עוד פירשתי בו פי' אחר. "מ"י ימלל גבורות ה"'. דע כי השערים שבבינה הם נ', חציים דין וחציים רחמים, והיינו כ"ה וכ"ה. [כ"ה] המלכות מצד הגבורה, וכ"ה נקראת המלכות מצד החסד. והטעם כי היא יונקת כ"ה שערים מצד החסד וכ"ה מצד הדין ועל שמם נקראת כ"ה. ופי' ר"ש בתיקונים כי השערים הם כ"ה אותיות ב"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" שהם ששה תיבות שהוא וי"ו בת"ת, והם כ"ה שערים. ובפסוק בשכמל"ו ו' תיבות שהוא וי"ו שביסוד וי"ו זעירא. והששה תיבות הם שבהם כ"ד אותיות שהם כ"ד שערים. וענין היות כ"ד וכ"ה אין הטעם מפני ששער הנ' הוא נעלם, שא"כ היה מן הראוי שיהיו כ"ד בת"ת וכ"ה ביסוד, כי העליונים שהוא למעלה הוא הנעלם. וא"כ איד בא החסרון אל היסוד, כי ידוע שהעליונים הם בת"ת, והתחתונים הם ביסוד. והכונה כי הרשב"י ע"ה ביאר במקום אחר כי בינה עד הוד מתפשטת. ולפיכך היא ן' שערים כנגד הה', שהם כל א' כלולה מעשר והרי ן'. והנה להיות הדבר כן ראוי אל הת"ת כ"ה, י' מצד החסד וי' מצד הגבורה הם כ'. וה' מכתר ובינה וחכמה וגדולה וגבורה שבת"ת הרי ה' הרי כ"ה אלו הת"ת שבת"ת. וכשתמנה ממנה ולמטה עד הוד שהם כ"ד לבד. כיצד ת"ת שבת"ת אינו עולה במספר שהוא הוא הכולל הכ"ה של הספירות העליונות הם ממנו. ולמטה הם כ"ד. כיצד, י' של נצח וי' של הוד הרי כ'. ונצח הוד יסוד מלכות שבת"ת הרי ד' הם כ"ד. ולכן אל היסוד הם כ"ד. וידעת כי מדרך הת"ת לנטות אל החסד. וכן נקרא "רב חסד", מטה כלפי חסד. ולכן כ"ד שבו הם רחמים שכן דרכו של רחמים. ויסוד דרכו לנטות אל הדין וכן פי' בתיקונים יצחק נקרא ח"י, שהיסוד נוטה אליו הגבורה. ולכן כ"ה שבו הם דין (כן) [כי] נטיתו אל הדין. ועד"ז יובן למה הוצרך מכריע שני בין נצח והוד ולא הספיק הת"ת, מטעם כי הת"ת עיקר נטייתו אל הרחמים ורוב פעולותיו אל הרחמים. ולכן הוצרך ביסוד להיותו נוטה קצת אל הדין. זה הטעם בענין זה בזולת טעמים אחרים שבארנו בענין בספ"ר בשער המכריעים, שם הארכנו בענין השערים בשער השערים. והנה נקראת מ"י בסוד השערים ן', שבה היא המוהלת ומכרעת את כלם אל סוד הרחמים, ומשיב אותם אל הימין, ומכניע כח הגבורות. כי מצד השמיעה שהיא המלכות היא מקבלת כל שהוא וג"כ מצד היסוד בסוד הבינה הנקראת "תהלה" ואינה יכולה להכריעם לכף הרחמים אלא אדרבה היא מקבלת אותם כדרך שמוסר אל היסוד שהם דין ורחמים. והגענו לכפר פרעם: