ראשית הכל הוא לדעת שבין בבריאת העולם בין בהנהגת הקב"ה - לא פעל בדרך כל - יכול, כמו שהוא באמת, אלא בדרך בני אדם שעושים הדברים מעט מעט. כן כל המציאות - עשאה ועושה אותה בהדרגה זאת. שאם היה פועל בדרך כל - יכולתו לא היינו יכולים לדבר כלום במעשיו, כי לא היתה לנו הבנה כלל בהם, ומפני שפעל בהדרגה יש לנו מקום להתבונן בהם: וזהו הצמצום שאמרנו, שצמצם אין - סוף את אורו, שלא רצה להכנס בענין בריאת העולם בכל - יכולתו אלא בדרך משוער. כי שתי דרכים למחשבה העליונה - דרך כל - יכולתו ודרך ההדרגה. והנה קודם שברא העולם לא היה צורך בדרך ההדרגה. אלא כשרצה לברוא העולם אז היה זמן שיתחלק הדרך הזה. ונמצא, שלא רצה שכל - יכולתו יכנס בבריאת העולם, אלא דרך הדרגה. הרי שצמצם כל - יכולתו, שלא ליכנס בענין הזה, וקבע דרך ההדרגה. וחלקי הדרך הזה ופרטיו הוא מה שאנו מבינים: הענין הזה במלים הידועות בין חכמי האמת, לכל - יכולתו אנו קוראים אי ן - סוף ב"ה, דהיינו הרצון העליון בשלמותו, ולדרך ההדרגה אנו קוראים ספירות. נמצא, שהמאציל ית"ש שהוא המצוי.הראשון, צמצם את רצונו הכל - יכול, וקבע דרך ההדרגה, ולפיכך אנחנו אומרים שהאין - סוף נתצמצם, ואז נגלו הספירות. מכאן והלאה נדבר בספירות ובהדרגותיהם. ונמצא, שלכל פעולה ופעולה שנמצאת בתחתונים שורש אחד בדרך ההדרגה הזה, דהיינו הספירות; עד שכאשר נבין כל חלקי דרך הדרגה הזאת - נבין שורש כל מה שנמצא בבריות בהנהגותיהם: