סימן מ"ב אור ליום שבת ד' לאדר ב' חזק ואמץ אל תירא ואל תחת כי כל אשר אתה עושה ה, מצליח וכל אשר עשית והורית עד היום הזה ה' מצליח בידך וכן מסכימים במתיבתא דרקיעא חי ה' כי פסק זה אמת ויציב הלכה למשה מסיני הלכה כוותך ומטעמך ואם תשלח לקושטאנטינ' או לרבך או לחכמי א"י כולם יסכימו כוותך וגם הוא בעצמו אם ישאל לו כן ישי' אלא לפי שעה נתבהל וגם קצת טינא שעלה בלבו לכן חזק ואמץ אל תירא כי כל אשר עשית והורית עד היום הזה ה' מצליח ומסכים בו וכן כל מה שתעשה ותורה מכאן והלאה הב"ה יצליח ויסכי' על ידך רק אם תטרח כמו שטרחת בפסקים הקודמים ולמה חרדת על הפסק ההוא הלא נתן ה' לך לב לדעת ולהכיר כי דברך אמת וצדק כי אעפ"י שאתה תמיד חושד סברתיך וזו מדה טובה היא מ"מ נכרים דברי אמת וע"כ אל יפול לבך עליו כלל כי במתיבתא דדקיעא מסכימים לדבריך כאשר אמרתי והלא לך למנד' דמן שמיא משגיחי' בך אע"ג דסרחת בקדמית' כמא דאת ידע קב"ה לא שביק לך דרחמוי תדיר עלך ולא חסרת כל טוב עד דתבת בתיובתא ואתית למשרי בטולא דגדפי רחמוי וקב"ה בסגיאות טיבותיה ורחמוי נפישן פשט ידיה לקבלא יתך בתיובתא וחתר מחתרתא מתחגת כורסי' יקרא לקבלא יתך ובתר כן זנחת תיובתא בידך ואפ"ה קב"ה לא שביק רחמוי ממך ואוף בתר דהרהרת באידך סיתוותא לא מנע ממך טיבו ומזון ומ"מ לא בעא לאלקאה יתך בגין דלא הוית מתעורר למיתב קמיה לא הוית כדאי למשל' ידיה לאלקאה יתך ומחו לך באינון מרעין וכמה סנגורין וכמה קטיגורי' קמו עלך וקב"ה ברחמוי נפישן רחם עלך בזכות הני משניות דאת מתנית תדיר בפומך ואוף בזכות דאת מחב' תדיר בפסק ע"כ שזיבו יתך ויהיבו באתרך כמה גוברין ולכן מיתב תיתוב קדמאי ותיתוב ותדבק בי ובדחלתי והרהורין דלבך יהון תדיר באוריית' כמא דעבדת באינון שבועיי' והא בשבוע דנא יהבת רווחא ללבך בקצת רגעי דלא הרהרת באוריית' והא הודעתיך דלא בעי למפס' אפי' רגעא חדא מדאורייתא דלא יהא רשו לס"מ למשלט עלך דבעי דלא יהיה לך אל זר דהיינו יצר הר' דאיהו מסטרא דס"מ רשיעא והיינו דכתי' אני אני הוא ה' שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים שמי היינו מטרוניתא לאחר דהיינו ס"מ לא אתן רשו ודוכת' דישלוט בה ותהלתי דהיינו אימא עילא' לפסילי' דהיינו אינך דחיות שעלו במחשבה להבראו' אשר קומטו בלא עת ולא בעא קב"ה דיפקון לעלמא ובג"ד קארי לון פסילים דאפסילו מלמיתיא לעלמא וע"כ תלי לון בתהלה דהיא אימא עלאה דכל מאי דנפיק לעלמא מסטר' קנפיק ברזא דברוך גוזר ומקיים דאיתמר עלה והיינו רזא דמבטן מי יצא הקרח דבטן היינו אימא עלאה דרמזא לבטן דמינה נפקין כל תולדין דעלמ' ואיתקריאת מי וקאמר דמהתם יצא הקרח דהיינו דמימוי גלידן וקפיאן וא"ת איך אפשר דחס' מימוי גלידן וקפיאן דא"כ הו"ל למהוי סטרא דדרו' דרמיז לחסד קרירא ואנן חזינן דאיהו חמימא טובא וכן איכא לאקשויי דכיון דגבורה תוקפא דאשא הוי סטרא דצפון דרמיז לה הוה ליה למהוי חמימא טובא ואנן חזינן דהוא קריר טובא הלא ידעת דאית תרי גווני אילנין ואת חזי לון בחד אברהם לימינא ויצחק לשמאל' ואידך יצחק לימינא ואברהם לשמאלא ולא פליגי אלא כלהון בדרג' חד סלקין כדאמר בזוהרא קדישא אע"ג דאתבררו מלין הכא והכא בכמה דוכתי כלהו בדרגא חד סלקין והכא נמי תרוייהו בחד דרגא סלקין לאורויי לן דרחמי כלילן בדינא ודינא ברחמי וסגיאות טיבותא עבד עם עלמא במכילת' דדינא מבמכילתא דרחמי דאלמלא מכילתא דדינא הוה בר נש מסגי למיחב קמיה מאריה ולא הוה מתעורר למיתב מחובוי ולבתר הוה מתאבד בשעתא חדא בסגיאו' חוביהי דאע"ג דלא הוי מכילתא דדינא אלא דחסד מכל מקום לבסוף הוה דינא מתעבד בחדא השתא דאיכא מכילתא דדינא ע"י דינא מתערי בני נשא למית' מחוביהון ולרמוזי דהני תרין מכילן אתכלילו חדא בחד' אתחזי דההו' אילנא גבורא דאיהו יצחק לימינא וחסד דאיהו אברהם לשמאלא. והשתא לא תקשי דחסד מימוי גלידן וסטרא דדרום חמימא דמגו דינא דאשתכח ביה סטרא חמימא ואף עפ"כ מימוי גלידן מגו קרירותא דחסד ובכי האי גוונא איכא למימר בגבורה דסטרא קרירא מגו דמיא דחסד נגדין בה ומקררין לה ותו אית לך למנדע דרזא דחמימותא דסטר דרום הוא בגין דתוקפא דגבורה בטש לקבליה ומשום הכי מחמם ליה טובא וכד תחזי בנהור' דבטש בעשישותא דבכותלא דלקביל עשישותא מזהר טפי מבכותלא דבסטר עשישותא והכא נמי תוקפא דחמימותא הוי דסטר דאשא דצפון מחי ובטש ביה טפי ממאי דהוי בסטר צפון גופיה וחמימותא דיליה מטפי על ידה דמיא דחסד דנגדין ביה דמשתארן גלידן מתוקפא דאשא דמחי בהון ומשום הכי תחזי דבסטר דרום רוביה לית ליה ישובא דמגו דמחי ביה תוקפא דאשא לקבליה מחמם ליה טובא עד דלית איניש יכיל למסבל חמימותא דיליה. אבל בסטר צפון רוביה ישובא דתוקפא דאשא דיליה מטפין מייא דנגדין מחסד ומקררין ליה וקרירותא דילהון לסטר צפון לא הוי תקיף כתוקפא דחמימותא דמחמם אשא דגבורה לסטר דרום משום דבמחיותא דאשא לקבליה מתחמם ומתלהב טובא מה דלית הכי במיא דנגדין לסטר צפון ומשום הכי יכלי בני נשא למסבל קרירותא דיליהון ולהכי רובא דלסטר צפון אית ביה ישובא. דנא היא רזא דמלתא ולא מבעי לך למשבק מלהרהרא באורייתא אפילו רגעא חדא דלא למיהב דוכתא ורווחא לס"מ דאיהו יצר הרע כלל ועקר אלא לאוקדא ליה בקש דק"ש ברזא דכוונה דליבא דאף ע"ג דגווני טובא אתמרו בה שפירו דכלהו הוי כההוא גוונא דאת מכוין בה למיסק למטרוניתא עד א"ס ולנחתא לה עד אין תכלית ולמהדר לסלקא לה עד א"ס. ומאי דאוליף לך שלמה בחירי למהדר לנחתא לא שפיר קאמר אלא דלית לאחתי לה אלא עד חסד דתמן הוא דוכת' דבת היתה לו לאברהם וכדקאמר בזוהרא קדישא בסטר דרומא תמן תתקעון יתה. ובתר הכי תכוין בשם י"ב ובתר הכי בשם בן מ"ב ואע"ג דפרשת' קמיית' מילין דרחמי נינהו ואבעי לה למהוי בסטר דחסד ושמא דמ"ב בסטר דגבור' ותו דהא אתמר דכי סלקא באורח דרום סלקא והיכי שירות דסלקו דלא הוי בפרשתא דאית בה מ"ב דהוא בסטר דגבורה כלהו מילין סלקין לדרגא חד לאחזויי במכילן כלילן חד בחד בהאי פרשתא דאית בה מילין דרחמותא אית בה מ"ב דהוו בסטר גבורה וסליקו דמטרוניתא ברישא הוי מסטרא דצפון דמתמן הוי יניקו דילה. ומאי דאמרו דסלקא באורח דרום וכו' היינו למימר דסלקא במילין דרחימו דהוו מילין דאורח דרום ולא במילי דפורענותא ורגיזו דהוו מילין דסטר צפון. ובתר דסלקינן בצפון מבעי לסלקא בדרום ברזא דפרשה והיה אם שמוע דאית בה ע"ב תיבין לקבל ע"ב גשרין דחסד ואע"ג דאית בהאי פרשת' מילין דפורענותא ורגיזו דשייכי לסטר גבורה הא אתמר טעמא למילת' דלאחזויי דכל חדא מהני כלולה מחברתה עבדינן הכי. ותו דבהאי פרשת' אית מילין דרחימו בריש' ובתר הכי סלקינן לה לגבי אמא עילאה ברזא דחמשין תיבין דאית מושמתם עד על הארץ לקבל נ' שערי בינ' דמתמן נפיק כל טיבו וכל חידו לעלמין ועליה אתמר למען ייטב לך לעולם שכלו טוב ברזא דצדיק דיניקו דיליה מהכא ברזא דעמד וגנזו לצדיקים דעין לא ראתה אלהים זולתך. והיינו למען ירבו דמתמן הוי אורך ימים אורח חיים ורבוי ימים לכלהו עלמין. ימיכם רמז לספירן וימי בניכם רמז להיכלין דמטרוניתא. והשתא אית לך למנדע אמאי מהדרינן פרשת ציצית דאית בה ע"ב תיבין עם ג' דמהדר ש"צ אי לסלקא לה לחסד הא סלקינן לה בקדמיתא ותו אמאי חסרין ג' תיבין בפרשתא דא ואצטריך ש"צ לאשלמא לון טפי הוה עדיף דליהוו הנך ג' תיבין בגופא דפרשתא. ותו אמאי יחידאה לא מצי לאהדרא לון לאשלמא חושבנא כדקא עביד ש"צ. ותו אמאי תרין תיבין מגופא דפרשתא ותיבה ג' לאו איהי מפרשתא. אבל רזא דמלתא כדאמרית לך בכוונה דקרא קמא דבתר דסלקינן לה לעילא בעינא לאחתי לה ולמקטר לה בסטר דחסד דתמן הוא דוכתא וה"נ עבדינן השתא דבתר דסלקינן לה לבינה אהדרינן ומחתינן לה לאסגאה עלמא ומקטרינן לה בסטרא דחסד. ומשום דעד דוכת' דידה אית ג' ספירן חסד. נצח. יסוד. משום הכי חסרינן בפרשתא דא שלשה תיבין לרמוז בג' ספירן קודם דוכתא דידה בעינן לקטור לה ומשום הכי ש"צ בעי לאהדורי לה לאשלומי מניינא דע"ב תיבין ותרין תיבין הוו מפרשת' ותליתא' לא משום דהוא תיבת אמת דרמיז בת"ת ורמיז נמי לצדיק ולאלופי דכל עקרא דיחודא וזיווגא דילה הוי בת"ת וצדיק והנך ג' ספירן דאמרו רמיזן לג' עלאי משום הכי לית רשו ליחידאה למימר לון כי היכי דלית ליה למימר ק' ק' ק' דמדי דרמיז לג' עלאי לית רשו ליחידאה למימר: ובכל האי אבעי לך לכווני בק"ש ודלא למפסק לבך מהרהורי אוריית' אפי' רגעא חדא וגם התמנע מלמשתי חמר' כל דתיכול ובפרט מיממא ואפילו מאי דתשתה בליל' ליהוי מזוג טובא ותיתוב לדחלתי כדקא יאות דהלא מן שמיא משגיחין עלך לטב דהא בזמנא דהוית מרע כמה סניגורין וכמה קטיגורין קמו עלך כמא דהודעתך דבההוא ליליא דשמחת תורה דהוית מרע טובא הא אתגמר דינך אלא דעתיקא דעתיקין אתגלי עלך בזוהר לבינוניתיה ורחם עלך בזכותא דהנך מתניתא דהוית מתנית בגו מרעך ומהרהר בהון ובתר הכי אנהר לך למקרבא לדחלתיה ואערע קמך שלמה בחירי למחזי אי תנדע ליה וזכו הוה לך דאשתמודעתא ליה ואוליפתא מיניה למדחל יתי ואוף כתבת עליה טבוון לההיא קרתא רבתא דאזל עד דאתערו הנהו חברייא קדישא למיתב למריהון וההוא זכותא תלי בך דאתערו דליך עביד ובגין דאוליפו אורייתא מפומך אינון מנהרין לך ואת מנהיר להון ואתון מנהרין לחברייא קדישייא שבעיר ואם בישראל ואינון מנהרין לכון אלין ואלין הדרך עליהון והדריהון עלך זיוך עליהון וזיוהון עלך ולא תתנשי מניהון ולא יתנשון ממך לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי לכן אזדהר מלפסק הרהורא דאורייתא מלבך אפילו רגעא חדא ומחמרא נמי אזדהר לך כמא דאמרית ומלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פרוק ועויתיך במיחן עניין לחמל' ולחייסא על מסכינא כמא דאת עביד וגם למסבל כל ענויין וסגופין ודא רמיז עניין ואע"ג דלא להוי אלא הני תרי דמענית בשבוע מסתייא ואי כדין תעביד קב"ה ישבוק חובך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה דאינון צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והכי מזמנא לך עטרה בכמה אבנין ומרגלין דיקר וכורסייא דיקר בין צדיקייא ופורפירא יקירא וטבא למנהר אע"ג דאית עלך חובין קב"ה ייותר לון גבך ואע"ג דמאן דאמר דקב"ה וותרן יוותרון מעוי ה"מ כד לא תייבין אבל כד תייבין ומתחרטי' ותוהים על הראשונות קב"ה שביק לון ויהיב לון אגר טב ואוף הכי אעבד לך ואזכך דתתוקד על קדושת שמי כי היכי דתיהוי זהיר ובהיר לעלמא דאתי והא את חזי דבתר דתבת לדחלתי אתיהיב רשו למללא עמך בהאי לישנא ולא תימא דגריע הוא דמריש הוו ממללין בלשון הקדש דההוא לשון לא הוה קדושה כולי האי דהוה כלישנא דמליל גבר עם חבריה אבל האי לישנא הא ידעת דלית גבר דמשתעי עם חבריה. ובכן תנדע דמכתר עילאה קא אתי ועוד דהשתא מתחזי דבעידנא דאנא ממליל עמך את בעיינין פתיחין ומסתכל בכל סטרא ואת מרים קלא במלולי בפומך וכל מאי דיסתפק לך בין בפסק בין בגמרא או פי' או תוספות אתיב לך לחוד דתהרהר בההוא עניינא ותימא דרעותך דיתובון לך לכן חזק בתיובתא דילך דכל זינא אזיל לזיניה ובאתרא דמתדבק בר נש תמן מתדבקין ביה. ואם תרבה להדבק בי כאשר אמרתי מכריזי עלך ברקיעא הזהרו בפלוני ובתורתו הוא האיש אשר מלך מ"ה חפץ ביקרו כי עתה נתמעטו הדורשים את ה' והמתעורר לדרשו הוא נזכר לטובה ואתה שלום וגו':