רצה הרצון העליון לתת עבודה ביד האדם שימשך ממנה אליו שכר ועונש. על כן שם שורש לזה בההנהגה; פירוש - בדרך ההדרגה, ושם חוקות שמים וארץ וכל אשר בהם וכל הצריך לקיום כל הבריאה. וכל אלה מתגלים בדרך אורות, וכללותם נקראים זעי ר - אנפין ונוקבא. ואלה החוקים לא שמם קבועים בדרך אחד, אלא עשה שיוכלו להיות בדרך רווחה או בדרך מיעוט ח"ו, מפני השכר והעונש. אם יזכו בני אדם יהיו החוקים האלה ברווחה, גשם הרבה, עושר הרבה, חיים ארוכים וטובים, הכנעת שונאים הרבה, הרחקת נזקים רבים. ואם לא יזכו ח"ו, יהיו כל החוקים מצומצמים, שלא יהיה גשם כי אם מעט, וכן עושר מעט, או עוני גמור, וכן כולם. נמצא לפי זה לאלה החוקים דרכים רבים, דרכי הריוח ודרכי המיעוט: זה הדבר נראה באורות, אם כן יהיה באורות האלה חילוף זמנים, זמן שיאירו הרבה או זמן שיאירו מעט, לפי ענין החוקים האלה. ואלה הם נקראים מצבי דוכרא ונוקבא. ושני דברים הם הנראים בכאן, הכנת המקבלים אם רב ואם מעט, ואלה הם מצבי נוקבא וכל ענינה, כי כל ענין נוקבא אינו אלא ענין המקבלים לפי הכנתם בעבודתם. והכנות המשפיע כביכול לפי המקבלים, ואלה הם מצבי ז"א. ולכל אלה יש דרכים קבועים וידועים שבהם מתגלגלת כל הנהגת העוה"ז: