נשאלתי על ענין הסכין ופגימתו. והשבתי שיש ב' מיני סכין, פגום ושאינו פגום. כי הפגימה היא חסרון וקליפה, כענין פגימת הירח שמורה על השלטת הקליפות. ו[כן] הוא החרב הם שנים, "חרב נוקמת נקם ברית" והיא טהורה ונקיה וקדושה. ויש "חרב היונה" והוא הקליפה. וב' חרבות אלה הם ב' סכינים. כשיש בה פגימה מורה על היות בה החסרון והפגם, ואז הוא פסול ומורה על "חרב בני עמון" וחרב שנהרג בו בלעם בן בעור כדכתיב "ואת בלעם בן בעור (הקוסם) [הרגו בחרב] וגו'. וכמו שיש בצד הקדושה י"ב אבנים למספר שבטי בני ישראל, שעל הי"ב נאמר והים "עמד על י"ב בקר", מורה על המל', שמרכבתה על י"ב צורות עליונות שהם פקידים בתל"י גלג"ל ול"ב, והוא עולם שנה נפש כמבואר בספ"ר בשער כנויי השמות, בשם ע"ב. כמו כן בצד הטומאה י"ב אבנים שעליהם משכן הדם הנקרש, והם אבני נגף וצור מכשול. והעד על זה י"ב דגלים במדבר מרכבה לשכינה. וכן בישמעאל נאמר י"ב נשיאים יוליד, והם י"ב אבני נגף ש"גם את זה לעמת זה". ולכן הסכין צריך י"ב פעמים בדיקה שהם אבשרא ואטופרא ב' פעמים בכל אחד מהם לכל אחד מתלת רוחתא מהני, שהם ד' לכל צד מג' צדדים, הרי י"ב. וששה מהם אבישרא שהוא בסוד החסד רכות הבשר, והצפורן ששה שהוא בסוד הגבורה קשה כצפורן. שכן י"ב שבטי ישראל ששה על הר עיבל, וששה על הר גריזים, אלו בימין על הברכה ואלו בשמאל על הקללה. או להיפך, צפורן לבן בסוד החסד, ובשר אדום בסוד גבורה. כי לכל [יש] מבוא בחסד כדפי' בספר הנ"ל בשער ערכי הכנויין בערך עצם, וערך בשר. וענין ג' רוחתא, כי שוה הוא ג' פעמים ארבעה, כמו ד' פעמים שלש. והכל רמז אחד וענין אחד. ובהיות שהסכין נקי בכל י"ב אבניו מורה על החרב העליון הטהור. ואז היא כשרה ואין בה שליטת הקליפות כלל. וכאשר יש בה פגימה בחלק מחלקיו אז מורה על כסא פגום, וסכין פגום והוא סמאל, והיא נבלה, השולטים בעולם ומייבשים אותו, שעליהם נאמר "נבלתי יקומון". והנה הפגימות הם ג'. אוגרת, מסוכסכת, עולה ויורד כנחש. והנה "אוגרת" היא קליפה אחת, בשתים שתים, משתי רוחות. ונקראת "אוגרת" מלשון קבוץ, שלעולם היא מקבצת בסוד "לעלוקה שתי בנות הב הב". וכן נאמר "שלוש הנה לא תשבענה וכו' שאול" וכו'. ולכן היא בשתים שהם ב' הקליפות החצונות של הגאוה, ואין להם טהרה עולמית. ולכן בכל ענין [הנשחט הוא] נבלה. "מסוכסכת" הויא מרוח אחת, והיא קליפה ג' של אגוז שאינה קשה כל כך. ואצלה קליפה ד' דקה קרובה אל הקדושה ולכן מרוח אחד כשרה בדיעבד. אבל לכתחלה אין שוחטין בה כל עיקר. ועל כזה נאמר "הרחק מן הכעור ומן הדומה לו". ומצד קליפה שלישית זו הם כל אותם שיש להם סימן א' של טהרה, כחזיר וכארנבת ושאר עופות שיש להם קצת סימני טהרה כגון פרס ועזניה וכיוצא בהם. וכאשר הקליפה הד' שיש בה טהרה מתיחדת עם השלישית הטמאה נאמר "לא לחנם הלך זרזיר אחר עורב אלא מפני שהוא מינו". ולכן נאסר החזיר וארנבת. ולכן "מסוכסכת" בכלל הקליפות, והפגימות היא בכל ענין מפני שהרביעית מיוחדת בשלישית. אבל כאשר הרביעית לבדה, אז היא כשרה, וזהו "עולה ויורד כנחש" שהיא כשרה אפילו לכתחלה. ושמה מעיד עליה, "עולה" בסוד הקדושה, "ויורד" למטה כנחש. ולא נחש ממש ולכן היא טהורה ושוחטין בה לכתחלה וכשרה: