כללות חוקי ההנהגה נכללים בעשרה, וכל השאר הם תנאי החוקים האלה ועניניהם בפרט. ולפי שהחוקים נראים באורות - הנה נמצא עשר אורות שהם שרשי כל ההנהגה, והם הנקראים עשר ספירות, שכאשר נבין אותם עם כל חלקיהם - נבין כל ההנהגה וענין הפרצופים שאנו מזכירים: עוד נוכל לדבר על החוקים בכלל, ועל החוקים עם כל פרטיהם. האורות הם או אורות כלליים שאינם מראים חלקיהם, או אורות מפורטים שמראים חלקיהם. אך כל אור שצריך לפעול פעולה בפני עצמה, צריך לגלות את חלקיו. על כן עשר ספירות הם, אך לפי הפעולות שהם צריכים לפעול - נעשים פרצופים. דרך משל, אם אור אחד לבדו יפעל - יגלה כל חלקיו, ונהיה פרצוף אחד; ואם ב' ג' או ד', או מה שהם, יפעלו כאחד, בין כולם יגלו חלקים הצריכים לפעולה ההיא, ובין כולם יקראו פרצוף אחד. ולהפך, אם אפילו חלק אחד מן החלקים שנתגלו יצטרך שיפעל פעולה בפני עצמו, ויגלה חלקיו הפרטיים - גם הוא יקרא פרצוף. כוונת הדבר, כל מי שיש לו שליטה ופעולות בפני עצמו - מגלה חלקיו ונקרא פרצוף בפני עצמו: ולפי כללות ההנהגה - עשר ספירות בונים חמשה פרצופים, כתר לבדו פועל ועושה - אריך אנפין; חכמה - אבא; בינה - אימא; ו' קצוות פועלים ביחד, ונעשים פרצוף אחד לבד, והיינו זעיר אנפין; מלכות נעשית נוקבא: ועוד התחלקות, כי לפי שמלכות אבא ומלכות אימא שולטים בפני עצמם - גם הם נעשים פרצופים, והיינו ישרא ל - סבא ותבונה. ואפילו מלכותיהם של יסו"ת נעשים עוד שני פרצופים - יסו"ת שניים. נמצא הפרצופים, א"א, או"א, יסו"ת, יעקב ולאה שאפרש עוד ענינים, וזו"ן: