עוד חדשתי בענין שם אהו"ה היוצא מ[ראשי תיבות] את השמים ואת הארץ. והנה כאשר נסתכל בשם זה ימצא אותו שוה אל שם אהי"ה אלא שבמקום היוד שבין ב' ההי"ן הוא וא"ו. ובשם (אהו"ה) [אהי"ה] נתבאר היותו מורה על ההעלם כדפי' בספ"ר. וכן פי' שם כי שם (אהו"ה) [אהי"ה] הוא כנגד שם יהו"ה אלא שנשתנה כי במקום א' הוא י', ובמקום יו"ד הוא וי"ו. והנה אהו"ה שוה אל שם יהו"ה ולא נשתנה ממנו אלא ששם יהו"ה אות ראשונה הוא יו"ד. ובשם אהו"ה הוא א'. והענין הוא כי [ב]שם אהי"ה המורה ההעלם נתעלם כל האצילות ולא נתפשט, בסוד שהיו"ד במקומה הוא א' שמורה העלם וגלוי והעלם, שזהו קמוץ בסוד קמיצת האצילות והעלמו כמו שפי' בספ"ר בשם בן ד'. והנה לפי זה נמצא כי א' הוא יותר נעלם מהיו"ד לפי שהוא העלם וגלוי והעלם. ומורה כי אפילו שנתגלה, חזר ונתעלם. אבל היוד אינו מורה ענין זה אלא אדרבה מורה על יו"ד הבא להתגלות פי' שאר אותיות. ועוד יו"ד, מלואה מורה גלוי שהוא ו"ד, דו פרצופין המתפשטין. אבל מלוי אל"ף מורה פל"א והעלם. וכן במקום וי"ו באה [היו"ד] המורה על העלם הוי"ו שהוא התפארת המתעלה למעלה בסוד הדעת, ונתעלם אל מקומו כתר שהוא ב' יודי"ן, י' מלמטה למעלה, וי' מלמעלה למטה, בסוד "אני ראשון ואני [אחרון"] שפי' בסי' כ"א ל"ה. והנה הוי"ו, בין ב' יודי"ן הוא [אות] א ומה שיהיה יהו"ה, נתעלה ונעשה אהי"ה. והנה אחר שנתאצלו שמים וארץ והיה תחלת הגלוי ותחלת ההתפשטות, מה שהיה אהי"ה נעשה אהו"ה שמורה קצת התפשטות דהיינו יו"ד נעשה וי"ו. אבל אל"ף שהוא פל"א לא נתגלה עדיין: