לפניך, וקדושים יצרת לך לשרת לפני כסאך, נושאים אליך רום עיניהם, נפחדים ורועשים בהדר גאונך, ומטיפים שירה וקול רנה נחלי רננות, ושבח פאר לפניך יריצו, ומפיהם בשמים יזלו, כי שמך בפיהם ותהלתך על לשונם, עוטים אימה, ואזורים יראה ופחד, כדבר שנאמר, "אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו". ושמות קדושתך צובאים על ראשם, מעטירים כתר על קדקדם, ומלבישים אותם הוד הדר גאות וגובה, ואתה מלך מתגאה על כלם. בזמרת תהלתך ושלות אמונתך בסוד קדושים לפניך אשתחוה, ולפניך אכרע היום הזה, להקריב אליך רנתי. מתוך שפלות וענוה, באימה וביראה, להודות לשמך, ואומר, "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". "כל הנשמה תהלל יה הללויה": אתה קדוש ומקדש קדושך, אתה ברוך ומברך מברכיך, אליך... [ישירו] המולת חיות קדש, לשאת רנה בכנפיהם, ואת שמך יקדישון, כדבר שנאמר, "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו". מברכים כבודך ממקומו. וכן כתוב, "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו". והפקיד הנאמן אשר על כלם מטטרו"ן שמו מתנשא לפניך, בזיו הוד והדר. מעלה הרנה לפני כבודך י"ה. טכסיסיה נכבד ונורא, אחד אלקים בשמים ובארץ, להגיד שבחיך על כל קצוי ארץ, ששת קצות עולמך, אשר חתמת בשמך יה"ו למזרח, למערב, לצפון, לדרום, למעלה ולמטה, אחד אתה בי"ב צירופי שמך הקדוש יקוק, אני מעלה תפלתי לפניך לחבר כל ענפי אילן החיים, עץ חיים היא, שמך הקדוש יקוק ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים: מי ימלל תקפו ורוב תפארתו, ההדר ברוב ממשלה, אשר שמת לנהג עולמך בחד"ר, ומלפניך משפט(נ)י יצא, עיניך תחזינה מישרים, לנהל בצדק ענוים ושפלים, לרומם דלים עד שמי השמים. אשר לקחת עמך גוי מקרב גוי, והעלת אותו על כנפי נשרים, אל שמך הקדוש הנורא הזה, כדבר שנאמר, "ואתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". כנפים אלה תשלח לי היום הזה, להעלות תפלתי זאת לפניך, לשמוע בקולי ברחמים גדולים: ששת הכנפים מפוארים וגדולים, מעלים הוד שמך ברוב גבורתם אבג יתץ, קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. וכן נאמר על יד נביאך, "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף": מי יחוה הוד תפארתו בהוציאו ממנו שלשת הענפים הגדולים, רמים ונשאים, מפוארים בהדר גאונם, ואלה שמותם יקוק יקוק יקוק בהם נראו תעצומות כוחך, גדולתך גבורתך ורוממות תפארתך, שאתה אל ואין עוד, ואין אלקים מבלעדיך, כדבר שנאמר, "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים". וטלך נוזל עליהם מרום חביון עוזך, הדר קדשך הנשגב והנעלם, ומהם נוטף ויורד אל כל אשר צדק במעשיו לפניך, לקחת מאתך ברכה ונדבה: שלש עשרה שמותיך מופלאים נוראים במעשיהם, נזכרים ונעשים על כל דבר ודבר למהר אמונה, ולהחיש הצלחה והצלה, מאתך אל אחד, שלש פעמים נוטפים על שלשת ענפים, ואלה הם שמותך, רצך, גספי, פסטפט, תגל, תולמי, פגש סחק, פתיט, טפהג סחק, כתכומי, י"ג מידות הרחמים באתב"ש. טפבת זפט, פובז, פסנתק, פטדץ. וברדתם ברוב גאון תפארתם, מתחת לענפים האלה נתחברו יחד, ועשו שלש עשרה נהרות, אין קץ לעוצם תפארתם, ולאומץ קדושים. מי יתן תכלה בהיות כל נהר מתגבר ויוצא שלש פעמים בכל יום, כנגד שלש פעמים אשר נטף טל קדשך על הענפים האלה. שם מצאו מנוח נשמות חסידך אשר עמלו בתורתך ואת חילם נתנו לך, מלך אל צור עולמים: מי יגיע לספר תהלתך, במלל יופי נועם וחדוה ביופי זיו והדר והשמחה, היוצא משלשת הענפים הגדולים, כאשר הוציא ענפיהם תחתם ארבעה לאחד, ונראו י"ב שבטים נעימים מליאים חדוה והשכל, מפיקים נגה [ו]מוצאי מדע, מחכימים לכל רואיהם, ומשיבים לכל [ה]נפשות: מי יגיד כחם ותפארתם, אשר נתעצמו להראות נועם שרשם הנאה והטהור לעד. וכן נראה עליהם שנים עשר צירופי השם הקדוש הזה, מתעטרים על ראשם, ומכתירים להם כתר גדול, מלפניהם נכנעו כל שרי חימה וקצף. כל בעלי [סער] ובהלה סופה וסערה ענן וערפל. ואני באתי לפניך בכחם וכח עטרותיהם, להזכיר בשמך היום הזה, להעביר כל ענן ומסך המבדילם בינך ובין עמך בית ישראל. ויעלה לפניך זכרון עדותם לרצון, כדבר שנאמר, "ואתם עדי נאם ה' ואני אל". שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד: רום תפארתך מרומם על כל ברכה ותהלה, יושב על כסא כבודו, ומביט ברחמים על כל בריותיו באהבה וברצון. שבעים תמרים מתוקים מדבש שמת להנחיל אוהביך, ולהתם חטאתם, כדבר שנאמר, "תם עונך בת ציון" וכו', ואומר, "יתמו חטאים מן הארץ" וכו'. ואלה הם שבעים שמותך, מתפשטים בכחם מן השרש הנאה יקוק ב"ה לעולם ועולמי עולמים, לרפאות בהם את מזבח ה' ההרוס, כולם אבנים שלמות, מצטרפים באותיותיהם שלש לאחד, והחוט המשולש לא במהרה ינתק. מהם (י)אמשיך היום הזה כפרה וסליחה לכל עמך בית ישראל, לכלא פשע ולהתם חטאה, ולבנות קדש עולמים: ומי ירומם הדרך בשש מאות אלף גוני אש המתלהטים מלפניך, נראים בהדרם מליאי זיו ועצמה. כלם אש לבנה חופפים על כל בריותיך, ומתנוצצים בהם כעין נחשת קלל. הם שש מאות [אלף] אותיות תורתך המתחזקים ברום קדושים, למספר בני ישראל. ובצאתם מלפניך, עמדו על ענפי אילן הקדוש, ונראו שם כפירות צדיק עץ חיים, להשביע לכל נפש, ולחיות כל רוח באור פניך. אותך אקרא היום הזה אלקי האלקים, ואדוני האדונים, ה' אלקים אלקי ישראל, המפרנס כל ברואיו, הזן יצוריו בחסד וברחמים יקוק ב"ה לעולם ועולמי עולמים, שתשגיב שמך על כל צבאותיך, ולעטר עמך בכתר קדושה, לשמוח לפניך, ולעלוז באור שמחתך, לראות בטובת בחירך, ולשמוח בשמחת גויך, להתהלל עם נחלתך. ואני תפלתי וגו': עד כאן עולם היצירה: