ראוי לחקור בה אם אפשר לתת במלאכי השרת מספר למדרגותם אם לאו, ולכאורה נראה שהוא בלתי אפשר משום דכתיב היש מספר לגדודיו, ועם היות דכתיב המוציא במספר צבאם וגו' לא קשיא דלגבי תתאי לית להו מספר, אמנם לגבי קב"ה המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא יש לו מספר לצבאות ושם לכל אחד ואחד מהאישים שבכל צבא, וצבא וז"ש לכולם בשם יקרא, ואפשר לפרשו בדרך אחר מוציא במספר צבאם ולא שיאמר אלף צבאות או רבוא וכיוצא אלא לכולם בשם יקרא צבא ראשון פלוני צבא שני פלוני וכיוצא, ולא זו בלבד אלא מרוב אונים ואמיץ כח איש אפילו איש פרטי שבהם לא נעדר לפניו אלא כולם יכנה להם שם ידוע וענין, ועם היות דלכאורה פסוק זה נאמר על מחנות הככבים אין לך ככב וככב שלא יהיה עליו מלאך וכן פי' הרשב"י ע"ה, ואף אם נודה שפסוק זה נאמר בככבים ממנו נלמד ק"ו למלאכים המשובחים מהככבים שהדין כן, ועתה בזה בלי ספק לא יעלה על לב משכיל לתת מספר לגדודי המלאכים כי אין מספר בהם אלא לפני מי שבראם, אמנם כתוב שני אומר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ובו שני פי' לרז"ל או תרי אלפי שאינן והם ח"י אלפין לבד או רבותים עם אלפים שאננין אחרים שהם כ"ב אלף, ופשט הכתוב הוא כי המלאכים בעצמם נק' שנאנים והם רבותים אלפים דהיינו עשרים אלף אלפים, ולכלהו פירושי הרי נתן בהם מספר ובזוהר פרשת ויצא פי' שנאן ש' שור נ' נשר א' אריה ן' אדם והפסוק לפי זה יהיה משמעו רכב אלהים רבותים אלפי כאחד מן הפירושים שפירשנו וכל א' וא' מהם היה שנאן דהיינו כאותה מרכבה שראה יחזקאל היה עתה בסיני אלפי רבותים, וכבר יש מרבותינו שפי' כך.ועתה מזה אנו באים בהתר הספק והוא במה שנבין מרכבת יחזקאל והוא דפליגא דידיה אדידיה פעם א' אומר ומתוכה דמות ד' חיות וכן אומרו לארבעתם הרי שייחסם בשם ארבעה, וכתוב אחר אומר ודמות על ראשי החיה היא החיה אשר ראיתי וגו' הרי שייחס כולם בשם חיה א', וענין קושיא זו יפול ג"כ באופנים כתוב א' אומר והנה אופן אחד בארץ הרי שהיה אופן אחד לבד וכתוב א' אומר מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתם הרי עשאם ארבעה, אמנם התר הענין הוא כי היא מנורה אחת של פרקים כולם יחד נקשרים אופן אחד וחיה אחת, פרטי יותר הם ד' בחי' ד' פרקים גדולים בחיה הם ד' חיות, וכן באופן הם ד' אופנים ופרטי יותר יש בכל א' מד' אופנים כמה מחנות אופנים ובכל חיה וחיה מחנות חיות לאין תכלית, ולא זו בלבד אלא רגלי החיות הם כמה בחי' מלאכים שהם נקראים רגלים, ועליהם קרסולי החיות כמה בחי' נק' קרסולים ועד"ז כל אותם הבחי' שמנו רז"ל כאשר אבאר בדרישות הבאות בע"ה, והנה אם באנו לתת מספר לגדודים אלו מי יוכל מי ידמה מי ידע ומי בקי בהם ובשמותיהם ומי יערוך מערכותיהם, אמנם דרך כלל נאמר חיות ובהם נכללים כמה וכמה גדודים, וכן נאמר אופנים ובהם כמה וכמה מספרים לאין תכלית וכשבאנו לומר שרצוננו לדעת מספר מדרגות המלאכים לא נרצה אלא ע"ד שמנה הנביא חיות אופנים, וכן ישעיה שרפים, וכן שאר הנביאים ומדברי ברוה"ק שגילו לנו סתרי מרכבות הבורא דרך כלל מה שהאוזן יכולה לשמוע כפי ערכינו.בשמות המונחים למלאכים מה הנרצה בענין. ולא שנפרש הפרטים. המשל בזה טעם לשם מטטרון או לסנדלפון או ליופיאל או עזריאל וכיוצא וכמו השמות הנז' בס' ברית מנוחה או בס' המלבוש או בס' החש"ק או בספר רזיאל או בשאר המחברים בזה והנמצאים בפעולות בקונטריסין. כי זה יעדר ידיעתנו בו ואף אם נרצה להכריח לא יספיקו ימים ושנים והעסק בו מסוכן. אמנם דרך כלל לשמות נאמר כי שמותם מונח להם מפי מי שבראם כאומרו לכולם בשם יקרא ואל יעלה על לב נבון וחכם יהיו השמות מוסכמים באותיות יותר מכ"ב חס ושלום כי זה אמנם החסד אשר חננו קונינו שקבע בפינו מבטא כל היצור שהם כ"ב אותיות. לרוב חבה עם האדם הנברא בצלם אלהים היה קובעם בפיו אבל עליהם אין תוספת ומהם אין מגרעת. ותורתינו תורתו ואותיותינו אותיותיו לא יוסיפו ולא יגרעו אלינו מכ"ב אותיות. והגורע אות מהם מחריב העולם והמוסיף עליהם מכניס צלם בהיכל. והנה הה' פשוטות ג"כ מכלל הכ"ב וכבר הארכנו בעניינם בספ"ר. האמנם אלפא ביתות הם בלי מספר כאלו תאמר אם נקח כ"ב פעמים כ"ב נצרף כך מלות אם משתי אותיות רל"א שערים או רכ"א שערים כדפי' בספר יצירה. ואם נרצה להוסיף אלפא ביתות עד אין מספר ונצרפם צירופים מרובים מאותיות מרובות כל צירוף וצירוף. ויהיה צירוף שיכפל בהם האותיות וצירוף שלא יכפל יעלו המלות לאין תכלית ולאין מספר. ומהם ייחס הבורא לנבראיו כרצונו. והנה ישתנה יחס שמותיו ית' לברואיו מיחס שמותינו אלינו דבר לא ישוער. כי המשל בזה שמי משה לא יורה על בחי' איברי או פעולותי, שהרי מרע"ה נק' כן והיה מבחר הנבראים ומעשיו לא יכילם רעיון אשרי ילוד אשה. ואני גרוע מכל בני דורי בעונותי הרבים. הנה שהשם ההסכמיי לא יורה מציאות על האדם כלל ואף אם הסכימו בני אדם לכנות להם שמות. וענין זה לא יצדק אלא בדורות הפחותים כי בדורות הראשונים שהיו מכנים השמות עלי דרך הנבואה לשמותם יחס גדול כענין אברהם כמה דרשות נפלאות נאמרו בו ומה גם לקמן שלהי חיבור זה להרשב"י ע"ה. וכן ביצחק בתיקונים וכן ביעקב וכן בשבטים וכן במשה כמה סודות דרשו בר"מ ובתיקונים בג' אותיות אלו. וכן בירמיה וישעיה דרשו הרבה בזוהר. ולא לחינם פי' רז"ל במלת אשר שם שמות בארץ וכדפי' בגמרא בענין כידור וכיוצא. ועכ"ז נפלאה הפלא ופלא הנחת שמותיו לנבראיו הם מלאכיו. ועתה אני אפרש המלאכים נתלים באותיות והם שואבים שפע מהם ונמצאים מכחם. כי שרש כל נמצא ל"ב נתיבות הם כ"ב אותיות ועשר נקודות. והנתיבות יצטרפו ויוכללו זה בזה מספרם לא יכילם רעיון. יצטרפו ויכללו ויותקנו ויחשבו בסוד תיקון וצירוף ומאמר ומכלל וחשבון כדפי' בספ"ר בשער הצירוף. הכל גלוי וצפוי וערוך לפני מי שבראם. ויש חיה נבראת שבחינת יניקתה ופעולתה ועניינה ואיבריה יוכללו באותיות בי"ט. המשל בוה ג' אותיות בי"ט הנה אלו האותיות כוללות כמה אלפא ביתות יצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו וימצא מהם כמה שמות יתחלקו לכמה מחנות. ותחת כל שם ושם מאלו המכונים למחנה כמה אותיות יצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו לכמה מלאכים. ואותם האותיות המיוחסות למלאך ההוא על שם פעולתו ויניקתו והשתלשלותו יתייחס בשם ההוא. וכאשר ישביעהו היודע בזה בשמו ובשם מחנהו ובשם השר אשר על המחנה ויעלה מדרגה אחר מדרגה יכריחנו לענין פלוני שבפעולתו וכחו. וזה דרך מבוא כל ההשבעות כאשר עוד אפרש בע"ה. וזה טעם לשמות המלאכים, וזה טעם אומרו לכולם בשם יקרא. וזה טעם היות שמותם בלתי מסודרים באותיותיהם למבטא לשון האדם כאשר יראה הרואה בספרים הנז'. וזה טעם להיותם פועלים בהשבעתם כאשר נכתוב הביאור בע"ה. ואגב אורחין למדנו טעם לשמות בחקירה הזאת עם הגדודים בחקירה הקודמת. כי כמו שבמעשה האדם התחתון יש שם לסוג כמו שתאמר בשמים ותחת שם זה מינים רבים עשבים עצים מינים בענין הברכה מיני בשמים עצי בשמים עשבי בשמים. ותחת כל מין ומין כמה פרטים. כן יש שם כולל לכל האופן כגון סנדלפון כדפי' בגמרא. וד' שמות לד' אופנים שהם פרטיים בסנדלפון. ועדיין הם גדודים או מחנות ושמות פרטיים לכל איש ואיש על עבודתו ועל משאו כענין שפירשנו. וכן יורה על מקום יניקתו ופעולתו כאומרם יש מלאך ממונה על הברקים נקרא ברקיא"ל. ויש מלאך ממונה על הברד ונק' ברדיא"ל. ויש מלאך ממונה על המטר נק' מטריא"ל. ויש מלאך ממונה על האש נקרא נוריא"ל, ויש ממונה על הגבורה נק' גבריא"ל וכיוצא וחתומים בסופם בשם א"ל, הרי מקום יניקתם וכח האלהות הנתון בהם, ויש חתומים בשם י"ה כגון טפטפי"ה עזרי"ה צתני"ה, ויש חתומים בשם רו"ן כגון נעורירו"ן יואחצצבירו"ן אדירירו"ן וכיוצא באלה רבים מורה על סוד מקום יניקתם וכח הנתון בהם לפעול ומקום השתלשלותם, ועכ"ז עדין יש כמה מדרגות צירופי אותיות שמהם נשתלשלו כדפי' ומן הטעם שפירשנו.בשמות המלאכים היוצאים מפסוקי התורה והנביאים והכתובים כגון הסר"י תי"ו אה"ן מפסוק הנסתרות לה' אלהינו, וכגון אוריא"ל מפ' ופני לא יראו וכן מי כמוך באלים מיכא"ל וכן מכב"י, וכגון אגל"א מפסוק אז ישיר משה וגו', וכגון צמרכ"ד מסופי פסוקי פרשת בראשית, וכן ראשי פסוקים בוו"ו וכגון יואחצצבירו"ן מפ' הנני עומד שם על הצור, וכגון יוה"ך כל"ך מסופי תיבות מפסוק כי מלאכיו יצוה לך, וכגון טפטפי"ה מראשי פסוקי טפלו עלי וגו' טפש וגו' יהי וגו' וכיוצא רבים עד אין מספר.ולזה נאמר כי צירופי אלפא ביתות שפי' לעיל המצטרפות לפני בורא כל הוא סוד ל"ב נתיבות דהיינו ל"ב נתיבות הם כ"ב אותיות ועשר מאמרות הם עשר נקודות, ויצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו לפני בורא כל, והיינו סוד התורה שהיא שעשועים לפניו יו"ם יו"ם ב' ימים שהם אלפים שנה חכמה ובינה שבהם סוד נקודות ואותיות, ובהם סוד ל"ב נתיבות ל"ב זמנין אלהים בפ' בראשית הם ל"ב נתיבות מתגלות בבינה ושרשם בחכמה, והם ל"ב שמות יהו"ה נעלמים ונסתרים ניקודם בתיבות הסמוכות לשם אלהים בענין בראשית ברא אלהים את ד' נקודות לשם יהוה וכיוצא אל השאר כדפי' בתיקונים, והם הם התורה כי נובלות חכמה של מעלה תורה, והיינו שהתורה אומן, שבה מסתכל הקב"ה וברא כל נמצא, וכמו שבמציאות צירופם העליון יש בהשתלשלות האותיות בצירופי אלפא ביתות התלות למלאכים בשמותם כדפי' בחקירה הקודמת, כן יש קצת מהם באו [עדין] [ענין] רמוזים בתורה בסוד צירופה הגשמי המתגלה אלינו מפני התלותם בסוד האותיות מהם.ועתה אני אפרש דרך משל, התורה כולה מסודרת לפניו כל אותיותיה אלף, וכמה אלפא ביתות במספר במשקל ששקל הקב"ה במשקל חכמתו כך אותיות אלף וכך אותיות בית וכך אותיות גימל, וצרפם ושקלם והמירן והעבירם בצירוף ומכלל וחשבון ותיקון וחלקם לכך תיבות. הרי סוד ד' חיות שקלן צרפם המירן והעבירם וגו' וחלקם לכך תיבות עד אשר נתהוה מהם כך מלאכים בכל גדוד וגדוד. שקלם צרפם והמירם והעבירם וגו' ונתנה אל הגשמיים בסוד בראשית ברא אלהים וגו' במספר במשקל הכל מנוי. בא אוריא"ל בפ' ופני לא יראו תלוי ומשם חי מהתורה ומשם הוא נשפע. ובא מיכא"ל תלוי מפ' מי כמוכה באלים ומשם חי ונשפע. ולא שיתגלה התורה אליו או ידענה אך אנו נדע שהוא תלוי שם בסוד צירופי האותיות וסודות תורתינו. ונדע כי שכשנקרא הפסוק ההוא ונכוין במלאך ההוא ונזכירהו נצרפהו במקורו שממנו הוא חי. ונכללהו בסוד שם הוי"ה או שם אהי"ה או אדנ"י וכיוצא מהשמות שהם המעולים מהכל שאינם נמחקים. אז נכריחם לפעול פעולה פלונית שבכחה כאשר עוד נבאר בע"ה. וז"ס יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ. רז"ס ס' יצי' בבריאת עגל שפי' בגמרא. וז"ס בריאת האדם שפי' ג"כ. וזה טעם התלות המלאכים בפסוקי התורה והיותם פועלים מכחם. וזהו טעם הגעת התורה אלינו. וגם אם היינו בקיאים בה כראוי היינו יודעים בה התלות כל א' וא' ממנו בה. יש נתלה בפרשה פלונית ושם ישיג השגה ויגלה סוד נסתר מפני כח נשמתו הנשפעת משם ושואב כח האלהות ומוציא יסוד מפנימות הספי'. ואם היה אדם בקי לדעת סוד היותו תלוי בנשמתו בתורה באי זה אות באי זה פסוק באי זה פרשה באיזו ספר היה לו מעלה נפלאה אבל אין לנו מי שיודע מזה כלל. וגם כל שאר הנבראים תלויים בה. ואם היה האדם יודע מקום אילן פלוני או כוכב פלוני או חיה פלונית או עשב פלוני תלוי היה פועל פעולות נפלאות והיה מזכיר הפ' ההוא על האילן ההוא והיה מגדלו ומצמיחו מכח השפע שהיה משפיע עליו מהמלאך התלוי בפסוק השופע ואם היה מזכירו להפך היה מיבשו ומבטלו. ועד"ז שאר הנבראים כולם תלויים בתורה ולכך אין תימה מהמלאכים כלל ועיקר והכל דרך א' לו והכל נמצא בתורה מפני שהכל נמצא ממנה ונצטרפה בצירוף הגשמי הזה להנתן אלינו אנחנו בני אדם הגשמיים שנתגשמנו בעון אדה"ר. וכשנצא מהגשמיות הזה ויצא העולם משעבודו מהקללות והקליפות תתפשט התורה לבוש השעבוד ונשיגיה בבחי' פנימית, וז"ס תורה חדשה שעתיד הקב"ה לחדש לישראל אחר התחייה בהיות העולם מתחדש כדפי' ואז נשיג פרטי הענינים אלו יותר על אמיתתם ונשכיל מוצאי ההויות ממנה ונדע בזה לברוא עולמות ונדע לשעבד אלינו ע"י ובאמצעותה כל הנמצאים ועכ"ז לא נתעסק בזה רק להשכלת התורה, ולא שנצטרך אל הפעולות ולא נקלקל בידיעתם כאשר קלקלו הרבים בהשיגם מזה חלק קט מזער מצער מה שלא ישוער, וברוך מי שברא העולם והעלים סודותיו לסיבה זו והרי תורה ערוכה לפנינו הרי לחם והרי סכין והרי שולחן ערוך ואין לנו כח לאכול ומי גרם זה רוע יצרנו אשר לא הטהרנו ממנו רק רע כל היום ולעתיד נטהר ונתברר ונתלבן כענין והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' בע"ה.אם השמות היוצאים מפסוקי התורה או הבלתי יוצאים שוים כולם או יש בהם בחי' ומדרגות, ולזה נאמר כי השמות מהם במלאכים כגון אוריא"ל או מיכא"ל וכיוצא ומהם למעלה מהמלאכים כגון שם מ"ב היוצא מבראשית עד ב' דבהו וכן שם ע"ב היוצא מן ויסע ויבוא ויט ושם כ"ב היוצא מן יברכך וגו' כדפי' בספ"ר בשער פרטי השמות. והענין כי למעלה מעולם המלאכים הוא סוד כסא הכבוד. ובסוד כסא הכבוד כמה שמות נפלאים מורים על העולמות ההם הנפלאים. ולפיכך השמות ההם פועלים לכוללם במלאכים הנמצאים מהם כמ"ש בספ"ר בשער הנז'. כשם מ"כ תלויים מ"ב מלאכים ובשם ע"ב תלויים רי"ו מלאכים. בכל אות ואות מהשם תלוי מלאך אחד ויונק שפעו מאותו האות ולכך בכח השם לפעול ע"י המלאך וזה בתנאי שנכלול השם במקורו. והענין כי בספירות לא יצדק בהם אלא שמות הקודש וההויות לבד ובכל קוץ וקוץ שבהויה שבספירה תלוי כמה רבבות ואלפים פעולות. ולכך שם א"ל שבחסד שהוא סוד הוי"ה בניקוד סגול בהתפשט פעולותיה בעולם הבריאה שה"ס הכסא יתפשטו ממנה ע"ב שמות שהם ע"ב גשרים למימי החסד כדפי' בתפלת ר' נחוניא ע"ה. ואותם הע"ב גשרים שהם רי"ו אותיות יתפשטו למטה בעולם המלאכים ובכל אות ואות יעשה מלאך. ואותם המלאכים שרי חיילים לאין תכלית. והרוצה לפעול בשם ע"ב יכללהו במקורו וימשכהו במלאכו וישביעם ויפעול, וזה יורה על קשר הספירה בבחינתה בכסא והכסא נקשר במלאך ופועל, ודרך זה גם כן אל שם מ"ב שמציאותו בגבורה בסוד הכסא ושם אלהים או ההוי"ה שבגבורה הוא בעצם הספי' ובכל קוץ וקוץ תלויים כמה אותיות וכמה הויות וכולם בספירות ומטעם זה יש שם מ"ב באצי' כדפי' בספ"ר וכן שם ע"ב, ויתפשט בכסא במ"ב אותיות אלו ובכל אות ואות מהשם תלוי מלאך, וסדר שמוש השם הוא בקשר ההוי"ה שבספי' בשם הכסא ושם שבכסא בשמות שבמלאך ועד"ז יפעלו בסוד אבי"ע, וסוד העשי' הם המלאכים המופקדים במעשה התחתונים כאשר נבאר, בענין שהם עתה ד' בחי' זה למטה מזה, הבחי' העליונה היא הויות ושמות שאינם נמחקים וצירופיהם וצירופי צירופיהם כנודע בסוד ההשבעות בפרקי ר' ישמעאל, יש השבעה במאה פעמים י"ה ויש בהשבעות כמה פעמים יה"ו ויש בהשבעות אחרות סוד הוי"ה ויש קמיע שתחלתו וראשו י' אחת לבד ויורה עניינה סוד שרש נעלם וכיוצא בזה וכל שמות מורכבים מאהי"ה ויהו"ה ואדני ואל ואלהים וצבאות הכל בסוד הספי' והאצילות בקשר הספי' ויחודם לפעול הפעולה הנרצית ההיא.הבחי' השנית היא שמות מסודרים מכמה אותיות יש מכ"ב ויש מי"ב ויש מששה ויש משלשה ויש ממ"ב ויש מע"ב לפי עניינם, והם בסוד הכסא משועבדים להויו"ת ולשמות שאינם נמחקים וסודם לפי אותיותם כי בן שתי אותיות ברבוי אותיות יורה על שתי ספירות לבד ימין ושמאל נקשרות, המשל בזה בשם היוצא מפ' ה' זכרנו וגו' וכן שם היוצא מפסוק האזינו השמים וכיוצא רבים ומשלש אותיות יורה על שלש אבות ומארבע יורה על המלכות המשתתפת עם ג' אבות ומחמש יורה על חסד גבורה תפארת נצח הוד, ומשש יורה על ששה קצוות ומשבע יורה על שבע ספי' וכן משמונה וכן מתשעה וכן מעשרה וכן מי"א כגון השם היוצא מפסוק אל נא רפא נא לה וכן מי"ב יורה על י"ב גבולי אלכסון ובתיקונים דרך אחרת בזה בקצת בתי' ע', אמנם דרך זה נתבאר מפוזר ומפורד בתיקונים ובזוהר זה בבחי' התיבה בעצמה אמנם מספר כל התיבות יחד וכל האותיות יחד יש להם סוד בפני עצמו, והעד על זה שם בן ע"ב שאותיותיו ג' ג' לרמוז על ג' אבות ותיבותיו ע"ב נגד החסד ואותיותיו רי"ו נגד הגבורה כדפי' בספ"ר בשער הנז', ועד"ז שם מ"ב אותיותיו מ"ב שהם עשר ספירות ול"ב נתיבות ותיבותיו שבע כנגד שבע ספי', ואותיות כל שם ששה כנגד ו"ק ועד"ז כל השמות הרמוזים בסוד הכסא והם בבחי' ידועה מהכסא.הבחי' הג' במלאכים והם שמות נפרדים חתומים בשם א"ל או בשם י"ה או בשם רו"ן, ויש אחרים ג"כ כמלאכים והם בסוד היצירה נפעלים ומושפעים מאותיות הכסא ונמצאים מהם וגם שמם תדרש, ויש דורשים אותם לפי מספרם, ובשם עצמו יוכר התלוי בכסא או במלאך לפי הענין, והמלאכים הנזכרים הם סוד מלאכים הנקשרים בקשר עולם מטטרו"ן נמשכים מהיכל קה"ק עד היכל לבנת הספיר ואחרון שבהם טהריא"ל שהוא מופקד על פתח היכל לבנת הספיר.הבחי' הד' עוד מלאכים משתלשלים מכל היכל והיכל עד שבעה כוכבי לכת כדפי' בזוהר בהיכלות, וכן מלאכים ממונים למטה בגלגלים לתת להם כח שלא ישנו את תפקידם, וכן יש מלאכים מופקדים על התקופות והימים והלילות והחדשים והשבתות, וה"ס ס' המלבוש והם למטה במדרגה מהבחי' העליונה הנז' וכ"ש מהקודמות.באמונת המאמין בשמות הנז'. ראשונה נמצא בררקי ר' ישמעאל אומר פעמים רבות טוטרוסיי"ה ה' צבאות הרי ששם זה מייחס אותו לשם יתברך ובמסכת ברכות בשם ר' ישמעאל ראיתי את אכתריא"ל יה ה' צבאות וכמוהו רבים רבו מלספור ואם נאמר ששמות אלו לקב"ה ממש דחיקא לן טובא שהיאך נרבה לו שמות אלו אחר שבתורה לא נתגלו אלא הויות ושמות שאינם נמחקים, ואם נאמר שהם למלאכים היאך נאמר שקראם י"ה יהו"ה צבאות, ועוד לשון השבח מורה שממש על הבורא קאמר וח"ו מורה אומר ואל תמר בו אל תמירני בו. ולזה נאמר כי הוא סוד הויו"ת וכנויים כי ההויות בספירות עצמם בהתלבש הא"ס בהם, והכנויים כגון רחו"ם חנו"ן שומ"ר תמי"ם מל"ך יש"ר פוד"ה הם בסוד גילוי הפעולות בעולם המטטרו"ן כדפי', והנה הכינויים אינם ממש בספי' מפני שלא יתייחסו בספי' אלא הויו"ת או שמות, אמנם בהתלבש ההויו"ת שהם הספי' בעולם המלאכים יתכנו בכינויים כגון שם א"ל יקרא חסיד ושם אלהי"ם יקרא גבור וכיוצא בכינויים, ואין ספק שהכסא אמצעי בין הכינויים שבפעולות בעולם המלאכים להויות שהם הפעולות בספי', והאמצעיים הם השמות האלו כגון טוטרוסיי"ה וכגון אכתריא"ל וכיוצא שהם שמות לקב"ה בכסא הכבוד, ולזה פירשו בספרי הפעולה כי שם רח"ש תמי"פ הם ר"ת רחום חנון שומר רח"ש, תמים מלך ישר פודה תמי"פ כדפי'. וכן פירשו בשם ארארית"א כדפי' בספ"ר בשער פרטי השמות, ועתה בזה לא יתרחקו ענין השמות האלו לייחסם ממש לשם כמו שלא יתרחקו היותנו מייחסים לו רחו"ם חנו"ן שומ"ר וכיוצא. ואם תקשה למה לא נתגלו בתורה שמות אלו כמו שנתגלו הכנויים באומרו אני ה' רופאיך וכיוצא משאר הפעולות, ואם מפני העלמם הרי נתגלו ההויו"ת והשמות היותר נעלמים, הא לא קשיא כי נתגלו השמות לגלות אלהותו אלינו כאומרו ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם וכאומרו אנכי ה' אלהיך וגו', ואין ראוי שיאמר שם אנכי אכתריא"ל שהיינו תוקעים אמונתינו בהתלבשו בברי', ועד"ז לא אמר כה תאמר אל בני ישראל י"ה אדירירו"ן שלחני אליכם, אלא אפילו מכל השמות לא בחר אלא העליונים יותר אהי"ה יהו"ה כדי שיתקעו אמונתם בא"ס הנקשר ומתלבש בספירותיו לא בכסא הכבוד, ונשבחהו בפעולותיו המגיעות אלינו האל הגדול הגבור והנורא וכיוצא. ובלי ספק יש בין שמות והויות לכנויים אמצעיים כגון אכתריא"ל אדירירו"ן וכיוצא כדפי'. ואותם השמות האמצעיים למטה מההויו"ת והשמות שאינם נמחקים ולמעלה מהכינויים נתגלו ליורדי מרכבה ולנביאים וכיוצא. וכמו שיש סוד לשמות ולהויות באותיותם לרמוז בספירות והפעולות. כן אותם השמות האמצעיים יש להם סוד ורמז באותיותם ומבטאם רחוקה וסודם נעלם אלינו גלוי ליורדי מרכבה. והנה לפי זה ימצאו בשמות האלו האמצעיים שני דרכים. כמו שנמצא למטטרו"ן שהוא שר הפנים גבוה על כל שרי מעלה ראש לממשלת המלאכים והוא סוד היצירה שפי' כמו שפי' בספ"ר בשער אבי"ע בארוכה כי פעמים נק' מיטטרו"ן ופעמים מטטרו"ן בלי יו"ד. והכל תלוי בסוד היות הכבוד העליון המתלבש ביצירה מחופף עליו ומתלבש בו. וה"ס י' עשר ניצוצות מהספי' העליונות מתלבשות בו. ואז נאמר עליו השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו. ואז צריך לנהוג בו כבוד יותר מפני השם הקדוש המתלבש בו. אמנם בבן אדם דהיינו חנוך מטטרו"ן שאין לו תשועה תצא רוחו דהיינו י' שבתוכו ישוב לאדמתו. דהיינו לא ישא לפשעכם ודאי שאין כידו הסליחה אלא בכח הכבוד המחופף. וכן יהיה הענין בסוד השמות האמצעיים כגון אכתריא"ל וטוטרוסיי"ה וכיוצא שפעמים הכבוד מחופף בהם בסוד התלבש האצילות בברי' ופעמים מסתלק ממנו. ובהיות הכבוד החופף בו נייחס אליו י"ה הוי"ה צבאו"ת דהיינו סוד עשר ספי' י"ה כתר חכמה ובינה. יהו"ה י' חסד ה' גבורה ר' תפארת ה' מלכות. צבאות נצח הוד יסוד אות הוא בצבא ואז נשבח ונפאר לכבוד העליון החופף עליו. וזה שנבקש דרך לשבח ולהשיג מעלת היוצר המושגת על ידי השגחתו ופעולתו בנבראיו וכסא כבודו. והיינו שבח פרקי ר' ישמעאל בסוד המרכבה לכמה שמות מונחים לבורא. אמנם בהסתלק הכבוד מהם נייחסם כאחד מן הנבראים במעלה גבוהה כענין מיטטרו"ן ומטטרו"ן שפירשנו. ולזה נמצא בקצת המקומות בספרים מייחסים השמות ההם בעצמם בזולת הבורא ושתי הבחינות אמת ע"ד שפי'. ושני דרכים אלו ג"כ נמצא בשם ע"ב ובשם מ"ב בתי' ובזוהר פעמים נראה מייחסם בספי' במקום גבוה מעל גבוה ודורש בהם דרשות להפליא. ופעמים מורה עליהם שהם למטה במעלה מזה והם בזולת מהבורא. ובמה שפי' נתקן הכל כי הכל תלוי בכבוד המחופף. בהיות הכבוד העליון מתלבש בהם בסוד התלבשו בבריאה נייחס לו שבח ומעלת הבורא. ובהיות הכבוד מסתלק ממנו נייחס לו כבוד ומעלה אמנם בזולת הבורא שנתעלה ונעלם על הדרך שפירשנו. אמנם לקורבת הברי' אל האצי' יותר מהיצירה לא יסתלק הכבוד ממנו כ"כ כמו שיסתלק מן מטטרו"ן וזה פשוט.בסדר המדרגות במלאכים ובכסא הכבוד דרך כלל לזה נאמר כי הנהוג המורגל בתי' הוא אדם דאצי' והם י"ס נאצלות והם צורת אדם. ג' ראשונות דרך כלל ראש. שבע ספי' גוף. חסד גבורה ב' זרועות, ת"ת גוף, נצח והוד תרין ירכין, יסוד אמה, מלכות עטרת הברית. ולפעמים נייחס ג"כ למלכות צורת הגוף כדי שיהיה סוד זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם כמ"ש בארוכה בכמה מקומות, ובפרטות בחלק שיעור קומה בפי' האדרא ובפטירת הרשב"י ע"ה וספרא דצניעותא. אמנם דרך כלל למדנו משם היותם עשר מדרגות באצי' שהם עשר ספירות יתייחסו בשלש ארי"ך אנפי"ן וזעי"ר אנפי"ן ונוקב"א ולזה יהיה להם איברים פרטיים לאין תכלית כגון בראש שערי"ן מוח"א אודני"ן מצח"א עייני"ן חוטמ"א פומ"א דיקנ"א. ובגוף דרועין פרקין, בדרועין ידין אצבען דידא. מעיים כמה בחי' במיעים, ובגוף פרקי השדרה ירכין פרקין דירכין, רגלין אצבען דרגלין, תרי ביעי דדכורא, אמה עטרת הברית. ועוד בזה כמה פרטי פרטים מה שאין השכל יכול להשיג. וכמו שאדם דאצי' יש בו בחי' אלו כן אדם דברי' שהוא סוד כסא הכבוד אחר שאנו מייחסים אותו בשם אדם ראוי שיהיה בו דרך כלל ודרך פרט ענין זה. והיינו סוד אותם השמות המונחים בספי' שייחס ר' נחוניא ע"ה בתפלתו ושפירש' בספ"ר בשער פרטי השמות. ועוד יש שמות אחרים כמה וכמה בענין שבראש נכללו ג' ראשונות ושם יחס להם שם י"ד כדפי' שם. וזרוע ימין ע"ב ולזרוע שמאל מ"ב ולגוף האמצעי כ"ב ולתרין ירכין שהם נצח הוד ג"כ שמות אחרים כדפי' שם. וליסוד שם אחר ולנקבה שהיא במלכות שם אחר. בענין שהם כלל ויש פרטים אחרים לאין תכלית לא יכילם רעיון יוכללו בהם סוד השמות שפירשו בספר ברית מנוחה במאורות ההם הנרמזים בנקודות השמות כולם רמוזים בסוד כסא הכבוד. כי השם בעצמו הוא - בספי'. ולבושו נקודתו הוא סוד הכסא כמו שיתלבש שם הוי"ה בנקודת אלהים כן אותם העשר הויו"ת קדושות שפי' הם עשר ספירות יתלבשו בעשר פרטים שהם עשר איברים בכסא הכבוד יעשו אותם המאורות הנפלאים הם פרטיים בכסא. אחשוב כל דברי הספר ההוא דברי רוה"ק נמסר מפה אל פה או על פה מגיד נאמן לחסיד וקדוש. הכלל כי בסוד המרכבה העליונה היא כסא הכבוד פרטיים נכללים כענין צורת אדם דאצי', צורת אדם דברי', וכמוהו ממש אדם דיצי'. והיינו שיש במלאכים עשר כתות וכן פי' הרשב"י ע"ה בתי' וכדפי' בספ"ר. ואותם הכיתות יבחנו לאין תכלית ויוקשרו כולם בצורת אדם נקשרים יחד וסודם בז' היכלות. היכל קה"ק ראש. היכל הרצון גוף. היכל אהבה זרוע ימין. היכל זכות זרוע שמאל. היכל נוגה נצח היכל עצם השמים הוד והם תרין ירכין. היכל לבנת הספיר אמה ועטרת האמה והנקבה נכללת שם כדפי' כמה פעמים ובספ"ר בשער ההיכלות. ועם היותם שבע היכלות הם עשר כתות מלאכים. ועם היותם עשר נכללים בשלש כדרך שנכללים בספירות ארי"ך וזעי"ר ונוק'. ולכך כמה פעמים בתיקונים מייחס כולם יחד בשם שרפים חיות ואופנים. וכן אנחנו בקדושתנו ביוצר אין אנו מזכירין אלא אלו דרך כלל מפני שהשרפים כעין ראש וכעין שלש ראשונות, והחיות כעין ששה קצוות והאופנים כעין המלכות וכולם דרך כלל אדם, וכן הוא ממש סוד אדם דעשי', הן אמת אם באנו לפרש הנה כל סדרי מעשה בראשית אי אפשר בהשגתינו, אמנם הרי פרקי מעשה בראשית סדור לפני הכל, והרי מס' חגיגה מסודרת לפני הכל, והרי פרקי הרמב"ם לפי הטבע מסודרים לפני הכל, אבל על הכל אני אומר הרי לחם והרי סכין ואין לנו פה לאכול כי בהיותי עוסק בחבורים האלו ובמה שנמצא בז' ארצות בזוהר פ' ויקרא ופ' בראשית ומקומות אחרים אני רואה בעצמי שאני צריך למודעי בכל, האמנם דרך כלל נאמר שהוא סוד אדם שכן קראו רשב"י ע"ה בתי' אדם דעשי' וכח האופנים מתפשט בהם כדפי' בתי', והיינו עשר כתות מלאכים נפרדים הנתונים לממשלת ולמערכת הגלגלים, וסדר תהלוכותם ופעולותם בתחתונים בכל הדברים הנפעלים למטה ,משמים בטללים ברוחות בעשבים באילנות במתכות בד' יסודות במורכבים בברד בשלג בקור בחום בתקופות בסוד ספר המלבוש למי שראהו הכל מלמעלה בסוד מלאכים משתלשלים מההיכלות כדפי' הרשב"י ע"ה, וכולם פועלים בהשגחה המתלבשת בהם כדפי' הרשב"י ע"ה בתיקונים ואמר וקב"ה נהיר בעשר ספירן דאצילות ובעשר ספירות דבריאה ובעשר כתות המלאכים ובעשר גלגלי רקיעא, ועם היות שאמר עשר גלגלי רקיעא דהיינו ממש עשר גלגלים שמנה הרמב"ם ולפי דבריו לא נשאר מקום לדברי פרקי מעשה בראשית ולא לדברי ריש לקיש בפרק אין דורשין לא קשה מידי, כי ריש לקיש אמר ז' רקיעים הם ואמר שרקיע ראשון הם חמה ולבנה ככבים ומזלות, ולא נעלם מהשגתו ח"ו שהם רקיע לכל כוכב וכוכב ויש ללבנה מהלך לעצמו ולחמה מהלך לעצמו ולי"ב מזלות לעצמם שכבר הודו חכמי ישראל מזל קבוע וגלגל חוזר אלא שכלל כל הרקיעים בא', וכל מעשה בראשית בששה ע"ד אדם דברי' אדם דיצי' שפירשנו, ועד"ז המלאכים המופקדים על מלאכתם. עד כאן.במנין וסדר עשר כתות המלאכים ושמותם. לזה נאמר שהרמב"ם בתחלת ספרו כתב שהם עשר כתות וסדרם לדעתו כך, על כולם חיות והם היותר קרובים לבורא ואח"כ אופנים ושתים למדם מן נבואת יחזקאל כנודע. ואח"כ אראלים ולמדו מן פסוק הן אראלם צעקו חוצה. ואח"כ חשמלים ולמדו מנבואת יחזקאל כעין החשמל. ואח"כ שרפים ולמדו מנבואת ישעיה שרפים עומדים ממעל לו. ואח"כ מלאכים ולמדו מפ' ברכו ה' מלאכיו. ואח"כ האלהים ולמדו מפ' אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם בשמואל. ואלהים בלשון רבים על המלאכים השלוחים מאת האל לעשות הנסים. ואח"כ בני האלהים שהם בנים משתלשלים מהקודמים ולמדו מפ' ויראו בני האלהים את בנות האדם או מפ' ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'. ואח"כ כרובים ולמדו מנבואת יחזקאל ופני כרוב מהשמאל, וכן אומר כרוב ממשח הסוכך, וכן אומרו ~וירכב על כרוב ויעף, ואח"כ אשים ולמדו מפסוק את קרבני לחמי לאשי ע"כ כלל כונתו בפי' דבריו בקצת, ולא צדקו דבריו מכמה טעמי, הא' שסדר חיות למעלה מן הכל והנה יחזקאל למטה במדרגה מנבואת ישעיה שהרי ישעיה ראה כסא כאומרו יושב על כסא רם ונשא, וסמוך לכסא שרפים כאומרו שרפים עומדים ממעל לו וכתיב החונים עליו ומתרגמינן ודשרין סמיכין עלוהי וכיוצא ממעל לו סמיכין לו הרי שהחיות למטה, והעד שראשונה אומרים שרפים קדושה והחיות עם האופנים למטה אומרים ברוך א"כ שרפים קודמין לחיות ולאופנים, וכן פירשו בתיקונים ועוד מנה חיות ומנה חשמל ובפי' פירשו בגמ' בפ' אין דורשין כי החשמל והחיות דבר אחד חיות אש ממללות פעמים חשות פעמים וגו' וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים, ועוד מנה כרובים ממדרגה תשיעית והם המשובחים כי הכרובים למעלה, ועוד הוא פן א' מד' פני החיות כאומרו ופני שור מהשמאל ואח"כ פני כרוב, וכבר פי' רז"ל ששינה פני שור שהם מצד הדין המזכירים מעשה העגל לפני רחמים שהם פני כרוב, ועוד שני כרובים הם סוד מטטרון וסנדלפון והם בכלל החיות והאופנים כי מטטרון ראש לחיות וסנדלפון ראש לאופנים, ובכמה דרכים נתבלבל סדר זה.האמנם בס' ברית מנוחה מנה עשר כתות ויניקתם מהספי' ואמר שהשרפים מהכתר, אופנים מחכמה, כרובים מבינה, שנאנים מחסד, תרשישים מגבורה, חשמלים מהת"ת, מלאכים מנצח, בני האלהים מהוד, אישים מיסוד, אראלים ממלכות. וגם דרך זה אינו מסודר כי חיות לא מנה כלל ועיקר, ואף אם נרצה לומר שהם כרובים או חשמלים או שנאנים אי אפשר שהרי מנה שרפים, ומיד אופנים, ועוד מנה אישים למעלה מן האראלים ואינו שהרי האישים למטה מכולם כפי הנראה מפ' פינחס ובר"מ עד ששם נראה בפי' שאינם מהמלאכים הנקשרים בעולם היצי' אלא מהנפרדים בעולם העשי', וקושיא זו גם לדברי הרמב"ם, לכן נראה ליסד הדרוש הזה על דברי הרשב"י ע"ה בתיקונים שפי' שהם ג' כתות, שרפים מהבינה חיות מהת"ת אופנים מהמלכות, וג' כתות אלו כוללים כתות אחרות כי השרפים כוללים ג' כיתות שהם נגד כתר חכמה ובינה, והחיות כוללים ששה כתות שהם נגד חג"ת נה"י, והאופנים כוללים כתה אחת בהיותם עם חיות כדרך המלכות עם הת"ת והם כוללות שבע כתות שיש להם פנים וכנפים כדרך שיש לחיות כענין המלכות שיש לה ספי' נכללות בה כדרך שיש לת"ת כן האופנים נגדיים לחיות כעין זכרים ונקבות כדפי' בחקירה הקודמת בענין שהם כתות רבות בשלשה אלו, והשמות הנז' דהיינו הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום, הם שתי בחינות מלאכים, הכת האחת הם זכרים והם נקראים מלאכי שלום והם מכלל החיות וכתותם שפי', ובכו במר בסוד הגלות והפגם המגיע אליהם דאמעוט כנפי החיות, והאראלים הם מלאכי המלכות שהם נגזרים מאריאל קרית חנה דוד היא ירושלים, והמזבח ג"כ נק' אריאל והיינו המלכות והם חוצה בגלות מגורשים בגלות שכינה חוצה להיכלות להתלבש בשרים וכן פי' בתי' והם ס' רבוא מלאכי שלום וס' רבוא אראלים אלו זכרים ואלו נקבות כעין מלכות ות"ת ונתגרשו אלו מכלל החיות ואלו מכלל אופנים ובזה צדקו דברי ברית מנוחה שמנה אראלים במלכות, ושנאנים וחשמלים עניינם אחד כי שנא"ן הם ד' פנים כדפי' בחקירה הראשונה וכן חשמל כדפי' לעיל והם מכלל החיות, אלא שאפשר שגם הם מהאופנים כי האופנים להם ד' פנים וד' כנפים כחיות אלא שאלו זכרים ואלו נקבות כדפי' בענין הת"ת והמ', ותרשישים הם תרי שש בעלי ששה כנפים וששה פנים ואפשר שהם מהשרפים שנאמר שש כנפים לאחת, ולמאי דפי' דאמעוט כנפי החיות אפשר שגם האופנים יהיו בעלי ששה וכן החיות בענין שהכל תלוי בזה, ויצדק בין בשרפים בין בחיות והאופנים קודם החורבן כי אחר החורבן העביר שתי כנפים ושתי פנים שה"ס נצח והוד מהצבא ונכללו בד' קצוות מהששה לבד, והטעם כי אלו הששה הם נצח והוד הם תרי ביעי דדכורא ואין יחוד לכך לא נכללו ולא מהיסוד אלא נטלו המלכות וקשרו אותה בג' אבות, והם ד' פנים וד' כנפים דהיינו חג"ת ומ', ולהיות השרפים למעלה בבינה ולא השיג הגלות אליהם ועדין הם בעלי ששה ודאי ולכך אין ראיה מהתרשישים כי אפשר הם בא' משלש כתות כדפי', ובני האלהים הוא שם מונח לכולם יחד שהם נמצאים מהאלוה והעד ויבואו בני האלהים והוא כלל לכל צבא מעלה העומדים בדין לפני כסא הכבוד כאומרו וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו, אמנם בני האלהים שבפ' בראשית הם עזא ועזאל המגורשים מהקדש, ולזה נאמר שבני האלהים הם כתות נפרדים למטה חוץ מההיכלות ולזה יצדק אומרו ויבואו בני האלהים שאז לדין נכנסו ואינם אותם הקבועים ונקשרים, ויצדק אומרו ויבא גם השטן בתוכם שח"ו שיכנס השטן במקום הקדש פנימה בתוך הקדושים אלא בתוך בני האלהים האלו שהם חוצה למטה ובהם בתוכם נמצא השטן, ובפרקי מרכבה וכן בפרקי מעשה בראשית מנה עולמות שבהם המלאכים וקראם קצתם גדודים וקצתם טפסרים וקצתם מנעימי שירה וכיוצא וכל שמות אלו לא יורו אלא דרך כלל לא על העשר כתות שפי', ובתוספתא דנבואת יחזקאל נתן מדה פרטית לקצת פרטיים מהחיות כגון רגלי החיות קרסולי החיות וכיוצא גוף החיות צוארי החיות וכל פרטי ופרטי מאלו הם מחנות צבאות קדושים אומרים ברוך ואומרים קדוש נכללו בשרפים ואופנים וחיות כדפי' בחקירה הא' ובמס' חגיגה פ' אין דורשין גרסינן מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן בין כל רקיע ורקיע, למעלה מהם חיות הקדש רגלי החיות כנגד כולם קרסולי החיות כנגד כולם שוקי החיות כנגד כולם רכובי החיות כנגד כולם ירכי החיות כנגד כולם גופי החיות כנגד כולם צוארי החיות כנגד כולם ראשי החיות כנגד כולם קרני החיות כנגד כולם, למעלה מהם כסא הכבוד רגלי כסא הכבוד כנגד כולם כסא הכבוד כנגד כולם מלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם ע"כ.והנה במאמר הזה כללו כל ד' כתות שכל הנמצאים נמצאים בו ונכללין בו שהם ממטה למעלה עשי' יצי' ברי' אצילות, והעשיה כללו באומרם מן הארץ עד לרקיע ת"ק שנה ועביו מהלך ת"ק שנה וכן בין כל רקיע ורקיע הרי בזה כוונו לתת מדה לעולמות העשי' כולם, ואם נאמר שהם גבוליים גבול גשמי מהלך ת"ק שנה וגו' עכ"ז נאמר שכיוונו אל סוד ההשפעה הנשפעת מלמעלה וגם אל סוד האויר שכולו מלא בחי' ועניינים מהם טהורים מהם בלתי טהורים הכל לפי הצורך וההנהגה העליונה המתפשטת מסוד זרת של הקב"ה שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכמו שאפרש בחקירה הג' מן הדרישה ד', והיצירה כללו באומרם למעלה מהם חיות הקדש ורצו בזה כל כתות המלאכים שהם עשר והעד שהרי אופנים ושרפים לא מנו מפני שהם ת"ק שנה שהם איברים בסוד חיות בי' פרקים שמנו בהם והם, הא' רגלי החיות, הב' קרסולי החיות, הג' שוקי החיות, הד' רכובי החיות, הה' ירכי החיות, הו' גופי החיות, הז' צוארי החיות, הח' ראשי החיות, הט' קרני החיות, הי' רגלי כסא הכבוד שהוא סוד השרפים שכן הדרך אחרונה שבזה מתלבשת בזה כעין אופנים בגלגלים וכיוצא. וענין כנגד כולן בזולת שהמדה הגבוליית המשוערת בשיעור גשמי לא יתכן ועכ"ז נאמר שיהיה הכוונה על ההנהגה המתפשטת שחלק כח פרטי מכת א' מחיות יחזיק כנגד הכל והותר בענין שהעליון משער כל מה שלמטה ממנו. והבריאה כללו באומרו למעלה מהם כסא הכבוד וכללו בכסא רגלי כסא שהם סוד השרפים שכן העיד ישעיה באומרו שרפים עומדים ממעל לו כאשר אבאר בדרישה הד' בע"ה, ואין ספק שהם עשר מעלות בכסא כדרך שהם עשר במלאכים וכן עשר רקיעים והיינו סוד עשר ספירות דיצירה ועשר דעשיה כדפי' בספ"ר. והאצילות כללו באומרם מלך דהיינו מלכות, אל חי יסוד, וקיים ת"ת, רם ונשא חכמה ובינה שוכן עליהם כדפי' הרשב"י ע"ה בתיקונים וקב"ה נהיר בעשר דרגין דכסא ובי' כתות המלאכים ובי' גלגלי רקיעא וזה שאמר שוכן עליהם, ואומרו שוכן עליהם בהתאמת אלינו עלויו על כל נמצא וזהו מלת עליהם והוא סיבת קיומו וחיותו, וז"ש שוכן שמאמיתת מציאותו המתהלך בעולמות מתקיימין כל העולמות כולם.