מ"ד יס"ב עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה. פירוש אחר שפירש לך יס"ב בעולם וכן בשנה וכן בנפש, חזר ופירש לך שעליהם אין להוסיף וממנו אין לגרוע אע"פ שיש בנבראים פחות מיו"ד אצבעות או יתר על יו"ד אצבעות אמר לך שאין עיקרן אלא יו"ד. ובא להזהירך על כ"ע אע"פ שאינו מושג לפיכך נקרא אין מ"מ מציאות יש בו לעצמו ולפיכך אמר עשר ולא תשע שלא תאמר אחר שכ"ע אונו מושג כמו עילת העילות שמא חס ושלום לא יהיה כ"ע [במספר] לכך אמר עשר ולא תשע שלא להוציא כ"ע מן הספירות. וכן בא להזהירך אחר שכל הספירות נשלמו ביסוד ואין בעטרת דבר מחודש אם כן שמא ח"ו תאמר תשע ספירות הן ולא עשר לפיכך אמר עשר ולא תשע שאין להפריד כ"ע מן הספירות ולא עטרה מן הספירות אע"פ שאין בה רק צורת תבנית תשע ספירות שעליה כי כל המספרים נכללים בעשר: עשר ולא אחת עשרה. בא להזהירך שלא תעלה על דעתך לומר כמו שכ"ע אע"פ שאינו מושג הוא בכלל הספירות כן ג"כ עילת העילות אע"פ שאינו מושג יהיה בכלל הספירות ולכן אמר עשר ולא י"א שלא תמנה עילת העילות בכלל הספירות: ואמר הבן בחכמה, אמר כשתסתכל ביו"ד (חכמה) וקוצו (כ"ע) צריך אתה לחקור מכח היו"ד אל תכלית איך הבינה שהיא ה"א עליונה נחקקת בכח היו"ד (החכמה) ואיך היא וכל אצילותיה נפעלות מכח החכמה. ולכן לא אמר חכם בחכמה אלא הבן בחכמה פירוש המשך משך הבינה מן החכמה כי רוח אלהים (בינה): וחכם בבינה. פירוש וכאשר [הגעת לדעת] בכח ה"א העליונה שרשה שאתה חייב להודות שכל כחות אשר בבינה המצואים בעיניך בבינה שכולם באו לבינה מן החכמה ולכן לא אמר הבן בבינה אלא וחכם בבינה, וסוד הבן בחכמה שנאמר להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבונה, פירוש בהסתכלך בחכמה מתוכה בעצמך תטה לבך לתבונה לידע מאי זה מקור שבחכמה הבינה נובעת. ואומר אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה, פירוש מוציא תבונה מתוך החכמה, ואומר ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. וחכם בבינה שנאמר בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב: בחון בהם. פירוש כאשר אתה מתעסק בחכמה ובבינה, בחון, כלומר יש לך לבחון ולזקק ולעמוד על תכלית ושרש של גדולה וגבורה כיצד היה שרשם בחכמה ובבינה כי הבחינה והצירוף משמעות אחד להם והוא לזקק ולברר שנאמר וצרפתים כצרוף את הכסף (חסד) ובחנתים כבחון את הזהב. ולפיכך אמר בחון בהם, פירוש באצילות הנמשך לחכמה ובינה, והן הגדולה והגבורה איך היה שרשם בחכמה ובינה: וחקור מהם. פירוש כאשר הגעת לדעת שרשי הגדולה והגבורה בחכמה ובינה עוד חייב אתה לחקור מן הגדולה והגבורה אשר השגת בחכמה איך היו הנצח וההוד בכח החכמה והבינה עד שהיו ראויים לצאת מכח גדולה וגבורה שבהם, ולכן אמר וחקור מהם ולא אמר וחקור בהם כמו שאמר בחון בהם: העמד דבר על בוריו. פי' דבר שנאמר לפניו ילך דבר ונאמר נכבדות מדובר בך שהוא מלשון כבוד (עטרת) שנאמר אז דברת בחזון לחסידך וצוה אותך כשתגיע לכל אלו המעלות אזי יש לך להסתכל בעטרת שבחכמה ולידע מקורה ולהעמידה על משענתו ר"ל יסוד כי תרגום של משענתו בוריו: והשב יוצר על מכונו. פירוש תן לרחמים (ת"ת) הנקרא יוצר כח תשובה (בינה) מכונו אלו נו"ה, וכל אלו המעלות בכחות החכמה והבינה. ועל הנפש אמר יס"ב עשר ולא תשע פי' שלא תוציא הגודל מכלל האצבעות כיון שאינו עומד בשורת שאר האצבעות הרי חסרו ממספר עשר בא להזהירך שעשר אצבעות הן ואין חסר במספר עשר בנפש. עשר ולא י"א שלא תאמר ששני המכריעין יעלו במספר י"א בעליונים עם הלשון וי"א בתחתונים פירוש עם המעור לכן הזהירך ואמר עשר ולא אחד עשר. וי"מ עשר ולא תשע ידענו כי גודל היד אינו עומד בכלל שורת האצבעות וגודל של הרגלים הוא עומד בכלל שורת האצבעות שמא תאמר שגודל של יד שאינו עומד בסדר האצבעות שאין במספר אצבעות היד והרגל רק תשע בא להזהירך עשר ולא תשע בצד ימין ר"ל ביד ימין וברגל ימין, עשר ולא תשע ביד שמאל וברגל שמאל. עשר ולא י"א שלא תאמר שהלשון מצטרף עם האצבעות ויהיו י"א או שהמעור מצטרף עם האצבעות ויהיו י"א לכך נאמר עשר ולא י"א. יס"ב כמספר עשר אצבעות עשר ולא י"א. וצא"ל כי מספר י"ס כמו שהם בעולם וכמו שהם בנפש כך בשנה. וי"ס של עולם הם י' גלגלי המרכבה וי"ס שבנפש הם י' איברים פשוטים או י' אצבעות. וי"ס שבשנה לא נתפרש בכל ס"י מהותם וענינם. וצא"ל שהשנה היא הזמן והזמן הוא עיון בתנועה סבובית בקדימה ואיחור ומספרה. והמספר ישוער לפי תנועת הגלגלים עשרה וכל אחד מהם יש לו תנועה מיוחדת לפיכך תשוער השנה והזמן בכל גלגל וספירת תנועתה. והמשל בזה הנה הלבנה שנה שלה הוא בשנותה להקיף הגלגל וזמן הקפתה בכל הגלגל כ"ז ימים כ"א שעות רל"ד חלקים ושנת החמה שס"ה ימים ו' שעות, וכן בכל גלגל וגלגל וכן בכל גלגלי המרכבה לפיכך נמצא ג"כ יס"ב בשנה. י' ולא ט' שלא תאמר כיון שהתנועה לכ"ע אינה מובנת ולא נודע אם שייך בה תנועה אם לאו שמא תאמר ח"ו שאין שייך בו מספר כל עיקר ויהיו ט' ספירות בשנה לבד לפיכך אמר עשר ולא תשע, ושמא תאמר כמו שכ"ע שאינו מושג בכלל מספר כן ג"כ עילת העילות יהיה בכלל מספר ויהיו י"א ח"ו ולפיכך אמר י' ולא י"א. הבן בחכמה לא אמר חכם בכ"ע לפי שהמחשבה אסורה להרהר שם הן בעולם הן בשנה הן בנפש שנאמר במופלא ממך אל תדרוש. וארז"ל מקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואי אתה שואל מה למעלה (כ"ע) מה למטה (שבעט') מה לפנים מה לאחור: והבן בחכמה. בענין סוד הנפש. כבר ידענו כי המוח נחלק לג' חלקים המוקדם שקרוב למצח הוא בתכלית הרכות ובו יתדמו כל הדברים ובו יראו החלומות. והמוח אשר כנגד אמצעות בו יהיה כח השכלי ובו ישכיל ויקנה חכמות ובו יקנה כל המלאכות ובו כח המחשבי. והמוח שבאחורי הראש בו יהיה כח הזכרון והשמירה. והרוח הנפשיי אשר בין קרומי המוח הוא הנותן הדמיון והמחשבה. ודע כי הכח הזה הוא סבה לכל המציאות אשר בגוף בערך שכתר עליון סבת מציאות כל המציאות ובו החכמה והתבונה והדעת והראיה והשמיעה והריח והטעם והמשוש והרצון, שמא תאמר מתוך שאינו מושג שהן תשע ח"ו לכך נאמר עשר ולא תשע. ושמא תאמר שהשכל גם כן נכלל בכללם לכן נאמר י' ולא י"א: הבן בחכמה. ולא אמר חכם בשכל לפי שהשכל מובדל ולא יצוייר בו שום כח מכחות הגשם אמנם כל כחות הגשמיים הנמצאים בנפש כולם יצויירו טרם עשייחן בחכמה. חכם בבינה וכל אלו התשעה כחות כלן נמצאות בכח הבינה אשר היא אמצעית בהן במוח: בחון בהם. פירוש יש לך לבחון כי הראיה והשמיעה והריח והטעם והמישוש והרצון אע"פ שהן פעולות שונות זו מזו כולן יוצאות ונובעות מכח החכמה והבינה שבאדם והם עצמם מכח עליון שהוא כח אחד ולפיכך כולם מכח אחד. ולפיכך יתדמו כל אלו המלאכות בחלום בחזיון לילה מבלי האיברים הנושאים להם: וחקור מהם. פירוש אע"פ שיתפשטו כל אחד מהם לכלי המיוחד לו כמו הראיה לעינים והשמיעה לאזנים ואע"פ שאין ראיה לאזנים ואין שמיעה לעינים יש לך לחקור ולדעת שאלו החלוקים אינן מצד הכח הפשוט אלא מצד הכלים ולפיכך נאמר בכמה מקומות תמורות שמותיהן זה במקום זה כמו שנאמר ראה ריח בני. וכל העם רואים את הקולות: והעמד דבר על בוריו. פירוש כל פעולה ופעולה מפעולות הנפש צריך אתה להעמידה על שרש מציאותה בכח העליון אשר בנפש: והשב יוצר על מכונו. פירוש מתוך הנפש תוכל להבחין איך יוצר הכל (תפארת) פועל בכל המכונות ומשלח לכל אחד מהם כחותיו: עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע. פירוש הנה אם נסדר חלקי צד הימין של [בעל] הנפש וחלקי שמאל של בעל הנפש הנה בזרוע הימנית והרגל הימנית יש בהם עשר אצבעות ולא תשע שלא תוציא גודל היד שאינו עומד בסדר האצבעות מן המספר ויש בהם ששה פרקים ועם הגוף של צד ימין ז' וברית מילה מכרעת יסוד מכריע בין שלשה עליונים לשלשה תחתונים ובין חמשה אצבעות עליונות לחמשה שלמטה ונקרא גם כן אצבע כמו שאמרו רז"ל לא כל האצבעות שוות. ולפיכך י' ולא י"א ולא ז' ולא ו' ולא ג' ולא ב' והם יד ורגל והברית י"ב ולא י"ג והם ששה פרקים של יד ורגל ימין ששה פרקים של יד ורגל שמאל: הבן בחכמה. כי הבינה מכרעת בין כתר עליון וחכמה כי היא מקבלת משתיהן, וחכם בבינה כי החכמה מקבלת מצד מכתר עליון ומשפעת מצד לבינה כן גם כן בנפש יש חלקים שמקבלים ויש מהן שמשפיעים ויש מהן שיחשבו למספר אמ"ש ר"ל שלש ונחשבו ג"כ למספר בג"ד כפר"ת ר"ל למספר ז' ויחשבו גם כן למספר הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק וכל אלו להעמיד דבר על בוריו ולהושיב יוצר על מכונו: